המרפסת

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרבי יושב במרפסת בשנת תשנ"ד

המרפסת היא חדרון שנבנה כזיז במערב בבית הכנסת ב-770 אליו נכנס הרבי כאשר רצה לראות את החסידים בשנים תשנ"ג - תשנ"ד. ביציאותיו אלו ניגנו החסידים לרוב את הניגון "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד".

היסטוריה

בניית החדר המיוחד (אלול תשנ"ב)

בכ"ז אדר ראשון תשנ"ב עבר הרבי אירוע מוחי ובעקבות כך הפסיק לרדת מחדרו אל התפילות בזאל הגדול של 770.

בתחילת שנת תשנ"ג, נעשו מספר שינויים ב-770, כדי שהרבי יוכל להתפלל עם החסידים. לפני ראש השנה בנו החדר המיוחד לרבי, בגובה עזרת הנשים, מעל הפירמידות הקבועות במערב 770, עם חיבור ישיר לחדרו של הרבי. במהלך התפילות רצה הרבי לראות את הקהל והסירו את החלונות, והרבי התאמץ להתרומם מעט כדי לראות. לקראת שמחת תורה בנו את המרפסת, שתאפשר את השתתפותו של הרבי בהקפות באופן שיוכלו לראותו היטב, כמו כן בנו גרם מדרגות מהמרפסת לבימה ב-770[1][2]. בתקופה בה הרבי הופיע במרפסת - הורדו חמשת הנברשות שהיו תלויות בתקרת הזאל הגדול, כדי לאפשר לקהל לראות את הרבי. בשנת תשנ"ד שינו קצת את מבנה המרפסת, באופן שיקל על הרבי להסתכל למטה ולראות את החסידים.

סדרי יציאת הרבי למרפסת

יציאת הרבי למרפסת, הייתה בדרך כלל בהפתעה. לצורך עדכון כל תושבי השכונה ותלמידי התמימים על יציאת הרבי, הושק מכשיר ה'ביפר' (בדומה למכשיר הסלולארי כיום), שהוחזק על ידי רבים מהחסידים, והיה מצפצף כל פעם שהרבי הודיע שיצא אל החסידים. אז כולם היו רצים ל-770 כדי לראות את הרבי.

יציאות הרבי היו על פי רוב בתפילות מנחה, פעמים גם למעריב ובאופן נדיר גם לשחרית (בינהם בו' חשוון תשנ"ג). עד לשמונה עשרה, שהה הרבי בחדר המיוחד שהיה על יד המרפסת, ולאחר מכן עבר הרבי למרפסת כשהוילונות סגורים. לאחר הקדיש בתרא[3] היו המזכירים פותחים את הוילונות, ומיד בסיום התפילה היו החסידים פוצחים בשירת יחי אדוננו, והרבי היה מעודד באמצעות ראשו וידו השמאלית הקדושים.

הגילוי היה מסתיים, כאשר הרבי היה מסמן בראשו לצד שמאל, כאות לסגירת הוילון.

היו גם עוד תאריכים מיוחדים בהם יצא הרבי למרפסת:

סוכות תשנ"ג

ביום טוב השני של חג הסוכות תשנ"ג, בנוסף ליציאה הרגילה של הרבי קודם קריאת התורה, יצא הרבי פעם נוספת לתפילת מנחה ולאחר שעודד את הקהל, ביקש הרבי לרדת ולהיכנס לבית הכנסת להתוועדות. בימת ההתועדויות סודרה ועליה הושמו מספר בקבוקי משקה, והרבי הובא והורד למקום על ידי כיסא.

בשל הפתאומיות נוצר לחץ גדול בשורות הראשונות שלפני בימת ההתוועדויות של הרבי, וכתוצאה מכך נפלו הנוכחים זה על זה, כשבלי לשים לב ובלי יכולת להיחלץ דרכו על בחורים שנפלו על הרצפה. הרב מנחם מענדל הענדל (אז הת' מענדי) היה בין אלו, וחברי הצלה קראון הייטס הוציאו אותו במאמצים עילאיים מתחת ערימות הקהל, ומשם פינו אותו באמבולנס לבית הרפואה. על פי הערכת החובש באמבולנס - כבר לא היה בין החיים. אך בנס ממש, לאחר זעקתו של אחד הנוכחים לעבר הרבי "רבי! הוא מת!", ומבט חד שנעץ בו הרבי, החל להגיב לסביבה ותוך כמה ימים עמד על רגליו בריא ושלם.

במהלך ההתוועדות סימן הרבי לחסידים לשבת ולא להסתיר אחד את השני, ולאחר כעשרים דקות סימן הרבי שברצונו לעלות לחדרו. זאת הייתה הפעם היחידה במשך אותה תקופה שהרבי ירד לבית הכנסת.

לאחר מספר שעות בשעה חמש וחצי, נפתח הוילון והרבי הופיע בפני החסידים שוב, והקהל החל לנגן את ניגוני רבותינו נשיאנו. לאחר כמחצית שעה סימן הרבי בידו, והוילון נסגר.

י"ט כסלו תשנ"ג

המשב"קים והמזכירים בעת ההתוועדות
הרבי תובע.
הרב גרונר מנסה להבין את כוונת הרבי

בי"ט כסלו תשנ"ג, התקיימה התוועדות עם הרבי במרפסת שארכה למעלה מחמש שעות (!). בעוד שבדרך כלל יציאות הרבי למרפסת לא ארכו למעלה מחמש דקות.

בתחילת ההתוועדות ניגנו יחי אדוננו במשך כחצי שעה, הרבי עודד בראשו הקדוש והסתכל על הקהל. לאחר מכן סימן הרבי שיגידו לחיים, ותוך כדי זה התחילו לנגן את ניגון פדה בשלום, ולאחר מכן את כל ניגוני רבותינו נשיאינו - על פי סימון הרבי.

לאחר הניגונים בירכו כמה רבנים את הרבי, וכמה חזרו על שיחות ודברי תורה על י"ט כסלו.

כשעה לאחר תחילת ההתוועדות הרבי סימן בידו, בצורה של תביעת משהו מהחסידים. הרב גרונר ניסה לשאול את הרבי למה הוא מתכוון, ועל רוב ההצעות הרבי עונה 'ניין' (= לא) ועל חלק מועט מהן 'יע' (= כן). ציבור החסידים בכה מצער על אשר לא הבינו מה שהרבי תובע מהם. ולאחר כשעה נסגר הוילון.

בעוד החסידים נשארים למטה מצטערים על המראה שחזו, התקבלה ההודעה שהרבי רוצה לצאת שוב. כשנפתח הוילון חזר על עצמו שוב המחזה - הרבי תובע מהחסידים דבר מה, והם לא מצליחים להבין למה כוונתו. כך נסגר ונפתח הוילון 6 פעמים (!) מכל רחבי בית הכנסת, זרמו פתקים עם הצעות למה הרבי מתכוון. כשאת רובם, חברי המזכירות לא הספיקו לקרוא. גם מרחבי העולם זרמו מברקי 'פאקס', אך למרות כל ההצעות נראה שהחסידים לא זכו לרדת לסוף עומק דעת הרבי.

היו חלק מההצעות שכן התקבלו על הרבי. בכללי נראה היה, שהחסידים בכיוון. אך כשמגיעים לפרטים, הרבי מניד בראשו לשלילה. נראה היה שכוונת הרבי הייתה לתיקון אחד מעניני השכונה - קראון הייטס, ואף הוכרזו על כך החלטות על ידי רב השכונה - הרב יהודה קלמן מארלו, שלחלקן הסכים הרבי. אך בפועל הרבי נשאר בתביעה שלא זכו החסידים להבינה.

לאחר חמש שעות הרבי הורה לסגור את הוילון, וגם אז המשיך הרב גרונר לשאול אותו על כוונתו, כשבפועל רק לאחר עוד שעה, חזר לחדרו[4][5].

כינוס השלוחים תשנ"ג

הרבי ביציאתו לשלוחים. - כינוס השלוחים תשנ"ג

בשנת תשנ"ג התקיים ה'באנקעט' של כינוס השלוחים העולמי ב-770, ודובר על כך שהרבי יצא למרפסת.

לאחר שהמזכירים והמשב"קים נאספו ב-770, החלה בזאל הגדול שירת ניגון ראש חודש כסלו, לאחר שמונה דקות הוכרז שהרבי יצא, כשהרבי יצא הוחלפה השירה לשירת 'יחי' הרבי עודד בראשו וסקר את הקהל, ובהמשך עודד בראשו בחזקה[6].

יו"ד שבט תשנ"ג

ערך מורחב – סאטלייט
הרבי במעמד ה'סאטלייט' י' שבט תשנ"ג

בי' שבט תשנ"ג נערכה ב-770 התוועדות י' שבט, ששודרה על ידי לווין לרחבי העולם. השידור הראה את הרבי מעודד שירת יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד בראשו וידיו הקדושים.

כל התקשורת דיווחו בהרחבה על השידור המיוחד, והעבירו את השידור בשידור חי.

בשעה חמש אחר הצהריים, הגיעו כלל אנ"ש, לבושים בגדי שבת, ואלפים מכל ארצות הברית והעולם נכנסו ל770.

בהיפתח הכינוס, אמר כל הקהל תהלים צ"א - לרפואת הרבי מלך המשיח. השליח ציבור, הרב משה טלישבסקי, אמר פסוק בפסוק וכל הקהל אחריו.

לאחר מכן, נאמו מחשובי הרבנים והשלוחים מרחבי העולם כשביניהם הרב שניאור זלמן גוראריה, שנאם כנציג ועד רבני ליובאוויטש ואגודת חסידי חב"ד, אשר הסביר את טיבו של מעמד זה שאינו הכתרה, מכיון שההכתרה למלך המשיח נעשית על ידי ה', אלא קבלת המלכות מצד העם.

לאחר הנאומים, דיבר באמצעות מערכת הכריזה הרב יהודה לייב גרונר ואמר אשר הרבי יורד לתפילה רגילה ואין לתת שום פרשנות אחרת לעובדה שהרבי יורד. מיד לאחריו תרגם הרב חיים יהודה קרינסקי את דברי הרב גרונר לשפה האנגלית.

בשעה חמש ורבע יצא הרבי אל החדר המיוחד. הקהל החל לנגן 'אורך ימים', והורמו התריסים.

לאחר תפילת ערבית יצא הרבי אל המרפסת. הרב שניאור גוראריה בירך את הרבי לרגל יו"ד שבט, והכריז על קבלת מלכותו מחדש כמלך המשיח כשהוא מסיים בהרכזת יחי, ומיד החל הקהל לנגן יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד. במשך שמונה דקות עודד הרבי את שירת היחי.

לאחר מכן, חזר הרב יואל כהן את מאמר באתי לגני, ונאמו הצייר מיכאל שוורץ, הרב ברל לזר - שליח הרבי לרוסיה, והרב הלל פבזנר שליח הרבי לצרפת, ולסיום - רקד הקהל בניגון "יחי".

י' אלול

ביום שישי, י' אלול תשנ"ג, לאחר תפילת מנחה, יצא הרבי אל המרפסת, ובאותה עת אחז הש"ץ בתחילת קדיש בתרא. עם פתיחת הוילון הסיר הרבי את כובעו מראשו הק' והניחו על מעקה המרפסת שמשמאלו. לאחר מכן, הרבי נשאר בכיפה, ללא הכובע. בינתיים סיים הש"ץ את הקדיש, והחלו לנגן "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד". הרבי הביט למולו ופנה לשמאלו לעבר הכלי זמר והילדים, ובתוך-כך סימן בידו הק' שיסירו את הכובע מהמרפסת, ושוב סימן להסירו מיידית, כך שמיד נלקחה המגבעת. לאחר מכן המשיך הרבי להניד בראשו הק', וסקר את הקהל, התקרב מעט למרפסת וסקר את העומדים בשורות הראשונות; היכה באצבע יד שמאלו על יד ימינו לליווי השירה, וכמו כן ניגן בפיו. כעבור כ-2 דקות סימן בידו הק' פעמיים, ומיד פנה לשמאלו וסימן עוד פעם. המזכיר הרב גרונר החל להציע כמה הצעות, כאשר הרבי ממשיך לסמן ומניד לחיוב על אחת השאלות. הבקשה הובנה איפוא מיד, והרב גרונר הלך לדאוג שיביאו את המבוקש (מיני מזונות), וחזר למקומו. בינתיים המשיך הרבי לעודד את השירה ובתנועות קצת חזקות, וכן המשיך להכות באצבעו כנ"ל. לאחר שהובאה לפני הרבי צלחת ובה פרוסת עוגה, הרבי הרים מבטו לעבר הרב גרונר, ועתה התחיל סדר ההתוועדות. ב"משיח ביפער'ס" נמסרה ההודעה "פארבריינגען נאו", וברגע אחד עשרות בחורים שהלכו ל"מבצעים" במנהטן כבכל יום שישי, ועוד עשרות אברכים שטרם חזרו ממקום עבודתם, עזבו את העבודה ופנו לרכבות המוליכות ל-770, על מנת לא להפסיד את הגילוי המיוחד של היום.

 הרבי אכל מן העוגה, ולאחר מכן סימן שיביאו פרוסת עוגה נוספת, וכך כמה פעמים (סך הכל 6 פעמים). כך הוגשו לפני הרבי שש פרוסות עוגה, והרבי אכל במתינות, ובין לבין עודד את השירה. הקהל המשיך לנגן כל הזמן, חלקם בדמעות של התרגשות, כשהתזמורת מלווה את השירה. לאחר מכן, בירך הרבי ברכה אחרונה מתוך הסידור (ללא המגבעת). הגילוי נמשך כ-58 דקות. [7].

הפעם האחרונה לעת עתה

הוילון נסגר בפעם האחרונה לעת עתה

הפעם האחרונה בה זכינו לראות את הרבי בפומבי מעודד את שירת היחי, הייתה ביום שישי י"ד חשוון תשנ"ד. היה זה זמן קצר לפני כניסת שבת בשעה 17:20, כשה'ביפרים' ציפצפו והודיעו: "מנחה נאו" (כלומר, עכשיו הרבי יוצא לתפילת מנחה).

לאחר התפילה, נפתח וילון המרפסת, ולמשך חמש דקות עודד הרבי את שירת היחי. ואז, נסגר הוילון בפעם האחרונה, עד להתגלותו המיידית של הרבי.

גלריית תמונות

קישורים חיצוניים

היסטוריה
י"ט כסלו תשנ"ג
כינוס השלוחים תשנ"ג

הערות שוליים

  1. היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 ביום טוב שני של סוכות (יומן קבלת המלכות עמ' 37), ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב.
  2. יומן קבלת המלכות עמ' 45.
  3. ולפעמים גם באמצעו
  4. מתוך יומני בית חיינו
  5. פרסום ראשון: התוועדות י"ט כסלו תשנ"ג באורך מלא קישור לאתר הגאולה
  6. על פי דברי משיח
  7. תיאור מפורט של ההתוועדות מופיע באתר "יומן 770" בתאריך י' אלאל תשנ"ג. כאן מופיע תיאור מקוצר מהיומן הנ"ל. המעמד גם הוסרט ע"י ר' חיים ברוך הלברשטאם. תמונה מהמעמד מופיעה בחב"דפדיה בערך "כיפה"