אברהם חיים נאה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
הרב חיים נאה, נולד ב[[י"ג אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]], לאביו הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו מרת מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|ב'ספיר ויהלום' (פומרנץ) ובנודע בשיעורים עמוד 28, מסופר שנקרא בשם זה לאחר שחמש שנים מאז החתונה לא נפקדו הוריו בילדים, עד שאמו הלכה להשתטח על ציונו של בעל אור החיים הקדוש, ובשעת הברית נקרא בשם אברהם על שם סב אמו, ובשם חיים על שם | הרב חיים נאה, נולד ב[[י"ג אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]], לאביו הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו מרת מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|ב'ספיר ויהלום' (פומרנץ) ובנודע בשיעורים עמוד 28, מסופר שנקרא בשם זה לאחר שחמש שנים מאז החתונה לא נפקדו הוריו בילדים, עד שאמו הלכה להשתטח על ציונו של בעל [[אור החיים]] הקדוש, ובשעת הברית נקרא בשם אברהם על שם סב אמו, ובשם חיים על שם האור החיים הקדוש.}}. | ||
הרב חיים נאה נולד למשפחה רבנית מיוחסת, דור ט"ו לרבנים מורי הוראה. אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]] מחשובי רבני חב"ד ומראשי כולל חב"ד בארץ הקודש וזקנו הרב [[משה צבי נאה]] כיהן כרבה של קאליסק{{הערה|נודע בשיעורים עמוד 28 ושם מסופר כי משפחת נאה מקורה בספרד לפני כ500 שנה, ובגירוש גורשו ארבעה אחים נאה ואחד מהם הגיע לרוסיה}}. | הרב חיים נאה נולד למשפחה רבנית מיוחסת, דור ט"ו לרבנים מורי הוראה. אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]] מחשובי רבני חב"ד ומראשי כולל חב"ד בארץ הקודש וזקנו הרב [[משה צבי נאה]] כיהן כרבה של קאליסק{{הערה|נודע בשיעורים עמוד 28 ושם מסופר כי משפחת נאה מקורה בספרד לפני כ500 שנה, ובגירוש גורשו ארבעה אחים נאה ואחד מהם הגיע לרוסיה}}. | ||
[[קובץ:הגרח בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בצעירותו]] | [[קובץ:הגרח בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בצעירותו]] | ||
בילדותו הוא למד אצל | בילדותו הוא למד אצל הרב יוסף יעסיל הראליק, רבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]] קרבו אז, ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת דרשת ה[[בר מצווה]] שלו, בהיותו בחור צעיר החל בכתיבת ספר חידושי תורה על הש"ס, וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערה|[[נודע בשיעורים]] ע' 55-58}}. | ||
בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]], ישיבת תורת חיים ובישיבת אהל משה, והוסמך לרבנות על ידי הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים{{הערה|נודע בשיעורים, | בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]], ישיבת תורת חיים ובישיבת אהל משה, והוסמך לרבנות על ידי הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים{{הערה|נודע בשיעורים, פרק ג'}}. | ||
באותם שנים הוא היה מקורב לרבי [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]] וגאב"ד העדה החרדית. | באותם שנים הוא היה מקורב לרבי [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]] וגאב"ד העדה החרדית. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערה|המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}. | בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערה|המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}. | ||
עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית{{הערה|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}, | עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית{{הערה|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}, בבוכרה כונה הרב נאה "אברהם חיים מנדלוב נאה" והוא היה לובש את הבגדים המיוחדים של יהודי בוכרה. | ||
לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה בת הרב שאול יצחק פניגשטיין{{הערה|על צאצאיו נמנים חבר הכנסת שמחה רוטמן והעיתונאי ידיד חב"ד שאול שיף}} (חסיד גור, ומייסד שכונת בתי ורשה ביפו) והתגורר ב[[ירושלים]]. | לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה בת הרב שאול יצחק פניגשטיין{{הערה|על צאצאיו נמנים חבר הכנסת שמחה רוטמן והעיתונאי ידיד חב"ד שאול שיף}} (חסיד גור, ומייסד שכונת בתי ורשה ביפו) והתגורר ב[[ירושלים]]. | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
בשנת [[תרח"צ]] מונה כחבר הנהלת [[כולל חב"ד]]. בשנים הבאות פעל במסגרת כולל חב"ד ובשנת [[תש"ח]] ערב פרוץ [[מלחמת השחרור]], רכש [[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת קבורה חדשה בהר הזיתים]], שכן חלקת כולל חב"ד כבר הייתה מלאה. בפועל החלו להשתמש בחלקה לאחר מלחמת ששת הימים. | בשנת [[תרח"צ]] מונה כחבר הנהלת [[כולל חב"ד]]. בשנים הבאות פעל במסגרת כולל חב"ד ובשנת [[תש"ח]] ערב פרוץ [[מלחמת השחרור]], רכש [[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת קבורה חדשה בהר הזיתים]], שכן חלקת כולל חב"ד כבר הייתה מלאה. בפועל החלו להשתמש בחלקה לאחר מלחמת ששת הימים. | ||
בשנת [[תש"ט]] מינה אדמו"ר הריי"צ אותו כמנהל כולל חב"ד יחד עם הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[שאול דוב זיסלין]], הרב [[עזריאל זליג סלונים]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]. | בשנת [[תש"ט]] מינה אדמו"ר הריי"צ אותו כמנהל כולל חב"ד יחד עם הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[שאול דוב זיסלין]], הרב [[עזריאל זליג סלונים]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]. הרב נאה וסלונים מונו להיות המנהלים הראשיים. | ||
נפטר ב[[כ' תמוז]] [[תשי"ד]]. לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס. | נפטר ב[[כ' תמוז]] [[תשי"ד]]. לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס. | ||