משתמש:א. ש"ט/טיוטה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ב"ה יחי המלך המשיח

Spumoni


ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל • מסירת שטחים תעלה לנו בדם ילדינו!


ברוכים הבאים לדף המשתמש של א. ש"ט.

אני מאמין ובטוח שביום י' באייר ה'תשפ"א הרבי שליט"א מלך המשיח מתגלה לעין כל!😋


'מבזקים: 1. מלך המשיח מתגלה לעיני כל 2. התחזית היא לתוספת של כ-100 נפטרים נוספים עד סוף חודש יולי.


יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

מי שרוצה לשאול או לכתוב לי משהו - בכל עניין שהוא - שיכתוב לי בדף השיחה ואשמח לענות לו בעז"ה. גם אם למישהו יש ביקורת על משהו שאני כותב או לא, מוזמן לכתוב לי ע"כ בדף השיחה ובעז"ה אתקן זאת.


סיפור על הרבי מה"מ[עריכה]

הרבי היה הולך כל יום לאמא שלו והיה מדבר איתה והרבי אף פעם לא הפנה גב לאמא שלו
"הוראה למעשה" מזה אנו לומדים כמה כיבוד הורים היה לרבי

רשת אוהלי יוסף יצחק[עריכה]

סמל הרשת
מנהל הרשת הרב דוד חנזין (משמאל) מבקר אצל שר החינוך שניאור זלמן רובשוב (שז"ר) יחד עם הרב יוסף ויינברג

רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש בארץ הקודש הינה רשת של מוסדות חינוך חב"ד בארץ הקודש. הרשת כוללת כיום עשרות בתי ספר וגנים בהם לומדים אלפי תלמידים.

הקמת ה'רשת'[עריכה]

כריכת הספר 'כיצד נחנך את ילדינו?', בהוצאת הרשת

כבר בקיץ תשי"א, מיד עם קבלת הנשיאות, החל הרבי להניח את התשתית לתנופת ההתפתחות של חסידות חב"ד בארץ הקודש. בחודש תמוז תשי"א, פנה הרבי אל העסקן הידוע הרב זושא וילמובסקי והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם אדמו"ר הריי"צ, דוגמת הרשת שפעלה אז במרוקו. הסיבה העיקרית להקמת הרשת הייתה בעבור ה"חוק הממלכתי" שהקצה רק שתי מערכות חינוך לשכבת הציבור שאינו שומר תורה ומצוות לעת עתה, ומערכת חינוך "ממלכתי דתי" שהייתה אמורה לתת מענה לדתיים בישראל. אך שתי מערכות החינוך - גם ה"ממלכתי" וגם ה"ממלכתי דתי" - בקושי והיה בהם לימודי יהדות, ועיקר החינוך בהם היה להידמות לגויים, "להצליח" כמוהם וכו'. לשם כך הקימה תנועת אגודת ישראל את מערכת החינוך העצמאי בה ילמדו רק לימודי קודש. אך השכבה המוסרתית והדתית בישראל סירבו לשלוח את ילדיהם לשם כדי שיצאו עם "משהו לחיים". ולכן צווה הרבי להקים רשת מיוחדת עבור הורים אלה - שמצד אחד תהיה "רשת ממלכתית" - ומהצד השני תוסיף לילדים בענייני יהדות כך שהילדים יצאו עם חינוך יהודי.

בתחילה זה נשמע בלתי מציאותי, אבל הרבי שלח לאגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, לר' זושא וילימובסקי ועוד עסקנים מכתב אחר מכתב, ובכולם תבע לייסד רשת חינוכית ממלכתית דוקא. יחד עם דרישתו, הוסיף הרבי גם את נוסחת הפלא שתפתור את הבעיות: מוסדות חינוך אלה יוכרו כ"זרם בלתי-זרמי". הנוסחה הזאת אכן עבדה בהצלחה, ולאחר שתדלנות עצומה, הצליח ר' זושא וילימובסקי יחד עם ר' זלמן אבלסקי לקבל אישור ממשרד החינוך להקמת מוסדות החינוך הללו במסגרת "זרם בלתי-זרמי".

על הסיבה ל'התעקשות' של הרבי שמוסדות החינוך הללו יהיו ממלכתיים דווקא ולא ייכנסו בתכנית החינוך העצמאי - הסביר פעם הרבי בעצמו, באמרו, שהורים רבים שלעת עתה אינם שומרים תורה ומצוות, יירתעו מלשלוח את בניהם למוסד שאינו ממלכתי.

את מרכזה של הרשת קבע הרבי בתל אביב. הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן ר' זושא וילמובסקי, בה כותב הרבי בזה הלשון: "בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל-אביב, ובטח ידוע לו מפתגם הבעל-שם-טוב: והי' ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד".

בתי הספר הראשונים[עריכה]

במהלך חורף תשי"ב הקימה הנהלת הרשת ארבעה מוסדות חינוך ברחבי הארץ: זרנוגה, מנחת, יפו וכפר סבא. במקומות אלו לימדו חסידי חב"ד בשעות אחר הצהרים, ובשנת הלימודים הבאה דהיינו באלול תשי"ב נפתחו ארבעה בתי ספר במקומות הללו.

זרנוגה הייתה באותם זמנים מעברת עולים שהוקמה ליד המושבה רחובות. במקום זה, שהיה מלא בצריפים, שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.

בית-הספר, שנוהל בשנותיו הראשונות על-ידי הרב זלמן אבלסקי, הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית.

'מנחת' הוא כפר קטן שהיה סמוך לירושלים, במקום בו נמצאת היום שכונת "מלחה". את בית-הספר שם ניהל הרב אהרן מרדכי זילברשטרום, שהיה בעל ניסיון רב בתחום החינוך.

ביפו נערך רישום של כמה עשרות תלמידים, אולם העירייה סירבה להכיר בבית הספר החדש של ה'רשת', ומנהלו נאלצו להתמודד לבד עם בעיית המבנים. את הבית הספר ניהל הרב אורי בן שחר.

גם בכפר סבא היה בית-ספר של ה'מזרחי', אולם הוא שכן בקצה אחד של העיר, בעוד שאנשי ה'רשת' פנו לאוכלוסייה המתגוררת בקצה השני של העיר. קורות הקמת בית הספר, מסוקרים בהרחבה בספרים: דוד עבדי ורבים השיב ליהדות וחסידות.

ניהול הרשת[עריכה]

המנהלים הראשונים של הרשת היו הרב דוד חנזין, הרב זושא וילימובסקי והרב מאיר בליז'ינסקי. שלושתם עשו רבות למען ייסוד בתי ספר, פיתוח וביסוס הרשת. עם הזמן הוחלט כי המנהל הראשי יהיה הרב דוד חנזין שעזב את עיסוקו הקודם כמגיד שיעור בישיבת אחי תמימים תל אביב.

בתקופה הבאה היו עוד שסייעו להנהלת הארצית כמו: הרב זלמן אבלסקי הרב אהרן מרדכי זילברשטרום והרב משה דובער גנזבורג שהתרים בעלי יכולת למען מוסדות הרשת.

הרב חנזין היה מנהל-על, כשתפקידו העיקרי היה לייצג את ענייני ‘רשת אהלי יוסף יצחק' כלפי חוץ, מול משרדי הממשלה וכדומה. תפקידו היה להפגש עם שרים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות. הוא היה המוח שניווט וניהל את ענייני הרשת, כאשר הפעילות נוהלה בפועל על ידי מנהלי בתי הספר המקומיים ומזכירי ה'רשת'.

לימינו של הרב חנזין פעל ללא לאות הרב זלמן אבלסקי, כשתפקידו העיקרי היה לייצג את ענייני ‘רשת אהלי יוסף יצחק' בכל מקום שדרש לכך על ידי הרב חנזין וחבריו להנהלת הרשת, מול משרדי הממשלה וכדומה. מפקחים ראשי ערים ומנהלי מחלקות.

במקביל לעבודתו זאת, השקיע מאמץ גדול להגביר את הרישום לבתי הספר של ה'רשת', בידיעה שכל ילד שייכנס לעולמה של יהדות, הוא בגדר הצלת עולם מלא.

הרב חנזין היה מגיע לעיתים לראשי ישיבת תומכי תמימים לוד ומבקש מהם אישור להוציא בחורים מהסדרים בשעות הערב לרישום ילדים בנמקו כי "עת לעשות לה' הפרו תורתך".

הרב חנזין ריכז סביבו בחורים ואברכים צעירים וביחד היו נוסעים לערים הרחוקות במטרה לבנות את התשתית לבתי הספר הללו. בשנים הראשונות שלאחר פטירת רעייתו, היה משאיר את ילדיו בבית, ונוסע לערים השונות, שם הקים בתי ספר. הוא היה עובר מבית לבית וקורא להורים לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך על טהרת הקודש.

מידי פעם היה הרב חנזין יוצא לערוך ביקורים בבתי הספר השונים ברחבי הארץ. הוא היה מגיע לראות מקרוב כיצד העניינים מתנהלים; או שלעתים היה מגיע ללוות משלחות ואישים נכבדים שהגיעו מחוץ לארץ.

במשך השנים, כל המכתבים והמברקים שהגיעו מהרבי מה"מ בענייני הרשת, היו מגיעים אל ביתו של הרב חנזין. גם לאחר שפרש מניהול בפועל בשנת תשל"ז, המשיכו המברקים להגיע לביתו.

רשת אוהלי יוסף יצחק הוקמה על שם הרבי הריי"צ

מנכ"לי הרשת במשך השנים[עריכה]

הנהלה נוכחית[עריכה]

מבקרי הרשת[עריכה]

מבקרי הרשת מונו על ידי הרבי עם הקמתה:

פקחי הרשת מטעם משרד החינוך[עריכה]

הוצאות לאור[עריכה]

  • כיצד נחנך את ילדינו? - מדריך אימהות מגיל לידה על גיל בר מצוה. נערך על ידי הרב יוסף הרטמן ויצא לאור לקראת עשרים שנה לה' טבת. (ב' כרכים).
  • אלול תשרי, ספר העוסק בחגי ומועדי החודשים אלול תשרי.
  • לחשוב כיהודי, תרגום ספרו של הרב יצחק זלמן פוזנר מאנגלית, כפר חב"ד תשמ"ג.
  • חגים וזמנים -טבת,שבט אדר.ספר העוסק באירועי החודשים טבת שבט ואדר.

ברשת החינוך - ביטאון מורי חב"ד[עריכה]

ברשת החינוך - ביטאון מורי חב"ד הוקם בתשרי תשל"א על ידי רשת אוהלי יוסף יצחק במטרה לפרסם על פעיותה ולהיות כלי עזר חינוכי ודידקטי למורי הרשת. בין תשרי תשל"א לאייר תשל"ג יצאו שישה גליונות.


לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

היסטוריה

שניאור זלמן ברגר, בראשית ימי הרשת  •  עמוד התווך  •  תלאות ימי בראשית  •  צפונה ונגבה  •  בתוך שבועון בית משיחקישור לשבועון בית משיח תשע"ב-תשע"ג


תוכנית המאה[עריכה]

מפת שמפרטת את מיקומה של המדינה הפלסטינית במסגרת תוכנית המאה

תוכנית השלום של הנשיא טרמפ הידועה גם כ"עסקת המאה" ((באנגלית: "Deal of the Century") הינה תוכנית שהציע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שמטרתה השכנת שלום בין היהודים לערבים (המכנים עצמם בשם "פלסטינים"), התכנית כוללת הקמת מדינה פלסטינית ומנוגדת לדעת הרבי.

אנשים נושאים שלט נגד תוכנית המאה (באדיבות אתר חב"ד אינפו)


עיקרי התוכנית[עריכה]

  • הכרה אמריקנית בהתיישבות היהודית ביהודה, שומרון ובקעת הירדן.
  • מסירת 70% משטחי יהודה ושומרון לצורך הקמת מדינה פלסטינית, שבירתה חלקים ממזרח ירושלים.
  • הסכמה ישראלית להקפאה בת ארבע שנים בשטח המיועד למדינה הפלסטינית העתידית עם תחילת המשא ומתן על מדינה פלסטינית.
  • חיבור בין רצועת עזה ליהודה ושומרון דרך מנהרה תת-קרקעית.
  • שמירה על הסטטוס קוו בעיר העתיקה ובהר הבית[1] שבירושלים – בריבונות ישראלית.
  • מענק של 50 מיליארד דולר ל"מדינה הפלסטינית החדשה".
  • שיבה של פליטים ערבים-פלסטינים ל"מדינה העתידית" (הפלסטינית) ו"קרן פיצויים נדיבה", ללא זכות שיבה לתוך השטחים שישארו בשליטת ישראל.
  • הרחבה של 20% של רצועת עזה, באזור חולות חלוצה ופתחת ניצנה.

ההתנגדות לתוכנית[עריכה]

קונגרס הרבנים "פיקוח נפש", המאגד כארבע מאות רבנים, הוציא מכתב המביע התנגדות מוחלטת לתוכנית. בכינוס רבנים נגד התוכנית בביתו של הרב דוב ליאור יומיים אחרי פרסום התוכנית, הביעו הרב דוב ליאור, ורבנים נוספים התנגדות מוחלטת לתוכנית. כמו כן הוציא הרב יצחק גינזבורג גלוי דעת נגד התוכנית, בו כתב בין השאר: "איש אינו יכול ואינו רשאי לוותר על חלקים מהארץ. עצם הדיבור על ויתורים כאלה מהווה סכנה, כמו שהתריע הרבי מליובאוויטש".

חלק מרבני חב"ד הביעו אף הם את התנגדותם לתכנית, ביניהם הרב מנחם כהן, הרב יוסף אברהם פיזם[2] הרב יהודה לייב נחמנסון[3] ועוד, ופסקו שחובה לצאת ולמחות נגד התכנית.

המאבק בתוכנית[עריכה]

חסידי חב"ד מפגינים נגד תוכנית המאה בצומת גשר המיתרים בירושלים

"תכנית המאה" כוללת בתוכה מצד אחד דבר שנראה טוב לישראל - סיפוח מרבית היישובים היהודים ביהודה ושומרון שתלווה עם הכרה אמריקאית מלאה בריבונות ישראל על שטחים אלה, אך עם זאת גם מאפשרת הקמת מדינה ערבית על 70% משטחי יהודה ושומרון, במסגרת התכנית להקמת המדינה הערבית נקבע שיהיו הרבה יישובים יהודים שייהיו "מובלעות" בתוך שטח מדינת הטרור, דבר אשר יסכן משמעותית ובאופן תמידי את חייהם של אלפי אזרחים יהודים.

ועוד: עצם הקמת המדינה הערבית מסכנת את חיי היהודים בכל שטח ישראל, הקמת מדינה כזו תביא לגלים של פליטים ערבים חדורי שנאת ישראל מכל רחבי העולם הערבי אל תוך שטח המדינה הפלסטינית[4], דבר אשר יגביר את הפיגועים בצורה משמעותית ויביא - כמו מה שקרה בעזה - עשרות ארגוני טרור לתוך שטח המדינה שיסכנו בצורה תמידית את חייהם של למעלה מששה מליון אזרחים יהודים השוכנים בארה"ק.

אך למרות זאת ברחוב הישראלי שררה עדיין מין אופטימיות מסוכנת, האנשים חשבו לתומיהם שהערבים אף פעם לא יוכלו לקיים את התנאים שדורשים מהם לשם הקמת מדינתם (כדוגמת: פירוק החמאס מנשקו, הכרה בכך שישראל היא מדינת היהודים, וויתור על "זכות השיבה" ועוד..), והיו גם שחשבו שממשלת ישראל בראשותו של נתניהו לא תתן אישור להקמת מדינה פלסטינית, אלא תביא לאישור הממשלה רק את החלק שיאפשר את סיפוח היישובים היהודים למדינת ישראל.

אך לאחר שממשלת ארה"ב הודיעה לישראל שאם רוצים לעשות סיפוח - אז ישראל תתחייב גם להכיר במדינה פלסטינית, וממשלת ישראל אישרה את זה שהיא תאפשר הקמת מדינה כזו במסגרת ההסכם, הדבר הזה שבר את האופטימיות ששררה עד אז ברחוב שיהיה רק סיפוח ללא הקמת מדינה ערבית, ומיד לאחר מכן התארגנה הפגנה המונית מול בית ראש הממשלה, (את ההפגנה ארגנה תנועת "ריבונות עכשיו") המפגינים צידדו את עמדת התורה שאוסרת על מסירת שטחים יהודיים לנוכרים, והסבירו שהקמת מדינה כזו תוביל אך ורק לפיגועים ולא לשלום, בדיוק כמו מה שקרה בגירוש גוש קטיף. ולכן דרשו מהממשלה שיאשרו כמה שיותר מהר את סיפוח השטחים לישראל, אך בד בבד יפסלו את האפשרות של הקמת מדינת טרור פלסטינית בלב ארץ ישראל ההיסטורית.

כמון כן יוזמה מבורכת של תמימים ארגנה הפגנה של תמימים ואנ"ש חסידי חב"ד[5] נגד תוכנית המאה, בהפגנה צידדו את עמדותיו של הרבי שליט"א מה"מ שאפילו דיבורים בדבר הקמת מדינה לערבים מהווה סכנה עצומה ליהודים. ההפגנה אורגנה בעקבות מכתב הרבי[6] בהסכמי אוסלו שיש לצאת ולהפגין בשם חב"ד בכל העוצמה נגד כל הסכם ודיבור עם אויבי העם היהודי.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]


הערות שוליים

  1. הר הבית ינתן באופן סופי לידי הוואקף המוסלמי, עילה בפני עצמה להתנגדות עזה לתכנית
  2. הרב פיזם על תכנית המאה
  3. הרב נחמנסון על תכנית המאה
  4. אין דבר כזה "פלסטינים" אך כדי שהדברים יהיו יותר ברורים הבאנו את זה כך
  5. מודעה הקוראת לתמימים ואנ"ש להפגין בצומת בית דגן
  6. המכתב באתר חב"ד אינפו


יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

נגיף הקורונה[עריכה]

משרד הבריאות עידכן במוצאי שבת כי מספר הנשאים המאומתים בישראל עלה ב-1,360 בני אדם במהלך היממה האחרונה, בכך עלה מספר הנדבקים ל-37,464, ובתוכם 18,296 חולים פעילים. נכון לשעה זו, ישנם 134 חולים שמצבם מוגדר קשה, לצד 49 חולים הזקוקים לטיפול באמצעות מכונת הנשמה.

מניין הנפטרים עלה ל-354 מתים במצטבר מאז פרוץ המגיפה. כמו כן, פרסם המשרד את מספר הבדיקות שהתקבלו אתמול, שעומד על 25,265 בדיקות סך הכל, מתוכן כ-11,194 בדיקות שנערכו מהשעה חצות אתמול.

בצל העלייה בהיקף התחלואה, נדמה כי הציבור מתחיל להפנים את המסרים ולהשמע להנחיות. בהתאם, דיווחה היום המשטרה על ירידה דרסטית במספר הדוחות שנרשמו לאזרחים בגין אי שמירה על תקנות הקורונה, ובעיקר במספר הדוחות שנרשמו בגין אי עטיית מסיכה. במהלך סוף השבוע האחרון, חולקו 4,138 דוחות לאזרחים שהפרו את ההנחיות, מתוכם כ-3,855 דוחות שנרשמו בגין אי עטיית מסיכה. בין הדוחות שנרשמו היו 154 על יציאה ממקום שהוכרז כאזור מוגבל, ו-30 על שהייה במקום אסור.

לפי הנתונים, שמתייחסים לתקופת הזמן של בין חמישי בצהריים לשבת בצהריים, עולה כי מספר הדוחות היומיים עומדים על 1,900 בערך, מה שמהווה ירידה של כ-60% תוך פחות משבוע, שכן ביום שני האחרון נמסר כי המשטרה רשמה 5,266 דוחות לאזרחים שהפרו את תקנות החירום ברחבי הארץ, בתוכם 5,196 בגין אי עטיית מסיכה.

הנחיות חדשות לנגיף הקורונה[עריכה]

• חשיפה לחולה עם תסמינים – כל מי שבא איתו במגע ארבעה ימים לפני שהחלו התסמינים צריך להכנס לבידוד.

• חשיפה לחולה ללא תסמינים – כל מי בא איתו במגע 7 ימים לפני קבלת תוצאת בדיקה חיובית.

• איתור שב"כ או חשיפה לחולה שלא ידוע מתי החלו התסמינים – כל מי שבא במגע עם החולה 10 ימים לפני קבלת תשובה חיובית.

• כל האנשים אשר באו במגע עם חולה מאומת צריכים להכנס ל 14 ימי בידוד מיום החשיפה לחולה.

סגר בעוד שבוע? התרחיש שהחוקרים הציגו לממשלה[עריכה]

חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים התריעו היום (ראשון) כי ייתכן שבתחילת השבוע הבא תידרש החלטה על החמרת צעדי המנע נגד התפשטות מגיפת הקורונה, ועל הפרק עלולה לעמוד שוב האופציה של הטלת סגר מלא.

צוות החוקרים המליץ לממשלה להמתין עד לסוף השבוע, כדי לראות האם העלאת המודעות, חובת חבישת מסיכות וסגירת אולמות האירועים יסייעו להגבלת ההדבקה בקורונה.

"מסתמנת התייצבות מסוימת בקצב התפשטות המגפה, אך עדיין לא במידה מספקת. בקצב ההכפלה הנוכחי, בתחילת השבוע של ה-19 ליולי תידרש החלטה על החמרת צעדי המנע, כדי לבלום התדרדרות שעלולה להוביל לכשל ביכולת העמידה של מערכת הבריאות – מהסגרים אזוריים נרחבים ועד כדי הסגר מלא", כותבים החוקרים.

לדבריהם, "יש לוודא איסור מוחלט של התקהלויות בכל מקום סגור. יש להמתין עד סוף שבוע זה ולאפשר בחינה של השפעת צעדי המנע שבוצעו החל מ-2 ביולי".

החוקרים החתומים על המסמך הם פרופ' ינון אשכנזי, פרופ' רן נירפז (מבית חולים הדסה), פרופ' דורון גזית, פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, ד"ר מיכאל אסף ופרופ' נדב כץ – ממכון רקח לפיסיקה ובית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית בירושלים.

התחזית שלהם ממשיכה להיות קודרת. "קצב העלייה במאושפזים נתמכים נשימתית עולה בדומה לקצב העלייה במספר הנדבקים החדשים". לטענתם, מאז תחילת אפריל, מדד זה חוזה באופן אמין גם את התמותה הצפויה ואת העומס בבתי החולים. הם ציינו שהתחזית היא לתוספת של כ-100 נפטרים נוספים עד סוף חודש יולי.

החוקרים הבהירו שהמדד החשוב עבורם הוא כמות החולים במצב בינוני-קשה, ובנוגע לכך הם אומרים שנותר עוד כשבוע של בדיקות: "ההשפעה במדד החולים הנתמכים נשימתית (בינוני וקשה) מעוכבת בכ-13-10 ימים ביחס לשינוי מגמות במגיפה (הנובעים למשל מביצוע צעדי מנע".