הבדלים בין גרסאות בדף "עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 1: שורה 1:
 
[[תמונה:עדין אבן ישראל.jpg|left|thumb|250px|הרב עדין אבן ישראל ([[כפר חב"ד]], [[אדר]] [[תשע"ב]])]]
 
[[תמונה:עדין אבן ישראל.jpg|left|thumb|250px|הרב עדין אבן ישראל ([[כפר חב"ד]], [[אדר]] [[תשע"ב]])]]
[[קובץ:שטיינזלץ והרבי.jpg|שמאל|ממוזער|600px|עם הרבי]]
+
[[קובץ:שטיינזלץ והרבי.jpg|שמאל|ממוזער|500px|אצל הרבי]]
 
הרב '''עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''' הוא [[רב]] [[חסיד חב"ד]], פילוסוף, מחבר ספרים ונשיא ישיבת 'תְּקוֹעַ'.
 
הרב '''עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''' הוא [[רב]] [[חסיד חב"ד]], פילוסוף, מחבר ספרים ונשיא ישיבת 'תְּקוֹעַ'.
  

גרסה מ־03:03, 6 ביולי 2018

הרב עדין אבן ישראל (כפר חב"ד, אדר תשע"ב)
אצל הרבי

הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) הוא רב חסיד חב"ד, פילוסוף, מחבר ספרים ונשיא ישיבת 'תְּקוֹעַ'.

תולדות חיים

נולד בירושלים בשנת תרצ"ז למשפחה שאינה שומרת מצוות. בשנות העשרה שלו חזר בתשובה והיה למקורבם של הרב שלמה יוסף זווין והרב נחום שמריהו ששונקין. בשנת תש"כ מונה על ידי זלמן שז"ר לעמוד בראש חוגי חן למשנת חב"ד על שם הרב אברהם יהודה חן. בשנת תשכ"ג היה שותף בעריכת ספר הקן. בשנת תשכ"ה נשא את רעייתו, בתו של הרב חיים הלל אזימוב המיוחסת מצד אימא לר' מרדכי (אח אדמו"ר הזקן).


פעילות ציבורית

בי' בשבט שנת תש"ל, במעמד סיום כתיבת ספר תורה של משיח, כובד הרב שטיינזלץ בהוראת הרבי בהקראת פסוק מפסוקי 'אתה הראת'. הרב אליהו סימפסון הציגו כ"הרב עדין שטיינזלץ [מקריא פסוק] בשם החוג אצל ידידינו שז"ר".

בערך בתקופה זאת החל לשמש כרב של בית הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה בירושלים.

במכתב מתשכ"ט[1] הרבי תובע ממנו שבית הכנסת "צמח צדק" צריך להתנהל על ידי הועד באופן שיהיה ראוי לשמו של בית הכנסת שנקרא על שם הרבי הצמח צדק, באותו מכתב מודה לו הרבי על ששלח לו החלק הראשון של מסכת שבת עם פירושו. והרבי כותב "צערי ותמהוני רב אשר עד עתה לא יצא לאור הקובץ המוקדש לרבינו הזקן" היינו ספר הק"ן.

במכתב מתשל"ו[2] כותב לו הרבי מכתב מיוחד בו מסתייג מפירושו שנשען על המדררש ש"הנשר הגדול" זה רק משל, ובסופו של המכתב כותב לו הרבי מילים מעוררות במיוחד: "להפריע שתיקתו וגם מנוחתו - בקול רעש גדול (אף שבערך הענין - הוא קול דממה דקה) - היתכן שבחוגים בהם מתהלך נופלים יום יום חללים, ר"ל, בנוגע לחיי עולם הבא שזה משפיע גם בנוגע לחייהם בעולם הזה,

ואין קולו נשמה כלל! בטח כשמזמנים ושאולים אותו - עונה, אבל האומנם בזה לדעתו יצה ידי חובה ? .. ובפרט שסכנת אלה שאין מרגישים צורך לשאול - גדולה פי כמה. והרי הוא נמצא בד' אמות שלו ומהם כמה שרק לקולו ישמעו".

בשנת תשמ"ד הקים בירושלים תלמוד תורה (כיתות א-ח) לבנים בשם "מקור חיים". בהמשך גם פתח אלף לבנות (כיתות א-ו) וישיבה קטנה. כיום ממוקמים המוסדות בירושלים ובכפר עציון. לרב שטיינזלץ היה גם ישיבה גדולה בשיתוף הרב מנחם פרומן והרב שמעון גרשון רוזנברג. ישיבה זו נסגרה לכמה שנים ונפתחה שוב כעבור מספר שנים כישיבת הסדר תקוע המשלבת לימודים ושירות צבאי עם גוון חסידי.

בשנת תשמ"ח הוענק לו פרס ישראל ליהדות. בשנת תשמ"ט הקים את ישיבת שמי"ר במוסקבה שהייתה הישיבה הראשונה שהוקמה בברית המועצות, לאחר תקופת הגלוסנוסט. הישיבה נוהלה על ידי ארגוני שמי"ר ועזרת אחים. בשנת תנש"א שינה את שם משפחתו לאבן ישראל בעקבות המלצת הרבי[3]. כל אותו הזמן זכה הרב לקירובים גדולים מהרבי ושוחח עם הרבי שיחות ארוכות יחסית במהלך חלוקות דולרים.

בשנת תש"ס הוגדר על-ידי הטיים מגזין כאחד האנשים המשכילים ביותר במאה האחרונה. בשנת תשס"ו הרב פתח את מרכז שטיינזלץ לידע יהודי בירושלים ובו הוא מעביר את שיעוריו בחסידות. בשנת תשס"ד יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי תקליטור. בשנת תשע"ו נבחר ל'איש השנה' של העיתון הציוני-דתי 'מקור ראשון'[4].

בתחילת חודש כסלו תשע"ז ניפגש עם האפיפיור.

יום יומיים לאחר מכן עבר אירוע מוחי (שבץ) שהחליש את פעולתיו הציבוריות.


כתיבה והוצאה לאור

בשנת תשכ"ה הקים את "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" השוכן כיום בשכונת 'נחלאות' בירושלים והתחיל עם פרוייקט חייו - ביאור ופירוש של התלמודים, במטרה להנגישם לדובר שפת העברית המודרנית. ביאורו של "שטיינזלץ" על הלמוד כולל; ניקוד, פיסוק, חלוקה לפסקאות, תרגום המילים הארמיות של התלמוד, ביאור, הוספת מבואות, הסברים, סיכומים, ביוגרפיות חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות. כל אלה בנוסף לפירושים המקובלים (רש"י ותוספות). ביום א' בכסלו שנת תשע"א סיים את פרושו לתלמוד בבלי.

בעבר, התנגדו לרב שטיינזלץ רבנים ופוסקים מפורסמים (ביניהם הרב שמואל וואזנר, הרב חיים קריזווירט, הרב מאיר ברנדסדורפר, הרב אליעזר יהודה וולדנברג ועוד) ויצאו נגד ספריו, ביניהם הספרים "אישים במקרא" ונגד ספרי הפירושים שלו לגמרא.

בשנת תשע"ג סיים את סדרת הביאורים שלו על ספר התניא, אותה החל להוציא לאור בשנת תשמ"ט. הסדרה כוללת תשעה כרכים, ונחשבת לאחת מהביאורים הפשטניים המנגישים בצורה הטובה ביותר את ספר התניא לציבור הכללי.

בשנת תשע"ה החל להוציא לאור את פירושו על הרמב"ם בשיתוף עם חברת ההוצאה לאור 'קורן' וביוזמת ארגון 'הרמב"ם היומי'. קצב ההוצאה לאור נקבע בהתאם למסלול הלימוד של פרק אחד ליום, ולפי התכנון תוך 3 שנים יושלם הפירוש על כל ספר הרמב"ם[5].

בשנת ה'תשע"ז יצאה לאור על ידו סדרת התנ"ך המבואר.

סיכומי התוועדויותיו בישיבת תקוע מובאים באופן קבע בעלון "קרוב אליך" במדור התועדות.

משפחתו

  • רעייתו, מרת חיה שרה
  • בנו, הרב מנחם יעקב צבי אבן ישראל - ירושלים
  • בנו, הרב אמחי"ה (אברהם משה חיים הלל) אבן ישראל - ירושלים

מספריו

  • תלמוד מבואר, הידוע כ"תלמוד שטיינזלץ" - ניקוד וביאור התלמוד בבלי ומסכת פאה בתלמוד הירושלמי.
  • ביאור על ספר התניא - ביאור על הספר הבסיסי של חסידות חב"ד בתשעה כרכים.
  • אישים בתלמוד, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
  • הסוציולוגיה של הבערות, עם עמוס פונקנשטיין, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
  • דמויות מן המקרא, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
  • נשים במקרא, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
  • אשת חיל - אלבום, הוצאה לאור: מילתא
  • הגדה של פסח, עם הוראות, הסברים ומנהגים. הוצאה לאור: כרטא.
  • הסידור והתפילה, מדריך למתפלל ולמעיין. הוצאה לאור: משכל (חמד+ידיעות אחרונות)
  • התלמוד לכל, הוצאה לאור: משכל (חמד+ידיעות אחרונות)
  • מדריך לתלמוד, הוצאה לאור: כתר
  • ששה מספורי המעשיות של ר' נחמן עם פירוש
  • שלושה עשר עלי השושנה - סיכום של נושאים חשובים בתורת הסוד, בשפה מובנת.
  • הבן יקיר לי - לקט שיחות ומאמרים על העם היהודי.
  • חיי שנה - אסופת שיחות ומאמרים על מועדי השנה, בהוצאת ידיעות אחרונות.
  • אור פני מלך - אסופת מאמרים לימים נוראים, בהוצאת תלמידי ישיבת תקוע.
  • ביכורים - אסופת מאמרים לחג השבועות, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים.
  • יצא סוד שיחות ומאמרים על חג הפורים, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים
  • תהילים עם הערות - כשבראש כל מזמור כותרת קצרה המסבירה את תוכנו.
  • my rebee - ספר אוטוביוגרפיה באנגלית על הרבי מלובביץ.

כמו כן חיבר הרב ספרים רבים בשפות אחרות (חלקם תרגומים של ספריו בעברית אך רבים נכתבו במקור לשפות אלו), ביניהן אנגלית, רוסית, צרפתית, פורטוגזית, סינית ועוד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מתאריך ה' מרחשון
  2. מתאריך ה' מנחם אב
  3. כשהרבי ביקש מהרב שטיינזלץ להחליף את שמו - וידיאו מחלוקת דולרים מתוך תוכנית הוידאו השבועית 'תורת חיים' במדור 'עין בעין' של חברת jem קובץ וידאו קישור לאתר בית חב"ד
  4. 'מקור ראשון' בחר ברב עדין אבן ישראל ל"איש השנה" - באתר סי או אל סמליל.jpg ה' תשרי תשע"ז
  5. [=http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_57.pdf פרק לדוגמא: הלכות יסודי התורה פרק א' (בתוך עלון 'קרוב אליך' גליון 57 עמודים 4-5)].