לדלג לתוכן

ברוך ה' לעולם

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־23:17, 4 באפריל 2026 מאת ל. ק. (שיחה | תרומות) (הוספת ערך)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

ברוך ה' לעולם הוא רצף של ארבעה פסוקים הנאמרים בתפילת שחרית כחלק מפסוקי דזמרה, מיד לאחר סיום המזמורים ולפני ויברך דוד. פסוקים אלו מהווים מעבר בין שבחי תהלים לבין שירת ההודיה של דוד המלך והתהלכות הנפש לקראת קריאת שמע.

בתפילה

הפסוקים מורכבים מסיומי שלושת ה"ספרים" הראשונים של ספר תהלים:

א. "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג).

ב. "בָּרוּךְ ה' מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָיִם הַלְלוּיָהּ" (תהלים קלה, כא).

ג. "בָּרוּךְ ה' אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ" (תהלים עב, יח).

ד."וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים עב, יט).

נהוג [1] לעמוד בעת אמירת פסוקים אלו.

הסיבה המרכזית לקימה היא משום שפסוקים אלו הם ההכנה המיידית ל"ויברך דוד" ול"שירת הים". מכיוון שב"ויברך דויד" עומדים (מפני שנאמר בו "ויברך דוד... לעיני כל הקהל", וכן כנגד דרגת המלכות), הרי שהקימה מתחילה כבר בפסוקי "ברוך ה' לעולם" המהווים מעבר אליו.

מוסבר עוד, כי הקימה מבטאת את ה"התנערות" מההתבוננות שבפסוקי דזמרה לקראת קבלת עול מלכות שמים בדרגה גבוהה יותר, המרומזת בפסוק "וברוך שם כבודו לעולם"[2].

בחסידות

  • ברוך ה' לעולם אמן ואמן - "ברוך ה' לעולם", מבטא את המשכת גילוי האלוהות בדרגת העולם (מלשון העלם והסתר). וכידוע, כי התכלית היא שגם בתוך ההעלם של העולם הזה יאיר שם ה'. הכפילות "אמן ואמן" מורה על אישור והתחזקות ההמשכה בשתי דרגות: בעלמא דאתגליא ובעלמא דאתכסיא[4].
  • ברוך ה' מציון - מבואר כי ציון מייצגת את נקודת הפנימיות והתמצית (מלשון "ציוּן" וסימן), בעוד ירושלים מייצגת את השלמות של היראה (יראה שלם). ההמשכה היא מנקודת העצמות אל מצב של שלמות רוחנית גלויה בנפש[5].
  • עושה נפלאות לבדו - הפסוק מתמקד בכך שהנסים והנפלאות שהקב"ה עושה בכל רגע (כמו קיום העולם מאין ליש) הם בדרגת "לבדו" – כלומר, נסתרים אפילו מבעל הנס עצמו. התפילה פועלת שדרגת "לבדו" זו תימשך ותהיה ל"ברוך שם כבודו לעולם", עד ש"ימלא כבודו את כל הארץ" – גילוי אלוקות מוחלט ועשיית דירה בתחתונים[6].


הערות שוליים

  1. ^ כפי שמופיע בספר המנהגים - חב"ד, עמ' 12
  2. ^ קונטרס ההתפעלות, וליקוטי שיחות חלק כ"ד, עמ' 44-45
  3. ^ שער היחוד והאמונה, פרק ז'
  4. ^ תורה אור, פרשת מקץ, דף ל"ב עמ' א'
  5. ^ ליקוטי תורה, פרשת פנחס, דף ע"ז ע"ד, אור התורה על תהלים, פרק קל"ה
  6. ^ תורה אור, פרשת מקץ, דף ל"ב עמ' א'