מאיר מזוז

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף מאיר מאזוז)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב מאיר ניסים מאזוז (מכונה הרב הנאמ"ן[1]; יליד שנת תש"ה) הינו ראש ישיבת 'כסא רחמים' בבני ברק, מנהיגה הרוחני של מפלגת 'יחד' ומשמש כממלא מקום ברבנות תחת הרב עובדיה יוסף[2].

תולדות חיים[עריכה]

הרב מאיר מזוז נולד בתוניס בי"ג ניסן תש"ה, לאביו הרב מצליח מאזוז.

למד בישיבת "חברת התלמוד" אצל הרב יצחק בוחניך.

ביום כ"א טבת תשל"א נרצח אביו בידי זדים, ואז עלה הרב מאיר לארץ הקודש, הקים את ישיבת "כסא רחמים" בבני ברק, ומאז משמש כראש הישיבה.

משנת תשע"ה הוא מוסר שיעורים שבועיים ברדיו קול ברמה. סיכום השיעור מופץ בעלון "בית נאמן" מדי שבוע.

הרב מאזוז הוא מנהיגה הרוחני של מפלגת יחד של אלי ישי, ובקרב רבים מהציבור הספרדי מוכר כממלא מקומו של הרב עובדיה יוסף כמנהיג הציבור הספרדי.

קשריו עם חב"ד[עריכה]

עם הרבי וחב"ד[עריכה]

הרב מצליח מאזוז, אביו של הרב מאיר, העריך מאוד את פעולותיהם של שליחי הרבי בארצו ועבד עמם בשיתוף פעולה. כמו כן היה בקשרי מכתבים עם הרבי.

בהדרכת אביו, היה גם הרב מאיר קרוב לחסידות חב"ד ולרבי. בהיותו בן שבע עשרה שנה, החל ללמד כר"מ בישיבת תומכי תמימים תוניס, והמשיך בזה במשך כתשע שנים[3]. החל מאותה תקופה, היה קשור אל הרב ניסן פינסון, שייסד את הישיבה בתוניס בשליחותו של הרבי, והיה משתתף בהתוועדויות שארגן. באותה תקופה אשתו לא נפקדה, ולבקשתו שלח הרב פינסון בקשה לרבי שיתפלל עליו, והרבי השיב שהוא יזכיר אותו על ציון חמיו בערב ראש השנה תשכ"ז. ואכן, לאחר תשעה חודשים בכ"ו סיוון תשכ"ח נולד לו בן[4].

גם אחר עלייתו לארץ הקודש, המשיך בקשרי הידידות עם חסידי חב"ד, ומעודד את פעולותיהם להפצת היהדות. כמו כן משתתף לעיתים בכנסים חב"דיים ובאירועים בבתי חב"ד בארץ.

בחודש ניסן תשמ"ו, בעת חגיגת סיום המחזור השני של לימוד הרמב"ם היומי, כאשר אחד ממנהיגי הציבור הליטאי התנגד לכך, כתב הרב מאזוז מאמר, בו הוכיח מספרי הקדמונים את המעלות הרבות שיש בלימוד הרמב"ם על הסדר.

בשנת תשמ"ז קיבל הרב מאזוז את הספר "חידושים וביאורים בש"ס" חלק ג'. ובמכתבו אל הרב חנניה יוסף אייזנבך כתב: "נגה עלינו אור בהיר.. עיינתי בכמה סימנים מהספר ואורו עיני, ובפרט מש"כ בסימן מה על ציור הגביעים בכתי"ק הרמב"ם שלכאורה הם מהופכים, ש"י ודפח"ח. וחמרא למריה וטיבותא לשקייה להדר"ג נר"ו עורך הספר בטוב טעם ודעת, חכמה מפוארה בכלי מפואר. ואין לי להאריך כי אם בהבעת תודה שנית על האוצר הנפלא שזכיתי בו".

כאשר עסק הרב שלום דובער וולפא בעריכת כתבי הרבי בחידושי הש"ס למסכת סנהדרין וקיבצם לספר אוצר חידושים בש"ס, הגיה הרב מאזוז חלק מהכתבים והוסיף את הערותיו, בעיקר בסוגיות הקשורות לעיבור השנה.

כששמע אודות דבריו של הרבי על צורת הלוחות, שלא היו עגולים אלא מרובעים, ציוה הרב מאזוז לשנות את צורת הלוחות שבגג ישיבת "כסא רחמים" (וכפי שנראה בתמונה של הבנין שמופיעה על נייר המכתבים).

בד' תשרי תשנ"א קיבלה אשתו התקף לב, ואושפזה בבית רפואה, הרופאים אז קבעו כי היא תישאר חסרת הכרה כל הזמן. אחד מידידיו עבר אז אצל הרבי בחלוקת דולרים, וכאשר הוא הזכיר את מצב אשתו של הרב מאזוז ברך הרבי: "הצלחה רבה בשורות טובות רפואה קרובה". ואכן, לאחר שבועיים היא השתחררה[5].

בהקדמתו לספר הקבלה "מעין החכמה" כתב כי נבואתו של הרבי על מלחמת המפרץ, עודדה אותו במהלך המלחמה.

בי' כסלו תשנ"ב הוא עבר אצל הרבי יחד עם משפחתו בחלוקת דולרים. הרבי הביא לו תשעה דולרים, על אף שלא היה לכך שום קשר. למעשה, אשתו חיה תשעה שנים לאחר מכן ונפטרה בט"ז כסלו תשס"א, והרב מאזוז הבין כי לכך כיוון הרבי בהביאו את תשעת הדולרים[5].

הרב מאזוז מעודד את הכתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש ואף מורה למעשה בפועל לשומעי לקחו להשתמש בה[6].

הערכתו לרבותינו נשיאנו[עריכה]

בשיעוריו מרבה לדבר על הרבי, על גאונותו ועל המהפך שחולל בעולם. במאמר שכתב בשבועון כפר חב"ד משנת תשמ"ב כתב על הרבי[4]:

האדמו"ר מליובאוויטש מרן רבי מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א הוא הגבר הוקם על, שהקים עולה של היהדות, וזכה לפירסום עצום שאין לו אח ורע בדורנו. כדוגמת רבי חייא שאמר עליו רבנו הקדוש "כמה גדולים מעשי חייא" שעשה לתורה שלא תשתכח מישראל, כן זכה האדמו"ר לייסד מרכזים גדולים לתורה ברחבי תבל, על ידי פעילותם העניפה של חסידיו המפוזרים בעולם כולו.

בהתוועדות שנערכה בי' שבט תשנ"ב בבני ברק דיבר בשבחו של אדמו"ר הריי"צ, והסביר את שמו "יוסף יצחק" בגימטראיות. באותה התוועדות, מחה נגד אלו שהתנגדו לציפייה המוגברת של חסידי חב"ד בביאת משיח ואמונתם שהרבי הוא המשיח. אמנם, לאחר ג' תמוז, התבטא כמה פעמים שהאמונה שהרבי משיח אינה נכונה.

הערות על מנהגי חב"ד[עריכה]

בהקדמה לספר עבד לעבדי השם (של הרב חיים רבי) כתב הרב מאזוז מאמר כמענה לשאלה האם מותר לספרדי לשנות מנהגיו למנהגי חב"ד. במאמר השיג הרב מאזוז על כמה ממנהגי חב"ד כגון חבישת פאה נכרית, סעודה שלישית, טבילה במקווה על חשבון זמן תפילה ובשבת, תפילה בשעה עשר בבוקר, אי שינה בסוכה, לימוד חסידות לצעירים וכן בנוגע להתייחסות אל הרבי כנביא וכמשיח.

כתגובה לכך הוציא הרב שלום דובער וולפא את הספרים לקט שכחת הפאה (על חבישת פאה נכרית) וותורה יבקשו מפיהו (על שאר ההשגות), בהם משיב הרב וולפא על השגותיו של הרב מאזוז אחת לאחת ומוכיח כי אין כל פסול במנהגים אלו שיסודם בהררי קודש.

בהזדמנות הבהיר הרב מאזוז כי אין דבריו מופנים אל חסידי חב"ד אלא על ספרדים שהללו לא ישנו ממנהג אבותיהם. כמו כן הבהיר אז שאינו מתנגד לרבי ולתנועת חב"ד אלא ל"אנשים בודדים שכתבו "יחי אדוננו מורנו ובוראנו" רח"ל הנקראים אלוקיים"[7].

מספריו[עריכה]

  • בית נאמן - שאלות ותשובות בהלכה
  • בית נאמן- על התורה (הופיע בינתיים רק על חומש בראשית).
  • מקור נאמן - שאלות ותשובות קצרות בהלכה, בהשקפה ועוד, ב' חלקים
  • אמת קנה - חידושים על תהלים
  • הגהות והערות על תרגום אונקלוס לתורה
  • לאוקמי גרסא- הגהות והערות על סדר התפילה
  • אסף המזכיר - קונטרס המערכות, מערכות וכללים לפי סדר אלף בית
  • קובץ מאמרים - מאמרי השקפה ומוסר
  • ה' נסי - על הגדה של פסח
  • סנסן ליאיר - על פורים
  • סלת נקיה - על קידוש החודש
  • דרכי העיון (מאמרים בשיטת הלימוד) - על שיטת העיון הספרדית
  • חידושים על מסכת קידושין - נדפסו בספר הזיכרון 'עט הזמיר' ובקובץ ויען שמואל
  • ארים ניסי (ב"ח) - על מסכת יבמות ועל מסכת גיטין
  • לא תשיך - על פרק איזהו נשך (מסכת בבא מציעא)
  • שרשים ומסורת ביהדות תוניסיה
  • מגדולי ישראל - אסופת מאמרים בתולדות גדולי ישראל ושיטתם בהלכה ובלימוד, מהראשונים ועד אחרוני זמנינו, ד' חלקים, תשע"ח

כמו כן פרסם מאמרים, שו"ת והערות רבות בירחון "אור תורה" שמוציאה לאור ישיבתו.

קישורים חיצונים[עריכה]

הערות שוליים

  1. הכינוי מבוסס על חתימתו: 'נאמ"ן' ראשי תבות נאום אנכי מאיר ניסים".
  2. לדעת חלק גדול מהציבור הספרדי
  3. מיום י"א שבט תשכ"ב עד ניסן תשל"א.
  4. 4.0 4.1 משוש דור ודור - מאמר מאלף מהרב מאזוז על שיטת חב"ד יוצרה ומחוללה הקדוש זיע"א ונושא דגלה בדורנו, כ"ק מרן רבינו הגדול שליט"א, שבועון כפר חב"ד גליון 65 (ע' 6 - 7).
  5. 5.0 5.1 שבועון כפר חב"ד, גליון 991.
  6. הרב מאיר מאזוז מייעץ: לכתוב לרבי ב'אגרות קודש', כ"ב תמוז התשע"א אינפו.jpg
  7. מכתב ההבהרה של הרב מאזוז