אין כאלוקינו

אֵין כֵּאלֹקֵינוּ
אֵין כֵּאלֹקֵינוּ, אֵין כַּאדוֹנֵינוּ, אֵין כְּמַלְכֵּנוּ, אֵין כְּמוֹשִׁיעֵנוּ: מִי כֵאלֹקֵינוּ, מִי כַאדוֹנֵינוּ, מִי כְמַלְכֵּנוּ, מִי כְמוֹשִׁיעֵנוּ: נוֹדֶה לֵאלֹקֵינוּ, נוֹדֶה לַאדוֹנֵינוּ, נוֹדֶה לְמַלְכֵּנוּ, נוֹדֶה לְמוֹשִׁיעֵנוּ: בָּרוּךְ אֱלֹקֵינוּ, בָּרוּךְ אֲדוֹנֵינוּ, בָּרוּךְ מַלְכֵּנוּ, בָּרוּךְ מוֹשִׁיעֵנוּ: אַתָּה הוּא אֱלֹקֵינוּ, אַתָּה הוּא אֲדוֹנֵינוּ, אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ, אַתָּה הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ, אַתָּה תוֹשִׁיעֵנוּ: אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד:
סידור תהלת ה'

אין כאלוקינו הוא קטע פיוט הנאמר בסוף תפילת שחרית לפני פיטום הקטורת.

לאחר מכן אומרים את פיטום הקטורת ומסיימים בקדיש דרבנן.

מקורות בהלכה

מקור התפילה מובא בטור בשם סידור רב עמרם גאון, כתפילה מקדימה לפיטום הקטורת.

הרמב"ם מביא אף הוא את הפיוט אחר תפילת העמידה בשחרית אך ללא פיטום הקטורת.

לפי המסורת, את הפיוט אין כאלוקינו שמע רבי עקיבא מהמלאכים ששרו אותו לפני כסא הכבוד, ולכן מדקדקים לומר אותו מילה במילה.

המהרי"ל ביאר, שביום חול ישנם שמונה עשרה ברכות בתפילה, ואילו בשבת רק שבע, ואת מה שנחסר משלימים בשנים עשרה 'אין כאלוקינו'. ואכן ברמ"א כתב שנהגו לומר את הפיוט רק בשבת. ובמשנה ברורה ביאר דבריו על פי דברי המהרי"ל. אך בשער הכולל כותב שלא יתכן שהראשונים אמרו את זה, מפני שפיוט זה לא משלים מאה ברכות כי הא לא נחשב לברכה, וכן מה שהראשונים אומרים שאומרים את הפיוט בשבת לא סותר את מנהגנו לאומרו גם ביום חול.

מנהגים

כופלים את המילים "קוה אל השם" כדי להראות שאם הקב"ה לא קיבל את תפילתינו אנו מתפללים שוב ושוב. ולכן אומרים את הפיוט "אין כאלוקינו" המכוון כנגד שתים עשרה הברכות האמצעיות בשמונה עשרה, כדי לחזור על התפילה שוב מטעם זה.

בפיטום הקטורת שאחרי "אין כאלוקינו", הרבי מלך המשיח שליט"א אינו מונה את הסממנים בידו הק'.

בתורת החסידות

בחסידות מוסבר שהלשונות שבפיוט "אין כאלוקינו.. כאדונינו.. כמלכינו.. כמושיעינו" - מכוונות כנגד ארבעה עולמות: אצילות, בריאה, יצירה ועשיה.

אתה תקום תרחם ציון - הכוונה בזה שיהיה רחמים על ספירת המלכות הנקראת ציון, שיאיר בה אור הכתר - שורשה העליון.

אל תקרי הליכות אלא הלכות - ההלכות הם עצות גדולות וקדושות כיצד לדבוק בקב"ה.

כל השונה הלכות - שהן שלימות הבירורים - בכל יום, מובטח לו שהוא בן העולם הבא - שנקרא 'עולם ברור', מכיוון שההלכות הם שלימות הבירורים מלמעלה למטה ומלמטה למעלה.

גאולה ומשיח

כל ביטוי בפיוט "אין כאלוקינו" מכוון כנגד גלות אחרת:

• אין כאלוקינו - כנגד גלות בבל, מפני שנבוכדנצר גזר על עם ישראל להשתחוות לצלם, ולמרות זאת אנו מאמינים בה'.
• אין כאדונינו - כנגד גלות פרס ומדי, בה מכר אחשוורוש את היהודים להמן הרשע, שהוא יהיה (כביכול) האדון שלנו. ועל זה אנו אומרים "אין כאדונינו", שהקב"ה נשאר האדון שלנו גם בגלות זו.
• אין כמלכנו - כנגד גלות יון, שאז אלכסנדרוס מלך על כל העולם, ולמרות זאת נשארנו נאמנים למלכנו - הקב"ה גם בגלות זו.
• אין כמושיענו - כנגד גלות אדום, צאצאי עשו הרשע, שהיא הגלות הכי ארוכה וקשה משאר הגלויות. ועל גלות זו אנו אומרים "אין כמושיענו" - שלמרות כל הצרות שעברנו, נשארנו מאמינים שהקב"ה יושיע אותנו בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.

ראו גם

• סדר פיטום הקטורת

קישורים חיצוניים

• ביאור קטע התפילה בספר 'ואני תפילתי'

{{{2}}}, באתר HebrewBooks