זקן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איברי גוף האדם
מושגים כלליים
ראשפניםנשימהדםגידיםורידי הדםעורקיםעצביםבשרעצמותעורשערות הראש והזקן
איברי הראש
גולגולתמצחמוחקרום שעל המוחאויר שבין המוח לגלגולתקרום שעל האוירשערות הראש והזקןזקןעינייםעפעפייםאוזנייםאףפהשפתייםלשוןחיךשינייםצואר - (קנה, ושט וורידים)עורףלחייםסנטר
איברי הגוף
בית החזהבית השחיבטןטבוראגןלבריאותכליותכיס המרהכבדקיבהאיברי הפסולתאיברי ההולדהסיומא דגופאיסוד דנוקבא
גפיים
כתפייםידייםרגלייםעקבאצבעותציפורניים
ראו גם
אשר יצרבריאות ורפואהאדם - מין המדבר (תבנית)

הזקן הוא שם כולל לשערות הגדלות בחלקה התחתון של גולגולת הראש. לזקן ישנה משמעות פנימית עמוקה מאוד, ולכן ישנו איסור הלכתי לגזוז אותו. במקומות מסויימים בחז"ל המילה זקן מתייחסת למה שהיום קוראים סנטר, דהיינו לחלק בגוף שעליו גדלות שערות הזקן, אף אם בפועל הם אינם גדלות.

חלקיו

בהלכה מחולק הזקן לחמש אזורים שונים, והזוהר מונה שלוש עשרה חלקים, להם הוא קורא בשם "י"ג תיקוני דיקנא": הפאות, לחי העליון ולחי התחתון. הסנטר, מעליו ומתחתיו. החלק העולה מהחזה, השפם ושני המקומות התפוחים בלחיים (שבהם לא גודל שער). ידוע, כי בזקנו של הבעש"ט היו ניכרים י"ג התיקונים הללו[1].

קדושתו

הזקן מכונה בספרי הקבלה "י"ג תיקוני דיקנא", מספר זה של י"ג הוא כנגד המשכת י"ג מידות הרחמים, אשר נשפעות לעולמות על ידי הזקן.

לכמה אנשים שעורר הרבי לגדל זקן, אמר הרבי כי זהו המקור לכל הברכות וההשפעות מלמעלה באופן של רחמים[2].

האיסור

נאמר בתורה "לא תשחית פאת זקנך", באיסור זה נכללים כל חמשת חלקי הזקן[3], למעט הפאות - שאותם צריך לקצוץ (תלוי במנהגים שונים, אך כך הוא מנהג חב"ד) בכדי שלא יתערבו בזקן, כיון שהם שתי קדושות שונות. ולמעט השפם, שכתב האריז"ל שצריך בדוקא לקצוץ את כל חלקי השפם המעכבים את האכילה.

כיון שבפסוק נאמר רק איסור השחתה, פוסקים רבים מצאו פתח להיתר - שזהו רק בהשחתה על ידי תער שמשחית לגמרי את השער, אך באם עושים זאת באופנים שונים כגון במספריים, אזי מותר לקצוץ. אך הצמח צדק פוסק[4] מוכיח שבגילוח הזקן יש משום האיסור לא ילבש ולכן אסור לקצוץ את הזקן אפילו במספריים.

הרב משה ניסן ווינר הוציא בעידודו של הרבי ספר עב כרס על הנושא בו הוא מלקט את כל דברי הראשונים והאחרונים, משנה, גמרא, מדרש וזהר. לספר זה הוא קיבל הסכמות מרוב גדולי התורה של דורנו, למעט הרב משה פיינשטיין שסירב, באומרו כי כיון שהרמב"ם לא כתב במפורש שהדבר אסור, אי אפשר "לדחוף" אותו בדבריו.

סידור הזקן

גם בנוגע לסידור הזקן באמצעות סירוק או קיפול, התבטאו רבותינו נשיאינו שאין להם נחת רוח מכך[5].

בנוגע לסירוק, כתב הרבי[6], שההנהגה שלא לסדר את הזקן עם מסרק, ושלא לגעת כלל בזקן, היא הנהגה של יחידי סגולה, ומותר לסרק את הזקן.

התייחסות הרבי

הרבי מביא[7] שע"פ תורת הקבלה ישנו עניין גדול מאוד - י"ג תיקוני דיקנא, וממשיכים מי"ג מדות הרחמים. הצמח צדק כתב שי"ג מדות התיבות של "והוא רחום", הם במקביל לי"ג מדות הרחמים. כאשר שאלו[8] את הרבי באם לצורך עסקים[9] מותר, הרבי השיב שא"כ, אין לדבר סוף...

במענה של הרבי לשאלה מדוע ישנם כאלו הנוהגים לגלח את הזקן, השיב הרבי שאלו שסוברים כדעת הראשונים, או שסוברים הם שאינם צריכים להמשכת היגמה"ר. הרבי הוסיף שאנו אבל יודעים כי כדי "להביא" ל"ה' א-ל רחום וחנון כו'" – עלינו לגדל זקן.

הרבי התבטא שאף שיש אופנים מסויימים שההלכה לא אוסרת, עבור חסידים "זהו איסור, וגורם נזק לנשמה, ובמילה גם לגוף"[10].

היו חסידים שהתקרבו לחסידות חב"ד, והרבי עודד אותם באופן ישיר להתאמץ ולקבל על עצמם להקפיד על גידול הזקן, דוגמת הרב בערל וייס שהרבי דיבר עמו על כך ביחידות ולאחר שקיבל על עצמו העניק לו בחלוקת דולרים 13 שטרות של דולר באומרו "עבור הי"ג תיקוני דיקנא"[11].

ראו גם

לקריאה נוספת

  • תשובה הלכתית מכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בעניין איסור גילוח הזקן - נדפסה בקובץ יגדיל תורה [ניו יורק], סיון-תמוז תשמ"ג, שנה ז, חוברת ה (נד), עמ' רסג ואילך[12].
  • הערות הרבי על שו"ת צמח צדק חלק יורה דעה סי' צג - אגרות קודש, חלק א, עמ' ג-יג עמ' ואילך [13].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ראה בדף "הבעל שם טוב" תחת הכותרת "תמונתו"
  2. ראה לדוגמא אגרות קודש חי"ג אגרת ד'עדר. ושם הרבי מציין עוד מקור לזה.
  3. על פי הלכה, אדם הגוזז את כל שערות הזקן עובר על חמישה איסורים שונים.
  4. שו"ת הצמח צדק - יורה דעה סימן צ"ג.
  5. שיחת אדמו"ר הרש"ב בשמחת תורה תרס"ז. נדפס ב'לשמע אוזן' מדור אדמו"ר הרש"ב אות ע'.
  6. אגרות קודש חלק כ' עמוד קפב.
  7. ראה קונטרס בין כסה לעשור, בעניין הזקן
  8. ראה קונטרס בין כסה לעשור, בעניין הזקן
  9. "ביזנעס"
  10. אגרות קודש מתורגמות חלק ב' עמוד 69.
  11. הדבר חזר על עצמו 3 פעמים בכל פעם שהרבי ראה כיצד הזקן גדל יותר.
  12. הקונטרס נכתב בשנת תרנ"ט ע"י כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ - ראו: אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק טו, עמ' קיד.
  13. ראו אג"ק שבהערה הקודמת וש"נ.