אריה לוין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב אריה לוין

הרב אריה לוין (ו' בניסן תרמ"ה - ט' בניסן תשכ"ט) היה משגיח ירושלמי שנודע כאיש חסד. כונה אבי האסירים או רב האסירים. בירושלים היה ידוע בשם ר' אריה. הרבי באגרות קודשו פונה אליו בתואר אוהב ישראל באמת.

תולדות חיים[עריכה]

נולד באורלא שליד ביאליסטוק, בתחום המושב היהודי של רוסיה (כיום בפולין) לר' בנימין ביינוש ולעטיל. הוא למד בסלוצק ובסלונים, ונחשב כמתמיד וכעילוי. בגלל גילו הצעיר לא התקבל בהתחלה ללמוד בישיבת וולוז'ין; רק מאוחר יותר התקבל אליה, ושם למד תורה מהרב רפאל שפירא. עלה לארץ ישראל באדר תרס"ה, ולמד בישיבת תורת חיים. הוסמך לרבנות על ידי הרב חיים ברלין, הרב שמואל סלנט והראי"ה קוק. התחתן עם מרת צפורה חנה, בתו של הרב דוד שפירא, רב בקובנה, ובנו של הרב חיים יעקב שפירא. הרב דוד שפירא היה גם חותנו של הרב צבי פסח פרנק.

כיהן כמשגיח בתלמוד תורה עץ חיים בירושלים. היה ידוע כבעל חסד, נודע בכינויו "רב האסירים" מפני שהיה נוהג במשך כעשרים וחמש שנה, כבר בתקופת המנדט הבריטי, ללכת רגלית בכל שבת לבקר את האסירים בבתי הכלא, לעודד את רוחם ולכתוב להם מכתבים. בפרט נודעו ביקוריו אצל אסירי המחתרות ועולי הגרדום. במנהג זה החל עוד כאשר שהו בבתי הסוהר בעיקר אסירים יהודים פליליים, המשיך בו כאשר בבתי הסוהר נאסרו לוחמי מחתרות, ועד לימיו האחרונים. בעת ביקור אסירי המחתרות הבריח הרב לוין בבגדיו פתקי דרישת שלום בין האסירים לבני משפחותיהם.

ביקר בקביעות גם בבית החולים למצורעים על מנת לעודד את יושביו.

לאחר מלחמת השחרור, כאשר הוחזרו לישראל גופותיהם של אנשי מחלקת הל"ה, שנה וחצי לאחר שנפלו בקרב, לא הצליחו אנשי הרבנות הצבאית לזהות בוודאות 12 גופות. לפתרון הבעיה שנוצרה הוטל על הרב לוין לערוך את גורל הגר"א - הטלת גורל שבאה לזהות את הגופות.

מידותיו הטובות ומעשי החסד הרבים שעשה היו למושא לסיפורים רבים על פועלו (הסופר שמחה רז שהיה ממקורביו קיבץ רבים מהם לשני כרכים), ובזכותם היה נערץ על חלקים נרחבים בציבור.

בשנת תש"ח הקים את הישיבה הנקראת על שמו "בית אריה" והעמיד בראשה את חתנו הרב אליעזר פלצינסקי, נכדו של הרב נתן צבי פינקל, "הסבא מסלבודקה". כיום מונה הישיבה כמה עשרות תלמידים ביניהם רבנים ומורי הוראה מפורסמים. הרב פלצינסקי שימש כראש הישיבה עד לפטירתו בחודש תשרי תשס"ח. כיום עומד בראשות הישיבה בנו הרב שלמה יהודה פלצינסקי.

הרב לוין נפטר בערב שבת הגדול תשכ"ט במרכז רפואי הדסה, ונטמן באותו היום אחרי חצות היום בבית החיים בסנהדריה, ובכך נתמלאה צוואתו שלא להספידו (הן בשל קדושת השבת והן בשל חודש ניסן שאין מספידין בו).

על פי צוואתו נרשם במצבתו שהוא מבקש ממי שעולה לקברו שיאמר "אני מאמין באמונה שלמה שתהא תחיית המתים בעת שתעלה רצון מאת הבורא יתברך שמו ויתעלה זכרו לעד ולנצח נצחים".

הרב לוין התגורר במשך שנים רבות ברחוב הר גריזים שבשכונת משכנות ישראל. לאחר פטירתו נקרא הרחוב על שמו. רחובות נוספים נקראו על שמו גם בערים אחרות.

בשנת תשס"ה הוקם "מרכז מורשת הרב אריה לוין" להנצחת מורשתו.

קשריו עם הרבי[עריכה]

הרב לוין העריץ וכיבד מאד את הרבי, ועמד עמו בקשרי מכתבים. באגרותיו מכנה אותו הרבי "הרב הצדיק.. אוהב ישראל באמת".

במכתב מיום ה' מנחם אב תשט"ו כותב לו הרבי:

י.png הנה כמה פעמים שמעתי עליו מן הצד, ושמחתי להוודע מפעולותיו הטובות ובעיקרם בהקו דאהבת ישראל, ועל פי המבואר בתניא פרק ל"ב ובארוכה בספר המצות להצמח צדק מצות אהבת ישראל- עד כמה נוגעת הנהגה זו למטה ולמעלה עד אין ערוך, ואשרי חלקו שההשגחה העליונה נתנה לו האפשריות להתנהג מתאים לזה. ובלי ספק אשר, סוף סוף... מלבד מקרים יוצאים מן הכלל ומיעוטא דמיעוטא, הנה כשמתחזק הקירוב משום אהבת ישראל מזכיר לפעמים על דבר השם תורתו ומצותיו, והדברים נשמעים וגם פועלים את פעולתם במשך הזמן. והשם יתברך יצליחו לראות פרי טוב בעמלו ומבלי הפסק זמן בין הזריעה והקצירה. י.png
– אגרת ג'תרצז

בשלהי שנת תש"ל ביקר הסופר מר שמחה רז אצל הרבי ביחידות. בספרו [1] הוא מתעד את הביקור: "הרבי אמר לי: "קראתי בשבועון "פנים אל פנים" כתבה אודות הצדיק הירושלמי ר' אריה לוין... האם אתה הוא הכותב?" משהשבתיו בחיוב המשיך ושאל... "היש לך סיפורים נוספים אודות ר' אריה?" התחלתי לספר לו סיפורים הכרוכים במעשי צדקה וחסד שעשה ר' אריה, וכל אותה שעה היה הרבי מלובביץ עומד על רגליו באמצע חדרו, ומאזין. הוספתי וסיפרתי לו גם על דברי תורה ששמעתי מפיו של ר' אריה, והאדמו"ר מלובביץ התפעל, אחז בידי ואמר לי: "זו פעם ראשונה שאני שומע פירוש זה, והאמן לי, זו אמיתותה של תורה"... ואז הוסיף הרבי ואמר: "ספר לי עוד סיפור"; "ספר לי עוד סיפור"... וכל אותה שעה עיניו של הרבי ברקו ובהקו... בתום שיחת "יחידות" זו, שארכה למעלה משעתיים, כשעמדתי להיפרד מהרבי, אמר לי: "סיפורי צדיקים, יש להעלותם בכתב כדי לזכות בהם את הרבים. עשה זאת"".

נכדו של ר' אריה, המגיד הירושלמי ר' שבתי יודלביץ, סיפר ביחידות לרבי שישנם קנאים הרודפים את ר' אריה בשל קירבתו לחוגי "מרכז הרב". הרבי הגיב: "נאמר "כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו". ולא "כל שרוח הקנאים נוחה הימנו"..."

פעם ביקש מהרב יצחק דוד גרונר למסור לרבי אודות חלום שהיה לו, בו ראה את הרבי מעוטף בטלית ומעוטר בתפילין, עומד ומתפלל לפני התיבה תפילת שחרית. כאשר הגיע הרבי לברכת "גאל ישראל", התעורר משנתו. כששמע זאת הרבי, ביקש להשיב לו: "חלמא טבא חזיתא" (חלום טוב ראית)!

בשנת תשכ"ח מסר ר' אריה מכתב לרבי, בנושא חיזוק הגאולה, בידי נכדו הרב שמעון יעקובוביץ. הרבי קרא את המכתב בעת היחידות, ואמר: "מוכרחים לומר שמשיח כבר נמצא... כתוב שמשיח יעשה מלחמות, ובשביל מלחמות צריכים להיות בן עשרים... ולכן חייבים לומר שמשיח כבר נמצא, רק שלא יודעים מי הוא".[2]

שנתיים לפני פטירתו, בשנת תשכ"ז, ביקש ר' אריה מקרובו הרב יוסף רלב"ג להזכירו לפני הרבי לרפואה שלמה. תשובת הרבי היתה: "ר' אריה אינו מרגיש בטוב? אין זה יכול להיות, הרי העולם כה זקוק לו..." מידי שנה, היה מקבל הרב לוין מצה שמורה מהרבי, במסגרת חלוקת המצות לארץ הקודש. בשנת פטירתו - תשכ"ט, הבחין הרב עזריאל זליג סלונים - שמונה על החלוקה בירושלים - ששמו נשמט מהרשימה. כשדיווח על כך, לא הגיב הרבי. ביום ט' ניסן של אותה שנה נפטר ר' אריה[3].

אחד מחתניו של הרב לוין - הרב אהרן יעקובוביץ - הגיע מגזע חב"די, ובניו התקשרו בבחרותם לרבי: הרב שמעון יעקובוביץ מירושלים, והרב אלחנן יעקובוביץ מנחלת הר חב"ד. ולהם צאצאים רבים חסידי חב"ד הפזורים בארץ ובעולם.

משפחתו[עריכה]

בניו
חתניו
  • הרב שמואל אהרן יודלביץ - מחבר הספרים "מעיל שמואל" ו"החשמל לאור ההלכה".
  • הרב יוסף שלום אלישיב.
  • הרב אהרן יעקובוביץ - שימש במשך שנים כראש מערכת אוצר הפוסקים.
  • הרב אליעזר פלצינסקי.

חיבוריו[עריכה]

מרבית כתביו יצאו לאור לאחר פטירתו.

  • משנת אריה - פירוש על המשנה, הוועד להוצאת כתבי רבי אריה לוין, א-ב, ירושלים תשע"א. - על סדרי: מועד, נשים, נזיקין, קדשים.
  • ר’ אריה היה אומר: מסכת אבות מבוארת בידי רבי אריה לוין; מפי השמועה: דברי תורה שנאמרו על ידו, בעריכת שמחה רז, הוצאת קול מבשר, ירושלים תשנ"ז

לקריאה נוספת[עריכה]

  • הרב שלום דב וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ב, עמוד 201 ואילך.
  • שמחה רז, איש צדיק היה, ירושלים: הוצאת לינא, תשל"ג (מהדורות מאוחרות יצאו בהוצאת ש. זק).
  • שמחה רז, צדיק יסוד עולם, הוצאת יריד הספרים, תשנ"ו. ספר המשך ל"איש צדיק היה".

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. "צדיק יסוד עולם" עמוד 279.
  2. הרב שלום דב וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ב, עמוד 202-5.
  3. "צדיק יסוד עולם", עמוד 268