שניאור זלמן רובאשוב (שז"ר)
| שניאור זלמן שז"ר | |
|---|---|
| |
| לידה | א' כסלו תר"נ |
| מיר, בלארוס [1] | |
| פטירה | י"ט תשרי תשל"ה (בגיל 84) |
| ירושלים, ישראל | |
| מקום פעילות | מדינת ישראל |
| תפקידים נוספים | פרזידנט מדינת ישראל |
שניאור זלמן רובשוב - שז"ר (א' כסלו תר"נ - י"ט תשרי תשל"ה), סופר, עסקן, עיתונאי, שר החינוך ופרזידנט[3] מדינת ישראל בין השנים תשכ"ג - תשל"ג, היה מקורב לחב"ד ולרבי שאף התבטא עליו שהוא חסיד[4].
תולדות חיים
נולד בעיירה מיר שברוסיה הלבנה בראש חודש כסלו תר"נ לר' יהודה לייב ושרה רובשוב, משפחה חב"דית שורשית. נקרא על שם אדמו"ר הזקן שאבי סבו היה מחסידיו. בשנת תרס"ה קיבל "היתר הוראה" מהרב ראובץ כ"ץ[5]. בצעירותו דבק ברעיון הציוני, והיה מפעילי מפלגת "פועלי ציון".
בין השנים תרס"ח - תרע"ב למד באקדמיה לחכמת ישראל בפטרבורג, ובתקופת לימודיו, בשנת תר"ע החל את עסקנותו הציבורית כמזכיר ב"אסיפת הרבנים" שנערכה בפטרבורג. בשנת תרע"א ביקר בארץ ישראל מספר חודשים[6], לאחר ביקורו הוא החל להיות פעיל בקונגרסים הציונים, ונחבר לוועד הפועל הציוני.
בשנת תשכ"ג מונה לפרזידנט מדינת ישראל בתפקיד זה כיהן עד שנת תשל"ג.
נפטר בי"ט תשרי תשל"ה, ונטמן בחלקת גדולי האומה בבית העלמין בהר הרצל בירושלים.
קשריו עם אדמו"רי חב"ד
עם אדמו"ר הרש"ב
הוא נפגש עם אדמו"ר הרש"ב בשנת תר"ע באסיפת הרבנים בה כיהן כמזכיר. הרבי בהזדמנות סיפר שהתייחסו לשז"ר באסיפה כאל חסיד מכיוון שהוא היה באסיפה משתדל לטובת החסידים[4]. בשנת תשל"א הביא שז"ר לרבי במתנה את קונטרס "חשבון קצר" בו מובאים דבריו של אדמו"ר הרש"ב באסיפת הרבנים[7].
עם אדמו"ר הריי"צ
בשנת תרפ"ז סייע מברלין בהצלת הרבי הריי"צ מציפורני הג.פ.או. הסובייטי שהוציא עליו גזר דין מוות ושכנע את פרופסור אוסקר קוהן להפעיל לחץ על ראשי הממשל בגרמניה שיתערבו לטובת הרבי[8], בשנת תרפ"ט הוא נפגש עם אדמו"ר הריי"צ במהלך ביקורו בארץ ישראל בתל אביב[9].
בשנת תש"ז במסגרת תפקידו כיו"ר ההסתדרות היהודית, נפגש עם מספר עסקני חב"ד שעסקו בהברחת חסידי חב"ד מרוסיה[10], היה נוהג באותם שנים להתוועד מידי שנה בי"ט כסלו בבית הכנסת נחלת בנימין[11]. בשנת תש"ח במהלך הדיונים באו"ם על הקמת מדינת ישראל, הוא הגיע להתוועדות י"ט כסלו אצל אדמו"ר הריי"צ, וקיבל את הסכמתו להקמת המדינה[12].
במסגרת תפקידו כשר החינוך במדינת ישראל, דאג על פי בקשת אדמו"ר הריי"צ להקמת תלמודי תורה על טהרת הקודש[13].
עם הרבי
שז"ר נפגש לראשונה עם הרבי בהתוועדות י"ט כסלו תש"ח אצל אדמו"ר הריי"צ, הרבי הזכיר זאת במכתב אותו שלח לשז"ר עשרות שנים לאחר מכן בו כתב:"להזכיר מה שזכינו להיות בצוותא בהתוועדות י"ט כסלו אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר, ולנגן ביחד ניגונו של רבנו הזקן"[14].
בשנת תשי"א הוצע שז"ר לתפקיד ציר במוסקבה, הוא שאל את הרבי על כך, והרבי הגיב בשלילה, מספר ימים לאחר מכן הגיעה גם תשובה שלילית מהממשלה הסוביטית שסירבה לכך[15].
היה משתתף בשיעורי חסידות בביתו של הרב אברהם חן ולאחר פטירתו היה מהמייסדים של חוגי חן למשנת חב"ד שבמסגרתם הגה ויזם את ספר הק"ן שהרבי עודד ודאג שיצא לאור. היה מסייע רבות למוסדות חב"ד בארץ הקודש ובראשם 'רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש' ומוסדות כפר חב"ד.
ביקוריו אצל הרבי
שז"ר ביקר אצל הרבי 13 פעמים, בתמוז תשי"ב הגיע שז"ר ונפגש לראשונה בפגישה אישית עם הרבי, בפגישה דיברו השניים על פיתוח כפר חב"ד ועל כך שלא יפגעו בצביון התורני של הכפר[16], בהמשך ביקש הרבי משז"ר לנצל את מעמדו והשפעתו לטובת מוסדות חב"ד בארץ הקודש[17].
בשנת תשי"ד הגיע שז"ר להתוועדות אצל הרבי בחול המועד פסח, ולאחר מכן נכנס ליחידות אצל הרבי, בה דיברו על מצב הנוער בישראל [18] והקמת כפר חב"ד ב'[19].
כאשר התכונן שז"ר להגיע אל הרבי בשנת תשכ"ו (לאחר היבחרו לפרזידנט בארץ ישראל), הופעל עליו לחץ מצד גורמים שונים, שטענו כי מצד כבוד משרתו הרמה לא מתאים שהוא יבוא לרבי, אלא על הרבי לחרוג ממנהגו, ולבקר את שזר במלון.
שלשה ימים קודם הפגישה התקשר שז"ר אל הרבי, סיפר שמופעלים עליו לחצים שלא יבוא אליו, כדרכו בעבר, ושאל - בהתאם לזה - האם הרבי יהיה מוכן להגיע לפגוש אותו במלונו. הרבי אמר שהוא צריך לשאול את חותנו, הרבי הריי"צ.
בדרך כלל היה הרבי נוסע לאוהל בתאריכים מיוחדים כמו ערב ראש חודש, או ט"ו בחודש - ואילו באותו יום שישי לא הייתה לכאורה כל סיבה לנסיעה מיוחדת. ואכן, שהייתו ב'אוהל' באותה פעם הייתה קצרה מהרגיל, ובחזרתו ביקש שיודיעו לשז"ר כי חותנו אמר "אז פון ליובאוויטש פארט מען ניט ארויס..." [= מליובאוויטש לא יוצאים]. כשהודיעו זאת לשז"ר הוא מיד אמר, שאם כן, הוא יגיע אל הרבי.
כחסיד המציית לרבו הגיע יצא שז"ר בשעה 11 בלילה ממלונו, כשהוא מלווה בשוטרים רבים ברכב ובאופנועים, וקרוב לחצות הגיעה השיירה לחצרו של הרבי. בחוץ התכנסו אלפי חסידים שהריעו ושרו.
שז"ר הביא לרבי תשורה, תיבה ובה צרור כתבי חסידות שכתב אדמו"ר מהר"ש.
על מה שאמר לו הרבי באותו סיור סיפר שז"ר לרב עזריאל זעליג סלונים ולחתנו הרב יוסף רלב"ג:
"הרבי הראה לי את המקום שהרבי הקודם שמח בשמחת תורה, בכה בט' באב ואמר חסידות. את זה לא יכולתי להביא אליך, אמר. כשהיינו בחדרו של הרבי הוא אמר למלוויי: כאן, בחדר זה, קיבלו עשרות אלפי יהודים עצה ותושייה, לכן צריכה להיות הפגישה כאן".
בניית כפר חב"ד
עם ההחלטה על הקמת המדינה, בשנת תש"ח, נפגש עם הרבי הריי"צ בניו יורק והציע לו את הקמת מושבה עבור פליטי רוסיה החסידים[20]. ההצעה התקבלה ושז"ר החל לפעול להקמת המושבה, שז"ר הציע בתחילה להקים את המושבה בצפון ליד מירון, אולם בעקבות סרובם של מספר עסקנים חב"דים הוחלט להקים את המושבה על חורבות הכפר ספריא[21].
בשנת תשי"ב הציע שז"ר להרבי להקים בית ספר למלאכה שממנו יכלו להתפרנס[22], ואף מימן חצי מבניית בית הספר[23], ובהמשך דאג לפתח את בית הספר. במשך שנים שז"ר היה הפעיל העיקרי בביסוסו והרחבתו של הכפר .במשך שנים, היה מגיע מידי שנה להתוועדויות י"ט כסלו, י"ב תמוז ועוד בכפר חב"ד.
אנשי הקשר המרכזיים
אנשי הקשר המרכזיים של חב"ד עם הנשיא שזר היו: בתקופה הראשונה - הרב פנחס אלטהויז, הרב אליעזר קרסיק, הרב משה גוראריה שלושתם מראשי אגודת חסידי חב"ד. בתקופה יותר מאוחרת: הרב שלמה מיידנצ'יק, הרב זושא וילימובסקי הפרטיזן והרב יונה איידלקופ.
לקריאה נוספת
- נשיא וחסיד תיעוד הקשרים של שז"ר עם רבותינו נשיאינו, בעריכת ר' שמואל קראוס בסיוע ר' אברהם רייניץ, הוצאת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, כפר חב"ד, תשנ"ט.
- הרב שלום יעקב חזן, ראיון עם ר' שמואל קראוס לרגל הוצאת הספר נשיא וחסיד, שבועון בית משיח, גיליון 233 עמוד 48-52 (תשנ"ט)
- שניאור זלמן ברגר, גזע חסידים, בחלק אודות הרב יונה איידלקופ מסופר על קשריו עם הנשיא שזר, ירושלים, תשס"ז.
- יוסף אשכנזי, תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש, הוצאת חזק, תשע"ב [דרושה הבהרה]
- נשיא וחסיד - ד' שבט תשל"ג, במדור והבט פני משיחך, שבועון בית משיח א' שבט תשפ"א עמוד 42
- זלמן שזר הנשיא השלישי: מבחר תעודות מפרקי חייו (1974-1889). [בספר מוקדשים פרקים לנושא קשריו של שז"ר עם הרבי וחסידות חב"ד, כולל מסמכים]. ניתן לעיין בספר באתר ארכיון המדינה [הרבי מוזכר בספר עשרות פעמים. ראו במפתח השמות בסוף הספר את הערך על הרבי].
קישורים חיצוניים
- ביקוריו אצל הרבי
- 49 שנים לביקור ההיסטורי: כך דווח בעיתונים על ביקור שזר
- גלריית תמונות מביקורי שז"ר אצל הרבי גלריה נוספת
- הביקור האחרון: שז"ר אצל הרבי ● גלריה נדירה -
- הקלטת היחידות הנדירה וקישור לתמונות מהביקור
- וידאו נדיר מהביקור הראשון של שז"ר אצל הרבי, מוצאי שבת קודש י"ג במנחם אב תשכ"ו.
- הרבי מקבל את פניו של שז"ר בנשיקה חסידית
- רבי יומי: ביקורו של שז"ר אצל הרבי
- רבי יומי: כששז"ר ישב התוועדות שלימה על יד הרבי
- קשריו עם הרבי ותנועת חב"ד
- מקושר לנשיא, תשורה מחתונת בלינצקי, י"ב סיון תשפ"ג
- נשיא וחסיד בחג הגאולה עמוד 44-49
- מכתבי שז"ר לרבי
- ארץ ישראל או מדינת ישראל? - התכתבות מרתקת עם הרבי -
- היום לפני 45 שנים: שז"ר מתמנה לנשיא המדינה
- גילויים חדשים על קשריו של הנשיא שז"ר עם הרבי
- מיוחד: גלרייה ומכתב נדירים של הרבי עם שז"ר, באתר 'לחלוחית גאולתית'
- הנשיא והפרטיזן / גלריית תמונות
| הקודם: יצחק בן צבי |
פרזידנט מדינת ישראל תשי"ג - תשכ"ג |
הבא: אפרים קציר |
| פרזידנט מדינת ישראל | |
|---|---|
| |
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
הערות שוליים
- ↑ אז באימפריה הרוסית
- ↑ אגרות קודש חלק יב, מכתב מתאריך י"א ניסן תשט"ז.
- ↑ על פי מכתבו של הרבי[2] לפרזידנט יצחק בן צבי, בו הסביר כי התואר "נשיא ישראל" שמור למלך המשיח, ולכן קשה לכתוב תואר זה על משרת נשיא מדינת ישראל, פנה הרבי במכתביו לשז"ר בתואר 'פרזידנט'. יוצאת מן הכלל הינה הפרוכת בבית הכנסת בבית שז"ר בכפר חב"ד, בה הסכים הרבי כי ירקם עליה התואר "נשיא המדינה" - ראה בהרחבה בערך פרזידנט (תואר).
- ↑ 4.0 4.1 נשיא וחסיד, עמ' 9.
- ↑ עיתון מעריב, י"א סיוון תשכ"ג.
- ↑ נשיא וחסיד, עמ' 63.
- ↑ נשיא וחסיד, עמ' 57.
- ↑ מחתרת חסידית בברית המועצות, עמ' 26.
- ↑ נשיא וחסיד, עמ' 73.
- ↑ נשיא וחסיד, עמ' 76.
- ↑ נשיא וחסיד, עמ' 77 - 79.
- ↑ נשיא וחסיד, עמ' 85 - 88. ראו גם מכתב שז"ר למ. בנטוב שבקישור הבא: https://col.org.il/news/40415#:~:text=%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D%20%D7%A2%D7%9C,%D7%9E%D7%93%D7%A3
- ↑ בית משיח, גיליון 121, עמ' 93.
- ↑ מכתב מו' שבט תשכ"ח.
- ↑ ידיעות אחרונות, כ"א תשרי תשל"ה.
- ↑ אגרת הרבי לשז"ר מט"ו תמוז תשי"ב, כ"ח תשרי תשי"ג.
- ↑ אגרת הרבי לשז"ר מח' ניסן תשי"ג.
- ↑ אגרת הרבי לשז"ר מכ"ז אלול תשט"ז.
- ↑ אגרת הרבי לשז"ר מכ"ד תמוז תשי"ד.
- ↑ נשיא וחסיד, עמ' 93.
- ↑ הכפר של הרבי, עמ' 5.
- ↑ אגרת הרבי לשז"ר מב' כסלו תשט"ז.
- ↑ ספר הזיכרון, עמ' 276.