הבדלים בין גרסאות בדף "אברהם יצחק קאהן"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "התוועדות " ב־"התוועדות ")
 
(40 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
[[קובץ:אברהם יצחק קאהן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר]]
 
[[קובץ:אברהם יצחק קאהן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר]]
−
רבי '''אברהם יצחק הכהן קאהן''' היה האדמו"ר מ[[תולדות אהרן]], ממשיך דרכו של חמיו רבי אהרן ראטה, מייסד השושלת. עסק בההדרת ספרי חסידות, ביניהם ספריו של [[המגיד ממעזריטש]].
+
רבי '''אברהם יצחק הכהן קאהן''' ([[ו' טבת]] [[תרע"ד]] - [[כ"ז כסלו]] [[תשנ"ז]]) היה האדמו"ר מ[[תולדות אהרן]], ממשיך דרכו של חמיו רבי אהרן ראטה, מייסד השושלת. עסק בההדרת ספרי חסידות, ביניהם ספריו של זקינו [[המגיד ממעזריטש]].
  
−
== התפעל מה[[ביטול]] ==
+
== תולדות חיים ==
 +
נולד ב[[צפת]] לרבי אהרן דוד ושיינדל ברכה. בילדותו עבר עם משפחתו להוניאד. היה מיוחס ל{{ה|מגיד ממזריטש}} דרך בנו רבי [[אברהם המלאך]]. התייחס גם לרבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]], רבי [[אלימלך מליז'ענסק]] ורבי [[מנחם נחום מטשרנוביל]].
 +
 
 +
בלמדו בישיבת [[סאטמאר]] התקרב לרבי אהרן ראטה, שמאוחר יותר לקחו לחתנו לבתו היחידה הרבנית יענטא, הוא נעשה לחסידו והתפלל אצלו.
 +
 
 +
נישא לבת רבו בסוף שנת [[תרצ"ט]] בעיר הוניאד, ובתחילת [[ת"ש]] הגיע עם חותנו ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[ירושלים]].
 +
 
 +
לאחר פטירתו של רבי אהרן ראטה בשנת [[תש"ז]] קיבלו עליהם רוב החסידים את מנהיגותו של חתנו רבי אברהם יצחק שהיה לאדמו"ר מ"תולדות אהרן" והקים את חצרו בשכונת מאה שערים. מיעוטם של החסידים בחרו בגיסו, רבי אברהם חיים ראטה אשר בהמשך הקים את [[חסידות שומרי אמונים]] ששכנה בבית המדרש של אביו. בתקופת מנהיגותו נוסדו מוסדות של החסידות ב[[ארץ ישראל]] וב[[ארצות הברית]].
 +
 
 +
נפטר ב[[חנוכה]] תשנ"ז, לאחר כ-50 שנות כהונה. בצוואתו הורה לערוך [[בחירות]] בין בניו, ובהם זכה בנו השני רבי [[דוד קאהן]]. אנשי הבן הבכור רבי [[שמואל יעקב קאהן]] פיקפקו באמיתות התוצאות והקימו חצר חסידית חדשה בשם [[תולדות אברהם יצחק]], על שמו.
 +
 
 +
== קשריו עם הרבי וחסידות חב"ד ==
 +
=== התפעל מה[[ביטול]] ===
  
 
בשנת [[תשי"ט]] ביקר האדמו"ר אצל הרבי. בעקבות ביקור זה השיבה משלחת של חסידי חב"ד ביקור גומלין בבית האדמו"ר. חברי המשלחת סיפרו אחר-כך, כי האדמו"ר הביע את התפעלותו העצומה מפשטות הליכותיו של הרבי, שבאה לידי ביטוי בכל מהלך ה[[יחידות]]. כך, למשל, כשנזקק [[הרבי]] לספר מסויים, נטל כסא שעמד בחדר ובעצמו עלה, חיפש והוריד את הספר. "האם הרבי לא יכול להשתמש בבחור או באברך שיסייע בכגון-דא?!", שאל האדמו"ר.
 
בשנת [[תשי"ט]] ביקר האדמו"ר אצל הרבי. בעקבות ביקור זה השיבה משלחת של חסידי חב"ד ביקור גומלין בבית האדמו"ר. חברי המשלחת סיפרו אחר-כך, כי האדמו"ר הביע את התפעלותו העצומה מפשטות הליכותיו של הרבי, שבאה לידי ביטוי בכל מהלך ה[[יחידות]]. כך, למשל, כשנזקק [[הרבי]] לספר מסויים, נטל כסא שעמד בחדר ובעצמו עלה, חיפש והוריד את הספר. "האם הרבי לא יכול להשתמש בבחור או באברך שיסייע בכגון-דא?!", שאל האדמו"ר.
שורה 8: שורה 20:
 
האדמו"ר אמר ש[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] הוא נר לרגליו ולא מש משולחנו בכל עת ובכל זמן. בקשר לזה הביע בפני [[הרבי]] את צערו על כך שפוחתים ואוזלים מספר הלומדים ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. "לדעתי", אמר, "יש להדפיסו במחיר הקרן ולהפיצו בכל בתי [[ישראל]] ובפרט בין הלומדים".
 
האדמו"ר אמר ש[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] הוא נר לרגליו ולא מש משולחנו בכל עת ובכל זמן. בקשר לזה הביע בפני [[הרבי]] את צערו על כך שפוחתים ואוזלים מספר הלומדים ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. "לדעתי", אמר, "יש להדפיסו במחיר הקרן ולהפיצו בכל בתי [[ישראל]] ובפרט בין הלומדים".
  
−
במקום אחר {{הערה|1=רשימת הרב מ. ד. ש שפורסמה ב'כפר חב"ד' משנת תשמ"ג, גיליון 101.}} נמסר כי בביקור הראשון אצל הרבי דיבר שעה ארוכה על נושא זה - איזה מספרי החסידות שייכים ביותר להכנה ל[[עבודת התפילה]] וכיוצא בהם.
+
במקום אחר{{הערה|1=רשימת הרב מ. ד. ש שפורסמה ב'כפר חב"ד' משנת תשמ"ג, גיליון 101.}} נמסר כי בביקור הראשון אצל הרבי דיבר שעה ארוכה על נושא זה - איזה מספרי החסידות שייכים ביותר להכנה ל[[עבודת התפילה]] וכיוצא בהם.
  
 
ביקור נוסף קיים האדמו"ר אצל הרבי בשנים מאוחרות יותר.
 
ביקור נוסף קיים האדמו"ר אצל הרבי בשנים מאוחרות יותר.
  
−
== כמו ליובאוויטש ==
+
=== כמו ליובאוויטש ===
  
−
בשנת [[תשמ"א]] בשיחה עם הגאון ר' [[אפרים אליעזר הכהן יאלעס]], שבא לבקר אצל הרבי ביום ג', א' דחול-המועד פסח, אמר לו הרבי {{הערה|1=שיחות-קודש [[תשמ"א]] כרך ג, עמ' 918, בשילוב קטע
+
בשנת [[תשמ"א]] בשיחה עם הגאון ר' [[אפרים אליעזר הכהן יאלעס]], שבא לבקר אצל הרבי ביום ג', א' דחול-המועד פסח, אמר לו הרבי{{הערה|1=שיחות-קודש [[תשמ"א]] כרך ג, עמ' 918, בשילוב קטע
 
מיומן פרטי.}}: "ה'תולדות אהרן' - שעומד בראש ישיבה - ביקר פעם אצלי ודיבר לא כמו 'אנטי
 
מיומן פרטי.}}: "ה'תולדות אהרן' - שעומד בראש ישיבה - ביקר פעם אצלי ודיבר לא כמו 'אנטי
 
ליובאוויטש'.
 
ליובאוויטש'.
  
−
נראה שהרב יאלעס לא ירד לסוף דעתו של הרבי אשר שב על דבריו: "ה'תולדות אהרן' ביקר לפני מספר שנים בניו-יורק ונפגשנו. שוחחנו בלימוד וכן גם עם אנשיו. הוא דיבר כמו ליובאוויטש - הוא הרי ידע שאני ליובאוויטש...".
+
נראה שהרב יאלעס לא ירד לסוף דעתו של הרבי אשר שב על דבריו: "ה'תולדות אהרן' ביקר לפני מספר שנים בניו-יורק ונפגשנו. שוחחנו בלימוד וכן גם עם אנשיו. הוא דיבר כמו ליובאוויטש - הוא הרי ידע שאני ליובאוויטש..."
  
−
== "האם שקט בגבול"... ==
+
=== "האם שקט בגבול"... ===
  
−
ועוד על הקשר עם האדמו"ר מ'תולדות אהרון' מפי אחד מחשובי אנ"ש: {{הערה|1=מרשימותיו של הרי"צ שי' גליצנשטיין.}} "שנה אחת, בחנוכה, התקיימה [[התוועדות]] של הרבי, ובמהלכה דיבר על כך שגם בנות ידליקו נרות חנוכה. לאחרי שמיעת השידור החלטתי שמן הראוי ללכת אל האדמו"ר מתולדות אהרן שהיה קשור לרבי, ולמסור לו את תוכן הדברים.
+
"שנה{{הערה|1=מרשימותיו של הרי"צ שי' גליצנשטיין.}} אחת, בחנוכה, התקיימה [[התוועדות]] של הרבי, ובמהלכה דיבר על כך שגם בנות ידליקו נרות חנוכה. לאחרי שמיעת השידור החלטתי שמן הראוי ללכת אל האדמו"ר מתולדות אהרן שהיה קשור לרבי, ולמסור לו את תוכן הדברים.
  
−
"בשעה 8 בבוקר הלך לבניין ישיבת 'תולדות אהרן' {{הערה|1=שהיתה סמוכה ל'תורת אמת', ששכנה אז ברח' מאה-שערים 21.}} ושאל היכן חדרו של האדמו"ר. כשהגיע לשם עמד משמש ליד הדלת וסירב להכניסו למרות שהרי"צ אמר שזה דחוף, בנימוק כי האדמו"ר עדיין קודם ה[[תפילה]]. החסיד עמד על שלו והציע לו שיכנס וישאל את האדמו"ר, שנמצא כאן חסיד ליובאוויטש ורוצה למסור תוכן שיחה מ[[התוועדות]] של הרבי שהתקיימה לפני כמה שעות, האם יאפשר את כניסתו? באין-ברירה נכנס לשאול את האדמו"ר, והוא הורה להכניסו. רבי אברהם יצחק ביקש מהחסיד לשבת, הוא מסר לו באריכות את דברי הרבי, והאדמו"ר האזין ושמע בהדרת כבוד.
+
"בשעה 8 בבוקר הלך לבניין ישיבת 'תולדות אהרן'{{הערה|1=שהייתה סמוכה ל'תורת אמת', ששכנה אז ברח' מאה-שערים 21.}} ושאל היכן חדרו של האדמו"ר. כשהגיע לשם עמד משמש ליד הדלת וסירב להכניסו למרות שהרי"צ אמר שזה דחוף, בנימוק כי האדמו"ר עדיין קודם ה[[תפילה]]. החסיד עמד על שלו והציע לו שיכנס וישאל את האדמו"ר, שנמצא כאן חסיד ליובאוויטש ורוצה למסור תוכן שיחה מ[[התוועדות]] של הרבי שהתקיימה לפני כמה שעות, האם יאפשר את כניסתו? באין-ברירה נכנס לשאול את האדמו"ר, והוא הורה להכניסו. רבי אברהם יצחק ביקש מהחסיד לשבת, הוא מסר לו באריכות את דברי הרבי, והאדמו"ר האזין ושמע בהדרת כבוד.
  
−
כשסיים להעביר את השיחה ורצה ללכת, עיכב אותו האדמו"ר והתעניין באריכות אודות המבצעים בחנוכה אצל
+
כשסיים להעביר את השיחה ורצה ללכת, עיכב אותו האדמו"ר והתעניין באריכות אודות המבצעים ב[[חנוכה]] אצל החיילים, האם אתם מניחים [[תפילין]] עם החיילים, ומה תגובותיהם. הוא שמח לשמוע אודות הפעילות, ושהחיילים מגיבים ב[[שמחה]] ובהתלהבות. לסיום אמר לו האדמו"ר: הדברים שאתם עושים בשליחות הרבי הם חשובים מאוד ותמשיכו בהנחת [[תפילין]] לחיילים וכו', ובירך בהצלחה".{{הערה|1=רוב התוכן בערך זה הוא מתוך [http://chabad-il.org/hit/hit243.htm שבועות התקשרות גליון רמ"ג].}}
−
החיילים, האם אתם מניחים תפילין עם החיילים, ומה תגובותיהם. הוא שמח לשמוע אודות הפעילות, ושהחיילים מגיבים ב[[שמחה]] ובהתלהבות. לסיום אמר לו האדמו"ר: הדברים שאתם עושים בשליחות הרבי הם חשובים מאוד ותמשיכו בהנחת תפילין לחיילים וכו', ובירך בהצלחה".{{הערה|1=רוב התוכן בערך זה הוא מתוך [http://chabad-il.org/hit/hit243.htm שבועות התקשרות גליון רמ"ג].}}
 
  
−
== אבי היה חסיד גדול של הרבי ==
+
=== אבי היה חסיד גדול של הרבי ===
  
−
בנו רבי [[שמואל יעקב קאהן]] האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק סיפר כי אביו היה חסיד גדול של הרבי, וזכה להתקבל שלוש פעמים ל[[יחידות]] {{הערה|1=תוכן אחת היחידויות פורסמה ב[[בית משיח]] גליון 266.}}. בשנים מאוחרות יותר, כשנסע לניו יורק, שאל את אביו האם ללכת לליובאוויטש; היה זה תקופה של מתח וכו'. יעת לו אביו האדמו"ר: "תלך יום לפני שתחזור, כך לא יספיקו לרדוף אותך"...
+
בנו רבי [[שמואל יעקב קאהן]] האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק סיפר כי אביו היה חסיד גדול של הרבי, וזכה להתקבל שלוש פעמים ל[[יחידות]]{{הערה|1=תוכן אחת היחידויות פורסמה ב[[בית משיח]] גליון 266.}}. בשנים מאוחרות יותר, כשנסע לניו יורק, שאל את אביו האם ללכת לליובאוויטש; היה זה תקופה של מתח וכו'. יעץ לו אביו האדמו"ר: "תלך יום לפני שתחזור, כך לא יספיקו לרדוף אותך"...
  
 
"כשהגיע לרבי ואמרו לו כי הוא בנו של האדמו"ר מתולדות אהרן, נתן לו הרבי דולר והוסיף דולר בשביל אביו, באומרו: "הוא הרי מדפיס ספרי חסידות, אני רוצה לשלם 'דמי קדימה'". כשהגיע רבי שמואל יעקב בחזרה לארץ וסיפר את כל זה לאביו, הוא מיד רצה לדעת בדיוק איזה משתי הדולרים הרבי שלח לו. מיד כאשר הדולר הגיע לידיו, הוא פנה להניחו במקום שמור.{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=774 האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק בשיחה על קשרי אביו וסבו עם חב"ד.]}}
 
"כשהגיע לרבי ואמרו לו כי הוא בנו של האדמו"ר מתולדות אהרן, נתן לו הרבי דולר והוסיף דולר בשביל אביו, באומרו: "הוא הרי מדפיס ספרי חסידות, אני רוצה לשלם 'דמי קדימה'". כשהגיע רבי שמואל יעקב בחזרה לארץ וסיפר את כל זה לאביו, הוא מיד רצה לדעת בדיוק איזה משתי הדולרים הרבי שלח לו. מיד כאשר הדולר הגיע לידיו, הוא פנה להניחו במקום שמור.{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=774 האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק בשיחה על קשרי אביו וסבו עם חב"ד.]}}
 +
 +
=== דבריו על ניגוני חב"ד ===
 +
 +
רבי אברהם יצחק, האדמו"ר מתולדות אהרן, חיבב את ניגוני ליובאוויטש העתיקים, ופעם אחת שמע את הניגון מפולטובה (ראו בערכו) והתרגש מאד מהניגון, ואמר לאחד שהתלונן לפניו שקשה לו מאד לכוון בתפילה עד שמרגיש לפעמים טעם מיתה ר"ל בתפילה: אם תנגן בעת התפילה ניגון זה - מבלי ספק ייפתח לבבך לה'.
 +
כאשר סיפרו בפניו על אחד מחסידי חב"ד, מתלמידי הרבי הרש"ב, אשר מתפלל בכל יום שחרית במשך שש שעות לערך, חקר רבי אברהם יצחק כיצד הוא מתפלל, והשיבו לו שהחסיד מנגן לעצמו בעת התפילה ניגון מהרבי הרש"ב. נענה רבי אברהם יצחק ואמר בלשון תמיהה: "א פלא?! אוודאי מיט אזא ניגון קען מען דאווענען 6 שעה!" (=הלפלא ייחשב?! הרי בוודאי עם ניגון שכזה אפשר להתפלל שש שעות!).{{הערה|חותמו של כהן גדול, תולדות והנהגות אדמו"ר מתולדות אהרן, תשס"ט, עמ' רלד.}}
 +
 +
== שיעור יומי בתניא קדישא  ==
 +
 +
האדמו"ר רבי אברהם יצחק נהג שלא ללכת לישון עד שסיים את כל שיעוריו הרבים בגמרא הלכה ומוסר, קבלה וחסידות. השיעור האחרון שלו בכל לילה קודם השינה, היה בספר תניא קדישא. פעם חזר רבי אברהם יצחק לביתו ב-11 בלילה, ואחד ממקורביו נכנס לחדרו וראה שהוא עומד על רגליו ומעיין בספר התניא בעמידה, ונרדם תוך כדי עמידה. החל הלה לבקש מהאדמו"ר שיילך לישון, אך האדמו"ר המשיך ללמוד. חזר האיש על בקשתו אך האדמו"ר המשיך בלימודו.
 +
כשהלה ביקש מאד בתחנונים ושאל למה לא יילך האדמו"ר לישון, ענה לו האדמו"ר: "הנה יש לי סדר היום - לסיים כך וכך שיעורים, ולפני כן אינני הולך לישון, וזהו השיעור האחרון".
 +
ענה החסיד במעט עזות דקדושה: "רבי, וכי מה טעם יש ללימוד שכזה (=בעייפות) וממה נפשך" וכו'.
 +
 +
השיב לו רבי אברהם יצחק:
 +
"הנה בספר התניא יש לי שיעור קבוע מימי נעוריי, ומיום עומדי על דעתי לא החסרתי מללמוד בו אף יום אחד, ואני יודע אותו ישר והפוך, ובקי הנני בו בעל פה, וממילא אין משנה כל כך (מאכט נישט אויס) אם אני לומד בצורה כזאת". {{הערה|חותמו של כהן גדול, תולדות והנהגות אדמו"ר מתולדות אהרן, תשס"ט, עמ' קעב.}}
  
 
== משפחתו ==
 
== משפחתו ==
שורה 39: שורה 64:
 
*בנו רבי '''[[שמואל יעקב קאהן]]''', אדמו"ר מתולדות אברהם יצחק.
 
*בנו רבי '''[[שמואל יעקב קאהן]]''', אדמו"ר מתולדות אברהם יצחק.
 
*בנו רבי '''[[דוד קאהן]]''', אדמו"ר מתולדות אהרן.
 
*בנו רבי '''[[דוד קאהן]]''', אדמו"ר מתולדות אהרן.
−
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[אהרן ראטה]] מ[[שומרי אמונים]]|רשימה=אדמו"רי [[תולדות אהרן]]|שנה=? - ?|הבא=האדמו"ר רבי [[דוד קאהן]] מתולדות האהרן והאדמו"ר רבי [[שמואל יעקב קאהן]] מ[[תולדות אברהם יצחק]]}}
+
*בנו רבי משה קאהן, ר"י תולדות אהרן
 +
*בנו רבי [[ישראל חיים קאהן]], רב קהילת תולדות אהרן בית שמש.
 +
*חתנו רבי '''[[שלמה זלמן כ"ץ]]''', אב"ד תולדות אהרן [[ויליאמסבורג]].
 +
*חתנו רבי [[דוד בידרמן]], אדמו"ר מלעלוב בארא פארק
 +
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[אהרן ראטה]] מ[[שומרי אמונים]]|רשימה=אדמו"רי [[תולדות אהרן]]|שנה=[[ו' טבת]] [[תרע"ד]] - [[כ"ז כסלו]] [[תשנ"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[דוד קאהן]] מתולדות אהרן והאדמו"ר רבי [[שמואל יעקב קאהן]] מ[[תולדות אברהם יצחק]]}}
  
 
== לקריאה נוספת ==
 
== לקריאה נוספת ==
שורה 46: שורה 75:
 
*[[שמן ששון מחבריך]]
 
*[[שמן ששון מחבריך]]
  
 +
==קישורים חיצוניים==
 +
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4280085 תמליל היחידות מתוך הספר תורת מנחם]
 +
 +
*[https://www.yeshiva.org.il/midrash/13921 עיבוד היחידות עם הרבי בשנת תשכ"א]
 +
{{חצרות}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
−
{{חצרות}}
 
 
[[קטגוריה:אדמו"רי בית שומר אמונים|קאהן אברהם יצחק]]
 
[[קטגוריה:אדמו"רי בית שומר אמונים|קאהן אברהם יצחק]]
 +
[[קטגוריה:אדמו"רים בירושלים]]
 +
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ז]]
 +
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ד]]

גרסה אחרונה מ־01:33, 3 באפריל 2024

האדמו"ר

רבי אברהם יצחק הכהן קאהן (ו' טבת תרע"ד - כ"ז כסלו תשנ"ז) היה האדמו"ר מתולדות אהרן, ממשיך דרכו של חמיו רבי אהרן ראטה, מייסד השושלת. עסק בההדרת ספרי חסידות, ביניהם ספריו של זקינו המגיד ממעזריטש.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בצפת לרבי אהרן דוד ושיינדל ברכה. בילדותו עבר עם משפחתו להוניאד. היה מיוחס למגיד ממזריטש דרך בנו רבי אברהם המלאך. התייחס גם לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, רבי אלימלך מליז'ענסק ורבי מנחם נחום מטשרנוביל.

בלמדו בישיבת סאטמאר התקרב לרבי אהרן ראטה, שמאוחר יותר לקחו לחתנו לבתו היחידה הרבנית יענטא, הוא נעשה לחסידו והתפלל אצלו.

נישא לבת רבו בסוף שנת תרצ"ט בעיר הוניאד, ובתחילת ת"ש הגיע עם חותנו לארץ ישראל והתיישב בירושלים.

לאחר פטירתו של רבי אהרן ראטה בשנת תש"ז קיבלו עליהם רוב החסידים את מנהיגותו של חתנו רבי אברהם יצחק שהיה לאדמו"ר מ"תולדות אהרן" והקים את חצרו בשכונת מאה שערים. מיעוטם של החסידים בחרו בגיסו, רבי אברהם חיים ראטה אשר בהמשך הקים את חסידות שומרי אמונים ששכנה בבית המדרש של אביו. בתקופת מנהיגותו נוסדו מוסדות של החסידות בארץ ישראל ובארצות הברית.

נפטר בחנוכה תשנ"ז, לאחר כ-50 שנות כהונה. בצוואתו הורה לערוך בחירות בין בניו, ובהם זכה בנו השני רבי דוד קאהן. אנשי הבן הבכור רבי שמואל יעקב קאהן פיקפקו באמיתות התוצאות והקימו חצר חסידית חדשה בשם תולדות אברהם יצחק, על שמו.

קשריו עם הרבי וחסידות חב"ד[עריכה]

התפעל מהביטול[עריכה]

בשנת תשי"ט ביקר האדמו"ר אצל הרבי. בעקבות ביקור זה השיבה משלחת של חסידי חב"ד ביקור גומלין בבית האדמו"ר. חברי המשלחת סיפרו אחר-כך, כי האדמו"ר הביע את התפעלותו העצומה מפשטות הליכותיו של הרבי, שבאה לידי ביטוי בכל מהלך היחידות. כך, למשל, כשנזקק הרבי לספר מסויים, נטל כסא שעמד בחדר ובעצמו עלה, חיפש והוריד את הספר. "האם הרבי לא יכול להשתמש בבחור או באברך שיסייע בכגון-דא?!", שאל האדמו"ר.

האדמו"ר אמר ששולחן ערוך אדמו"ר הזקן הוא נר לרגליו ולא מש משולחנו בכל עת ובכל זמן. בקשר לזה הביע בפני הרבי את צערו על כך שפוחתים ואוזלים מספר הלומדים בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן. "לדעתי", אמר, "יש להדפיסו במחיר הקרן ולהפיצו בכל בתי ישראל ובפרט בין הלומדים".

במקום אחר[1] נמסר כי בביקור הראשון אצל הרבי דיבר שעה ארוכה על נושא זה - איזה מספרי החסידות שייכים ביותר להכנה לעבודת התפילה וכיוצא בהם.

ביקור נוסף קיים האדמו"ר אצל הרבי בשנים מאוחרות יותר.

כמו ליובאוויטש[עריכה]

בשנת תשמ"א בשיחה עם הגאון ר' אפרים אליעזר הכהן יאלעס, שבא לבקר אצל הרבי ביום ג', א' דחול-המועד פסח, אמר לו הרבי[2]: "ה'תולדות אהרן' - שעומד בראש ישיבה - ביקר פעם אצלי ודיבר לא כמו 'אנטי ליובאוויטש'.

נראה שהרב יאלעס לא ירד לסוף דעתו של הרבי אשר שב על דבריו: "ה'תולדות אהרן' ביקר לפני מספר שנים בניו-יורק ונפגשנו. שוחחנו בלימוד וכן גם עם אנשיו. הוא דיבר כמו ליובאוויטש - הוא הרי ידע שאני ליובאוויטש..."

"האם שקט בגבול"...[עריכה]

"שנה[3] אחת, בחנוכה, התקיימה התוועדות של הרבי, ובמהלכה דיבר על כך שגם בנות ידליקו נרות חנוכה. לאחרי שמיעת השידור החלטתי שמן הראוי ללכת אל האדמו"ר מתולדות אהרן שהיה קשור לרבי, ולמסור לו את תוכן הדברים.

"בשעה 8 בבוקר הלך לבניין ישיבת 'תולדות אהרן'[4] ושאל היכן חדרו של האדמו"ר. כשהגיע לשם עמד משמש ליד הדלת וסירב להכניסו למרות שהרי"צ אמר שזה דחוף, בנימוק כי האדמו"ר עדיין קודם התפילה. החסיד עמד על שלו והציע לו שיכנס וישאל את האדמו"ר, שנמצא כאן חסיד ליובאוויטש ורוצה למסור תוכן שיחה מהתוועדות של הרבי שהתקיימה לפני כמה שעות, האם יאפשר את כניסתו? באין-ברירה נכנס לשאול את האדמו"ר, והוא הורה להכניסו. רבי אברהם יצחק ביקש מהחסיד לשבת, הוא מסר לו באריכות את דברי הרבי, והאדמו"ר האזין ושמע בהדרת כבוד.

כשסיים להעביר את השיחה ורצה ללכת, עיכב אותו האדמו"ר והתעניין באריכות אודות המבצעים בחנוכה אצל החיילים, האם אתם מניחים תפילין עם החיילים, ומה תגובותיהם. הוא שמח לשמוע אודות הפעילות, ושהחיילים מגיבים בשמחה ובהתלהבות. לסיום אמר לו האדמו"ר: הדברים שאתם עושים בשליחות הרבי הם חשובים מאוד ותמשיכו בהנחת תפילין לחיילים וכו', ובירך בהצלחה".[5]

אבי היה חסיד גדול של הרבי[עריכה]

בנו רבי שמואל יעקב קאהן האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק סיפר כי אביו היה חסיד גדול של הרבי, וזכה להתקבל שלוש פעמים ליחידות[6]. בשנים מאוחרות יותר, כשנסע לניו יורק, שאל את אביו האם ללכת לליובאוויטש; היה זה תקופה של מתח וכו'. יעץ לו אביו האדמו"ר: "תלך יום לפני שתחזור, כך לא יספיקו לרדוף אותך"...

"כשהגיע לרבי ואמרו לו כי הוא בנו של האדמו"ר מתולדות אהרן, נתן לו הרבי דולר והוסיף דולר בשביל אביו, באומרו: "הוא הרי מדפיס ספרי חסידות, אני רוצה לשלם 'דמי קדימה'". כשהגיע רבי שמואל יעקב בחזרה לארץ וסיפר את כל זה לאביו, הוא מיד רצה לדעת בדיוק איזה משתי הדולרים הרבי שלח לו. מיד כאשר הדולר הגיע לידיו, הוא פנה להניחו במקום שמור.[7]

דבריו על ניגוני חב"ד[עריכה]

רבי אברהם יצחק, האדמו"ר מתולדות אהרן, חיבב את ניגוני ליובאוויטש העתיקים, ופעם אחת שמע את הניגון מפולטובה (ראו בערכו) והתרגש מאד מהניגון, ואמר לאחד שהתלונן לפניו שקשה לו מאד לכוון בתפילה עד שמרגיש לפעמים טעם מיתה ר"ל בתפילה: אם תנגן בעת התפילה ניגון זה - מבלי ספק ייפתח לבבך לה'. כאשר סיפרו בפניו על אחד מחסידי חב"ד, מתלמידי הרבי הרש"ב, אשר מתפלל בכל יום שחרית במשך שש שעות לערך, חקר רבי אברהם יצחק כיצד הוא מתפלל, והשיבו לו שהחסיד מנגן לעצמו בעת התפילה ניגון מהרבי הרש"ב. נענה רבי אברהם יצחק ואמר בלשון תמיהה: "א פלא?! אוודאי מיט אזא ניגון קען מען דאווענען 6 שעה!" (=הלפלא ייחשב?! הרי בוודאי עם ניגון שכזה אפשר להתפלל שש שעות!).[8]

שיעור יומי בתניא קדישא[עריכה]

האדמו"ר רבי אברהם יצחק נהג שלא ללכת לישון עד שסיים את כל שיעוריו הרבים בגמרא הלכה ומוסר, קבלה וחסידות. השיעור האחרון שלו בכל לילה קודם השינה, היה בספר תניא קדישא. פעם חזר רבי אברהם יצחק לביתו ב-11 בלילה, ואחד ממקורביו נכנס לחדרו וראה שהוא עומד על רגליו ומעיין בספר התניא בעמידה, ונרדם תוך כדי עמידה. החל הלה לבקש מהאדמו"ר שיילך לישון, אך האדמו"ר המשיך ללמוד. חזר האיש על בקשתו אך האדמו"ר המשיך בלימודו. כשהלה ביקש מאד בתחנונים ושאל למה לא יילך האדמו"ר לישון, ענה לו האדמו"ר: "הנה יש לי סדר היום - לסיים כך וכך שיעורים, ולפני כן אינני הולך לישון, וזהו השיעור האחרון". ענה החסיד במעט עזות דקדושה: "רבי, וכי מה טעם יש ללימוד שכזה (=בעייפות) וממה נפשך" וכו'.

השיב לו רבי אברהם יצחק: "הנה בספר התניא יש לי שיעור קבוע מימי נעוריי, ומיום עומדי על דעתי לא החסרתי מללמוד בו אף יום אחד, ואני יודע אותו ישר והפוך, ובקי הנני בו בעל פה, וממילא אין משנה כל כך (מאכט נישט אויס) אם אני לומד בצורה כזאת". [9]

משפחתו[עריכה]

הקודם:
האדמו"ר רבי אהרן ראטה משומרי אמונים 		אדמו"רי תולדות אהרן
ו' טבת תרע"ד - כ"ז כסלו תשנ"ז 		הבא:
האדמו"ר רבי דוד קאהן מתולדות אהרן והאדמו"ר רבי שמואל יעקב קאהן מתולדות אברהם יצחק

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש
חסידות סטרשלה   ●   התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין   ●   חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא
חצרות גליציה
באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים  •  אשלג  •  אבוחצירא

הערות שוליים

  1. ↑ רשימת הרב מ. ד. ש שפורסמה ב'כפר חב"ד' משנת תשמ"ג, גיליון 101.
  2. ↑ שיחות-קודש תשמ"א כרך ג, עמ' 918, בשילוב קטע מיומן פרטי.
  3. ↑ מרשימותיו של הרי"צ שי' גליצנשטיין.
  4. ↑ שהייתה סמוכה ל'תורת אמת', ששכנה אז ברח' מאה-שערים 21.
  5. ↑ רוב התוכן בערך זה הוא מתוך שבועות התקשרות גליון רמ"ג.
  6. ↑ תוכן אחת היחידויות פורסמה בבית משיח גליון 266.
  7. ↑ האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק בשיחה על קשרי אביו וסבו עם חב"ד.
  8. ↑ חותמו של כהן גדול, תולדות והנהגות אדמו"ר מתולדות אהרן, תשס"ט, עמ' רלד.
  9. ↑ חותמו של כהן גדול, תולדות והנהגות אדמו"ר מתולדות אהרן, תשס"ט, עמ' קעב.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=אברהם_יצחק_קאהן&oldid=672131"