הבדלים בין גרסאות בדף "קריאת שמע"
מ |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (31 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | [[קובץ:הרבי באמירת קריאת שמע.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] באמירת קריאת שמע]] | |
| − | מצוות '''קריאת שמע''' היא [[מצוות עשה]] | + | [[קובץ:מצבת רבי יהושע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הוה זהיר בקריאת שמע ובתפילה - מאמרו של רבי שמעון בן נתנאל - על מצבתו]] |
| + | מצוות '''קריאת שמע''' היא [[מצוות עשה]] מה[[תורה]]{{הערה|1=[[ספר דברים]] פרק ו', פסוק ד.}}, המבטאת קבלת [[עול מלכות שמים]] מצד הקורא. קריאת שמע כוללת שלושה פרשיות: פרשיית "שמע", פרשיית "והיה אם שמוע" ופרשיית ציצית, והיא נאמרת פעמיים ביום: בבוקר ובערב. | ||
| + | |||
| + | בעת אמירת הפסוק "שמע ישראל ה' אלקינו [[ה' אחד]]" נהוג לכסות את העיניים בכף יד ימין, זאת בכדי להסיח את הדעת מהקורא סביב ולהתרכז במלוא תשומת הלב בתוכן הפסוק, המהווה את הבסיס לאמונה היהודית{{הערה|1=שולחן ערוך אורח חיים סימן סא, ד-ה.}}. | ||
| − | + | ==קריאת שמע ב[[פנימיות התורה]]== | |
| + | בסדר ה[[תפילה]], קריאת שמע באה לאחר [[פסוקי דזמרה]] וברכות "[[יוצר אור (ברכה)|יוצר אור]]" ו"[[אהבת עולם (ברכה)|אהבת עולם]]", כך שעל ידי ה[[התבוננות]] בפסוקי דזמרה וברכות אלו, יכול האדם להגיע ל[[מסירות נפש|מסירת נפשו]] בפסוק ראשון של קריאת שמע{{הערה|1=[[ספר התניא]].}}. | ||
| − | + | ב[[זוהר הקדוש]] מובא על הפסוק "אכלתי יערי עם דבשי{{הערה|1=[[שיר השירים]].}}, זו קריאת שמע. | |
| − | + | ההסבר לכך הוא, מכיון ששעת קריאת שמע הוא זמן ה[[התבוננות]] באלוקות, דבר המביא ל[[תענוג]] נפלא. ענין זה מרומז גם בפסוק "ואהבת את ה' אלוקיך", שהאלוקות היא אצלו בבחינת הרחבת ה[[לב]] וה[[תענוג]], דבר ה[[משפיע]] על שלושת [[לבושי הנפש]] - [[מחשבה דבור ומעשה]] - "ובכל נפשך"{{הערה|1=[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[דרך מצוותיך]], מצוות זכירת ומחיית עמלק.}}. | |
| − | + | בקריאת שמע נאמרים שלוש פרשיות: פרשיית "ואהבת", פרשיית "והיה אם שמוע", ופרשיית ציצית. מבואר כי פרשיית "ואהבת" הוא בבחינת [[חסד]], לעומת פרשיית "והיה אם שמוע" שהיא בבחינת [[גבורה]]. אף על פי כן מבואר כי פרשיית "ואהבת" היא בבחינת [[שם מ"ב]], שהוא שם בבחינת [[גבורה]], ופרשיית "והיה אם שמוע" בבחינת [[שם ע"ב (ע"ב תיבות)|שם ע"ב]], שהוא בבחינת [[חסד]]. ומבואר כי זהו ענין [[אחליפו דוכתייהו]], ש[[אורות]] ה[[ספירת הגבורה|גבורה]] בכלי החסד, ואורות ה[[ספירת החסד|חסד]] בכלי הגבורה (בעניין זה ישנה הרחבה ופירוט בערך [[התכללות (המידות)|התכללות המידות]]). | |
| − | + | בסדר התפילה, קריאת שמע היא כנגד [[עולם הבריאה]], ותפילת [[שמונה עשרה]] שלאחריה, היא כנגד [[עולם האצילות]]. | |
| − | |||
| − | = | + | {{ערך מורחב|ערכים=[[פרשת שמע ישראל]] · [[ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד]] · [[ה' אחד (קריאת שמע)]]}} |
| − | |||
== אמירת ה' אלקיכם אמת == | == אמירת ה' אלקיכם אמת == | ||
| + | [[קריאת שמע קטנה|בקריאת שמע שיש האומרים בבוקר]] - קודם ה[[תפילה]] - בכדי לצאת ידי-חובת קריאת שמע בזמנה, גם כן כופלים ג' התיבות "ה' אלקיכם אמת". בקריאת שמע ד[[תפילין רבינו תם|תפילין דרבינו תם]] ו[[שמושא רבא]] אין כופלים, אבל אומרים "אמת"{{הערה|1=[[היום יום]], [[תבנית:היום יום/י"ז אייר|י"ז אייר]].}}. | ||
| − | + | == ראו גם == | |
| − | + | *[[קריאת שמע קטנה]] | |
| − | + | *[[קריאת שמע שעל המיטה]] | |
| − | *[[ | + | ==קישורים חיצוניים== |
| + | * הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2538&CategoryID=787 אחיזת הציציות בקריאת-שמע]''', [[התקשרות (עלון)]] 593, באתר צעירי חב"ד | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | [[קטגוריה:מצוות]][[קטגוריה:תפילה]] | + | {{תפילה}} |
| + | [[קטגוריה:מצוות]] | ||
| + | [[קטגוריה:תורת החסידות]][[קטגוריה:תפילה]] | ||
| + | [[קטגוריה:אורח חיים]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:06, 12 בנובמבר 2023
מצוות קריאת שמע היא מצוות עשה מהתורה[1], המבטאת קבלת עול מלכות שמים מצד הקורא. קריאת שמע כוללת שלושה פרשיות: פרשיית "שמע", פרשיית "והיה אם שמוע" ופרשיית ציצית, והיא נאמרת פעמיים ביום: בבוקר ובערב.
בעת אמירת הפסוק "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" נהוג לכסות את העיניים בכף יד ימין, זאת בכדי להסיח את הדעת מהקורא סביב ולהתרכז במלוא תשומת הלב בתוכן הפסוק, המהווה את הבסיס לאמונה היהודית[2].
תוכן עניינים
קריאת שמע בפנימיות התורה[עריכה]
בסדר התפילה, קריאת שמע באה לאחר פסוקי דזמרה וברכות "יוצר אור" ו"אהבת עולם", כך שעל ידי ההתבוננות בפסוקי דזמרה וברכות אלו, יכול האדם להגיע למסירת נפשו בפסוק ראשון של קריאת שמע[3].
בזוהר הקדוש מובא על הפסוק "אכלתי יערי עם דבשי[4], זו קריאת שמע.
ההסבר לכך הוא, מכיון ששעת קריאת שמע הוא זמן ההתבוננות באלוקות, דבר המביא לתענוג נפלא. ענין זה מרומז גם בפסוק "ואהבת את ה' אלוקיך", שהאלוקות היא אצלו בבחינת הרחבת הלב והתענוג, דבר המשפיע על שלושת לבושי הנפש - מחשבה דבור ומעשה - "ובכל נפשך"[5].
בקריאת שמע נאמרים שלוש פרשיות: פרשיית "ואהבת", פרשיית "והיה אם שמוע", ופרשיית ציצית. מבואר כי פרשיית "ואהבת" הוא בבחינת חסד, לעומת פרשיית "והיה אם שמוע" שהיא בבחינת גבורה. אף על פי כן מבואר כי פרשיית "ואהבת" היא בבחינת שם מ"ב, שהוא שם בבחינת גבורה, ופרשיית "והיה אם שמוע" בבחינת שם ע"ב, שהוא בבחינת חסד. ומבואר כי זהו ענין אחליפו דוכתייהו, שאורות הגבורה בכלי החסד, ואורות החסד בכלי הגבורה (בעניין זה ישנה הרחבה ופירוט בערך התכללות המידות).
בסדר התפילה, קריאת שמע היא כנגד עולם הבריאה, ותפילת שמונה עשרה שלאחריה, היא כנגד עולם האצילות.
| ערכים מורחבים – פרשת שמע ישראל · ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד · ה' אחד (קריאת שמע) |
אמירת ה' אלקיכם אמת[עריכה]
בקריאת שמע שיש האומרים בבוקר - קודם התפילה - בכדי לצאת ידי-חובת קריאת שמע בזמנה, גם כן כופלים ג' התיבות "ה' אלקיכם אמת". בקריאת שמע דתפילין דרבינו תם ושמושא רבא אין כופלים, אבל אומרים "אמת"[6].
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הרב יוסף שמחה גינזבורג, אחיזת הציציות בקריאת-שמע, התקשרות (עלון) 593, באתר צעירי חב"ד
הערות שוליים
- ↑ ספר דברים פרק ו', פסוק ד.
- ↑ שולחן ערוך אורח חיים סימן סא, ד-ה.
- ↑ ספר התניא.
- ↑ שיר השירים.
- ↑ אדמו"ר הצמח צדק, דרך מצוותיך, מצוות זכירת ומחיית עמלק.
- ↑ היום יום, י"ז אייר.
