הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף חיים מבגדד"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| − | נולד בבגדד ב[[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]] לאביו חכם אליהו שכיהן כ"ראש רבני בבל" ולאמו אשת החיל מרת '''[[מזל טוב]]'''. בגיל 14 התקבל לבית המדרש "מדרש בית זלכה", ישיבתו של רבי [[עבדאללה סומך]]. בשנת [[תרי"א]] התחתן עם רחל ביתו של ראש הישיבה, רבי עבדאללה סומך. | + | נולד בבגדד ב[[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]] לאביו חכם אליהו שכיהן כ"ראש רבני בבל" ולאמו אשת החיל מרת '''[[מזל טוב]]'''. בגיל 14 התקבל לבית המדרש "מדרש בית זלכה", ישיבתו של רבי [[עבדאללה יוסף אברהם סומך]]. בשנת [[תרי"א]] התחתן עם רחל ביתו של ראש הישיבה, רבי עבדאללה סומך. |
לאחק פטירת אביו ב[[ז' אלול]] [[תרי"ט]], הוכתר כ"ראש רבני בבל" וכממלא מקום אביו. במשך כהונתו כתב ספרי הלכה רבים, המפורסם שבהם הוא הספר "הבן איש חי". | לאחק פטירת אביו ב[[ז' אלול]] [[תרי"ט]], הוכתר כ"ראש רבני בבל" וכממלא מקום אביו. במשך כהונתו כתב ספרי הלכה רבים, המפורסם שבהם הוא הספר "הבן איש חי". | ||
גרסה מ־12:42, 17 ביוני 2022
| רבי יוסף חיים מבגדד | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]
| |
| לידה | כ"ז אב תקצ"ה |
| פטירה | י"ג אלול תרס"ט |
| תפקידים נוספים | פוסק, רבה של בגדד |
רבי יוסף חיים מבגדד (מכונה הבן איש חי; כ"ז אב תקצ"ה - י"ג אלול תרס"ט) היה רבה הראשי של בגדד שבעיראק (בבל) ופאר יהדות ספרד.
תולדות חיים
נולד בבגדד בכ"ז אב תקצ"ה לאביו חכם אליהו שכיהן כ"ראש רבני בבל" ולאמו אשת החיל מרת מזל טוב. בגיל 14 התקבל לבית המדרש "מדרש בית זלכה", ישיבתו של רבי עבדאללה יוסף אברהם סומך. בשנת תרי"א התחתן עם רחל ביתו של ראש הישיבה, רבי עבדאללה סומך.
לאחק פטירת אביו בז' אלול תרי"ט, הוכתר כ"ראש רבני בבל" וכממלא מקום אביו. במשך כהונתו כתב ספרי הלכה רבים, המפורסם שבהם הוא הספר "הבן איש חי".
בשנת תרס"ט יצא לקברו של יחזקאל הנביא בכפר כפיל, אולם באמצע הדרך בי"ג באלול הוא נפטר.
בתורת רבותינו נשיאינו
הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת התפילין קודם תפילת מוסף[1], אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי"ג מצוות[2] ולגבי חגיגת יום הולדת והפיכת היום ליום טוב[3].
בעת הפגישה של הרב מרדכי אליהו עם הרבי, הזכיר הרב אליהו את מה שנכתב ב"בן איש חי" שבגאולה יקריבו קורבנות על כל הראשי חודשים שלא הקריבו בהם[4], הרב מרדכי אליהו הזכיר את ה"בן איש חי" פעמים נוספות לפני הרבי[5].
בפסקיו של "הבן איש חי" הוא מזכיר פעמים רבות את אדמו"ר הזקן, בשם "רבינו זלמן"[6].
גם את ספרו "בן יהוידע" מזכיר הרבי כמה פעמים בשיחותיו[7].
ספריו
- הבן איש חי
- בן יהודיע
פיוטיו
הבן איש חי חיבר כ200 פיוטים, מהם 50 הידועים לנו.
המפורסם מבין הפיוטים שחיבר הוא הפיוט ואמרתם כה לחי שהתחבר לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, פיוטו זה וכן הפיוט בר יוחאי שחיברו רבי שמעון בן לביא רבה של לוב, זכה ומושר עד היום בפי כל קהילות ישראל בכל תפוצותיהם בארץ ישראל וברחבי העולם בפרט בל"ג בעומר.
לקריאה נוספת
- הרב מנשה לאופר, 'ניצוצי רבי' גליון התקשרות ערב פרשת ויחי ה'תשפ"א
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש, ח"ב עמ' 51
- ↑ התוועדויות, תשמ"ג ח"ב עמ' 108
- ↑ באתר חב"ד
- ↑ התוועדויות, תשמ"ה ח"ה, עמ' 3106
- ↑ התוועדויות, נ"ב ח"א עמ' 242
- ↑ למשל, בבן איש חי, פרשת צו, שנה ראשונה, סעיף ח: "וכמו שכתב הגאון רבינו זלמן ז"ל בשולחן ערוך". שם, שנה שנייה, פרשת שמות, סעיף יב: "ועיין בשולחן ערוך לרבנו זלמן ז"ל". ועוד פעמים רבות מאוד
- ↑ בין היתר, בשיחת ליל ט"ו בשבט תשמ"ב. התוועדויות תשמ"ב ח"ב, עמ' 860. שם, עמ' 863
