ישראל יהודה לוין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב ישראל לוין בקבלת דולר לברכה מהרבי
Disambig RTL.svg.pngערך זה עוסק בישראל לוין מכפר חב"ד. אם התכוונתם לישראל לוין מנעוועל, ראו ישראל לוין (נעוועל).

ר' ישראל יהודה לוין (ז' תמוז תרע"ב - ח' סיון תשס"ה) תלמיד ישיבות תומכי תמימים, חסיד שחי וחווה את שנות מסירות הנפש ברוסיה הסובייטית, ומסר את נפשו על קיום התורה והמצוות.

תולדות חיים[עריכה]

ר' ישראל נולד בעיירה זיוויטוב שבאוקראינה, בשבת קודש פרשת חוקת, ז' בתמוז תרע"ב, לאביו ר' אפרים לוין ששימש כמלמד דרדקי בעיירה.

ילדותו הייתה ספוגה בפחדים מפני הפרעות של האיכרים הרוסים, שהיו נוהגים אז לעשות פוגרומים בעיירות היהודיות ולטבוח ביהודים, כהמשך למלחמת העולם הראשונה.

מספר פעמים נאלץ להתחבא תחת המיטה יחד עם אחיו, כשהאיכרים האוקראיניים מאיימים ברצח הוריו אם לא יביאו את כל כספם. המצב המסוכן אילץ את בני המשפחה לנטוש את העיירה, ולעבור לעיר ליפאוויץ.

כשהגיעו לעיר ליפאוויץ החלה הממשלה הקומוניסטית להשתלט על החיים היהודיים, ולמנוע מיהודים לקיים תורה ומצוות. הרדיפות בעיר היו קשות, ובזמן קצר נשברו כל יהודי העיר, ובני משפחתו נשארו כמעט היחידים בעיר שהמשיכו לשמור על קיום תורה ומצוות. בחיידר שפתח אביו בעיר כמעט ולא נשארו ילדים, ור' ישראל ואחיו הלכו לעבוד בשדה, ותמורת העבודה היו מקבלים ירקות שעזרו לבני משפחתו לשרוד את הרעב ששרר באותה תקופה.

בישיבת תומכי תמימים[עריכה]

בחורף תרפ"ז נסע אחיו ללמוד בישיבה ליטאית בקייב, אך הבולשביקים השתילו בישיבה "רבנים מטעמם", ואלו דרדרו רוחנית את תלמידי הישיבה. זמן קצר לאחר שנסע ללמוד בישיבה חזר לביתו והודיע שהוא אינו מעוניין להמשיך בלימודים, אך סיפר על מסגרת ישיבתית אמתית שמתאימה לגילו של ר' ישראל, הנמצאת בקייב.

ר' ישראל נסע לקייב בגיל 14 ונכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים, שנוהלה אז תחת ר' בנימין גורודצקי.

כשחזר לחופשת חג הפסח וראה שהוא נותר הנער הדתי היחידי בכל העיר, החליט לעזוב את העיר ונסע לויטבסק, שם היה ריכוז גדול של בחורים בני גילו.

רשימת המקומות בהם למד[עריכה]

במשך עשר שנים נדד בין ישיבות, כשכל ישיבה שנסגרה על ידי היבסקציה עבר מיד לישיבה שניה. מספר פעמים אף נאסר, ומיד לאחר השחרור המשיך בנדודיו. חלק מהמקומות בהם למד:


באותה תקופה אסר החוק על שהיה במקום כל שהוא בלי תעודה מזהה בו מפורט מצבו של נושא התעודה (אם עובד או לומד), וההסתובבות בערים הגדולות הייתה מותרת רק לבעלי תעודה מיוחדת. לצורך כך נאלץ לזייף מסמכים. מכיוון שלא היו לו קרובי משפחה בערים הגדולות נאלץ לישון בבתי כנסת.

מספר פעמים נאסר לתקופות קצרות. אחד המאסרים קרה כאשר למד במלחובקה, ולאחר מספר ימים הוחלט לשחררו באזהרה כי לא ימצא עוד באזור, ואם יתפס יישב במאסר שנתיים.

ר' ישראל שרצה להמשיך ללמוד באזור, נשאר במלחובקה ורק העתיק את מקום מגוריו לביתו של ר' זלמן ליברמן. אולם באחד הלילות שוב נאסר על ידי בלשים בשכבו באחד מבתי הכנסת. גם הפעם לא נמצאו בידו תעודות או אישורים מתאימים, והוא נאסר שנית.

הגיוס לצבא וחתונתו[עריכה]

בגיל הגיוס נקרא להתייצב במוסקבה למחרת יום הכיפורים בשנת תרצ"ו. פחדו היה גדול מכיוון שלא היו לו תעודות מתאימות, ובנוסף, זמן קצר קודם היה גל מאסרים גדול בקהילה החסידית.

הוא ניצל מגזירת הגיוס בשל הוראה של הרבי הריי"צ שירכיב משקפיים, דבר שבדרך נס הצילו מגיוס.

בחודש שבט תרצ"ח השתדך עם מרת איטא דבורה, בתו של ר' מאיר גורקוב, ומספר חודשים לאחר מכן התחתן.

כשפרצה מלחמת העולם השניה נאלץ להתחבא זמן ארוך, כיוון שכל בחור צעיר היה מגוייס בכפיה. החזית המתקרבת אילצה אותו לברוח עם משפחתו לסמרקנד. הנסיעה הארוכה והמתישה ברכבת משא שיכלה את בנו הבכור.

כשהגיע לסמרקנד פתח יחד עם ר' מיכאל טייטלבוים ישיבת תומכי תמימים.

בשנת תש"ג נוצרה אפשרות להתכתב עם הרבי הריי"צ באמצעות חסידים בארץ ישראל, שהעבירו את המכתב לרבי. ר' ישראל ור' מיכאל כתבו מכתב בו הם מבקשים ברכה ל"זרעא חייא וקיימא". הם לא זכו לקבל תשובה, אך ארבעים שנה אחר כך, כשכבר היה בארץ ישראל, נמצא מכתב התשובה של הרבי בארכיון הספרייה, בו הרבי מברכו בילדים ובפרנסה.


היציאה מרוסיה[עריכה]

בקיץ שנת תש"ו יצא מרוסיה יחד עם קבוצת חסידים באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, והגיע למחנה הפליטים פאקינג בגרמניה. גם שם פתח יחד עם ר' מיכאל ישיבת תומכי תמימים, אותה המשיכו לנהל גם זמן רב לאחר שמרבית החסידים עזבו את המחנה.

לאחר מכן עבר לפריז שם התעסק בחינוך ילדי ישראל, למרות קשיי השפה.

בשנת תש"ט הגיע לארץ ישראל והתיישב בכפר חב"ד.

אצל הרבי[עריכה]

בחודש אלול תשכ"ב נסע לרבי בפעם הראשונה לחודש החגים, אז נכנס ליחידות. בהתוועדות שמחת בית השואבה ביקש הרבי שהאורחים מארץ ישראל יגידו 'לחיים', וציין את שם משפחתו "וואו איז לוין?" (איפה 'לוין'?).

ר' ישראל נפטר בח' בסיוון תשס"ה, ונטמן בבית העלמין הר המנוחות בירושלים.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • רפי דינרי, התקווה להתראות עם הרבי החזיקה אותי, בית משיח גיליון 880 תשע"ג.