משה שלמה סלונים

הרב משה שלמה סלונים (ד' בטבת תרצ"ח - כ"ג בחשוון תשנ"ו) - שימש כמנהל רשת אוהלי יוסף יצחק, מנהל לשכת עזרת אחים ופעל רבות בענייני משיח וגאולה. כמנהל ארגונים מרכזיים בארץ הקודש ובברית המועצות, הקים מוסדות חב"דיים, פעל ליציאת שלוחים לערי ארץ הקודש וברית המועצות ובכל הוראה ומבצע של הרבי היה הוא מהמובילים בראש ליישם הוראות הרבי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב משה סלונים נולד בד' בטבת תרח"צ בירושלים לאביו הרב עזריאל זעליג סלונים, יו"ר כולל חב"ד, ולאימו חיה פייגל. בצעירותו למד בתלמוד תורה 'חיי עולם' בירושלים ובישיבת אחי תמימים תל אביב, לאחר מכן עבר לישיבת חברון בירושלים, ובשנת תשי"ב, עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד בפרדס.

בחודש אלול תשי"ט נסע לישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 שם למד עד חודש ניסן תשכ"א.

לאחר נישואיו עם רעייתו רחל פערל פנינה בת הרב יעקב יצחק וייסבלום בא' אדר ב' תשכ"ב, התיישב בקריית גת, בסוף שנת תשכ"ג עבר לעבוד בבית ספר של הרשת בתענך ובשנת תשכ"ה עבר לכפר חב"ד.

התגייס בשנת תשכ"ז לצה"ל ושירת במלחמת ששת הימים כשיריונר בג'נין ולאחר מכן כחובש בסיני.

בשנים הבאות החל לנהל את פעילות רשת אוהלי יוסף יצחק בארץ הקודש וייסד בתי ספר חב"ד בחולון, תל כביר ועוד. וכעבור תקופה קצרה ^{[דרושה הבהרה]} הפך ליושב-ראש הנהלת הרשת.

במשך השנים עסק בפעילויות ציבוריות, כארגון ה'שידורים' בוידאו באמצעות לויין במסגרת חברת 'וידאו חי', בד בבד פרסם מאמרים בכתבי עת חב"דיים.

עקב המצב הכלכלי ברשת נאלץ בחודש סיוון תשמ"ו לנסוע לארצות הברית, והוא התיישב בקראון הייטס. את מקומו בראשות הרשת מילא ר' מאיר פריימן.

באותו זמן לבקשת הרב משה לברטוב החל לנהל את לשכת עזרת אחים, ומאז החל לנהלה וייסד את מפעל השליחות בחבר העמים. הוא ארגן את שליחותם של השלוחים לברית המועצות, ייסד את ישיבת תומכי תמימים מוסקבה והיה שותף בהקמת ישיבת תומכי תמימים קישינב, ועוד שורת מוסדות בכל רחבי ברית המועצות.

לאחר שיחת כ"ח ניסן תנש"א הקים את המטה העולמי להבאת המשיח במטרה לטכס עצה איך להביא את המשיח והיה אחד מפעיליו הנמרצים.

בשנת תשנ"ד לקח חלק בהקמת שבועון בית משיח ופירסם בו מאמרי הגות בענייני משיח וגאולה.

נפטר בכ"ג בחשוון שנת תשנ"ו.

מנהל הרשת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שנים רבות שימש כמנהל בבתי ספר של רשת אוהלי יוסף יצחק בארץ הקודש עד שהתמנה למנהל הרשת.

בעודו מנהל בית ספר חב"ד בכפר סבא ר' משה גיבש את בתי הספר של הרשת למטרות משותפות:

אירגן כינוסי מנהלי בתי הספר
ערך ימי עיון למורים בימי החופשות
יצר תוכנית לימודים אחידה

עבודות אלו ונוספות הקשורות לניהול הרשת, ביצע בהתנדבות מליאה, במקביל לעבודתו כמנהל בית ספר, אך בשנים הבאות התמנה למנהל הרשת.

כמנהל הרשת פעל בכל דרך לפתוח בתי ספר וגנים נוספים ולדאוג לכל המוסדות בתחומים רבים:

פיתוח והרחבת בתי הספר והגנים
גיוס תקציבים
ביסוס מערך הסעות רחב ביותר, אשר הגדיל את מספר התלמידים בבתי הספר.
מינוי מפקח לבתי הספר
הפקת ביטאון מיוחד לרשת,

בנוסף לנזכר ביצע עוד פעולות רבות מלבד השגרתיות כמנהל הרשת.

בקיץ תשמ"ו, הרשת נקלעה לבעיות בגין החובות הגדולים שהצטברו, ומנהל הרשת נאלץ לעזוב את ארץ הקודש ור' משה סיים את תפקידו ברשת.

סיום התפקיד והמשבר אליו נקלעה הרשת, העיבו את רוחו של ר' משה אשר כתב לרבי על כך והרבי השיב במענה מעודד ומיוחד: "לולא הוא היחיד ממש, היה קורה להרשת ר"ל – מה שקרה למאות בית הכנסת החב"דיים שהיו בתל אביב וירושלים ת"ו לכולל חב"ד, לאגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וכו'. ואנשי חב"ד שי' ורבניהם שי' בראשם שבארץ הקודש לא החליטו עדיין שאפשר טבעי אז זיי זאלן א קרעכץ טאן על זה [=שיעשו אנחה על זה]"^[1].

מנהל עזרת אחים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשלהי שנות המ"מים, מונה הרב משה סלונים למנהל ארגון עזרת אחים, שפעל עם יהודי ברית המועצות. בהנהלת הארגון נטלו חלק וסייעו גם הרב יהושע פינסון והרב גדליה קארף.

הרב משה סלונים נואם בכינוס השלוחים הראשון בברית המועצות

ר' משה עסק באיתור שלוחים שיצאו לשליחות ברוסיה וגם אירגן יציאת קבוצות של תמימים לשליחות. הרבי בירך וגם נתן הוראות לר' משה בקשר לפעילות עזרת אחים. וגם כל שליח שיצא לרוסיה קיבל את ברכת הרבי.

הקמת מערך השלוחים בברית המועצות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנות פעילותו אירגן ופעל להקמת מערך שלוחים קבועים ולאחזקתם בגשמיות בכל התחומים - בערים מרכזיות בברית המועצות:

השידור הראשון ברוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' משה אירגן את השידור הראשון מהרבי למוסקבה - רוסיה. היה זה בי' שבט תש"נ אז נחגגו ארבעים שנות נשיאות לרבי. ובשידור הרבי הזכיר את עיר הבירה מוסקבה^[2].

מאמרי הגות ונאומי התקשרות[עריכה | עריכת קוד מקור]

פירסם מאמרי הגות בכתבי עת חב"דיים: בטאון חב"ד, שבועון כפר חב"ד, שבועון בית משיח, קבצים תורניים ובספרים שונים, וכן כתב גם את המבוא לספר מגדל עז, המתעד את תולדות אביו הרב עזריאל זעליג סלונים.

בכתיבתו השתמש פעמים רבות בשמות עט שונים, ביניהם 'מ. שלמה', קיצור של שמו הראשון ושמו השני, ו'מ. זליגסון', קיצור של משה (מ.) בן זעליג (זליגסון).

בשנת תשמ"ג ערך קובץ חידושי תורה בעניני משיח וגאולה בו איזכר זהותו של המשיח. בשלבי עריכת הקונטרס שלח את הגליונות אל הרבי ולאחר שהרבי לא ענה הבין כי המהלך באישורו והדפיס את הקונטרס. לאחר מכן הדפיס חוברת נוספת בענין חינוך שגם בו הוזכר שהרבי המשיח. לאחר שכמה מאנ"ש התלוננו על כך שהוא מרחיק יהודים הורה הרבי לגנוז את כל החוברות שהדפיס.

במקביל נשא תדיר נאומים נלהבים בהם המריץ את אנ"ש והתמימים לפעול ליישם את הוראות הרבי. תדירות הנאומים הלכה וגדלה בשנות הנ', כאשר עסק בכל כוחו בענייני משיח וגאולה, וביומני בית חיינו מהשנים ההן, מתועדים נאומים רבים שלו בבית חיינו, ובכולם עסק בעידוד ההתקשרות, שיכנוע החסידים לעשות הכל לבצע את הוראות הרבי בפועל בכלל ובענייני משיח וגאולה בפרט.