סוכות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ניסוח, סדר, ביטויים ועניינים שגויים ולא אנציקלופדיים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הרבי בסוכה

חג הסוכות הוא אחד משלושת הרגלים, החג נקבע לפי הלוח העברי והוא נמשך שבוע ימים המתחילים בט"ו תשרי ומסתיימם בכ"א בתשרי. בחוץ לארץ נוסף יום אחד על פי תקנת חז"ל והוא נמשך עד לכ"ב תשרי.

היום הראשון והאחרון (ובחו"ל יומיים בהתחלה ויומיים בסיום) של החג נחשבים חג לכל דבר והם אסורים בעשיית מלאכה, והימים שבאמצע נקראים בשם 'חול המועד' וישנם מלאכות רבות אותם מותר לעשות כדי להוסיף בשמחת החג. היום האחרון של החג מכונה בשם שמיני עצרת ושמחת תורה (בארץ ישראל שניהם ביום אחד ובחו"ל הם שני חגים נפרדים בשני ימים).

המקור לחג

"דבר אל בני ישראל לאמר בחמשה עשר יום לחודש השביעי הזה חג הסוכות שבעת ימים לה"

(אמור כג לד)

חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך"

(דברים ט"ז י"ג)

ובחמשה עשר יום לחדש השביעי מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו, וחגותם חג לה' שבעת ימים

(במדבר כט יב)

שמות החג

בכל פעם בתלמוד או במשנה שנאמר חג סתם ללא פירוש איזה חג, הכוונה היא לחג הסוכות.

החג מכונה גם חג האסיף, משום שבזמן הזה בשנה יוצאים לאסוף את התבואה מהשדות. ניגה

מצוות החג

קישוט סוכה ביינות ופירות כמובא בהלכה

שמחת בית השואבה

ערך מורחב – שמחת בית השואבה

כפי שנאמר, "ושמחת בחגיך"מקור הרבי מליובאוויטש הנהיג לצאת לרקוד ברחוב בשמחה רבה בכל יום מימי החג, זכר לשמחת בית השואבה שהיה בבית המקדש בעת אשר שאבו את המים למעמד ניסוך המים, ומתואר שבשעת השאיבה היו כל עם ישראל פורצים בריקודים ושמחה ברחבי העזרה של בית המקדש וגדולי ישראל היו אף משמחים בכל מיני פעלולים, על שמחה זו אמרו חז"ל מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו.

ישיבה בסוכה

ערך מורחב – מצות סוכה

שנאמר "בסוכות תשבו שבעת ימים"[1] והטעם לכך הוא כפי שאומר הכתוב "למען ידעו דורתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" ענני הכבוד בהם יצאו ישראל ממצרים מכונים סוכות, וזכר לנס זה יושבים בסוכות. המצווה הוא לעשות כל מה שרגיל האדם לעשות בביתו לעשות בסוכה, לפני סעודה על לחם או אפילו על חתיכת עוגה יש לברך ברוך אתה... לישב בסוכה.

נטילת ארבעת המינים

ערך מורחב – ארבעת המינים
הרבי עם ארבעת המינים

מצווה ליטול ארבע מינים לאגדם ולנענעם, שנאמר "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים"[2] ארבעת המינים הם: אתרוג, לולב, הדסים (שלוש מינימום ניתן להוסיף), ערבות (2). בכל יום מימי החג (למעט שבת, שהארבעת המינים מקבלים גדר מוקצה) מברכים על ארבעת המינים האלו ומנענעים אותם יחדיו לארבעת כיווני האויר, ומברכים על נטילת לולב, וביום הראשון מוסיפים ברכת שהחיינו.

הושענא-רבה וחביטת הערבות

ערך מורחב – הושענא רבה

זהו היום שבו נגמר דין העולם. הגם שהדין נחתם ביום הכיפורים. אבל הקדוש-ברוך-הוא אינו גומר את החתימה ביום-הכיפורים אלא ממתין עד 'הושענה רבה', ואז הוא מעניק לנו ולכל ישראל "גמר חתימה טובה".

בחג הסוכות נידונים על המים, לכן מתפללים ביום 'השוענא-רבא' על המים וביום זה הנהיגו הנביאים (מטעמים המיוסדים על תורת הקבלה) לחבוט בקרקע 5 חבטות עם 5 ערבות מאוגדות.

מצוות נטילת ארבעת מינים

ערך מורחב – ארבעת המינים

נטילת ארבעת המינים ואיגודם יחדיו, מרמז על האחדות שיש בעם ישראל למרות החילוקים והשוני, במעלות כל אחד ואחד, וכל מרכיב בארבעת המינים מסמל חלק מיוחד בעם ישראל, ועל ידי האיחוד מראים שבעצם כולם שווים בענין הזה שהינם יהודים בניו של הקדוש ברוך הוא,

בצמחים ופירות בכללות יש שני דברים טעם וריח בחלק מהפירות וצמחים יש את שניהם ובחלקם רק את אחד מהם או טעם טוב או ריח טוב, וישנם כאלה שאין לא זה וזה, בפנימיות הטעם והריח מרמזים על שני ענינים בעבודת ה', לימוד תורה, וקיום מצוות. כאשר:

האתרוג - שיש בו גם טעם וגם ריח מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם את שני המעלות גם לימוד התורה וגם קיום מצות.

הלולב - שיש בו רק טעם (לולב הוא עץ התמר) מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם רק את המעלה של לימוד תורה.

ההדס - שיש בו רק ריח מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם רק את מעלת קיום המצוות.

הערבה - שאין בה לא טעם ולא ריח מסמלת את החלק בעם ישראל שאין בהם מעלות חיצוניות לא בלימוד תורה ולא בקיום מצוות, אך יש בהם את המעלה העצמית שהם יהודים.

שינה בסוכה

ערך מורחב – שינה בסוכה

מצוות הישיבה בסוכה כוללת אף את המצווה לישן בסוכה ונחלקו הפוסקים בגדר חיוב השינה אם הוא רק שאין לישן מחוץ לסוכה או שהוא חלק מהמצווה עצמה.

המנהג בדורות האחרונים בכמה קהילות הוא שאינם ישנים בסוכה. וכתבו הראשונים והפוסקים כמה טעמים לכך מפני הצינה או שחיוב הסוכה הוא איש ואשתו. וכן הוא מנהג חב"ד שאין ישנים בסוכה ועל פי ביאור האדמו"ר האמצעי הוא משום קדושת הסוכה שמאיר בו אורות מקיפים דבינה שאורות אלו מפריעים על השינה בסוכה. הרבי בשיחותיו האריך לבאר את המנהג ואת דברי האדמו"ר האמצעי.(לקוטי שיחות חלק כ"ט).

הערות שוליים

  1. אמור כג מב
  2. אמור שם

ראו גם

קישורים חיצוניים

חסידות על החג

שונות