בחירות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מברשת לפסח.png ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ניסוח לא אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הרב מרדכי שמואל אשכנזי, רבו של כפר חב"ד, מקיים את הוראת הרבי להצביע בבחירות

בחירות לכנסת היא דרך בחירת חברי הכנסת מכל מפלגה והסיעות שישמשו בכנסת ישראל, שמושפעות ישירות מבחירתם של תושבי המדינה. הבחירות נערכות בשיטת בחירות יחסית למספרם של הבוחרים, ומספר המושבים שמקבלת כל רשימה בכנסת הוא יחסי למספר המצביעים בעבורה (בתנאי שתעבור את אחוז החסימה). לרוב הבוחרים מצביעים עבור רשימה ולא עבור אדם מסוים ברשימה, ואילו הבחירות לחברים שיכהנו במפלגה בפועל נבחר בחלק מהמפלגות בתהליך בחירה ישירה על ידי חברי המפלגה, בעוד והמפלגות החרדיות המועמדים נקבעים על ידי מנהיגיהן הרוחניים.

הרבי במשך השנים לא הורה ספציפית באיזו מפגה לבחור (למעט בחירות תשמ"ט), אך הורה לבחור במפלגה החרדית ביותר[1], שיטה אותה ביסס על דברי חותנו הרבי הריי"צ[2].

הרבי למען חזית דתית[עריכה]

קריאה להצבעה למפלגת "חזית דתית תורתית" לקראת הבחירות לכנסת השלישית, מאת האדמו"רים מבעלזא, גור, ויזניץ, סדיגורה, ביאלה, סערט, פשמישל, נידבורנא, סלונים, קוידנוב, טשורטקוב, זלוטיפול וזידיטשוב, וראשי ישיבות ור"מים מישיבות לוצק, טשעבין, מיר, סולנים, לומזה, חברון, בראשוב, טורדה, שפת אמת וקול תורה

החזית הדתית המאוחדת הייתה רשימה שאיחדה את מפלגות המזרחי, הפועל המזרחי, אגודת ישראל, פועלי אגודת ישראל והאיחוד הדתי הבלתי-מפלגתי שהתמודדה בבחירות לכנסת הראשונה, וזכתה ל-16 מנדטים. הרשימה כיהנה משנת תש"ט (שנת היבחרה) עד לשנת תשי"א, אז נערכו בחירות נוספות והמפלגות התמודדו כל אחת בנפרד. בשנת תשט"ו, אז נערכו בחירות לכנסת השלישית, התמודדו מפלגות אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל כרשימה משותפת בשם חזית דתית תורתית, וקיבלו כ-6 מנדטים.

לקראת הבחירות הבאות לאחר מכן לכנסת הרביעית שנערכו בב' חשוון תש"כ, השקיע הרבי מאמצים למען הקמתה של חזית דתית מאוחדת[3], ואכן לקראת מערכת הבחירות הרביעית התאחדו שוב תנועות אגודות-ישראל ופועלי אגודת-ישראל תחת החזית דתית תורתית, ושוב קיבלה כ-6 מנדטים. הידיעה שימחה את הרבי, כעליה כתב:

י.png זה עתה נתקבל המכתב (והמברק) על דבר החזית עם אגודת-ישראל. ותשואת חן על שילוחו. ויהי רצון שתהיה להצלחת ולהרמת קרן ישראל סבא י.png
איגרות קודש כרך י"ח עמוד תקנ"ד

לקראת הבחירות לכנסת השישית בתחילת שנת תשכ"ו, יצא הרבי במערכה ציבורית רחבה למען הקמת חזית מאוחדת של המפלגות הדתיות. הרבי פרסם מכתב ארוך ומנומק בו ניתח את המצב, והסיק שאי הסכמה להקמת חזית דתית מאוחדת ממעיטה את כוח ורווח המפלגה, ובכך למעשה פוגעים בכוחם של היהודים שומרי התורה והמצוות בארץ ישראל[4]. הרבי שוב את דעתו במכתב שנכתב במענה לרבים למחרת יום הכיפורים תשכ"ו, בו קרא לכל המפלגות הדתיות לפרסם בפרוטרוט את עמדתן בנושא החזית, כדי שהבוחרים יביאו זאת בחשבון שיקולי הבחירה שלהם[5]. הרבי אף שיגר עסקנים ובעלי השפעה שיפעלו עבור כך[6].

לקראת הבחירות לכנסת השביעית חוזר הרבי על דעתו בבחירות הקודמות, להעדיף את המפלגות הדתיות שתומכות בהקמת חזית דתית[דרוש מקור][דרושה הבהרה].

לאחר מכן, בבחירות לכנסת השמינית התמודדו שוב אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל יחד במגדת השם חזית דתית תורתית וקיבלה כ-5. בבחירות לכנסת השתים עשרה של שנת תשמ"ט, התמודדה אגודת ישראל יחד עם פועלי אגודת ישראל, אך תחת השם אגודת ישראל.

"אין להצביע בעד הרושמים גויים כיהודים"[עריכה]

לקראת הבחירות בשנת תשל"ד פורסמה הודעה מאת הרבי, הקוראת להצביע "בעד החרדים לדבר ה' זו הלכה", ולא לתמוך באלה "שרשמו גוים כיהודים ובעד חבריהם".

הרה"ג רבי ישראל מאיר לאו שליט"א רבה של תל אביב (לשעבר רבה הראשי של ארץ-ישראל), סיפר על יחידות בשנת תשל"ד[7], שבה תמה הרבי תמיהה רבתי על העובדה שהשלטון בארץ-ישראל נתון שנים אחר שנים בידי קבוצה מסויימת, ללא שינוי, וקרא לעורר את העם לחשוב בכיוון זה. היחידות התקיימה בחורף תשל"ד לאחר הבחירות שהתקיימו בישראל אחרי מלחמת יום-הכיפורים. הרב לאו ניסה להסביר כי אחר הקרבנות הרבים ה' יקום דמם שנפלו במלחמת יום-הכיפורים לא מצאו עדיין התושבים עוז להחליף את ראש הממשלה בהיותם סבורים כי אין טובה ממנה.

הרבי לא קיבל: זה היה מתרץ אולי את ה'בחירות' האחרונות אך מדוע ב'בחירות' הקודמות לא חוללו שינוי?!

בעד החרדים לדבר השם[עריכה]

לקראת הבחירות בשנת תשמ"א חזר הרבי שוב לקשר את אופן ההצבעה עם נושא 'מיהו יהודי'. וזה לשונו[8]: במענה לשאלתכם בקשר לבחירות לכנסת, יש להצביע בעד היותר חרדים לדבר ה'. מתאים לפסק-דין ברור בתורתנו. כל שיצביע בעד אלה שרשמו גוים כיהודים ובעד חבריהם, התקלה האיומה והקולר בכל הנרשמים תלוי בצווארו. להצביע בעד החרדים לדבר השם. בברכה, מנחם שניאורסון.

בחירות תשמ"ט[עריכה]

צילום מתוך אחד מתשדירי הבחירות שהפיקו חסידי חב"ד בבחירות תשמ"ט
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בחירות תשמ"ט

הבחירות שנערכו בכ"א חשוון בשנת תשמ"ט היו הבחירות לכנסת השלש עשרה, בהם הורה הרבי באופן חד פעמי לפעול ולהצביע עבור מפלגת אגודת ישראל, על מנת לאפשר ולוודא את כניסתה לכנסת בעקבות האיום הממשי כי בעבות פרישת הליטאים ממנה, לא תקבל מספיק קולות על מנת לעבור את אחוז החסימה ולהיכנס לכנסת על מנת לייצג את ציבור שומרי התורה החסידים.

זמן קצר לאחר הבחירות הנשא הרבי שיחה בה הביע את צערו על כך שהבחירות התנהלו שלא באופן של אחדות ואהבת ישראל, וקרא לאחדות על ידי כך שהנוגעים בדבר ייתכנסו ויחלו לדון בנושא המוסכם כי יש לעסוק בו, ומתוך כך יוכלו להגיע ולדון גם בנושאים הנתונים במחלוקת, עד להשגת האחדות והשלום[9].

עד שיבוא משיח צדקנו...[עריכה]

בחודש ניסן תש"נ נוצרו נסיבות יוצאת-דופן, שבהן דעתו של הרבי קבעה בפועל אם תקום ממשלת ימין או שמאל. כתוצאה מכך פרסם הרבי את דעתו הברורה בנושא והביא בפועל למניעת הקמתה של ממשלת שמאל ולהקמת ממשלת ימין.

הרבי הדגיש כי אין הוא מתערב בפוליטיקה, אך הודיע ברורות כי צריכה לקום ממשלה חזקה, שלא תוותר לתביעות הערבים, בראשות מר שמיר. הדברים נאמרו בהזדמנות שבה הגיע אל הרבי כתב קול-ישראל, מר עודד בן-עמי. וכך התנהלה השיחה:

הכתב: מה דעתו של הרבי בעניין זה שאין ממשלה כעת בישראל.

הרבי: הצד הטוב בזה הוא שבמשך הזמן שאין ממשלה רשמית, העניינים תלויים במר שמיר, ואני מקווה שהוא יעמוד בתוקף שתהיה שלימות העם, ושלימות השטחים, ושלימות כל הארץ ביחד עם שלימות התורה, כיון שזה תלוי זה בזה.

הכתב: אז רצוי שמר שמיר יהיה ראש הממשלה?

הרבי: אינני מתערב בפוליטיקה. ועוד והוא העיקר שאני מקווה שתיכף ומיד יהיה ראש הממשלה שם משיח צדקנו. אבל במשך הרגעים עד שיבוא משיח, אזי צריך שתהיה השיטה כפי שהיתה השיטה שלו, שאי אפשר לוותר על אף שעל מכל השטחים, ולעשות את זה בדרכי שלום.

כי דווקא על-ידי זה יהיה שלום במדינה, ובסביבות המדינה, מה שאין כן כשיתחילו לוותר - אין לדבר סוף, וכמה שיתנו להם זה יגביר את התיאבון של שונאי-ישראל שיתנו להם עוד ועוד, וזה יביא דווקא לתוצאות של היפך מנוחת הנפש והיפך השלום.

בהמשך לזה היו פעילויות שונות של הרבי, וידועה גם שליחותו של הרה"ח הרב יוסף יצחק גוטניק במאמצים להקמת ממשלה כרצונו הק' של הרבי.

מעניינת מאוד תשובה של הרבי לח"כ גאולה כהן, אז ב'התחיה',[10] שבה מנבא הרבי שינויים גדולים במצב בארץ[11]:

כמובן קראתי בעיון כל הנ"ל.

ולכאורה על-פי המצב עתה בארץ-הקודש צפויות כמה שינויים בארץ-הקודש, ועל-פי [=מה] שהי' [=שהיה] עד עתה - צפויות גם הפתעות, ובהיותה על אתר בוודאי מרגישה זאת.

מה שלא נשתנה במשך יותר מארבעים שנה - שארץ הקודש דורשת (כל הזמן הזה) - שלימות הארץ, שלימות התורה - ביחד עם הבטחת התורה בזה - יגעת ומצאת, כל אחד ואחת מאתנו.

למי מתאים הכובע[עריכה]

כשד"ר יוסף בורג, מנהיג המפד"ל דאז, היה ב'יחידות' אצל הרבי, הועלה נושא הבחירות ועמדתו כלפיהן. תמה הד"ר בורג על מכתבו של הרבי לאנ"ש, בו קורא להצביע למען הרשימה החרדית ביותר, קריאה שהתפרשה אז על-ידי החסידים כמכוונת כלפי אגודת-ישראל או פועלי אגודת-ישראל.

נענה הרבי: ישתדל שעד הבחירות הבאות יוכלו החסידים לפרשה על מפלגתו...[12]

הבחירות בקראון הייטס[עריכה]

בכל כמה שנים נערכות בחירות לועד הקהל בשכונת קראון הייטס. גם לבחירות אלו הקדיש הרבי שיחות, אגרות והתייחסויות רבות.

הרבי ביקש מתושבי השכונה לבוא ולהשפיע שהמתאימים בעיניהם ייצגו את הציבור. הרבי הדגיש שהבחירות אינם בסתירה לאחדות ואהבת ישראל, מכיוון שלכל יהודי יש חלק הן בעולם הבא והן בעולם הזה. כל בוחר רושם מי לדעתו מתאים יותר למלאות את חלק ה'יושב ראש' ומי ימלא בהצלחה את תפקיד הגזבר וכו'. הרבי אמר שכל החשבנות מדוע לא לבוא ולהצביע (אין זה מכבודי, יש עיסוקים יותר חשובים וכו') הינם מה'חלל השמאלי' (=היצר הרע). כמו"כ הרבי נתן הוראות רבות לאופן בו יתקיימו הבחירות. בשנת תשמ"ו הודיע הרבי כי הוא יתן 'שליחות מצווה' לצדקה לכל אחד מאלו שיגיעו לבחור בבחירות. הרבי ביקש שתהיה בקלפי קופת צדקה ליד המזוזה, בכדי שכל אדם שיצא יוכל לתת צדקה[13].


ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. "על של עתה באתי להדגיש (כיון שנראה לדאבוננו שיהיו בחירות ובעתיד הקרוב), על החוב והזכות קדוש, אשר כל אחד מהחרדים ויראים לדבר ה‘ צריך להשתתף בבחירות, הן בעצמו והן בהשפעה על זולתו, ולהצביע בעד הרשימות החרדיות ביותר, שלא ילך לאיבוד אפילו קול אחד. והנני מוסר בזה רשות ויפוי כח לפרסם את דעתי בכל התוקף ובכל החוזק, אשר על כל אחד ואחת מיראי ה‘ וחושבי שמו לעשות ככל יכלתו להרבות מספר המצביעים בעד הרשימות החרדיות ביותר". אגרות קודש חלק ד', עמוד שמ"ה. וראה גם שם עמודים שפ, שצב, שצה,
  2. "במענה על כתבו מי"ז חשוון, ששואל על אודות ההשתתפות בעניין הבחירות להממשלה בארץ-ישראל, בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוותר על זכותו זה... ועם מי להשתתף - צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר.. אבל לא עם אלה אשר כל עניינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה". מובא באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יו"ד עמוד ל"ב, בקשר לבחירות שהתקיימו בחורף תש"ט.
  3. ראה אגרות קודש כרך י"ח עמודים ר"צ, תמ"ד, ועוד
  4. בסופו של מכתב שנדפס בהוספה ללקוטי שיחות כרך כ"א עמוד ‎.424‏
  5. הובא שם בין עמודים ‎424-427‏.
  6. ראה 'היכל מנחם' כרך א' עמוד רלב. 'לקוטי שיחות' כרך כא עמוד 424. 'אגרות קודש' כרך כ"ג עמוד תלה, ועוד.
  7. ראה 'בית חיינו' גיליון 411 כסלו תשנ"ב עמ' ‎24-34‏.
  8. 1במברק ממוצאי שבת-קודש מברכים תמוז תשמ"א
  9. התוועדויות תשמ"ט חלק א' עמוד 336 עד 338
  10. מיום י"ג אדר- ראשון ה'תשנ"ב.
  11. נדפס בתשורה משמחת נישואין של משפ' הרצוג, מלבורן, עמ' יד.
  12. מפי הרב שמואל אלעזר הלפרין ב'ספר הצאצאים' עמ' 283.
  13. שיחת שבת פרשת תבוא תשמ"ו