לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 207: שורה 207:
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ד]]
[[קטגוריה:אישים בדנייפרופטרובסק]]
[[קטגוריה:אישים בניקולייב]]

גרסה מ־11:02, 18 באוגוסט 2024

רבי לוי יצחק שניאורסאהן
ר' לוי'ק
לידה י"ח בניסן תרל"ח
פודוברנקה (רוסיה הלבנה)
פטירה כ' במנחם אב תש"ד
אלמא אטא קזחסטן
מקום פעילות אוקראינה, ברית המועצות
רבותיו אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ הרב יואל חייקין
חיבוריו ליקוטי לוי יצחק, תורת לוי יצחק, פניני לוי יצחק, ילקוט לוי יצחק על התורה

הרב לוי יצחק שניאורסון (מכונה גם ר' לויק; י"ח בניסן תרל"ח (1878) – כ' במנחם אב תש"ד (1944)) אביו של הרבי, רבה של דנייפרופטרובסק, מקובל ואחד הרבנים והמנהיגים הרוחניים הבולטים בברית המועצות. נאסר והוגלה על פעולתו בהפצת היהדות והסתלק בגלות.

צעירותו

נולד ביום י"ח ניסן תרל"ח (1878 למניינם) בעיירה פודוברנקה השוכנת ליד העיר הומיל שברוסיה הלבנה, להוריו הרה"ג רבי ברוך שניאור שניאורסון ולרבנית מרת זלדה רחל שניאורסון. רבי לוי יצחק נקרא על שם סבו רבי לוי יצחק, שהיה בנו של רבי ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק) ונפטר בדמי ימיו.

אמו הרבנית מרת זלדה רחל הייתה בתו של החסיד רבי זלמן חייקין, שהיה ממקושרי אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש.

בצעירותו למד תורה אצל דודו זקנו הרב יואל חייקין רבה של פודוברנקה. בגיל צעיר ניכר היה כבר בגדלותו ובגאונותו. בצעירותו הוסמך להוראה מאת גאוני הדור בזמנו, ביניהם הגאון הרב רבי חיים מבריסק[1] והגאון רבי אליהו חיים מייזל מלודז'. בהמשך אף קיבל כתב-רבנות מהעיר יפו למשרת רב ראשי[2].

יש הגורסים כי למד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש במשך זמן קצר בשנים הראשונות ויש השוללים גירסא זו. אך אדמו"רי ליובאוויטש לא ציינו זאת. [3].

נישואין

הגביע בו השתמש ר' לוי יצחק

כשהגיע רבי לוי יצחק לעונת השידוכין הציע לו אדמו"ר הרש"ב את השידוך בינו לבין הרבנית חנה שהייתה בתו של הגאון החסיד רבי מאיר שלמה ינובסקי רבה של העיר ניקולייב. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר חג השבועות, אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי מאיר שלמה ינובסקי שלח שליח מיוחד לאדמו"ר הרש"ב, בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום שישי י"א בסיוון תר"ס. (1900 למניינם), בעיר ניקולייב בביתו של יהודי אמיד בשם ברישקובסקי[4][5],

בזכרונותיה, ציינה הרבנית חנה ג' פעמים את י"א סיון כיום נישואיהם[6][7].

לאחר החתונה שיגר אדמו"ר הרש"ב מכתב ברכה לאבי החתן רבי ברוך שניאור שניאורסון, וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו.

רבי לוי יצחק היה סמוך על שולחן חותנו רבי מאיר שלמה ינובסקי רבה של ניקולייב, במשך 10 שנים עד לשנת תרס"ט (1909 למניינם), וישב ועסק בתורה יומם ולילה.

החל משנת תרס"ב השתתף באסיפות לעניני הכלל שארגן אדמו"ר הרש"ב, בימי מלחמת רוסיה-יפן נטל חלק גדול בשליחת מצות לחיילים יהודים בשדה הקרב, וכן באיסוף החומר להגנת בייליס במשפט הידוע[8].

ברבנות העיר יקטרינוסלב

בשנת תרס"ח נפטר הרב דוב זאב קאזווניקוב, הרב החסידי של העיר יקטרינוסלב (כיום דנייפרו). גם הרב ה"אשכנזי" של העיר כבר היה זקן ותשוש. בשל המצב שנוצר, מיהרו ראשי הקהילה לבחור ברבנים חדשים. המתנגדים לקחו להם לרב את הרב פנחס גלמן, ואילו לחסידים הציע אדמו"ר הרש"ב למנות עליהם לרב את הרה"ג הרב לוי יצחק שניאורסאהן, שכיהן באותם ימים כרבה של העיר ניקולייב, אף היא באוקראינה.

אחדים מראשי התנועה הציונית בעיר חששו מפניו, שכן באותן שנים יצא הרבי הרש"ב במאבק חריף כנגד התנועה הציונית, והם חששו שמומלצו של הרבי הרש"ב אף הוא נמנה על מחנהו. על כן פנה הרבי הרש"ב במכתב מיום ו' באדר ראשון תרס"ח, אל הגביר הרב פייטיל פאליי, מנכבדי הקהילה ביקטרינוסלב, וביקשו לפעול למינויו של הרב לוי יצחק לרבה של העיר.

בתחילת המכתב, מביע הרבי הרש"ב צער על פטירתו של הרב קאזווניקוב[9]. בהמשך עוסק המכתב במינויו של הרב לוי יצחק:

"וכאשר איתם עימם כעת שאר בשרי הרה"ג המפורסם מו"ה לוי יצחק שניאורסאהן נ"י, איש אשר רוח בו, וכאשר ידעתיו היטב, כתר הרבנות הולמתו בכל הפרטים הדרושים. הוא למדן גדול וירא אלוקים בתכלית, זך הרעיון ורך המזג, בעל מידות טובות ונעלות מאוד, ויודע פרק בהנהגה בדעת ובהשכל, ואין להם טוב יותר ממנו".

לאחר שמנה את מעלותיו וכשרונותיו, מוסיף הרבי לציין:

"הנה על פי הניסיון אשר ראיתי בכמה עיירות אשר התחכמו לעשות כן, גרמו בזה אשר נשחתו עניני העיר בבלי אפשרות לתקן".

המפתח לקבלתו כרב, היה בידי שמריה, בנו של חסיד שהתחנך בחינוך חסידי אך לאחר חתונתו ירד מהדרך והחליף את שמו לסרגיי וולפוביץ'. הוא ניהל טחנת רוח גדולה ומנסרת עצים. בנוסף לכך היה מראשי התנועה הציונית בעיר.

למרות ריחוקו מעולם החסידות, נראה שבלבו נותרה פינה חמה לרבי ולחסידות, שכן, לאחר שהתקבל מכתבו של הרבי הרש"ב, הזמין את רבי לוי יצחק לביתו לשיחה שארכה שש שעות רצופות. השיחה הותירה עליו רושם עז ובסופה החליט להיאבק למען מינויו כרב העיר בקרב חבריו הציוניים.

מאבקו שנמשך כשנה נחל לבסוף הצלחה - והרב לוי יצחק מונה לרב העיר. על כך כתב לו הרבי הרש"ב מכתב תודה.

וכך, בהיותו כבן שלושים ואחת שנים בלבד, בסוף שנת תרס"ט, הגיע הרב לוי יצחק לכהן כרב העיר, כהונה שנמשכה שלושים שנה, עד למעצרו בשנת תרצ"ט.

במשך שלושים השנים בהן כיהן כרב העיר, פעל לביצור ענייני היהדות בכל דרך אפשרית. כבר עם הגיעו כינס את ראשי הקהילה ודן עמם כיצד לחזק את יהודי העיר למרות הקשיים בגשמיות וברוחניות. ביחד קיבלו שורה של החלטות על מנת לחזק את מוסדות התורה בעיר. כמו כן הוחלט על פעילות מוגברת בקרב הנוער והצעירים.

אחד מצעדיו הראשונים היה לטפל במקווה המקומי שכבר לא היה ראוי לשימוש. הוא כינס את ראשי הקהילה והעמידם על חומרת הדבר, אך ראשי הקהילה התחמקו בתואנה של מחסור כספים בקופת הקהל. הרב הצעיר לא התרשם. הוא עמד מלוא קומתו, פשט מעילו החדש שקנה לא מכבר לרגל היכנסו לתפקיד: "הרי לכם מעיל זה העולה סכום ניכר, ותמורתו יהיה קודש בתור התחלה לבניין מקווה".

דבריו של הרב לוי יצחק עשו רושם עז וראשי הקהילה התחילו לטפל בהקמת מקווה חדש. (ראו בערך "דנייפרו" פרטים רבים נוספים על רבנותו של רבי לוי יצחק ביקטרינוסלב).

מאסרו

ביתו של ר' לוי יצחק ממנו נלקח למעצר

לאחר המהפכה הקומוניסטית, נלחם במסירות נפש, על שמירת התורה למרות האיסור שהטילו השלטונות.

בליל ט' ניסן תרצ"ט[10] (1939 למניינם) בשעה שלוש לפנות בוקר, הגיעו ארבעה אנשי נ.ק.וו.ד. (המשטרה החשאית) לביתו אשר ברחוב באריקאדנע 13 ובידם צו חיפוש.

כאשר באה הרבנית ביום המחרת למטה המשטרה החשאית להביא לבעלה את האוכל, נדחתה בהתחמקויות שהוא אינו נמצא במקום. רק לאחר מספר ימים היא התבשרה שבעלה נמצא בבית הסוהר המקומי ושיש באפשרותה להעביר לבעלה אוכל וכסף, אך בכל פעם שביקשה היא לראותו, נענתה שהוא איננו, וזאת על אף שהתובע אמר שהוא אכן נמצא שם.

לאחר מספר ימים העבירו השלטונות את רבי לוי יצחק לבית הסוהר בקייב לפושעים אשר נשפטו על עוונות חמורים. ר' לוי יצחק נאסר על ידי השלטונות, אשר ראו בו כמי שעומד במקומו של אדמו"ר הריי"צ ואשר מדרבן ומניע את כל הפעילות היהודית ברוסיה.

אנשי המשטרה החשאית שעצרו את רבי לוי יצחק ניסו בכל דרך לאלצו להודות בכך שהוא פעל נגד השלטונות, וזאת על ידי תנאי מאסר קשים ביותר, והיו מעבירים אותו מבית סוהר אחד למשנהו. פעם אחת אף הכניסו אותו לצינוק למשך 32 יום, אך רבי לוי יצחק עמד בתוקף ולא הודה בשום אשמה אשר יוחסה לו.

גלותו

התמונה הראשונה מהגלות בצ'יאלי
התמונה השניה מתחילת המאסר

בתום מספר חדשי חקירה, נגזר דינו לחמש שנות גלות בקזחסטן. במשך חודש ימים עשה רבי לוי יצחק את מסעו ברכבת אסירים, מבית הכלא בעיר יקטרינוסלב. למרות תנאי הנסיעה הקשים הדבר היחיד אשר הפריע לו ביותר היה המחסור במים לנטילת ידיים של שחרית. במשך אחד עשר יום לא היה מים בכלל. גם מים לשתייה ניתן לאסירים במשורה. רבי לוי יצחק אשר גם במצב קשה זה היטיב להקפיד על מצוה קלה כבחמורה, ויתר על מיי השתייה המועטים שקיבל לטובת קיום מצוות נטילת הידיים בלבד.

בהגיעם לאלמא אטא ניתן לאסירים חופש מוגבל. מיד בהגיעם נשלחו האסירים כשהם הולכים בקבוצות למקומות נידחים בקזחסטן, שם נגזר עליהם לחיות שנים אחדות בגלות. בי"ט שבט ת"ש (1940 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק למקום גלותו בצ'יאלי במדינת קזחסטן. בימים הראשונים שהה אצל גוי שריחם עליו יחד עם עוד יהודי שנשלח למקום.

עינויים שעבר במאסרו, תלאות הדרך, תנאי המקום הקשים ובדידותו ערערו מאוד את בריאותו, מצבו הוקל כאשר הגיעה הרבנית חנה לצ'יאלי.

גם בהיותו בצ'יאלי המשיך בהפצת היהדות, דאג לקבורה יהודית לנפטרים יהודים רבים וכן לתפילות במנין.

הסתלקותו

הקיר החיצוני של האוהל, אחרי השיפוץ

למעלה מארבע שנים היה רבי לוי יצחק בגלותו בצ'יאלי. לאחר חג הפסח תש"ד (1944 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק תשוש וחלוש ממקום גלותו בצ'יאלי לעיר אלמא אטא בירת קזחסטן, גם בה פעל רבות להפרחת חיי היהדות ואף שימש כרב בבית הכנסת המקומי.

לאחר זמן קצר התפרצה אצלו מחלה ממארת (שקיננה בו שנים רבות), מצבו הידרדר מיום ליום עד שביום רביעי כ' במנחם אב תש"ד עלתה נשמתו השמימה. ההלווייה נערכה למחרת, בהשתתפות קהל לא גדול, בשל הפחד מהשלטונות.

ציון של ר' לוי יצחק לפני השיפוץ

על קברו, הוקם מציבה ובה נוסח קצר במיוחד, ובמשך השנים הוחלפה המצבה במבצע מיוחד.

הרבי הסביר[11] כי יום כ' במנחם אב הוא יום נדבת העצים למזבח של משפחת "בני פחת מואב בן יהודה", ולסייע לבני ישראל לכפר על עוונותיהם, ואותה העבודה נעשתה בשמחה גדולה כעין יום טוב, למרות הקושי שבמציאת עצים כשרים בתקופה זו של השנה. וסוג עבודה זה מתאים לעבודתו של בעל ההילולא, שלמרות גדולתו העצומה בגליא דתורה ובפנימיות התורה מסר עצמו להרבצת התורה והחזקת היהדות גם בין אנשים פשוטים, ובשמחה.

עניין נוסף ביום זה, שהוא ארבעים יום קודם ראש השנה, ומהווה הכנה לקראתו - כשם ראש חודש אלול הוא ארבעים יום קודם יום הכיפורים (שנקרא גם-כן ראש השנה ב ספר יחזקאל[12]), ובו מתחילה העבודה המתאימה[13].

שיפוץ הציון

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בשנת תשל"ב, לאחר שהרב מרדכי גורליק מסר לרבי ביחידות תמונות של הציון והמצבה, ביקשו הרבי שישאל את בני משפחתו האם יוכלו לתקן את המצבה, ונתן הוראות מפורטות בקשר לעבודת השיפוץ. העוסק העיקרי בזה היה אחיו הרב חיים אלעזר גורליק. אומרים שבמהלך השליחות הפלאית אירעו מספר מופתים[14].

מי שבנה את המצבה היה ר' גבריאל אוחנוב[15] [16].

הנצחתו

במשך השנים נוסדו פעולות שונות להנצחתו, את חלקן יזם הרבי בעצמו, ולחלקן העניק הרבי חביבות מיוחדת, בין הפעולות והיוזמות ניתן למנות:

תמונתו

התמונה הראשונה

כשהוציאו בשנת תש"ל את שני ספריו הראשונים של ר' לוי יצחק - "ליקוטי לוי יצחק" על ספר הזוהר וספר התניא, הודפסה בספר[18] תמונה שצולמה בעת גלותו בצ'יאלי[19] והוברחה מרוסיה בגודל של תמונת דרכון. כשהובאה תמונה זו לפני הרבי[20], כתב הרבי בגב דף הכרומו אאז"ל? [=אדוני אבי זכרונו לברכה?]. רבים טוענים כי כתיבה זו ביטאה את הקושי בזיהוי הרב לוי יצחק אחר היסורים הרבים שעבר בצ'יאלי[21]. אך ישנם הטוענים שבפשטות הוא שהרבי ציין את המצולם (שם אביו - המצולם בתמונה), וה'סימן שאלה' הוא על השנה שבה צולמה התמונה.

התמונה השנייה

כשנשלחה משלחת לרוסיה בשנת תנש"א על ידי הרבי, בין היתר לגאולת ספרי הרביים, וביניהם ספרי ר' לוי יצחק[22], הצליחו[23] חברי המשלחת להשיג את תיק החקירות של ר' לוי יצחק, ובו שתי תמונות שלו משני זוויות שצולמו בשנת תרצ"ט, כפי שהיה נהוג בימים ההם לצלם כל אסיר עם קבלתו לכלא[24]. התמונות צולמו רק לאחר שהצליחו החוקרים להסיר מר' לוי יצחק את הכיפה בכוח, ומהם נשלחו צילומים אל הרבי במוצאי אחרון של פסח[25] ולאחר מכן הועברו לרבי באופן רשמי בחודש אלול של אותה שנה יחד עם תיק החקירה בחדרו של הרבי מידי הרב יוסף יצחק אהרונוב והרב שלמה קונין[26]. הרבי העיר כי גם בתמונה זו "קוקט אויס ניט געזונט" [="הוא נראה לא בריא"].

לקראת הדפסת הספר 'תורת מנחם - תפארת לוי יצחק' על חלק שמות, ביקשו ועד הנחות בלשון הקודש רשות מהרבי להדפיס את התמונה בספר שהולך לצאת לאור, כדוגמת מה שנעשה בתמונה הראשונה עם גילויה, יחד עם תמונתו לאחר הגלות, כשהם מתחייבים שהתמונה תתוקן על ידי צייר מומחה שיוסיף כיפה לראשו של ר' לוי יצחק. הרבי אישר זאת והורה שיש לציין תחת כל תמונה את עת צילומה, וכך הודפס הספר כששני התמונות מופיעות בו עם ציון עת צילומן[27][28].

הנהגותיו הק'

בשנת תשע"ב עם פרסומם של רשימות הרבנית חנה, שפורסמו על ידי המכון ועד הנחות בלה"ק, נחשפו הנהגות רבות של רבי לוי יצחק. כמו כן, חלק מהנהגותיו הק' לוקטו ופורסמו בקובץ הערות התמימים ואנ"ש לוד גליון צדי"ק שהופיע לאור לרגל יום הבהיר י"א ניסן תשע"א.

מספריו

משפחתו

עץ משפחת חייקין
הערה כללית: חלק מן העץ נערך ע"פ הספר "דורות של חסידים", המבוסס על מחקרים ומסורות, עץ משפחה זה לא בא לקבוע עובדות שכך הם הדברים אלא רק לשקף תמונה כללית בלבד.


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי חיים חייקל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי משה מקוברין[29]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יואל חייקין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב צבי הירש חייקין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב משה חייקין
 
 
 
 
הרב שמריהו חייקין
 
 
 
 
 
 
הרב יואל מאיר חייקין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב דובער חייקין
 
 
 
 
 
 
הרב שניאור זלמן חייקין
 
 
 
הרב מנחם מענדל חייקין
 
 
 
הרב צדוק חייקין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב הלל חייקין
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית זלדה רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב אליהו רבינוביץ
 
 
 
 
הרב שמואל בן ציון רבינוביץ'
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שלום שלמה
 
 
רבי שמואל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נחום רבינוביץ'
 
משה ליפא רבינוביץ'
 
חיים יהודה רבינוביץ'
 
הלל רבינוביץ'
 
 
הרבי
 
ישראל אריה לייב
 
דובער
 
 
זלדה מישקובסקי
 
מנחם מענדל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גילה נפתלין[30]
 
שמואל בן ציון רבינוביץ'
 
אברהם מאיר רבינוביץ'
 
שמעון רבינוביץ'
 
 
 
 
 
 
דליה רוטמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

תולדות חיים
תורתו
סיפורים
תמונתו
שונות
מדיה


עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא
 
 
 

הערות שוליים

  1. לקו"ש ח"ט ע' 91 ואילך. ובכ"מ
  2. ריש רשימת הרבנית חנה. וכן ראה "תולדות לוי יצחק" ח"א ע' 189.
  3. תיעוד ודיונים בנושא: מבית הגנזים עמוד עא. היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד שצד.
  4. "בביתו של נגיד העיירה מר ברישקובסקי", ספר תולדות לוי"צ חלק א', עמוד 71
  5. תגליות היסטוריות במסע התמימים תשע"ו
  6. ראו בחוברות ל"ד ול"ה.
  7. מתי היתה חתונת כ"ק רבי לוי יצחק והרבנית חנה?, קובץ הערות 'לאפשא לה' תות"ל קווינס גליון כ"ו, כ' אב תשפ"ב עמוד 91.
  8. תולדות הרב ר' לוי יצחק שניאורסאהן נ"ע שנכתבו ע"י כ"ק אדמו"ר הריי"ץ, ונדפסו בקובץ ליובאוויטש חוברת ד' ע' 62 (בעילום שמו), ושוב בלקוטי לוי יצחק על ספר התניא ע' נה.
  9. ומבקש לדאוג לרעייתו שנותרה עם חובות אדירים שהשאיר אחריו בעלה הרב (עניים רבים היו משחרים לפתחו ואיש לא יצא מבלי לקבל עזרה הגונה. זוגתו הרבנית התאוננה תמיד שבעלה מפזר את כל משכורתו לצדקה, ואין לה במה להתפרנס. משום כך ראשי הקהילה העבירו את משכורתו היישר לרבנית. חסידים אמידים הביאו לו סכומים גדולים לצדקה, אך גם אלה לא הספיקו להוצאות הצדקה שלו. כאשר נפטר לעולמו, נשאר בעל-חוב בסך ארבעת אלפים רובל, סכום עתק באותם הימים
  10. כך כותב ר' לוי יצחק עצמו. ראה בהקדמה ללקוטי לוי"צ על ספר התניא, על ספר הזהר ועוד. וכן כתבה הרבנית חנה, בריש רשימתה.
  11. לקו"ש ח"ד ע' 1103 ואילך. ח"ט ע' 86 ואילך.
  12. פרק מ', פסוק א'
  13. לקו"ש ח"ד שם הערה 1. סה"מ מלוקט ח"ב ע' סז בהערה.
  14. תיאור פרשיית שיפוץ המצבה בתוך תשורה מנישואי משפחת מרינובסקי. הסיפור שלי גליון 425.
  15. הוא סרב להניח, אולם אז הסתבר שסבו בנה את מצבת אבי הרבי.
  16. לרגל כ' מנחם אב: תיעוד היסטורי מהקמת המצבה באלמא אטא
  17. מכתב הרבי לקהילה – שבועון כפר חב"ד גליון 1898 עמוד 11
  18. בעמוד VII
  19. לפי הערת הרבי בהקדמה להדפסה הזו
  20. התמונה הודפסה על נייר כרומו חלק, בניגוד לשאר דפי הספר המחוספסים, והודבקה אליו בגבה.
  21. היו שניסו לומר כי לא ייתכן שינוי כה גדול עד כי ישתנו פניו עד כדי כך, אך הדבר ייתכן שכן כשראה הרבי את התמונה השנייה (שצולמה זמן רב לפני כן, עוד בעת קבלת הרב לוי יצחק למאסר ראו בהמשך) העיר כי "אינו נראה בריא", כך שבאמת ייתכן כי לאחר הייסורים הרבים שעבר בגלותו השתנה ביותר, וראה 'תולדות לוי-יצחק', תשנ"ה, חלק ג' עמוד 965 . מלבד זאת, למעיין היטב יהיה ניכר בבירור כי אכן ישנו דמיון בין שני התמונות.
  22. ראה ביומן שיצא לאור לאחר מכן לספר 'יומן השליחות המיוחדת' שכתב הרב שלום דובער לוין כאן
  23. ראו אודות כך ביומן השליחות המיוחדת עמוד רס"ד והילך
  24. ראה אודות הנס שארע לאדמו"ר הריי"צ בקשר לכך בהתוועדות י"ב י"ג תמוז תשי"אתורת מנחם חלק ג', תשי"א, חלק ב' - עמוד 195, התוועדות י"ב י"ג תמוז תשכ"אתורת מנחם חלק ל"א, תשכ"א - חלק ג', עמוד 119
  25. התמונה (של רבי לוי יצחק אביו של הרבי בעת שנלקח למאסר והיא מתיק החקירות שלו) והעתקיה התקבלו בהצלחה, ואתמול בלילה שלחנו את המקור לרבי. במכתב המצורף כתבנו (אני והרב יוסף-יצחק אהרונוב) בין השאר: מצורף-בזה תמונה המקורית של אבי כ"ק אדמו"ר שליט"א, שנלקחה בשתי פוזות בעת האסרו בשנת תרצ"ט. תקוותנו חזקה שגם שאר המסמכים של ארכיון המאסר ייגאלו בקרוב", יומן השליחות המיוחדת עמוד רס"ה בהערות
  26. בהתחלה חיכו הם לרבי בפתח 'גן עדן התחתון', אולם הרבי סימן להם להיכנס לתוך חדרו.
  27. בעמודים 6 ו-7, ראה כאן
  28. ראו על כך כאן
  29. חתנו של רבי חיים חייקל ואחיו של רבי אהרן מקרלין
  30. אשת ר' שאול נפתלין