מרדכי שמואל אשכנזי

המונח "מרדכי שמואל אשכנזי " מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אשכנזי (פירושונים).

מרדכי שמואל אשכנזי
רבו של כפר חב"ד בין השנים תשד"מ - תשע"ה
לידה	כ"ח אייר תש"ג
פטירה	כ"ג טבת תשע"ה
מקום פעילות	כפר חב"ד
השתייכות	חסידות חב"ד
תפקידים נוספים	חבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש

הרב מרדכי שמואל אשכנזי (כ"ח אייר תש"ג (1943) – כ"ג טבת תשע"ה (2015)) כיהן כמגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, רבו של כפר חב"ד, וכחבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.

תולדות חיים

הרב אשכנזי, כילד קודם החאלקה, מוחזק על ידי הרב זאב וולף זלמנוב

נולד בכ"ח באייר תש"ג בתל אביב לרב משה אשכנזי ששימש כרב קהילת חב"ד בעיר וחבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד, ולאמו הרבנית דבורה אשכנזי בתו של הרב אליעזר קרסיק יו"ר אגודת חסידי חב"ד ורב קהילת חב"ד בתל אביב. בילדותו חונך בתלמוד תורה 'בני תמימים' בתל אביב ובבחרותו למד בישיבת אחי תמימים תל אביב. לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת תומכי תמימים לוד, בשנת תשי"ח עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ניו יורק ולאחר מכן לישיבה במונטריאול, ובישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה' בשנת תשכ"ד.

בהיותו בחור, הורה לו הרבי סדר לימוד בזמנו הפנוי, שילמד הלכה החל מהקיצור שולחן ערוך עם מסגרת השולחן, סידור (פסקי אדמו"ר הזקן בסידור תורה אור) עם הדרך החיים ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת סימה (בת הרב יצחק זאב וולפא), למד בכפר חב"ד ובמקביל עשה 'שימוש' ממושך אצל רבו של כפר חב"ד, הרב שניאור זלמן גרליק. בתקופה זו שימש גם כנושא ונותן וכמגיד שיעור בישיבה בכפר חב"ד.

רבנות כפר חב"ד

לאחר פטירת הרב שניאור זלמן גרליק , רבו הראשון של כפר חב"ד, בשנת תשל"ד, מונה חתנו של הרב גרליק הרב נחום טרבניק לרב הכפר ובמקביל הרב אשכנזי למורה צדק של כפר חב"ד, בעקבות סירובם של שניהם לשאת בתפקיד בצורה מלאה - הרב טרבניק היות והיה יותר מתעסק בלימוד הגמרא מאשר בלימוד ההלכה, והרב אשכנזי מפני כבודו של הרב טרבניק. לאחר פטירתו של הרב טרבניק בשנת תשד"מ מונה הרב אשכנזי לרבו של כפר חב"ד.

כאשר היה צריך לעשות שימוש בתעודת רב עיר, קיבל אותה ללא בחינה ממועצת הרבנות הראשית לישראל, היות והוא הוגדר על ידה בתואר "גדול בתורה".

בשנת תשנ"ד התחיל לעסוק בהכנת מראי מקומות על הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן.

חיזוק האמונה בענייני משיח

לאחר ג' תמוז תשנ"ד חיזק את החסידים באמונה שהרבי הוא מלך המשיח ובנצחיות חייו^[1]. ואף נאם בכל חמשת הכינוסים שנערכו לקבלת פני משיח צדקנו בשנת תשנ"ה. בשנת תשנ"ח חתם על הפסק דין שהרבי הוא מלך המשיח.

הרב אשכנזי היה מהרבנים שהקימו את מטה משיח בארה"ק.

פטירתו

ביום רביעי כ"ג טבת תשע"ה נסע הרב אשכנזי לצפון ארץ הקודש להשתטח על ציון אביו הרב משה אשכנזי שיום פטירתו חל באותו יום, הוא תיכנן להשתתף בכינוס השלוחים לארץ הקודש שהתקיים באותו יום בטבריה וכן למסור שיעור בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)^[2], להתוועד בכפר-חב"ד, לסדר חופה וקידושין בשתי חתונות, להיות סנדק בברית, להשתתף בבר-מצווה, ולטוס בלילה, להאדיטש, ובדרכו הוא לקה בליבו והובהל לבית הרפואה 'שיבא' בתל השומר, שם נקבעה פטירתו, בגיל 71.

הלוויתו התקיימה למחרת בהשתתפות אלפים מחסידי חב"ד, ויצאה מכפר חב"ד אל עבר בית העלמין בטבריה שם נטמן בסמיכות לבני משפחתו. בשעת הלוויה מונה בנו הרב מאיר אשכנזי כממלא מקומו ברבנות כפר חב"ד.

תמונת קברו בטבריה

הרב אשכנזי (מימין) עם סביו הרב אליעזר קרסיק

ספריו

מראי מקום וציונים על הלכות תלמוד תורה (שישה חלקים)
שערי תפילה ומנהג, כפר חב"ד, תשע"ד
ביאור על הלכות תלמוד תורה בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן.

קיבל פרס "מוסד הרב קוק" על ספריו.

מראי מקומות לשולחן ערוך הרב

בתקופה בה עשה 'שימוש' אצל הרב גרליק, ביקש ממנו הרבי ביחידות לערוך את הספר "מראי מקומות לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן".

לאחר שהדפיס את הספר "מראי מקומות על השולחן ערוך" שלחו במהירות על ידי אחד הנוסעים לניו יורק, הוא הגיע בכ"ד טבת, ובבוקר נסע בן דודו של הר' אשכנזי ולקחו ממנו, ונסע במהירות ל-770. באותו זמן הרבי היה בדרך למכוניתו על מנת לנסוע לאוהל, כשראה זאת מזכיר הרבי הרב בנימין קליין לקח ממנו את הספר ורץ למכונית, הרבי הוריד את החלון ולקח את הספר.

מאוחר יותר סיפר מזכיר הרבי הרב יהודה קרינסקי שהרבי כל הדרך קרא בספר בהלוך ובחזור. כשחזר הרבי ל-770 הוא התוועד ואמר שאחת הסיבות להתוועדות היא שהגיע "ספר מראי מקומות על השו"ע" שנערך על ידי אברך מארץ ישראל.

(לאחר שנים ביקר הרב אשכנזי בספריה וראה את הספר (שנכרך בכריכה שחורה במיוחד) וכשפתחו ראה בכתב יד קודשו של הרבי מהצד הפנימי של הכריכה: "נתקבל ות"ח").

לאחר מכן הורה לו הרבי שיגיש את ספרו למר זלמן שז"ר ולרב לרב זווין. כשהגיש את ספרו לרב זווין הוא מאוד התפעל ונתן לו במקום סמיכת "יורה יורה" ו"ידין ידין".

כשהציע לו הרב זווין לעבוד במפעל האנציקלופדיה תלמודית, לאחר שכתב ערך אחד לדוגמא, אמר לרב זווין שצריך לשאול את הרבי. כשנכנס זמן לאחר מכן ליחידות, אמר לו הרבי: "יש עוד הרבה עבודה בכרם חב"ד, ומדוע הולך לרעות בשדות זרים, והלואי שיגמרו את הכל לפני שמשיח יבוא". כשחזר לארץ הודיע כמובן שאינו מקבל את התפקיד.

בשנותיו האחרונות עסק במחקר הלכתי וביאורים לסידור אדמו"ר הזקן, ובמסגרתו פירסם מידי שבוע טורים בשבועון כפר חב"ד אותם קיבץ לספר בשם "שערי תפילה ומנהג".

בשנת תשפ"ב יצאו לאור כל הטורים בשני כרכים בעריכה מורחבת בהוצאת מעיינותיך.

משפחתו

אחיו

הרב חיים אשכנזי, רב קהילת חב"ד בתל אביב, משגיח ראשי בישיבת תומכי תמימים לוד ומשפיע בישיבות חב"ד בארץ הקודש
הרב נתן אשכנזי, תושב כפר חב"ד

גיסיו

למשפחת אשכנזי:

הרב יוסף יצחק ווילישאנסקי, ראש ישיבות חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת
הרב נחמן יוסף טברסקי, חבר הסגל החינוכי של ישיבת אהלי תורה (קראון הייטס)

למשפחת וולפא:

הרב שלום בער וולפא, מנהל ישיבת תומכי תמימים בקרית גת לשעבר, סופר חב"די, יו"ר מכון הרמב"ם השלם, בעבר כיהן כמשפיע בתומכי תמימים בית שמש
הרב מנחם וולפא, שליח הרבי בנתניה

בניו

הרב מאיר אשכנזי - ממלא מקום אביו ברבנות כפר חב"ד (בעבר, ר"מ בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת).
הרב חיים אליעזר אשכנזי -ר"מ בישיבת תומכי תמימים מונטריאול, מחבר סדרת 'טעמי השולחן' על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, ומורה צדק בקהילת חב"ד בעיר.
הרב עזריאל זליג אשכנזי - שליח ורב העיר יקטרינבורג, רוסיה.
הרב מנחם מענדל אשכנזי - עורך "ביאורים בתורת רבינו" ו"ביאורים במאמרי רבינו", כפר חב"ד.
הרב שניאור זלמן אשכנזי - שליח, ורב בית הכנסת המרכזי ראשון לציון, מרצה פופולרי.
הרב שלום דובער אשכנזי - עורך מאמרי אביו, מתגורר בכפר סבא.
הרב יוסף אשכנזי - עורך סדרת "אוצר החסידים" וספרי תולדות אביו "הרב אשכנזי", נחלת הר חב"ד.
הרב ישראל אשכנזי - משפיע בתומכי תמימים חולון מנהל אגף 'מבצע תורה' בצא"ח.
הרב יהודה לייב אשכנזי - מנהל מיזם "חוכמת חיים" שמטעם צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.

חתניו

הרב אליעזר יעקב ברוד - רב היישוב כרמי יוסף.
הרב יוסף יצחק קפלן - רב ושליח ביישוב סתריה.
הרב מרדכי ירחמיאל לימא וילהלם ר"מ ומשפיע בתומכי תמימים מוריסטון.

לקריאה נוספת

בעקבות פטירתו הפתאומית פורסמו כתבות רבות בכלי התקשורת הדתיים בכלל והחב"דיים בפרט.
יוסף אשכנזי, הרב אשכנזי (חלק א' 833 עמודים, חלק ב' 831 עמודים^[3]) - יחידויות, התוועדויות וגילויים מרתקים והיסטוריים אודות בית רבי וחסידות חב"ד, בהוצאת חזק תשע"ז.

הרב מרדכי שמואל אשכנזי, ‏הרב אשכנזי אודות הפרק החדש של הרבי: מ'יתמי' ל'מזמור', שבועון בית משיח, גיליון 233 עמוד 23 (תשנ"ט)
ההתוועדות הפתאומית, התוועדות שערך הרבי במפתיע בכ"ד טבת תשל"ב עם הגעת ספרו החדש של הרב אשכנזי על השולחן ערוך, שבועון כפר חב"ד 1940 עמוד 42
גאון ורב חסידי, הרב דוד מאיר דרוקמן, פרק בספר דמותו של חסיד ע' 13-22 .