פרשת שמע ישראל
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
פרשת שמע ישראל עוסקת בקבלת עול מלכות שמים.
על פי הקבלה, שמע ישראל הוי"ה אלקינו - יחוד או"א, תרין רעין דלא מתפרשין, ה' אחד - יחוד זו"נ. בשכמל"ו - יחודא תתאה.
ענין הפרשה[עריכה | עריכת קוד מקור]
סדר הפרשה היא: מתחלה ואהבת את הוי' שהוא בחינת אהבה ויראה, הנמשכים על ידי ההתבוננות שמע ישראל כו'.
אחר כך והיו הדברים כו' ודברת בם כו', שהוא מצות תלמוד תורה, ואחר כך וקשרתם לאות שהוא מעשה המצוות.
וזהו כסדר ההמשכה של שם הוי"ה ב"ה. י"ה הן בחינת דחילו ורחימו. ו' הוא בחינת תורה. ה' בחינת מצות.[1]
כוונה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ההלכה אומרת, שבפסוק זה, חובה שתהיה כונת הלב. באם הוא נאמר ללא כוונה, האדם יוצא ידי חובתו בדיעבד.
בחסידות מובאים כוונות רבות שאפשר לכוון בפסוק זה.
