חסידות ברסלב

חסידות ברסלב (במקור: ברצלב) הינה תנועה חסידית שנוסדה על ידי רבי נחמן מברסלב, נינו של הבעל שם טוב. ותלמידו המובהק - רבי נתן מברסלב, מחבר ספר 'ליקוטי הלכות' ועוד. כיום ישנם זרמים רבים בחסידות ולכל אחד מנהיג משלו.

ציון רבי נתן שטערנהארץ מברסלב גדול תלמידיו של רבי נחמן מברסלב

הרב גדליהו אהרן קניג, ממנהיגי ברסלב בדור הקודם

אדמו"רי חב"ד וברסלב

ערך מורחב – רבי נחמן מברסלב

כאשר נפגש רבי נתן מברסלב בפעם הראשונה עם רבי נחמן, סיפר לו רבי נחמן שלושה סיפורים ואחד מהם על אדמו"ר הזקן, שהיה לו תלמיד אחד שבמשך שמונה שנים חידש חידושים על תורה אחת בלבד של רבו.

אדמו"ר הזקן נפגש עם רבי נחמן, וכשאדמו"ר הזקן עבר דרך עירו יצא לקראתו רבי נחמן אל מחוץ לעיר והביאו לביתו בכבוד גדול. יש אומרים כי אדמו"ר הזקן התבטא על רבי נחמן: "הפוגע בו פוגע בי". רבי אברהם ב"ר נחמן מחסידי ברסלב, סיפר ששמע שכשהיה רבי נחמן בארץ ישראל, נתבקש על ידי רבי אברהם מקאליסק לפשר בינו לבין אדמו"ר הזקן, וכשחזר רבי נחמן מא"י נפגש עם אדמו"ר הזקן, שביקש ממנו שיאמר תורה, אך רבי נחמן סירב ואמר לאדמו"ר הזקן שיאמר הוא תורה. ואכן אדמו"ר הזקן דרש תורה ארוכה במשך שש שעות ויש אומרים שמונה שעות ובתוך דרשתו פירש את הפסוק "רחמיך רבים ה'" ואמר הרחמנות שעליך ה' כביכול רבים ועצומים מאד, ורבי נחמן שיבח מאד את הפירוש ואמר שהוא מכוון מאד.

בעיר לבוב היה קיים בית כנסת חסידי משותף לחסידי חב"ד וחסידי ברסלב תחת הנהגת חסידו של אדמו"ר הצמח צדק, ר' איציקל ז'ליקובר^{[דרוש מקור]}. וסיפר הרב אליעזרוב שאחד דיבר הפך הטוב על מוהרנ"ת [ = מורינו הרב נתן] לפני אדמו"ר הצמח צדק, ותיכף ומיד סר הצמח צדק ד' אמות לאחוריו מאותו האיש, ואמר לו שישב על הארץ ויקבל נזיפה על מה שדיבר לא טוב על מוהרנ"ת. וכן מסופר כי כשראה אדמו"ר הצמח צדק את הליקוטי הלכות של מוהרנ"ת ועיין בהחידושים, פנה לנוכחים ואמר: "הלא בני איש אחד נחנו".

לרב מנחם הכהן שהיה אצל הרבי ביחידות ודיבר עם הרבי על איזה מנהג שהוא עושה. הרבי שאל אותו מדוע הוא עושה את המנהג הזה והרי זהו מנהג של חסידים? בתשובה ענה הרב הכהן, כי גם הוא חסיד, היות שמתפלל בבית הכנסת של חסידות ברסלב. בתשובה ענה לו הרבי שהוא טוען שהוא שייך לחסידות ברסלב היות שאין להם רבי ולא צריך לתת דין וחשבון לאף אחד.

הרב אברהם חיים קוסטנטינר מבית שמש שהינו עסקן בחסידות ברסלב, ולשעבר היה מהנהלת ת"ת ברסלב בבני ברק, אמר לרבי: "אני נוסע לאומן לראש השנה, לרבי נחמן מברסלב, באומן" שאלו הרבי: "היית שם בראש השנה הקודם?" וענה "כן, ואני נוסע לשם גם כעת"; אמר לו הרבי "תדאג שמשיח יגיע ואז תחסוך את ההוצאות".

ספרי רבי נחמן מוזכרים בשיחות הרבי וכן מסופר שהרבי למד בספר לקוטי מוהר"ן.

הרב אלעזר קעניג ששימש כמנהיגה ורבה של קהילת חסידי ברסלב בצפת ביקר אצל הרבי במעמד חלוקת דולרים בי"ט חשוון תשנ"ב. הרבי העניק לו דולר נוסף באומרו: "הצלחה רבה, יאריך ימים על ממלכתו".

כששליחו של הרב אליעזר שלמה שיק העניק לרבי ספר של הרב שיק, אמר הרבי לחסידים שנכחו במקום: "מהם תלמדו מה זה יפוצו מעיינותיך חוצה".

ישנם ששמעו מפי כ"ק אדמו"ר בעת ביקורו של שז"ר, שהינו צאצא של רבי נחמן מברסלב.

הרב יעקב מאיר שכטר

פגישת הרב לאזאר עם הרב שכטר

הרב שכטר שלח מכתב עם בקשת ברכה לרבי בעת שבתו הייתה חולה, הוא נוהג לנגן יחד עם חסידיו את הניגון החב"די אזמר בשבחין (בלחנו של ר' הלל מפאריטש) כשהוא מלובש על המילים "אין עוד מלבדו אפס זולתו", תועד בעבר כשהוא מתנענע בדביקות בעת שירת ניגון קול דודי דופק, ניגונו של אדמו"ר הזקן.

בתשרי תשפ"ג בעת שיעור שמסר בנושא עבדו את ה' בשמחה הזכיר את הפתגם החב"די מוח שליט על הלב בהקשר לעבודת השמחה.

באייר תשפ"ד קיבל לביקור את הרב בערל לאזאר, הם שוחחו במשך זמן של חצי שעה, הרב לאזאר חזר על ביאור הרבי על מאמר רבי שמעון בר יוחאי 'יכול אני לפטור את כל העולם מן הדין', הרבי מבאר על כך שרשב"י מתקשר עם כל יהודי אף זה הנמצא בדרגה נמוכה, ופוטר אותו, הרב שכטר הגיב על הביאור: "ביאור זה הוא ממש 'חב"דסקע תורה', רק הרבי יכול לתת כזה הסבר",

הם שוחחו גם על פעילותם של שלוחי הרבי ברוסיה, הרב לאזאר דיבר על ניצוץ היחידה הטמון בכל יהודי ומתגלה לעיתים, הרב שכטר הביע את התלהבותו למשמע התיאור, הרב שכטר הודה לרב לזאזאר על עזרתו לחסידי ברסלב בנסיעה לציונו של רבי נחמן באומן, הם שוחחו על מספר עניינים נוספים, בסיום העניק הרב שכטר שני ספרים לרב לאזאר, הודה לו בחום על הביקור וליווהו לפתח הבית.

הרב שלום ארוש

שער כתבת מפגש התוועדות של הרב זלמן נוטיק והרב שלום ארוש בשבועון בית משיח

בכסלו תשע"ח קיבל לביקור את הרבנים זלמן נוטיק ואהליהב בוטבול, בביקור נערך ראיון התוועדות של הרב ארוש והרב נוטיק לשבועון בית משיח לרגל י"ט כסלו, הרב ארוש ביאר שחג י"ט כסלו הוא חג גאולה כללי השייך לכלל החסידוית ולכלל ישראל, וביאר את הצורך בלימוד תורת החסידות, כשנשאל אם לומד את ספר התניא השיב שהוא לומד ועליו להוסיף בלימודו, בנוסף אמר שכתב מספר עניינים על ספר התניא ונסע להשתטח על ציונו של אדמו"ר הזקן.

באב תשפ"ד כתב אות בספר תורה המיועד לזכותו של הרבי, לשלמות הארץ ולאחדות ישראל, הוא אף נשא דברים בשבח פועלו של הרבי והתבטא שהרבי הינו חלוץ תנועת התשובה והראשון שחולל מהפכה בתחום, כשהרב שמעון אלקיים החל להכריז בסיום המעמד את הכרזת יחי אדוננו הוא הצטרף אליו והנהן בראשו לעידוד ההכרזה.

ברסלב כיום

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

רבי נחמן לא השאיר אחריו ממלא מקום, ואף תלמידו רבי נתן לא ראה בעצמו ממלא מקום, אלא רק מבאר ומפיץ תורת רבו. זה על סמך דברי רבי נחמן "מיין פייערל וועט טלוען ביז משיח וועט קומען" (האש שלי תוקד עד ביאת המשיח) מה שהורה על כך שרבי נחמן ממשיך להנהיג את חסידיו גם לאחר הסתלקותו. רבי נחמן הורה שהמשך החסידות לא יהיה ע"י אדמו"ר חדש, אלא באופן של "תלמידים יעשו תלמידים" כל תלמיד שיש תחתיו תלמידים נקרא בפי חסידי ברסלב "משפיע" או מ"זקני וחשובי אנ"ש".

לקריאה נוספת

• כך הציל הרבי את ציון רבי נחמן מברסלב באומן, מכון באהלי צדיקים, ספר בסוד שיח ע' 82-89.

ראו גם

• רבי נחמן מברסלב
• התבודדות
• אליעזר שלמה שיק

קישורים חיצוניים

• מה הורה הרבי לעשות כשריחפה סכנת הריסה על ציון רבי נחמן?
• כיצד הגיב הרבי לחסיד שרצה לנסוע לאומן?
• הרב מרדכי מנשה לאופר, עקבות ברסלב בתורתו של הרבי במגזין התקשרות מספר 1088
• הרב מרדכי מנשה לאופר, כסיסמת ברסלב – "אל ייאוש" - לקט בנושאי ברסלב במגזין התקשרות מספר 1048
• הרב יהושע מונדשיין, פגישותיו של רבי נחמן מברסלב עם אדמו"ר הזקן, גליון מעיינותיך, כ"ד טבת תשע"ד עמוד 11. וכן ב"ניצוצות" גליון 26 עמוד 18.
• שבחו של צדיק (ירושלים תשס"ח), עמ' קכה-קלב (שמועות שונות אודות הקשר בין ברסלב לאדמור"י חב"ד).