יהדות ספרד
יהדות ספרד, בארצות המזרח, קיימת כבר אלפי שנים, החל מזמן חורבן בית המקדש. רבים מגדולי הראשונים חיו בספרד, ביניהם: הרמב"ם, הרמב"ן, הרשב"א ועוד. ולאחר גירוש ספרד התפזרו יהודי המדינה במדינות שונות באירופה ואפריקה.
כיום יהדות ספרד המכונה גם "יהדות המזרח" וכוללת יהודים יוצאי מדינות צפון אפריקה: מרוקו, תוניס, לוב, אלג'יריה. ואסיה: מצרים, תימן, אירן, עירק, סוריה וגם יוצאי מדינות אסיה הקשורות לרוסיה: גרוזיה, אוזבקיסטן, אזרבייג'ן, קזחסטן ועוד.
אחדות בין אשכנזים לספרדים
קיימים שינויים בהלכה ומנהג וגם שינויים בהנהגות כלליות לפי מוצא, החל מהשולחן ערוך שנכתב על ידי הפוסק הספרדי הבית יוסף ועליו נכתבו תוספות הרמ"א מגדולי פוסקי אשכנז.
אך בחסידות חב"ד מודגש העיקרון, כי אין להפריד בין אשכנזים לספרדים. ובמוסדות חב"ד בכל העולם לומדים תלמידים מכל העדות.
הרבי הביע את דעתו השלילית בנוגע להפרדה בין יהודים אשכנזים לספרדים, בעל פה ומכתבים[1]:
זה מכבר כתבתי לכמה ממוסדות אנ"ש ולכולם יחד, אשר מגיעים לכאן שמועות אודות הפליה כלפי אחנו בני ישראל הספרדים, ושמוכרח הדבר להפסיק הפליה זו ומעיקרא ומכמה טעמים, והטעם היותר עיקרי הוא, כי הנפש והרוח מי יודע גדולתן ומעלתן וכו' בשגם שכולן מתאימות ואב אחד לכולנה, וכמבואר בארוכה בפרק ל"ב בתניא (ובטח גם בזה כוונה ישנה לדייק, ויעויין גם כן פרק ל' שם ובכ"מ), ולפלא שאחרי שנאמרו דברים הנ"ל חוצבי להבות אש על ידי אבינו הראשון רבנו הזקן, זקוקים להתעוררות והזכרה אודותם מעבר לים, ואף שאין מעניני להתערב בסדרים פרטים השייכים להנהלת מוסד פלוני או לועד פלוני, וגם בהנ"ל אין כוונתי להתערב בהנוגע לפרטים שעליהם צריך לדון על אתר דוקא ואלו שנמנו על ענין זה, באתי בהנוגע לנקודה התכונה והפנימית שהיא צריכה להיות חוט השני על ידי יכוונו הפרטים והפעולות
— אגרות קודש כרך ט"ו, עמ' קלו, אגרת ה'תנא.
הרבי קבע כי אין מניעה לשידוכים בין אשכנזים וספרדים וכדומה, בפרט בדורות אלו והגישה של הפרדה בין ספרדים לאשכנזים בנושא היא בלתי נכונה והיא כהקמת מחיצות והבדלות בין בני ישראל ומיהו זה ואיזהו שירצה בכך[2].
אוזבקיסטן
| ערך מורחב – סמרקנד |
אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ שלחו שלוחים לאוזבקיסטן והם פעלו בעיר סמרקנד בה היתה קהילה יהודית גדולה:
- הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב לסמרקנד
- הרב חיים נאה[3] לסמרקנד
- הרב שמחה גורודצקי לסמרקנד[4].
התפתחות השליחות
הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב לסמרקנד, מונה לרב העיר ופעל רבות לחיזוק היהדות המסורתית במגוון תחומים[5].
הפוסק הגדול הרב חיים נאה (אחיין הרב אליעזרוב) נשלח בצעירותו על ידי אדמו"ר הרש"ב לסמרקנד, שם לימד נערים ומבוגרים, וחיזק את מצב היהדות. מלבד זאת חיבר את ספר שנות חיים ובו דיני ומנהגי הנחת תפילין. הספר כתוב בעברית ובוכרית[6].
הרב שמחה גורודצקי נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ לסמרקנד, שם פעל רבות ללמד יהדות וחסידות, חרף הדיכוי הקומוניסטי.
יסד "תלמוד תורה" גדול וגם יסד קיבוץ של צעירים מבני עשרים ומעלה שכונה בשם "תפארת בחורים" ולמדו בו כמאה וחמשים תלמידים. המוסד התפתח מאוד ולמדו בו כאלף תלמידים, עליהם עומדים עשרים וחמשה מלמדים, תלמידי חכמים מאנשי המקום.
פעל בעיר עד למלחמת העולם השנייה, כאשר במהלך שליחותו הוא גם ישב במאסר[7].
בתקופת השואה
בימי השואה, מאות משפחות חב"דיות נמלטו מאיזורי הכיבוש הנאצים ברחבי ברית המועצות והתיישבו בערים טשקנט וסמרקנד. בערים אלו התפתחו למעשה, הקהילות הליובאוויטשיות הגדולות בעולם. כיון שרוב מניין ורוב בניין של חסידי חב"ד בברית המועצות נמלטו לאוזבקיסטן.
בתקופה זו חסידי חב"ד פעלו רבות על יהודי המקום לטעום מתורת החסידות ומהם שהתקרבו לחסידות חב"ד[8].
בסיום המלחמה רוב חסידי חב"ד עזבו את אוזבקיסטן ויצאו את ברית המועצות
בערים טשקנט וסמרקנד נותרו קהילות חב"דיות קטנות אבל היתה בהן פעילות חסידית תוססת ורבות עשו החסידים גם כדי לפעול על היהודים המקומיים.
בשנות הנ' החלה להתפתח באוזבקיסטן אימפריית השליחות. שלוחי הרבי הגיעו והקימו מוסדות חינוך וחסד ועד היום ישנה פעילות רבה באוזבקיסטן.
קווקז וגרוזיה
|
| ערך מורחב – גרוזיה |
ראשית השליחות בגרוזיה
הפעילות הראשונה של חסידי חב"ד בגיאורגיה היתה בסביבות שנת תרנ"ג כאשר הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב יצא במסעו כשד"ר לטובת איסוף כספים לטובת הקהילה היהודית בארץ ישראל, וכאשר ביקר בחצרו של אדמו"ר הרש"ב, ביקש ממנו הרבי שבמהלך שהותו במדינה "יזרע רוחניות ויקבץ גשמיות". בשנת תרס"ה ביקר הרב אליעזרוב שוב במדינה ופעל בה רבות עד לחזרתו לחברון[9].
השליח הראשון לגרוזיה, היה הרב שמואל לויטין שנשלח בשנת תרע"ו לעיר כותאיס שבגרוזיה, לכהן כרב ראשי של מספר עיירות מרכזיות בהם העמיד תלמידים רבים. הרב לויטין הביא תחתיו כעשרים משפחות נוספות של חסידי חב"ד, שהתמנו בקהילות השונות כרבנים, מלמדים ושוחטים. אדמו"ר הרש"ב שיגר לאורך כל התקופה סכומי כסף נכבדים לרב לויטין במטרה לסייע לו בעבודתו, והפעולה הגדולה ביותר שלו היתה הקמת ישיבת תומכי תמימים כותאיס, שבשנות השיא שלה למדו בה בלבד כ-600 תלמידים. אדמו"ר הריי"צ התבטא אודות הרב לויטין[10] שהוא נחשב ל'ראש המדינה', ויחס את ההצלחה האדירה לפעולותיו[11]. בנוסף להקמת רשת הישיבות בגרוזיה עצמה, פעלו החסידים לשלוח את התלמידים המוכשרים לכך לישיבות ברוסיה, שרמת הלימוד בהן היתה גבוהה יותר וכך גם האווירה החסידית ששרתה בהן, וכך הפכו רבים מהם לחסידי חב"ד, דוגמת הרב סימון יעקבשווילי, ראש משפחת ג'ייקובסון החב"דית.
בין החסידים שאדמו"ר הרש"ב בעצמו שלח לסייע לרב לויטין, היה הרב אברהם לוי סלווין, שנשלח בשנת תרע"ז לעיר קולאשי, שם התגוררו באותה עת כ-3,000 משפחות יהודיות, כשמלבד פעולותיו בקולאשי עצמה, הסתובב במסירות נפש בערים ועיירות הסמוכות, בהן ייסד מקוואות טהרה, מוסדות חינוך, חדרים לילדים וישיבות לבחורים. בקולאשי עצמה ייסד ישיבה, ותלמוד תורה גדול עם מאות תלמידים[12]. כן פעלו במדינה הרב נחום שמריהו ששונקין, ר' חיים הרב יעקב ישראל זובער השוחט רשז אלטשולר ועוד.
בין החסידים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ לגרוזיה, היה הרב חיים מרדכי פרלוב שהגיע לעיר קולאשי בשנת תרפ"ב ושימש בה ברבנות לצד גיסו הרב סלוין, ובהמשך עבר לעיר סטשילי והקים שם ישיבה ומקווה, ועם ההתבססות של הקהילה היהודית במקום, עבר בשנת תרפ"ח לסטשחרי שם הפיץ יהדות ונאבק עם הק.ג.ב. במסירות נפש[13].
במקביל אליו, נשלח הרב אליהו שמואל כהנוב לאחאלציחי, והתמנה בה כרב וכשוחט מקומי, ואילו הרב בצלאל וילשאנסקי, נשלח לבאטום שם שימש כרב שוחט ובודק ומוהל במשך רבות בשנים. גם בשנים מאוחרות יותר המשיך אדמו"ר הריי"צ לנהל את המערכה העניפה של הפצת וחיזוק היהדות בגרוזיה, ובשנת תרצ"ב של את הרב אריה זאב ליפסקר, את חכם יעקב דברשוילי (שבעצמו היה מיוצאי גרוזיה שהתקרבו לחסידות חב"ד על ידי שלוחיו של אדמו"ר הרש"ב), וחסידים נוספים. כמו כן הרב יוסף גולדברג כיהן בגרוזיה כראש ישיבה, וגם הרב שמואל ובנו הרב יעקב נוטיק פעלו בגרוזיה. חכמים גרוזיניים שהפכולחבדניקים ועשו פעילות : החכמים מיכאל דויתיאשווילי שבתאי אליגולאשווילי משה משה דאבראשווילי יעקב דאבראשווילי אליהו פניקאשווילי יהודה בוטראשווילי קולאשר חבר בד רבני חבד יצחק מיכאלאשווילי עמנואל דויתאשווילי מיכאל טטוראשווילי אליהו בוטראשווילי בן ר' אהרון שבתאי מיכאלאשווילי
עם סיומה של מלחמת העולם השניה, בשנת תש"ו עזבו השלוחים את גיאורגיה, ורובם ככולם יצאו את רוסיה.
תחת נשיאות הרבי
לאחר מלחמת העולם השניה, כאשר מרכז חסידות חב"ד עבר לארצות הברית, הקשר עם החסידים שפעלו בגרוזיה הפך למאתגר, בשל הצורך להתגבר על הצנזורה הרוסית, ובשל העובדה שרוב החסידים שהצליחו - יצאו את גבולות ברית המועצות בבריחה הידועה.
עם זאת, הפעילות עצמה המשיכה על ידי תלמידיהם של שלוחי אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ שנותרו מעבר למסך הברזל, בראשם ה'חכמים' וראשי העדה בהם הרב יהודה בוטרשווילי, חכם משה מיכאלשוילי, חכם יעקב מיכאלשוילי, חכם בן ציון מיכאלשוילי הרב רפאל אלאשווילי, וכן בניהם ותלמידיהם, הרב שלום דובער אליגולשוילי[14] וחסידים נוספים שהמשיכו להחזיק את רשת מוסדות החינוך והטהרה שהוקמו לאורך עשרות שנים על ידי שלוחי רבותינו נשיאינו[15]. חכמים גרוזיניים חסידי חבד שעשו פעילות חכם יוסף ( ובנו ? )רפאל אלאשווילי האחים יעקב משה ( ובן ציון ) בני ר' שבתאי מיכאלאשווילי בשנת תשכ"ז הזכיר הרבי את פעולות שלוחי אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ במדינה, והתבטא בקשר לכך בפני הרב לויטין[16] כי בשנה הבאה כבר יזכו יוצאי גרוזיה להשתתף בשמחת תורה יחד עמנו[17]. בין הדברים התבטא הרבי: "ביתר שאת וביתר עוז החלה הפצת החסידות בין הספרדים בימי כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע - על-ידי שיגור שלוחים לעדות אלו... ולאחר-מכן בתנופה ובעוצמה גדולה יותר בימי כ"ק מו"ח אדמו"ר... בהתרחבות ובהתפשטות".
בשנת תשל"א, בעקבות שינוי מדיניות השלטון הסובייטי שהחל לאפשר בצורה מדורגת ליהודי ברית המועצות לצאת אל מעבר למסך הברזל, יזם הרבי הקמתם של שיכונים מיוחדים לקליטת העולים מגרוזיה, בהם הרחבת שיכון חב"ד לוד והקמתה של נחלת הר חב"ד, ודאג לקליטה הרוחנית של העולים, שיכנסו למוסדות חינוך תורניים, ירשמו לישיבות ולמוסדות חב"ד, ויתאגדו בבתי כנסת וישמרו על הצביון הרוחני לו זכו לפני עלייתם ואף לחזק אותו, ופתח במערכה נרחבת לטובת עולי גרוזיה מתוך דאגה שלא יקרה כפי שקרה בעליות אחרות, שרבים מהעולים חוו ירידה רוחנית, ובפרט בדורות ההמשך שלהם.
כאשר עולי גרוזיה הגיעו לבקר בחצרות קודשנו, העניק להם הרבי יחס מיוחד הן באופן אישי כשהעולים זכו ליחידויות פרטיות ארוכות בהם התעניין הרבי באופן אישי במצב היהדות שם והעניק הדרכות שונות אודות שמירת הקשר עם אלו שנותרו בגרוזיה והפעולות בקרב העולים, והן באופן פומבי במהלך ההתוועדויות כשביקש מהם לנגן מהניגונים שנהגו לנגן במדינת מוצאם, העניק להם לחיים באופן אישי[18], והתייחסויות נוספות. כמו כן, חיזק הרבי את הרבנים יוצאי העדה גיאורגית שנמנו על חסידי חב"ד, שיפעלו וידאגו ליהדותם ולמצבת הרוחני של כל בני העדה, בהם הרב יהודה בוטרשווילי, חכם משה מיכאלשוילי, חכם יעקב מיכאלשוילי, חכם בן ציון מיכאלשוילי הרב רפאל אלאשווילי, ועוד, שנמנו כולם על מנהיגי יהדות גרוזיה.
במשך שנים ארוכות שימשו חסידי חב"ד כנשיאי איגוד רבני גיאורגיה, ובתפקידים ראשיים נוספים בארגונים הכלליים של בני העדה, דבר המבטא את המעורבות העמוקה של רבותינו נשיאינו בחיזוק יהדות גרוזיה. עד היום, מפעילים חסידי חב"ד בני העדה ארגונים שונים הפועלים עם יוצאי גרוזיה, דוגמת מרכז תורה וחסד שמרכזו באשדוד, וארגונים נוספים.
שלוחי הרבי
עם פתיחת שערי ברית המועצות ונפילת מסך הברזל, חזרו חסידי חב"ד לפעול ברחבי גיאורגיה, ושלוחי הרבי יצאו למרכזים היהודיים במדינה, ופעלו להפרחת השממה ולחיזוק הזהות היהודית[19].
בשנת תשנ"ב, נשלח הרב רפאל אלאשוילי, רבה הראשי של יהדות גאורגיה בישראל, לחזק את היהדות במדינה.
בשנת תשס"ה הגיעו לעיר הבירה טבילסי הרב מאיר וציפי קוזלובסקי וייסדו בה בית חב"ד, ובמהלך השנים הצטרפו לעיר גם השלוחים הרב בן ציון ורחל ישראלי, הרב זלמן וברכה זקס, והרב מנחם מענדל ומוסיא מרוזוב, ויחד הקימו בעיר את גן הילדים "ילדי מנחם", בית הספר "אור אבנר", פעילות הנוער ENERJEW ופעילות הסטודנטים EUROSTARS, מחנות קיץ "גן ישראל", מערך שיעורי תורה, ופעילות עם מטיילים וישראלים בגיאורגיה.
בשנת תשע"ח נוסד בית חב"ד בבטומי על ידי שלוחי הרבי הרב אריה זאב ומושי מנדלזון.
מרוקו
|
| ערך מורחב – מרוקו |
זמן קצר לפני הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ אמר:
על יסוד דברים אלה החל הרבי את עבודת השליחות במרוקו[20]ולמדינה בה חיו מאות אלפי יהודים יצאו מספר שלוחים שפעלו גדולות ונצורות:
- הרב מיכאל ליפסקר - מקנס
- הרב שלמה מטוסוב - קזבלנקה ומנהל מוסדות חב"ד במרוקו
- הרב שלום איידלמן - קזבלנקה
- הרב לייב רסקין - קזבלנקה
תוניס
בשנת תש"כ נשלח הרב ניסן פינסון לפעול בתוניס ופעל בה בשליחות הרבי במשך עשרות שנים.[21].
חב"ד והשדי חמד
|
| ערך מורחב – הרב חיים חזקיהו מדיני |
קשר מיוחד היה לרבותינו נשיאינו עם רבי חיים חזקיהו מדיני, (ז' בחשוון ה'תקצ"ג - כ"ד בכסלו תרס"ה), לעיתים מכונה החח"מ. מחבר הספר שדי חמד, רבה של העיר קרסו-בזאר (בילוהירסק) שבחצי האי קרים שבאוקראינה ושל חברון. בתקופת מגוריו בחברון פתח ישיבה בבית רומנו, ובה סיים את כתיבת האנציקלופדיה התלמודית הגדולה "שדי חמד". מינה את הרב מנחם מענדל נאה כראש הישיבה. היה בקשר ידידותי נפשי עמוק עם ראשי חב"ד בחברון: הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב והרב מנחם מענדל נאה. ואילו הרב אברהם חיים נאה בשנות ילדותו התחבב עליו, והיה בן בית בביתו[22]. לרבי הרש"ב היה קשר של ידידוּת עם הרב מדיני. בשנת תרנ"ה כתב אליו הרבי הרש"ב מכתב בעניין ספרו ה"שדי חמד" וכן הפנה אליו שאלה הלכתית [23]. במכתב משנת תרס"ג הרבי הרש"ב כותב לרב מדיני בעניין מינוי הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב לרב בחברון [24]. אדמו"ר הריי"צ והרבי, העריכו מאוד את הרב מדיני ואת פועלו וכשעלה לארץ ישראל נשאר חלק גדול מספרייתו בעיר קרסנובזר שבקרים, ובזמן שהיה ר' פרץ מוצ'קין בסימפרופל שבקרים ביקש ממנו הרבי הריי"צ לנסות למצוא את הספרים ולרוכשם עבור ספרייתו. לפועל כאשר הגיע לקרסנובזר נודע לו שהספרים הוחרמו על ידי שלטונות הקומוניסטים והינם נמצאים בספריה העירונית. נסיונו למצוא את הספרים ולרוכשם כשל עקב מעקב של סוכני הבולשת. לבסוף נרכשו הספרים על ידי ר' אהרן משה פרדין והוא שלחם לרבי, אך הוא נעצר על עוון זה ונשפט לעשר שנות גלות. הספרים האלה הינם חלק מאוסף שניאורסון שבספריית לנין. כאשר ניסו להוציא את הספרים משם הייתה אחת הטענות של השלטונות ברוסיה אשר ספרים אלה אינם שייכים לרבי שכן הם מוחתמים בחותמת הספריה בקרסנובזר[25].
הרבי הדפיס את ספריו של השדי חמד, בשליחות חותנו אדמו"ר הריי"צ[26] שרצה בכך כיון שמלקט הרבה מפסקי האחרונים (מסוף שנות הרי"שים).
רבני הספרדים
קשר מיוחד התפתח בין הרבי וגדולי רבני הספרדים ובהם גדולי רבני מרוקו, תוניס, גרוזיה, בוכרה ועוד:
- רבי דוד עובדיה במרוקו היה רב הראשי בערים צפרו, רבאט, פאס, ומרקש, ולאחר עלייתו לישראל רב שכונת בית וגן בירושלים[27]
- רבי יוסף משאש רב העיר חיפה[28]
- רבי יהושע מאמאן זקן רבני מרוקו בארץ ובעולם רב הראשי בערים סאפי וצפרו במרוקו, ולאחר עלייתו לישראל רב שכונת מקור ברוך בירושלים[29]
- רבי שלום משאש רבה הראשי הספרדי של ירושלים[30]
- רבי רפאל ברוך טולידנו מחבר קיצור שולחן ערוך (טולידאנו) מבני ברק[31]
- רבי יורם אברג'ל ראש כולל קול רינה בנתיבות ומחבר בצור ירום ועוד ספרים רבים[32]
- רבי משה בן טוב מכונה צדיק רואה המזוזות מבאר שבע-ירושלים וראש מוסדות דור ודור בירושלים[33]
- רבי משה שלמה עמאר הראשון לציון ורבה הראשי של ירושלים[34]
- רבי ראובן אלבז ראש ישיבת אור החיים בירושלים.
- רבי בן ציון אבא שאול ראש ישיבת פורת יוסף
- רבי יהודה צדקא ראש ישיבת פורת יוסף תלמידו ושאר בשרו של בעל כף החיים
- רבי עובדיה יוסף הראשון לציון[35]
- בנו הגדול רבי יעקב יוסף רב שכונת גבעת משה בירושלים וראש ישיבת חזון יעקב בירושלים[36]
- רבי יצחק יוסף הראשון לציון, בעל סדרת הספרים ההלכתית ילקוט יוסף ומחבר קיצור שולחן ערוך (יוסף)
- רבי יצחק כדורי זקן המקובלים, ראש ישיבת נחלת יצחק בעל סדרת הספרים הקבלית קדושת יצחק ו' כרכים[37]
- רבי חיים דוד הלוי רב תל אביב יפו מחבר הספר קיצור שולחן ערוך (הלוי)
- רבי מרדכי אליהו הראשון לציון בעל סדרת הספרים ההלכתית מאמר מרדכי ומחבר הגהות קיצור שולחן ערוך (אליהו-דרכי הלכה)[38]
- רבי אליהו בקשי דורון הראשון לציון, ראש ישיבת בנין אב (שחמיו הרב לופס היה הרב הספרדי בעכו ור"מ בישיבת פורת יוסף)
- רבי מאיר מאזוז ראש ישיבת כסא רחמים בני ברק, ומחבר ספרים רבים (בהם: שו"ת בית נאמן, קיצור שולחן ערוך (איש מצליח))[39].
- רבי יצחק אביחצירא מכונה הבבא חאקי רב העיר רמלה
- אחיו רבי ישראל אבוחצירא מכונה הבבא סאלי מנתיבות[40]
- בני הבבא סאלי; רבי ברוך אבוחצירא מנתיבות מכונה הבבא ברוך
- אחיו רבי מאיר שלום אבוחצירא מכונה הבבא מאיר מאשדוד[41]
- נכדי הבבא סאלי: רבי אלעזר אבוחצירא מכונה הבבא אלעזר מבאר שבע שבדרום[42]
- אחיו רבי דוד חי אבוחצירא מנהריה שבצפון[43]
הרב מאיר מאזוז מגדולי רבני תוניס דיבר על הכבוד והיחס של רבנים ספרדים לרבי:
"אנחנו יודעים שכל הרבנים הספרדים כבדו את אדמו"רי חב"ד.. רבי יהודה צדקה צדיק היה, חסיד היה, אמיתי היה, אדם שלא ידע חנופה. הוא כתב מכתב לרבי, באיזה כבוד באיזו הערצה באיזו הערכה. אתה רואה רבבות רבבות מאחינו בני ישראל שהתחילו לשמור תורה ומצוות בזכות חב"ד... הביאו לי כתב יד שהרב בן ציון אבא שאול חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), שהקב"ה חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, כלו כל הקיצים... כך גם הרב יצחק כדורי וכל הרבנים"..."[44]
לקריאה נוספת
- הרב נפתלי צבי גוטליב, יהדות הדממה, שליחים באוזבקיסטן, גרוזיה וקווקז
- הרב שניאור זלמן ברגר נודע בשיעורים אודות שליחות הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב והרב חיים נאה בסמרקנד
- הרב שמריהו ששונקין זכרונותיי, על השליחויות שלו ושל רבנים חב"דיים נוספים, בגרוזיה וקווקז
- הרב ברוך סבאג, הרבי ויהדות ספרד, צפת תשס"ז.
- הרב שמעון בן יצחק רב הקהילה הגאורגית בשכונת זבולון בקריית אתא, האות והמופת שני חלקים ובהם פרקים אודות רבני גרוזיה הקשורים לחב"ד.}}.
- אדמו"רי חב"ד ויהדות גרוזיה, מאת הרב אברהם אלאשוילי, בנו של חכם רבי רפאל אלאשוילי, מוסדות ואירגון תפארת רפאל והרב זושא וולף.
- הרב שניאור זלמן ברגר, דרך כוכב מיעקב, תולדות חייו של הרב יעקב ישראל מזרחי עסקן רב פעלים, ממנהיגי יהדות המזרח, ומראשי העסקנים החרדים באגודת ישראל ששימש בין השאר בתפקידים מנהל מחלקת עדות המזרח באגודת ישראל, סגן ראש עיריית רחובות, חבר כנסת, סגן יו"ר המרכז הארצי של אגודת ישראל, ועוד, חודש מנחם אב תשע"ח.
- הרב שניאור זלמן ברגר, תולדות חב"ד במרוקו, תיעוד פעולות ומפעלי חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.
- הרב שבתאי ווינטראוב האיר פני המזרח - מסכת הקשרים של הרבי נשיא דורנו עם סידנא באבא סאלי ובנו הבאבא מאיר וגדולי רבני המזרח
- תולדות חב"ד בארץ הקודש – רבנים ספרדים בארץ הקודש והקשרים עם חב"ד
- הרב מרדכי מנשה לאופר, ה'שדי חמד' ורבותינו נשיאינו, במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות פרשת בהר בחוקותי תשפ"א
- ראשי פרקים מתולדות חיי בעל השדי חמד כתובים בידי הרבי [נדפסו בשדי חמד, מהדורת קה"ת תשי"ב, סוף כרך י. נדפסו מחדש בקונטרס: ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים, קה"ת תשע"ט, עמ' כה.]
- בסוד שיח, הרב שבתי ויינטראוב
- שיח שרפי קודש, הרב שבתי ויינטראוב
- שמן ששון מחבריך, הרב שלום דובער וולפא
קישורים חיצונים
- שניאור זלמן ברגר, חשובי רבני חב"ד בבית המדרש של השדי חמד, באתר חב"ד אינפו, כ"ד בחשון ה'תשע"ב
הערות שוליים
- ↑ ראה על כך בהרחבה בספרים הרבי ויהדות ספרד והאיר פני המזרח
- ↑ אגרות קודש חלק ח אגרת ב'שכ ואגרת ב'שסא. חלק יג אגרת ז'תרמב, שני אגרות (מכ"א מנחם אב תשכ"א ומא' סיון תשכ"ב) ומענה קודש שנדפסו בקונטרס ועד הנחות בלה"ק לש"פ בהעלותך תשפ"ב
- ↑ ראה ספר נודע בשיעורים
- ↑ ראה יהדות הדממה, וספר סמרקנד
- ↑ ראה בתולדות חב"ד בארץ הקודש
- ↑ ראה בספר תולדותיו נודע בשיעורים
- ↑ יהדות הדממה חלק א' פרק הרב שמחה גורודצקי
- ↑ תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית, ובספרים ומאמרים רבים המתעדים את חסידי חב"ד בתקופת השואה
- ↑ תולדות חב"ד בארץ הקודש פרק כג.
- ↑ אגרות-קודש, כרך יא, עמוד ל.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' עמוד קצז: "אשר החיה את אחינו בית ישראל ה' עליהם יחיו במדינת גרוזיע אשר עשה מארץ מלחמה כרם חמד יברכהו ה'", ראו שם באריכות.
- ↑ בשנת תרפ"ה, לאחר שהרב לויטין נמלט מאימת השלטונות הסובייטים, החליף אותו כרב הקהילה וראש הישיבה בכותאיס.
- ↑ בגלל פעילות זו נאסר בשנת תרצ"ג עד חורף תרצ"ז.
- ↑ שהוריו התקרבו לחסידות על ידי שלוחי אדמו"ר הרש"ב, וכשנולד להם בן לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, קראו לו בשמו.
- ↑ ראו את תיאורו של הרב זלצמן מביקורו בקולאשי בתקופה זו, והתפעמותו מהחיים היהודים התוססים למרות אימת הק.ג.ב., בתוך הספר 'סמרקנד' (הפרק בתרגום לאנגלית).
- ↑ 'זכרונות יעקב' מהרב יעקב מיכאלשווילי, כפר-חב"ד, תשס"א
- ↑ ראו גם 'ספר השליחות', קה"ת, תשמ"ז, עמוד 275.
- ↑ ראו קטע וידאו מהתוועדות י' שבט תשל"ב.
- ↑ הרבי לשליח שיוצא לגיאורגיה: "במיוחד עבור החברים והקרובים שלנו במדינת ג'ורג'יה. מבחינה גיאוגרפית, הם אולי רחוקים, אבל הם קרובים יותר לארץ הקודש מאיתנו, כאן בארצות הברית
- ↑ ראה ספר תולדות חב"ד במרוקו
- ↑ ראה ספר זכרון תיעוד פעילות הרב בנימין גורודצקי
- ↑ קצות השולחן ג' סימן צ"ז סעיף ד' הערה ז'
- ↑ אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב, חלק א, עמ' קעה.
- ↑ שם, עמ' רצט-שא
- ↑ אלה תולדות פרץ.
- ↑ ראה סקירה על הדפסת הספר בספר "הוצאת ספרים קה"ת" עמ' 100-111.
- ↑ ראה בתולדות חב"ד במרוקו והאיר פני המזרח
- ↑ ראה בספר האיר פני המזרח
- ↑ ראה בספר האיר פני המזרח
- ↑ ראה בספרים שמן ששון מחבריך, תולדות חב"ד במרוקו
- ↑ ראה בספר תולדות חב"ד במרוקו
- ↑ ראה בספר האיר פני המזרח
- ↑ ראה בספר האיר פני המזרח
- ↑ ראה בספר תולדות חב"ד במרוקו
- ↑ ראה בספרים שמן ששון מחבריך, האיר פני המזרח
- ↑ ראה בספרים שמן ששון מחבריך, האיר פני המזרח
- ↑ ראה בספר שמן ששון מחבריך
- ↑ ראה בספר שמן ששון מחבריך והאיר פני המזרח
- ↑ ראה בספר שמן ששון מחבריך והאיר פני המזרח
- ↑ ראה בספרים האיר פני המזרח, תולדות חב"ד במרוקו
- ↑ ראה בספרים האיר פני המזרח, תולדות חב"ד במרוקו
- ↑ ראה בספרים האיר פני המזרח, תולדות חב"ד במרוקו
- ↑ ראה בספרים האיר פני המזרח, תולדות חב"ד במרוקו
- ↑ שמן ששון מחבריך.