אברהם אהרון חן
הרב אברהם אהרון חן היה מחסידי חב"ד שפעלו במסירות נפש ברוסיה הסובייטית, מקושר לרבי הריי'צ, ולרבי נשיא דורינו עובד ובעל מנגן.
תוכן עניינים
תולדות חיים
ר' אברהם נולד בעיירה החסידית נעוול לאביו הרב פרץ חן בשנות הרדיפה אחר הדת ברוסיה, וחרף הסכנה שבדבר חונך לקיום התורה ומצוות בשלמות גם במחיר מסירות נפש. יחד עם שני אחיו, ר' בערק'ה ודוד לייב נשלח ללמוד בישיבות תומכי תמימים, וכשר' פרץ נתפס, עצרו השלטונות גם את שאר בניו ובתוכם ר' אברהם אהרון. כשהשלטונות נוכחו לדעת כי הרדיפות אחר המשפחה לא מועילים רכושם הוחרם ובני המשפחה גורשו מהעיר, ומשם עברו לקרמנצ'וג.
בחורף תרח"צ בא בקשרי השידוכין עם בתו של הרב החסיד ר' יצחק רסקין מנעוועל, מינה. בב' באדר תרח"צ נאסר הרב רסקין יחד עם עשרים וחמישה החסידי חב"ד בלנינגרד. ברגע האחרון לפני שהוציאו אותו הקלגסים מביתו ציווה לעבר אשתו ובנותיו שיעשו את החתונה בזמן הקרוב ולא יחכו לו.
את החתונה ערכו בליל בדיקת חמץ, לפני שימי ספירת העומר יחלו, כששמחה ועצב משמשים בערבוביה.
לאחר חתונתם התפרנסו בדחיקות רבה בעבודות כפיים פשוטות, שכן לא ניתן היה למצוא עבודה מכובדת שאפשר להיעדר ממנה בשבתות.
בחורף תרצ"ט נולד בנם בכורם חיים בן ציון.
בסיום מלחמת העולם השנייה חזרו לעיר מגוריהם לנינגרד, לאחר שנמלטו ממנה. כשנודע שמתארגנת בריחה דרך עיר הגבול לבוב, הם נסעו מיד ללבוב בניסיון לצאת את [[רוסיה].
בהגיעם ללבוב השתכנו בצורה זמנית בביתו של אחיו, ר' דוד לייב חן. הבית היווה למעשה מוקד לזיוף הדרכונים עמם יצאו אנ"ש מברית המועצות. בבית זה שכלל שני חדרים בלבד לנו עשרות אורחים, ביניהם מארגני הבריחה, ושם גם נערכו הפגישות החשאיות.
למרות המאמצים, לא הצליחו האחים חן וביניהם ר' אברהם אהרון ומשפחתו לצאת את ברית המועצות. בחורף תש"ז עצרו אנשי הק.ג.ב. חסידים רבים שהיו קשורים לארגון הבריחה ורק בדרך נס לא עלו על עקבותיהם של האחים חן. ר' אברהם אהרון, אשתו מינה ובנם בן ציון וכן בנם שנולד באותו זמן יהודה לייב, נותרו להתגורר בלבוב.
המאסר הנורא
בשנת תש"י, הגיעו פקידי הק.ג.ב לביתו של אחיו החסיד ר' דוד לייב חן, וערכו חיפוש בבית. במהלך החיפוש נמצאו את הדרכונים המזיופים, וכעבור זמן מה הגיעו לביתו של ר' אברהם אהרן ועצרו אותו.
באותה העת, הלכה אשתו מרת מינה להזהיר את גיסה ר' בערקע מפני הק.ג.ב. וב"ה הוא הספיק לברוח.
במהלך שהותו בבית הסוהר היתה מרת מינה מעבירה לו חבילות של מזון כשר וכדו'. באחת הפעמים נלקחה ע"י פקידי בית הסוהר לחקירה בה דרשו ממנה לגלות היכן נמצאת דודתה מרת שרה קצנלבויגן (המומע שרה), משסירבה לענות לדרישתם אסרו אותה הפקידים וכך נותרו ילדיהם של מרת מינה ור' אברהם אהרן "יתומים חיים".
שחרורו
כעבור שמונה שנים השתחררו ר' אברהם אהרן ורעייתו מהכלא לאחר ששנתיים קודם לכן מת הרודן סטלין ימ"ש.
בארץ ישראל
בתחילת שנות המ"ם זכה לצאת את מסך הברזל עלה לארץ ישראל, והתיישב בנחלת הר חב"ד. לעת זקנתו עבר להתגורר בשיכון חב"ד בלוד יחד עם בנו הרב חיים בן ציון חן, והיה לאחד מדמויות ההוד בקהילה החסידית. היה משמש כבעל תפילה.
כשהגיע לחצרות קודשנו, התבטא הרבי עליו ועל אחיו הר' בערקע, שכשרוצים לראות "מסירות נפש" אפשר להביט עליהם.
ניגונים שחיבר
ר' אברהם אהרן חיבר כמה ניגונים, ומהם: משיח צדקינו יבוא, אלע חסידים, ניגון דער ביטחון ועוד.
משפחתו
- בנו, הרב חיים בן ציון חן - שיכון חב"ד לוד
- בנו, הרב אריה לייב חן - לוד
- נכדו, הרב חיים צבי קרוגליאק - גזבר בית הכנסת חב"ד רמת שלמה - ירושלים
- נכדו הרב יוסף חן - נוף אילון.
- נכדו, הרב פרץ חן - משלוחי הרבי בשכונת אגמים אשקלון.
- נינו, הרב אברהם יעקב קרוגליאק - מזכיר ועד נחלת הר חב"ד, רב בית הכנסת חב"ד - שכונת המחנה ומשגיח ראשי של ארגון הכשרות נחלת ההידור, נחלת הר חב"ד.
- נינו, הרב יחאל אפרים פישל גלוכבסקי - שליח הרבי בפארק המדע רחובות-נס ציונה, ורב קהילת בית מנחם הצעירים ברחובות.
- נינו, הרב שלום זאב קרוגליאק - ביתר עלית.
- נינו, הת' יוסף קרוגליאק
- נינו, הת' משה חן
לקריאה נוספת
- שניאור זלמן ברגר, אבני חן, הוצאת קה"ת תשע"ה
- מנחם זיגלבוים, סוערות בדממה עמ' 88-105
קישורים חיצוניים
- "משיח צדקינו יבוא": הניגון שהחזיק החסידים בשעות קשות • וידאו - באתר
ט"ז כסלו תשע"ח
