יהדות ספרד
יהדות ספרד, בארצות המזרח, קיימת כבר אלפי שנים, החל מזמן חורבן בית המקדש. רבים מגדולי הראשונים חיו בספרד, ביניהם: הרמב"ם, הרמב"ן, הרשב"א ועוד. ולאחר גירוש ספרד התפזרו יהודי המדינה במדינות שונות באירופה ואפריקה.
כיום יהדות ספרד המכונה גם "יהדות המזרח" וכוללת יהודים יוצאי מדינות צפון אפריקה: מרוקו, תוניס, לוב, אלג'יריה. ואסיה: מצרים, תימן, אירן, עירק, סוריה וגם יוצאי מדינות אסיה הקשורות לרוסיה: גרוזיה, אוזבקיסטן, אזרבייג'ן, קזחסטן ועוד.
אחדות בין אשכנזים לספרדים
קיימים שינויים בהלכה ומנהג וגם שינויים בהנהגות כלליות לפי מוצא, החל מהשולחן ערוך שנכתב על ידי הפוסק הספרדי הבית יוסף ועליו נכתבו תוספות הרמ"א מגדולי פוסקי אשכנז.
אך בחסידות חב"ד מודגש העיקרון, כי אין להפריד בין אשכנזים לספרדים. ובמוסדות חב"ד בכל העולם לומדים תלמידים מכל העדות.
הרבי הביע את דעתו השלילית בנוגע להפרדה בין יהודים אשכנזים לספרדים, בעל פה ומכתבים[1]:
זה מכבר כתבתי לכמה ממוסדות אנ"ש ולכולם יחד, אשר מגיעים לכאן שמועות אודות הפליה כלפי אחנו בני ישראל הספרדים, ושמוכרח הדבר להפסיק הפליה זו ומעיקרא ומכמה טעמים, והטעם היותר עיקרי הוא, כי הנפש והרוח מי יודע גדולתן ומעלתן וכו' בשגם שכולן מתאימות ואב אחד לכולנה, וכמבואר בארוכה בפרק ל"ב בתניא (ובטח גם בזה כוונה ישנה לדייק, ויעויין גם כן פרק ל' שם ובכ"מ), ולפלא שאחרי שנאמרו דברים הנ"ל חוצבי להבות אש על ידי אבינו הראשון רבנו הזקן, זקוקים להתעוררות והזכרה אודותם מעבר לים, ואף שאין מעניני להתערב בסדרים פרטים השייכים להנהלת מוסד פלוני או לועד פלוני, וגם בהנ"ל אין כוונתי להתערב בהנוגע לפרטים שעליהם צריך לדון על אתר דוקא ואלו שנמנו על ענין זה, באתי בהנוגע לנקודה התכונה והפנימית שהיא צריכה להיות חוט השני על ידי יכוונו הפרטים והפעולות
— אגרות קודש כרך ט"ו, עמ' קלו, אגרת ה'תנא.
הרבי קבע כי אין מניעה לשידוכים בין אשכנזים וספרדים וכדומה, בפרט בדורות אלו והגישה של הפרדה בין ספרדים לאשכנזים בנושא היא בלתי נכונה והיא כהקמת מחיצות והבדלות בין בני ישראל ומיהו זה ואיזהו שירצה בכך[2].
אוזבקיסטן
ערך מורחב – סמרקנד |
אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ שלחו שלוחים לאוזבקיסטן והם פעלו בעיר סמרקנד בה היתה קהילה יהודית גדולה:
- הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב לסמרקנד
- הרב חיים נאה[3] לסמרקנד
- הרב שמחה גורודצקי לסמרקנד[4].
התפתחות השליחות
הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב לסמרקנד, מונה לרב העיר ופעל רבות לחיזוק היהדות המסורתית במגוון תחומים[5].
הפוסק הגדול הרב חיים נאה (אחיין הרב אליעזרוב) נשלח בצעירותו על ידי אדמו"ר הרש"ב לסמרקנד, שם לימד נערים ומבוגרים, וחיזק את מצב היהדות. מלבד זאת חיבר את ספר שנות חיים ובו דיני ומנהגי הנחת תפילין. הספר כתוב בעברית ובוכרית[6].
הרב שמחה גורודצקי נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ לסמרקנד, שם פעל רבות ללמד יהדות וחסידות, חרף הדיכוי הקומוניסטי. פעל בעיר עד למלחמת העולם השנייה, כאשר במהלך שליחותו הוא גם ישב במאסר[7].
קווקז וגרוזיה
ערך מורחב – גרוזיה |
במקביל נשלחו שלוחים לאיזורי קווקז וגרוזיה:
- הרב שמריהו ששונקין לגרוזיה וקווקז[8]
- הרב שמואל לויטין לגרוזיה
- הרב אברהם לוי סלוין[9] לגרוזיה
מרוקו
ערך מורחב – מרוקו |
זמן קצר לפני הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ אמר:
על יסוד דברים אלה החל הרבי את עבודת השליחות במרוקו[10]ולמדינה בה חיו מאות אלפי יהודים יצאו מספר שלוחים שפעלו גדולות ונצורות:
- הרב מיכאל ליפסקר - מקנס
- הרב שלמה מטוסוב - קזבלנקה ומנהל מוסדות חב"ד במרוקו
- הרב שלום איידלמן - קזבלנקה
- הרב לייב רסקין - קזבלנקה
תוניס
בשנת תש"כ נשלח הרב ניסן פינסון לפעול בתוניס ופעל בה בשליחות הרבי במשך עשרות שנים.[11].
חב"ד והשדי חמד
ערך מורחב – הרב חיים חזקיהו מדיני |
קשר מיוחד היה לרבותינו נשיאינו עם רבי חיים חזקיהו מדיני, (ז' בחשוון ה'תקצ"ג - כ"ד בכסלו תרס"ה), לעיתים מכונה החח"מ. מחבר הספר שדי חמד, רבה של העיר קרסו-בזאר (בילוהירסק) שבחצי האי קרים שבאוקראינה ושל חברון. בתקופת מגוריו בחברון פתח ישיבה בבית רומנו, ובה סיים את כתיבת האנציקלופדיה התלמודית הגדולה "שדי חמד". מינה את הרב מנחם מענדל נאה כראש הישיבה. היה בקשר ידידותי נפשי עמוק עם ראשי חב"ד בחברון: הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב והרב מנחם מענדל נאה. ואילו הרב אברהם חיים נאה בשנות ילדותו התחבב עליו, והיה בן בית בביתו[12]. לרבי הרש"ב היה קשר של ידידוּת עם הרב מדיני. בשנת תרנ"ה כתב אליו הרבי הרש"ב מכתב בעניין ספרו ה"שדי חמד" וכן הפנה אליו שאלה הלכתית [13]. במכתב משנת תרס"ג הרבי הרש"ב כותב לרב מדיני בעניין מינוי הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב לרב בחברון [14]. אדמו"ר הריי"צ והרבי, העריכו מאוד את הרב מדיני ואת פועלו וכשעלה לארץ ישראל נשאר חלק גדול מספרייתו בעיר קרסנובזר שבקרים, ובזמן שהיה ר' פרץ מוצ'קין בסימפרופל שבקרים ביקש ממנו הרבי הריי"צ לנסות למצוא את הספרים ולרוכשם עבור ספרייתו. לפועל כאשר הגיע לקרסנובזר נודע לו שהספרים הוחרמו על ידי שלטונות הקומוניסטים והינם נמצאים בספריה העירונית. נסיונו למצוא את הספרים ולרוכשם כשל עקב מעקב של סוכני הבולשת. לבסוף נרכשו הספרים על ידי ר' אהרן משה פרדין והוא שלחם לרבי, אך הוא נעצר על עוון זה ונשפט לעשר שנות גלות. הספרים האלה הינם חלק מאוסף שניאורסון שבספריית לנין. כאשר ניסו להוציא את הספרים משם הייתה אחת הטענות של השלטונות ברוסיה אשר ספרים אלה אינם שייכים לרבי שכן הם מוחתמים בחותמת הספריה בקרסנובזר[15].
הרבי הדפיס את ספריו של השדי חמד, בשליחות חותנו אדמו"ר הריי"צ[16] שרצה בכך כיון שמלקט הרבה מפסקי האחרונים (מסוף שנות הרי"שים).
רבני הספרדים
קשר מיוחד התפתח בין הרבי וגדולי רבני הספרדים ובהם גדולי רבני מרוקו, תוניס, גרוזיה, בוכרה ועוד:
- רבי דוד עובדיה במרוקו היה רב הראשי בערים צפרו, רבאט, פאס, ומרקש, ולאחר עלייתו לישראל רב שכונת בית וגן בירושלים[17]
- רבי יוסף משאש רב העיר חיפה[18]
- רבי יהושע מאמאן זקן רבני מרוקו בארץ ובעולם רב הראשי בערים סאפי וצפרו במרוקו, ולאחר עלייתו לישראל רב שכונת מקור ברוך בירושלים[19]
- רבי שלום משאש רבה הראשי הספרדי של ירושלים[20]
- רבי רפאל ברוך טולידנו מחבר קיצור שולחן ערוך (טולידאנו) מבני ברק[21]
- רבי יורם אברג'ל ראש כולל קול רינה בנתיבות ומחבר בצור ירום ועוד ספרים רבים[22]
- רבי משה בן טוב מכונה צדיק רואה המזוזות מבאר שבע-ירושלים וראש מוסדות דור ודור בירושלים[23]
- רבי משה שלמה עמאר הראשון לציון ורבה הראשי של ירושלים[24]
- רבי ראובן אלבז ראש ישיבת אור החיים בירושלים.
- רבי בן ציון אבא שאול ראש ישיבת פורת יוסף
- רבי יהודה צדקא ראש ישיבת פורת יוסף תלמידו ושאר בשרו של בעל כף החיים
- רבי עובדיה יוסף הראשון לציון[25]
- בנו הגדול רבי יעקב יוסף רב שכונת גבעת משה בירושלים וראש ישיבת חזון יעקב בירושלים[26]
- רבי יצחק יוסף הראשון לציון, בעל סדרת הספרים ההלכתית ילקוט יוסף ומחבר קיצור שולחן ערוך (יוסף)
- רבי יצחק כדורי זקן המקובלים, ראש ישיבת נחלת יצחק בעל סדרת הספרים הקבלית קדושת יצחק ו' כרכים[27]
- רבי חיים דוד הלוי רב תל אביב יפו מחבר הספר קיצור שולחן ערוך (הלוי)
- רבי מרדכי אליהו הראשון לציון בעל סדרת הספרים ההלכתית מאמר מרדכי ומחבר הגהות קיצור שולחן ערוך (אליהו-דרכי הלכה)[28]
- רבי אליהו בקשי דורון הראשון לציון, ראש ישיבת בנין אב (שחמיו הרב לופס היה הרב הספרדי בעכו ור"מ בישיבת פורת יוסף)
- רבי מאיר מאזוז ראש ישיבת כסא רחמים בני ברק, ומחבר ספרים רבים (בהם: שו"ת בית נאמן, קיצור שולחן ערוך (איש מצליח))[29].
- רבי יצחק אביחצירא מכונה הבבא חאקי רב העיר רמלה
- אחיו רבי ישראל אבוחצירא מכונה הבבא סאלי מנתיבות[30]
- בני הבבא סאלי; רבי ברוך אבוחצירא מנתיבות מכונה הבבא ברוך
- אחיו רבי מאיר שלום אבוחצירא מכונה הבבא מאיר מאשדוד[31]
- נכדי הבבא סאלי: רבי אלעזר אבוחצירא מכונה הבבא אלעזר מבאר שבע שבדרום[32]
- אחיו רבי דוד חי אבוחצירא מנהריה שבצפון[33]
הרב מאיר מאזוז מגדולי רבני תוניס דיבר על הכבוד והיחס של רבנים ספרדים לרבי:
"אנחנו יודעים שכל הרבנים הספרדים כבדו את אדמו"רי חב"ד.. רבי יהודה צדקה צדיק היה, חסיד היה, אמיתי היה, אדם שלא ידע חנופה. הוא כתב מכתב לרבי, באיזה כבוד באיזו הערצה באיזו הערכה. אתה רואה רבבות רבבות מאחינו בני ישראל שהתחילו לשמור תורה ומצוות בזכות חב"ד... הביאו לי כתב יד שהרב בן ציון אבא שאול חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), שהקב"ה חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, כלו כל הקיצים... כך גם הרב יצחק כדורי וכל הרבנים"..."[34]
לקריאה נוספת
- הרב נפתלי צבי גוטליב, יהדות הדממה, שליחים באוזבקיסטן, גרוזיה וקווקז
- הרב שניאור זלמן ברגר נודע בשיעורים אודות שליחות הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב והרב חיים נאה בסמרקנד
- הרב שמריהו ששונקין זכרונותיי, על השליחויות שלו ושל רבנים חב"דיים נוספים, בגרוזיה וקווקז
- הרב ברוך סבאג, הרבי ויהדות ספרד, צפת תשס"ז.
- הרב שמעון בן יצחק רב הקהילה הגאורגית בשכונת זבולון בקריית אתא, האות והמופת שני חלקים ובהם פרקים אודות רבני גרוזיה הקשורים לחב"ד.}}.
- אדמו"רי חב"ד ויהדות גרוזיה, מאת הרב אברהם אלאשוילי, בנו של חכם רבי רפאל אלאשוילי, מוסדות ואירגון תפארת רפאל והרב זושא וולף.
- הרב שניאור זלמן ברגר, דרך כוכב מיעקב, תולדות חייו של הרב יעקב ישראל מזרחי עסקן רב פעלים, ממנהיגי יהדות המזרח, ומראשי העסקנים החרדים באגודת ישראל ששימש בין השאר בתפקידים מנהל מחלקת עדות המזרח באגודת ישראל, סגן ראש עיריית רחובות, חבר כנסת, סגן יו"ר המרכז הארצי של אגודת ישראל, ועוד, חודש מנחם אב תשע"ח.
- הרב שניאור זלמן ברגר, תולדות חב"ד במרוקו, תיעוד פעולות ומפעלי חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.
- הרב שבתאי ווינטראוב האיר פני המזרח - מסכת הקשרים של הרבי נשיא דורנו עם סידנא באבא סאלי ובנו הבאבא מאיר וגדולי רבני המזרח
- תולדות חב"ד בארץ הקודש – רבנים ספרדים בארץ הקודש והקשרים עם חב"ד
- הרב מרדכי מנשה לאופר, ה'שדי חמד' ורבותינו נשיאינו, במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות פרשת בהר בחוקותי תשפ"א
- ראשי פרקים מתולדות חיי בעל השדי חמד כתובים בידי הרבי [נדפסו בשדי חמד, מהדורת קה"ת תשי"ב, סוף כרך י. נדפסו מחדש בקונטרס: ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים, קה"ת תשע"ט, עמ' כה.]
- בסוד שיח, הרב שבתי ויינטראוב
- שיח שרפי קודש, הרב שבתי ויינטראוב
- שמן ששון מחבריך, הרב שלום דובער וולפא
קישורים חיצונים
- שניאור זלמן ברגר, חשובי רבני חב"ד בבית המדרש של השדי חמד, באתר חב"ד אינפו, כ"ד בחשון ה'תשע"ב
הערות שוליים
- ↑ ראה על כך בהרחבה בספרים הרבי ויהדות ספרד והאיר פני המזרח
- ↑ אגרות קודש חלק ח אגרת ב'שכ ואגרת ב'שסא. חלק יג אגרת ז'תרמב, שני אגרות (מכ"א מנחם אב תשכ"א ומא' סיון תשכ"ב) ומענה קודש שנדפסו בקונטרס ועד הנחות בלה"ק לש"פ בהעלותך תשפ"ב
- ↑ ראה ספר נודע בשיעורים
- ↑ ראה יהדות הדממה, וספר סמרקנד
- ↑ ראה בתולדות חב"ד בארץ הקודש
- ↑ ראה בספר תולדותיו נודע בשיעורים
- ↑ יהדות הדממה חלק א' פרק הרב שמחה גורודצקי
- ↑ ראה ספר זכרונותיי
- ↑ ראה ספר תולדותיו זכור לאברהם
- ↑ ראה ספר תולדות חב"ד במרוקו
- ↑ ראה ספר זכרון תיעוד פעילות הרב בנימין גורודצקי
- ↑ קצות השולחן ג' סימן צ"ז סעיף ד' הערה ז'
- ↑ אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב, חלק א, עמ' קעה.
- ↑ שם, עמ' רצט-שא
- ↑ אלה תולדות פרץ.
- ↑ ראה סקירה על הדפסת הספר בספר "הוצאת ספרים קה"ת" עמ' 100-111.
- ↑ ראה בתולדות חב"ד במרוקו והאיר פני המזרח
- ↑ ראה בספר האיר פני המזרח
- ↑ ראה בספר האיר פני המזרח
- ↑ ראה בספרים שמן ששון מחבריך, תולדות חב"ד במרוקו
- ↑ ראה בספר תולדות חב"ד במרוקו
- ↑ ראה בספר האיר פני המזרח
- ↑ ראה בספר האיר פני המזרח
- ↑ ראה בספר תולדות חב"ד במרוקו
- ↑ ראה בספרים שמן ששון מחבריך, האיר פני המזרח
- ↑ ראה בספרים שמן ששון מחבריך, האיר פני המזרח
- ↑ ראה בספר שמן ששון מחבריך
- ↑ ראה בספר שמן ששון מחבריך והאיר פני המזרח
- ↑ ראה בספר שמן ששון מחבריך והאיר פני המזרח
- ↑ ראה בספרים האיר פני המזרח, תולדות חב"ד במרוקו
- ↑ ראה בספרים האיר פני המזרח, תולדות חב"ד במרוקו
- ↑ ראה בספרים האיר פני המזרח, תולדות חב"ד במרוקו
- ↑ ראה בספרים האיר פני המזרח, תולדות חב"ד במרוקו
- ↑ שמן ששון מחבריך.