מזכירות אדמו"ר שליט"א
מזכירות אדמו"ר שליט"א ניהלה את הקשר מבנין 770 בין הרבי לכלל העולם; היא הייתה אחראית על הגישה אל הרבי ועל העברת הוראותיו בנוגע לפעילותה של חסידות חב"ד בכל רחבי העולם.
חדר המזכירות
חדר המזכירות שוכן בקדמת בניין 770 בקומה הראשונה. בעת שבניין 770 היה שייך לרופא שבנה אותו, שימש החדר כחדר המתנה למטופליו. עם רכישת הבניין על ידי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית, עבר החדר לשמש ככיתת לימוד של המחלקה הצעירה של ישיבת תומכי תמימים המרכזית בניהולו של הרב שניאור זלמן גוראריה. בשנת תש"ז עברה כיתת הלימוד למבנה אחר ברחוב אלבני בהוראתו של הרבי הריי"צ, ואז הוסב החדר למשרדי המל"ח, ולאחר התמנותו של הרבי לנשיא - לחדר המזכירות שלו. בשנות היודי"ם נקבע בחדר שולחן ובקצהו קיר נמוך שהפריד בין חברי המזכירות לקהל המבקרים. כשנכנס הרבי לחדר לאחר הקמת הקיר, שאל את המזכיר אליהו קווינט מה מטרתו של הקיר, והרב קווינט השיב שהיא נועדה להבדיל "בין קודש לחול", והרבי תיקן את דבריו בחיוך "בין קודש לקודש הקודשים".
בשנים הראשונות בהם היה עורך הרבי הריי"צ התוועדויות ואת תפילות הימים הנוראים בזאל הקטן, היו פותחים את שתי הדלתות הגדולות המחברות בין החדר לזאל, על מנת לאפשר השתתפות של מאות אנשים בתפילות. נוהג זה הופסק עם העברת משרדי המל"ח לחדר בשנת תש"ז[1].
בנוסף לחדר המזכירות הראשי בקומה הראשונה, לכמה מחברי המזכירות היו משרדים נפרדים בקומה זו, לרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב בסוף מסדרון הקומה הראשונה, ומשרד לרב יהודה לייב גרונר בסוף גן עדן התחתון מעל החניה שנסתמה בצד ימין של 770. כן ישנו חדר המשמש כארכיון למזכירות, ששימש בעבר למשרדם של הרב שלמה אהרון קזרנובסקי והרב גרונר (שתיקתק שם את המכתבים שניסח לו הרבי) עד לבניית משרדו, אז הפך לחדר ארכיון בלבד. חלק מהעתק ממכתבי הרבי שנשמר במזכירות אוכסנו בחדר הארכיון עליו הופקד המזכיר הרב שלום מנחם מענדל סימפסון[2].
פעילות המזכירות
מזכירי הרבי היו אחראים על סדרי הכניסה לחדר הרבי והשיבוץ בתור ליחידות, ולא היה ניתן להיכנס ללא רשותם.
הם היו המתווכים והמקשרים בין ראשי ממשלות שרצו להעביר מסרים חסויים לרבי, שהצנעה יפה להם. הם היו אנשי סוד, והיו שומרים על כל המידע שנחשפו לו.
המזכירים היו אחראים על הקלדת מכתבי הרבי ותשובותיו אל הפונים אליו. התפקיד היה מוטל בהתחלה בעיקר על הרב משה לייב רודשטיין לו היה הרבי מנסח את נוסח התשובה, אותה הוא היה מקליד לאחר מכן. לאחר פטירתו של הרב רודשטיין בשנת תשכ"ח צומצם בהדרגה היקף השימוש במענה בצורת מכתב. גם המכתבים שכן נשלחו מאז פטירת הרב רודשטיין - לא היה הרבי מכתיב את נוסח המכתב למזכיר שהיה אחראי על הקלדתו, אלא היה כותב את נוסח התשובה על גבי מכתבו של השואל.
כולל אברכים
| ערך מורחב – כולל אברכים (קראון הייטס) |
המזכירות הפעילה גם מוסדות שונים ופעילויות שונים שהופעלו על ידי הרבי בעצמו, כגון כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי. על ידי הכולל יצאו במשך השנים ספרים וקובצים שונים. ערכו את הביאורים והמראי מקומות לספר ליקוטי תורה, הוציאו לאור את קובץ יגדיל תורה. בשנת תשנ"ד שונה שמו ל'כולל מנחם'; ראש הכולל כיום הוא הרב יוסף אברהם הלר.
הממונה על הכולל מטעם המזכירות היה המזכיר הרב בנימין קליין.
חברי המזכירות
בין המזכירים נמנו הרבנים:
- מאיר ליבר קלר - לפני הנשיאות.
- חיים מרדכי אייזיק חודקוב - המזכיר הראשי
- יהודה לייב גרונר - המזכיר האישי (בין השנים נ' נ"ד).
- ירחמיאל בנימין קליין - מזכירו של הרב חודקוב ונהג.
- חיים יהודה קרינסקי - נהג ואחראי על קשרי חוץ ועיתונות.
- שלום מנחם מנדל סימפסון - מכתבים.
- אליהו קווינט - מכתבים, בעיקר המכתבים שכללו אופי ותוכן תורני
- משה לייב רודשטיין - מכתבים.
- ניסן מינדל - מכתבים באנגלית, ביניהם גם מכתבים כלליים
לקריאה נוספת
- מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי
קישורים חיצוניים
- ניצוצי רבי - שבועון התקשרות, מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א - רשימה ראשונה • אנשי הקשר עם הרבי - רשימה שניה • יכנסו למזכירות - רשימה שלישית, מגליונות 1335-1337.
הערות שוליים
- ↑ עמודים 11-12
- ↑ ראו במפה. חדר המזכירות הראשי ממוספר כ-8, משרדו של הרב חדקוב ממוספר כ-38, ארכיון הרב סימפסון כ-21, וארכיון המזכירות ממוספר כ-35. משרדו של הרב גרונר לא מופיע במפה זו כיוון ונבנה לאחר סגירת החניה כהוספה לקומה.
