משתמש:חב"ד בדרך לגאולה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שיחת ארכיון

1  •  2

|} ב"ה כ"ב בטבת ה'תשפ"ה

שלום וברכה!


ברוכים הבאים לדף המשתמש שלי


לכל שאלה הערה והארה לחץ כאן!!!


יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!!!


משתמש זה ערך
למעלה מ-אלפיים עריכות
בחב"דפדיה ורשאי להציג תג עיטור זה בדף המשתמש שלו .



הרבי מהמ]]

הרבי מהמ]]

קעניג!

הרבי שליט"א מלך המשיח חי וקיים

הרבי שליט"א מלך המשיח עודד את שירת יחי בשנים תשנ"ג תשנ"ד אחרי התפילות

בחסידות מבואר שחייו של מלך המשיח הם מהאין סוף בעצמו, ולכן הם חיים נצחיים ולא שייך בהם מיתה והפסק. וכן מובא בתורת חיים פרשת ויחי שחייו של משיח בן דוד הינם חיים נצחיים.

עוד מבואר בחסידות[1] שמה שאמרו חז"ל "דוד מלך ישראל חי וקיים" קאי על משיח בן דוד.

על האדם נגזר "עפר אתה ואל עפר תשוב". משיח הוא האדם הראשון בעולם שחי חיים נצחיים, כיון שהוא זה שמבטל את מציאות המוות מהעולם,[2] כמו שכתוב "ובלע המוות לנצח". מציאות המות התחדשה על ידי חטא אדם הראשון, ו"כולם מודים שחטאו ועונשו של אדם הראשון יתבטל לימות המשיח.

אם כן, אחר שיבוא המשיח יהיה בטל מכולנו, אבל במשיח עצמו בטל הוא לגמרי" כמבואר בחסידות, שכל עניין המיתה הוא בגלל שהנשמה המתגלת בגוף האדם להחיות אותו היא רק בחינת התפשטות החיות, ובבחינת התפשטות שייך שינוי והפסק, אבל נשמת משיח שהיא בחינת היחידה והיא עצם החיות - לא שייך בו שינוי והפסק אלא הוא חי חיים נצחיים.

גם בשאלת חייו הנצחיים של המשיח, סבור הרמב"ן[3] שהמשיח אינו יכול למות, בהסבירו כי המוות נתחדש בגין חטא עץ הדעת, ומ"כיון שכולם מודים שחטאו ועונשו של אדם הראשון יתבטל לימות המשיח, על-כן, אחר שיבוא המשיח יהיה המוות בטל מכולנו, אבל במשיח עצמו בטל הוא לגמרי". הרמב"ן מביא אף את הפסוק שמתייחס למשיח: "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימים עולם ועד"[4][5].


במקורות התורניים מובא שלמלך המשיח יהיה חיים נצחיים, וכיוון שהרבי מוגדר כמלך המשיח[6] מוענקים לו חיים נצחיים[7]. הדבר אף נפסק בפסק דין הלכתי בי"א ניסן תשנ"ב ע"י רבני חב"ד וגדולי תורה ושבו נכתב שמכיוון שהרבי מוגדר כבחזקת משיח אז חל עליו שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה בחיים נצחיים[8]. פסק דין זה הוקרא באוזני הרבי בי"א ניסן תשנ"ב והרבי אף עודד את הפצתו בתשובת קודש[9]

בהמשך לכך - כאשר התקבלה הידיעה בג' תמוז תשנ"ד על היעלמותו של הרבי מעינינו, באופן הנראה לעין כהסתלקות, הרגישו כל החסידים באופן ספונטני שאירוע כזה לא ייתכן. לפני כל החילוקים כיצד לקבל את הדברים ולהתייחס אליהם, היה ברור לכל כי המאורע הינו אבסורד ואין ספק שתיכף ומיד יתגלה הרבי כמלך המשיח ויגלה שכל זה היה דמיון.

כאשר מחוץ לחב"ד היו אז כאלו שהספידו את החסידות יחד עם הרבי וצפו התפרקות או משבר חמור, או לחילופין כשנשמעו הקריאות למנות ממשיך לרבי[3] - דחו זאת כל החסידים בביטול מוחלט. האמונה הרווחת מקיר לקיר הייתה (ועודנה) שהרבי ממשיך להנהיג את החסידות גם אם לא רואים אותו; לא רק בהנהגה רוחנית כשאר הצדיקים בעולם האמת, אלא הנהגה פיזית כמו קודם לכן[4].

למרות חילוקי הדעות בין חסידי חב"ד אודות היחס ליום זה ולמאורע, והגדרת חייו של הרבי - רבים מהחסידים ובהם רבנים ומשפיעים בולטים האמינו ומאמינים שהרבי חי וקיים בגוף גשמי ללא כל שינוי, וסירבו להכיר במאורע ההסתלקות שכדברי הרבי הוא אינו יכול להתרחש.

בב' בניסן תשמ"ח בשיחה שנשא הרבי בביתו בפרזידנט 1304 הורה הרבי להכריז "יחי המלך" כשמסביר את תוכן ההכרזה: כאשר העם מכריזים יחי המלך, הדבר נותן ומוסיף חיות במלך - בנשיא הדור ובמלך המשיח ובכך מכתירים אותו. וכך כותב הרבי[10]:

מציאותו של המלך תלויה בהעם "אין מלך בלא עם" כלומר אף על פי שנקראים "עם, מלשון עוממות.. רחוקים ממעלת המלך", הרי, ביחד עם זה פועלים הם את המלכות - המלך. וכמודגש גם בהכתרת המלך - שהעם מכריזים "יחי המלך" (כפי שמצינו גם במלכות בית דוד), שבזה מודגש גם שפעולת העם היא בחיי המלך חיים של מלך.

...אנשי הדור פועלים הוספה בענין החיים אצל נשיא הדור, כאמור לעיל בענין ההכרזה "יחי המלך".

ובאותיות פשוטות: לאחרי שישנה השלימות ד"חיים" שנה לנשיאותו דנשיא דורנו - צריכה להיות הוספה עיקרית בעניין החיים על ידי פעולת העם שמכריזים "יחי המלך", שתוכנה של הכרזה זו - שכבר הגיע הזמן דהקיצו ורננו שוכני עפר - כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו ועד דהקיצו ורננו דוד מלכא משיחא!

...ענין ההכתרה - "יחי המלך" שעל ידי זה פועלים ביאת דוד מלכא משיחא.

...הענין ד"אין מלך בלא עם" (תוכן הכרזת העם "יחי המלך") הוא בהדגשה יתירה אצל מלך המשיח.

...והמעשה הוא העיקר: יש לסיים ולהשלים את מעשינו ועבודתינו - כולל גם הבקשה והדרישה "עד מתי", וההכרזה "יחי המלך" דוד מלכא משיחא - בזריזות הכי גדולה, הקשורה עם שמחה וחיות אשר ענינים אלו... פועלים כביכול ה"אחישנה" דהזריזות אצל הקב"ה... לגאול את בני ישראל בזריזות הכי גדולה, תיכף ומיד ממש, "לא עיכבן המקום כהרף עין".

ספר השיחות תשמ"ח ח"א ע' 350 ואילך

בשיחת שבת פרשת שמיני, ערב ראש חודש אייר, תשמ"ח, מופיעה שוב בקיצור ההוראה להכריז "יחי המלך":

צריכה להיות הוספה בענין החיים - "יחי המלך", דוד מלכא משיחא (נתבאר בארוכה בשיחת ב' ניסן).

ספר השיחות תשמ"ח ח"ב ע' 417 הע' 80

.

בעקבות שיחה זו החלה התעוררות מיוחדת בין החסידים ליישם את הדברים: רגעים ספורים אחרי שסיים הרבי את השיחה הכריז הרב שלום בער וולפא בנוכחותו של הרבי: "יחי המלך" ו"יחי אדוננו מורנו ורבינו"[11] ובהמשך אותו לילה רקדו רבים ברחוב הסמוך לבית בשירת "יחי אדוננו מורנו ורבינו"[12] ומאות תמימים וחסידים הכריזו "יחי המלך", "יחי המלך המשיח" וכדומה[13]. ביחידות לגבירים שהתקיימה למחרת, בג' ניסן תשמ"ח בזאל הקטן, אמר ר' חיים גולדברג לרבי "יחי המלך" והרבי הגיב על דבריו בעניית: "אמן"[14]. בד' ניסן תשמ"ח בעת שיצא הרבי לנסוע לביתו הכריז התמים אלחנן מישולובין שלוש פעמים את הכרזת "יחי המלך" כשאחריו עונה הקהל "יחי" והרבי הניף בידו הקדושה בתנועת עידוד[15]. את הכריכה האחורית של שני קבצי הערות וביאורים של תלמידי אהלי תורה שיצא לאור לרגל י"א ניסן תשמ"ח[16] עיטרה ההכרזה: "יחי המלך לעולם". ביחידות כללית שהתקיימה בט' סיון תשמ"ח עברה אחת הנשים והכריזה: "יחי המלך המשיח", והרבי השיב: "אמן, בקרוב" ולאחר מכן בירכה: "ברכה והצלחה"[15]. בחלוקת דולרים בי"א ניסן תשמ"ט הכריז אחד העוברים בפני הרבי: "יחי המלך המשיח" והרבי בירכו כשחיוך נסוך על פניו: "בשורות טובות"[17].

יוזמה רחבה ועולמית תוכננה בעקבות השיחה ע"י הרב שמואל פרומר והרב זמרוני ציק שבמהלך סעודות משיח בכל העולם, יחזרו את תוכן שיחת הרבי ויכריזו "יחי המלך". היוזמה החלה להתגלגל במהירות, קיבלה הסמה של רבנים ושלוחים רבים והיה נראה שהדבר ייצא לפועל, עד שקם שליח מסויים ופעל לבטל זאת ולטרפד את התכנית. בהשגחה פרטית זכה אותו שליח באותם ימים בתרומת ענק מירושה. יום לאחר מכן, בי"ט ניסן תשמ"ח, אמר הרבי שיחה בה התבטא בכאב ובחריפות על השופכים מים קרים על נפש עייפה המרעישה אודות ביאת משיח ומכריזה שמשיח צריך לבוא וכו' כשאותם מקררים טוענים שהדבר יזיק ויפריע למנוחתם ולהפצת המעיינות שלהם מתוך עשירות וכו'. מי שהיה מעורה בסוד הדברים חש כי הדברים מכוונים (גם) כלפי מאורע זה[18].

בשנים שלאחר מכן, ביום ב' ניסן תשמ"ט ותש"נ, ניגנו בנוכחות הרבי בכניסתו לתפילות "יחי אדוננו מורנו ורבינו" בקשר לשיחה זו שנשא הרבי בתאריך זה[19].

לאחר שיחת כ"ח ניסן תנש"א

ביום כ"ח ניסן תנש"א הודיע הרבי בשיחה לחסידים: "אני מוסר את הענין אליכם, עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו".

בעקבות השיחה קיבלה כל הפעילות להבאת המשיח תנופה חדשה כולל ההוראה על הכרזת "יחי המלך" ומשמעותה: קבלת מלכותו של הרבי כמלך המשיח.

בדו"ח בן שני דפים אודות אסיפת הייסוד של המטה העולמי להבאת המשיח נכתב באותיות מוגדלות: "יחי המלך כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח לעולם ועד" ומענה הרבי על הדו"ח בד' אייר תנש"א היה: "כל המצורף-בזה אזכיר על הציון".

ביום שישי ערב פרשת תזריע-מצורע הוכנס על ידי ר' דוד נחשון בקבוק משקה למזכירות הרבי על מנת לקבלו בהתוועדות השבת, בעבור התוועדויות אודות קבלת המלכות (לבקבוק צורף פתק ובו מטרה זו לשמה הוא מוכנס).

בליל שבת קודש אור לו' אייר תנש"א עודד הרבי את הניגון "שישו ושמחו בשמחת הגאולה" בדרך יציאתו מתפילת ערבית, לאחר מכן דרבן הרב דוד נחשון את הציבור להוסיף את המילים "יחי אדוננו מורינו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד" למנגינה זו וכך נמשכו הריקודים עם מילים אלו זמן רב ואף בשלום זכר שהיו בלילה זה ברחבי שכונת קראון הייטס ניגנו כך.

למחרת בהתוועדות בסיום השיחה הרביעית הזכיר הרבי כרגיל שכעת יעלו מלמטה למעלה ויכריזו את פרטי הדברים (והפעם הרבי הוסיף עוד קטע שלא נאמר בשבתות האחרות:) ופרסום זה נעשה בכל העולם כולו, ועד לכל סדר השתלשלות, וזוכים לשמוע ההכרזה ש"הנה זה (משיח) בא. בסיום החלוקה ניגשו ר' דוד נחשון ר' אבי טאוב ור' שמריה הראל כדי לקבל את בקבוק המשקה. הרבי מזג להם כחצי כוס משקה (יותר מהמקובל) ואז הכריז ר' דוד נחשון (תוכן): "משקה זה יעבור הפעולות לקבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח. בהמשך לפסיקתם של רבנים ובתי-דינים שהגיע עת הגאולה ושהרבי הוא מלך המשיח שצריך להתגלות ולגאול את עם ישראל ולכן אנו מכריזים (והכריז בפעם הראשונה בנוכחות הרבי): "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!" כשאחריו חזר הקהל בהכרזת : "יחי!" וכך לסירוגין שלשה פעמים. בשעת ההכרזה היה חיוך נסוך על פני הרבי[20].

במוצאי שבת כשהרבי נכנס לתפילת מעריב בזאל הקטן (כרגיל בכל מוצ"ש), במשך מספר דקות לפני שנכנס שרו "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" (בניגון של "זאל שוין זיין די גאולה"), ובכניסתו עודד הרבי בידו הקדושה את הניגון, וכשהגיע למקום הקבוע לתפילתו אף עודד בשתי ידיו (דבר נדיר כשמתפלל ב"זאל הקטן"). וגם כשיצא בתום התפילה עודד את השירה.

בח' אייר תנש"א הוכנס אל הרבי כתב קבלת מלכותו חתום ע"י חסידים רבים בנוסח: "הננו הח"מ מקבלים עלינו את מלכותו של כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח, לפעול במסירות נפש בכל רצונו וכל מה שידרוש אתנו ומתוך שמחה וטוב לבב, ויחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד", ועל מכתב זה השיב הרבי למחרת, ט' אייר תנש"א: "אזכיר על הציון ויבשר טוב".

ביום שני ט"ו אייר תנש"א בסיום תפילת מנחה, אמר שיחת קודש וחילק דולרים לקהל. ולאחר מכן יצא הרבי מבית הכנסת כשבדרכו מעודד בחוזקה את שירת הקהל "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" כאשר את ר' דוד ישראל נחשון מעודד בצורה מיוחדת בהנפת ידו הק' בסיבוב שלם[21]. כמו כן לאחר תפילת מעריב באותו יום, כשיצא הרבי עודד את הקהל ששר ניגון זה בעוצמה רבה.

בתקופה שלאחר מכן עד כ"ז אדר ראשון תשנ"ב היו הזדמנויות נוספות שהכרזה זו והכרזות בתוכן זהה נאמרו ונכתבו ע"י חסידי חב"ד. כך לדוגמא באירוע נשים מרכזי ומתוקשר ב770 שנערך בכ"ח טבת תשנ"ב הכריזה הרבנית סימה אשכנזי שלוש פעמים "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד". כינוס זה לווה בברכות ועידודים מהרבי לפני ואחרי קיומו.

גם בפני הרבי נמשכו הכרזות כאלו במידה מסויימת בתקופה זו[22], הן במכתבים וכדומה, במיוחד במכתביהן של קבוצות נשים להם השיב הרבי לחיוב ובעידוד, והן בעל פה. כך, לדוגמא, בכ"ד מנחם אב תנש"א עבר ר' משה דירז'ינסקי (מפעילי צא"ח בירושלים) ובירך את הרבי בשם לומדי השיעור הקבוע ברמב"ם בירושלים שיתקיימו ברבי כל הברכות שבתורה והכריז בקול רם: "יחי אדוננו המלך לעולם". הרבי חייך חיוך רחב ובירכו: "בשורות טובות, הצלחה רבה"[23].

תולדות תשנ"ב

ערך מורחב – דבר מלכות תולדות (שיחה ב')

בהתוועדות שהתקיימה בשנה שלאחר מכן, תשנ"ב, בשבת פרשת תולדות, התייחס הרבי לתוכנה ועניינה של ההכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם"[24] שנקראה בהפטרה בשבת הקודמת: "נצחיות מלכות דוד שנמשכה במלכות שלמה, ששלימותה ע"י המלך המשיח שהוא "מבית דוד ומזרע שלמה - שתוכנה של הכרזה זו הוא הגלות מציאותו דמלך המשיח"[25].

תשנ"ג

לאחר כ"ז אדר ראשון תשנ"ב בתקופה בה "חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם"[26], התחילו קהל החסידים ב-770 להכריז "יחי" בעצרות התפילה לרפואת הרבי, באירועים ובהתוועדויות וכו' ואף נקבע ריקוד "יחי" מרכזי לאחרי שירת לכה דודי במניין המרכזי ב770. בי"א בניסן תשנ"ב נערך מחוץ ל-770 כינוס לחיילי צבאות ה' שבמרכזו עמדה הכרזת יחי המלך ע"י הילדים.

אחרי התקיעות ביום הראשון של ר"ה תשנ"ג שרו רק את המנגינה ללא המילים (מכיוון שהיה זה לאחר התקיעות, ואין להפסיק מתחילת התקיעות עד סיום התפילה). וביום השני כאשר נגנו לאחר התקיעות זכו לעידוד מיוחד מהרבי. בהמשך חודש תשרי תשנ"ג שרו את ה"יחי" בפני הרבי מספר פעמים והרבי עודד את הקהל. בשמחת תורה תשנ"ג, בעת ההקפות כשהילדים הכריזו זאת בפני הרבי התחיל הרבי לפתע לעודד בצורה מיוחדת ונמרצת וההכרזה הפכה לשירה שהמשיכה לזכות בעידוד מיוחד מהרבי. מאז הפכה שירת היחי לנוהג קבוע בסיום כל תפילה בה יצא הרבי לקהל כשכמעט בכל פעם עודד הרבי את השירה בתנוועות ראשו וגופו הקדושים ומספר פעמים אף בידו השמאלית. לעיתים קרובות ניכרה ההתאמצות המיוחדת שהייתה כרוכה בעידוד זה.

לקראת י' שבט תשנ"ג, תוכנן מעמד סאטלייט בו חסידי חב"ד מכל רחבי תבל יקבלו את מלכותו של הרבי כמלך המשיח בהכרזת יחי בשידור חי. לקראת מעמד זה התכוננו אנ"ש בכל רחבי תבל בהתרגשות עצומה ואף היו שכינו אותו בשם "ההכתרה"[27], אך היו שחששו שהרבי יעודד את השירה "יחי אדוננו" לעיני כל העולם, ושאלו את הרבי האם אכן כך הוא רצונו הקדוש והוא אישר זאת ואף כששאלו שיתכן שיגרם מזה נזק לחב"ד הרבי ביטל חשש זה, ואכן במעמד זה עודד הרבי את הכרזת ושירת "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" ומאז הפך זה למנהג קבוע אצל חסידי חב"ד ברחבי העולם שלאחר כל תפילה מכריזים "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" (וכן לאחר קריאת התורה, וקודם התקיעות בראש השנה). בתאריך ו' תמוז תשנ"ד, התקיים כינוס של בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש ורבני חב"ד נוספים, בו פסקו שצריך להמשיך בהכרזה זו וכן להמשיך לכתוב אותה על גבי דף השער של שבועון כפר חב"ד[28].

בסך הכל לאורך השנים, עודד הרבי את שירת 'יחי אדוננו' בלמעלה מ-450 הזדמנויות, 417 מתוכם מתועדות בהסרטות וידאו, ולמעשה זהו הניגון שהרבי עודד אותו הכי הרבה פעמים לאורך שנות הנשיאות.

לפרסם לכל אנשי הדור

ישנה ההוראה כנ"ל, שצריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו שהקב"ה בחר ומינה בעל-בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהי' ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בנ"י וכל האנשים דדור זה, בכל עניני תורה ומצוות, ובנוגע לחיי והנהגת היום יום הכללית, גם ב"בכל דרכיך (דעהו)" ו"כל מעשיך (יהיו לשם שמים)",עד – הנבואה העיקרית – הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא

היום יום

הרב יוסף יצחק אליטוב מגיש לרבי לוח היום יום לתליה בבית כנסת (מעמד חלוקת דולרים ט"ו כסלו תנש"א), מעוצב בצורת 770

הלוח החדש התקבל "בחיבה בעולם החסידי", כתיאורו של הרבי (אגרות קודש חלק א' ע' קסז). מנהלי כולל חב"ד הביעו את שמחתם במכתב שנשלח לרבי: "קובץ זה הוא מלא תוכן מצוי שרשי עמוק של יסודי החסידות, רוחה ונשמתה. נתון בסדור ונחוח נפלא לשמוש יום-יומי וברוח זה נתקבל, ביחוד אצל אנ"ש ושאר חוגים תורניים. ומקרב לב נאמר לו: יישר חילו!".

בהוראת הרבי הריי"צ, הפיץ הרבי את הלוח בכל דרך אפשרית. בין השאר שלח הרבי את הלוח לאחיו ישראל אריה לייב שניאורסון, שהתגורר באותה תקופה בתל אביב. לאחר שעייין בספר, החל לרקוד מרוב שמחה והתפעלות. "אחי שלח לי את חיבורו הראשון", סיפר בהתרגשות לסובבים אותו. אך הוסיף בצער: "חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה". בהזדמנות אחרת אמר: "תמיד ידעתי שלאחי יש "א גוטע קאפ" [=ראש טוב], אבל עד כדי כך!"...

ערכים שיצרתי

חיים נחמן בנסמיאן

מנחם מענדל קעניג (רחובות)

יוסף הלפרין

דב זולדן

יצחק מאיר

שלום דובער עפשטיין

ישראל דניאל לוי

יהודה סטופניקר

חי קטורזה

דפי פירושונים שיצרתי

דניאל לוי (פירושונים)

ערכים ששיפרתי משמועתית

אהרן משה שיינר

שניאור זלמן קעניג (אופקים)

אלימלך שחר

ציוני דרך

נוצרתי ביום שישי כ"ח אייר התשפ"ג כדי להרחיב את חב"דפדיה וליצור ערכים חדשים יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!!!

בי"ט מנחם אב עשיתי את העריכה ה1000 שלי!!!

דברים שלא ידעתם על חב"דפדיה

נכון ליום כ"ב בטבת ה'תשפ"ה,

יש בחב"דפדיה 68,224 דפים,

שעברו 743,839 עריכות,

מתוכם 11,402 ערכים.

  • ישנם 4,766 משתמשים רשומים.

מילתא דבדיחותא

גדולי ישראל

  • מסופר על רבי לוי יצחק מברדיצ'וב שבערב יום כיפור שחל בשבת הוא היה מאוד רגוע והסביר, שהוא רגוע משום שאסור לכתוב בשבת, ומותר לכתוב רק לשם פיקוח נפש. ועל כן הקב"ה יכול לכתוב אותנו רק לחיים טובים שזה פיקוח נפש.
  • שבת אחת שאל המגיד את היהודי הקדוש מפשיסחא: מדוע אני מרגיש קדושה ביום טוב שני של גלויות יותר מביום הראשון? השיב היהודי הקדוש: כשאדם רב עם אשתו ואחר כך הם מתפייסים, האהבה גדולה יותר. נשקו המגיד על מצחו ואמר לו: החייתני.
  • למה נוהגים חסידים לשתות משקה? נשאל פעם אחת רבי נפתלי מרושפיץ. בודאי כדי לברך: שהכל נהיה בדברו. ענה הצדיק. אז למה לא יסתפקו במים, המשיכו להקשות. חייך רבי נפתלי ואמר: יהודים שמכירים בבורא עולם ויודעים שהכול נהיה בדברו, לא מגיעה להם כוסית משקה?…

תיבות משתמש

תיבות משתמש
משתמש זה הינו חי משיח בכל מהותו
משתמש זה הינו מייחל שהעריכות שלו בחב"דפדיה יהיו לזכות כ"ק אדמו"ר שליט"א ויזרזו את התגלותו לעיני כל!


משתמש זה הוא מאלה החושבים טוב
משתמש זה הינו מקפיד להכריז יחי אחרי כל תפילה



משתמש זה הוא קעניג גאה!


משתמש זה הוא מעלה קבצים!
משתמש זה יצר 6 ערכים למען חב"דפדיה
משתמש זה ערך למעלה מ1000 עריכות למען חב"דפדיה
הרבי שליט"א מלך המשיח עודד את שירת יחי בשנים תשנ"ג תשנ"ד אחרי התפילות
  1. מאמרי אדמו"ר הזקן נביאים עמוד ס'- מאמר ד"ה "למרבה המשרה".
  2. לקו"ש חלק לג חוקת שיחה א'
  3. ויכוח הרמב"ן סימן לט.
  4. תהלים כ"א, ה.
  5. נצחיות מלך המשיח קישור לאתר חב"ד - אור אין סוף
  6. ראה הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח.
  7. שיחת קודש שבת פרשת האזינו, תש"נ.
  8. 10 עובדות על פסקי הדין על הגאולה ומלך המשיח ב.
  9. לדוגמא, הרב יצחק דוד גרונר והרב חיים גוטניק כתבו לרבי בחול המועד פסח תשנ"ב, בו כתבו לרבי את תכניתם לערוך מסע תעמולה עולמי בין רבני חב"ד לצד רבנים מחוגים אחרים בעניין משיח בכלל ובמקומות המתאימים אף לעורר לתמוך בפסק דין זה. כל הכתוב במכתבם הוקרא בפני הרבי שנענע בראשו לחיוב, אחר כך נמסר תוכן המכתב גם בעל פה כמה פעמים ושוב השיב בראשו לחיוב - עפ"י הדברים שכתבו בשעתו מזכירי הרבי הרב יהודה לייב גרונר והרב בנימין קליין כפי שהתפרסם בתשורה הלפרין-רייניץ, ז' כסלו תש"פ ע' 39
  10. קטעים נבחרים מהשיחה כפי שהוגהה על ידי הרבי.
  11. על פי סרט הוידאו (דקה 7:50)
  12. על פי וידאו מהריקודים
  13. על פי מכתב אותנטי ששלח אחד התמימים באותם ימים לבני משפחתו באה"ק
  14. על פי הוידאו
  15. לקפוץ מעלה אל: 15.0 15.1 על פי הוידאו
  16. גליון תלו
  17. על פי סרט הוידאו, דברי משיח תשמ"ט ח"ג ע' 408.
  18. עפ"י דברים שכתב הרב אסף חנוך פרומר בבית משיח גליון 508. וראה בשיחת י"ט ניסן תשמ"ח שיש בה כמה ביטויים ורמזים המצדדים שאכן הדברים אמורים כלפי מאורע זה קישור לאתר הגאולה
  19. יומני התמימים ואנ"ש
  20. קובץ 30 שנה ליחי.
  21. ט"ו אייר תנש"א, הרבי מלך המשיח מעודד את שירת ה"יחי", את"ה העולמי - קובץ וידאו קישור לאתר חב"ד אינפו
  22. אם כי חלה בזה הפתחה משמעותית לפני ל"ג בעומר תשנ"א בעקבות כמה מענות קודש באותם מהם הובן רצונו של הרבי לעשות "הפסק למשך זמן" בהתלהבות הגדולה בענין משיח, בעקבות ידיעות וטענות שהיו מי שמסרו לרבי שהדבר גורם נזק לחב"ד ולהפצת המעיינות וכו'
  23. על פי סרט הוידיאו.
  24. מלכים א א, לא
  25. ספר השיחות תשנ"ב חלק א' ע' 133
  26. כפי שנכתב בגמרא שמשיח סובל תחלואי הגלות, וכמו שנאמר 'אכן חלינו הוא נשא ומכאונו סבלם'.
  27. בהבהרה שפירסמו רבני חב"ד בו קראו לכל החסידים להשתתף בכינוס, הצהירו הרבנים שהכינוס אינו הכתרה כי הקב"ה כבר הכתיר את הרבי מלך המשיח.
  28. אך השבועון לא ביצע את ההוראה, ראה בארוכה בספר תומת ישרים תנחם.