אזמר בשבחין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 77: | שורה 77: | ||
{{שבת}} | {{שבת}} | ||
{{ניגוני חב"ד}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]] | [[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]] | ||
גרסה מ־22:27, 28 ביוני 2023
אזמר בשבחין הוא אחד מפיוטיו של האריז"ל המושר בליל שבת.
מילות הפיוט
- אֲזַמֵּר בִּשְׁבָחִין, לְמֵיעַל גּוֹ פִּתְחִין, דְּבַחֲקַל תַּפּוּחִין, דְּאִנּוּן קַדִּישִׁין:
- נְזַמִּין לָהּ הַשְׁתָּא, בִּפְתוֹרָא חֲדַתָּא, וּבִמְנַרְתָּא טַבְתָּא, דְּנָהֳרָא עַל רֵישִׁין:
- יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, וּבֵינַיְהוּ כַלָּה, בְּקִשּׁוּטִין אָזְלָא, וּמָאנִין וּלְבוּשִׁין:
- יְחַבֶּק לָהּ בַּעֲלָהּ, וּבִיְסוֹדָא דִּילָהּ, דְּעָבֵד נַיְחָא לָהּ, יְהֵא כַּתִּישׁ כַּתִּישִׁין:
- צְוָחִין אַף עַקְתִין, בְּטֵלִין וּשְׁבִיתִין, בְּרַם אַנְפִּין חֲדַתִּין, וְרוּחִין עִם נַפְשִׁין:
- חַדּוּ סַגִּי יֵיתֵי, וְעַל חֲדָא תַּרְתֵּי, נְהוֹרָא לָהּ יִמְטֵי, וּבֵרְכָאָן דִּנְפִישִׁין:
- קְרִיבוּ שׁוּשְׁבִינִין, עֲבִידוּ תִקּוּנִין, לְאַפָּשָׁא זִינִין, וְנוּנִין עִם רַחֲשִׁין:
- לְמֶעֶבַד נִשְׁמָתִין, וְרוּחִין חַדַתִּין, בְּתַרְתֵּין וּבִתְלָתִין, וּבִתְלָתָא שִׁבְשִׁין:
- וְעִטּוּרִין שַׁבְעִין לָהּ, וּמַלְכָּא דִּלְעֵלָּא, דְּיִתְעַטַּר כֹּלָּא, בְּקַדִּישׁ קַדִּישִׁין:
- רְשִׁימִין וּסְתִימִין, בְּגוֹ כָּל עָלְמִין, בְּרַם עֲתִּיק יוֹמִין, הֲלָא בַּטִּישׁ בַּטִּישִׁין:
- יְהֵא רַעֲוָא קַמֵּהּ, דְּתִשְׁרֵיהּ עַל עַמֵּהּ, דְּיִתְעַנַּג לִשְׁמֵהּ, בִּמְתִיקִין וְדוּבְשִׁין:
- אֲסַדֵּר לִדְרוֹמָא, מְנַרְתָּא דִּסְתִימָא, וְשֻׁלְחָן עִם נַהֲמָא, בִּצְפוֹנָא אָרְשִׁין:
- בּחַמְרָא גוֹ כַסָּא, וּמְדָאנֵי אָסָא, לְאָרוּס וַאֲרוּסָה, לְהַתְקָפָא חֲלָשִׁין:
- נַעֲבֵד לְהוֹן כִּתְרִין, בְּמִלִּין יַקִּירִין, בְּשַׁבְעִין עִטּוּרִין, דְּעַל גַּבֵּי חַמְשִׁין:
- שְׁכִינְתָּא תִּתְעַטָּר, בְּשִׁית נַהֲמֵי לִסְטָר, בְּוָוִין תִּתְקַטָּר[1], וְזִינִין דִּכְנִישִׁין:
- שְׁבִיתִין וּשְׁבִיקִין, מְסָאֳבִין דִּרְחִיקִין, חֲבִילִין דִּמְעִיקִין וְכָל זִינֵי חֲבוּשִׁין:
- לְמִבְצַע עַל רִפְתָּא, כְּזֵיתָא וּכְבֵיעָתָא, תְּרֵין יוּדִין נַקְטָא, סְתִימִין וּפְרִישִׁין:
- מְשַׁח זֵיתָא דַּכְיָא, דְּטָחֲנִין רֵחַיָא, וְנַגְדִּין נַחֲלַיָּא, בְּגַוָּהּ בִּלְחִישִׁין:
- הֲלָא נֵימָא רָזִין, וּמִלִּין דִּגְנִיזִין, דְּלֵיתֵיהוֹן מִתְחַזִּין, טְמִירִין וּכְבִישִׁין:
- אִתְעַטָּרַת כַּלָּה, בְּרָזִין דִּלְעֵלָּא, בְּגוֹ הַאי הִלּוּלָא, דְּעִירִין קַדִּישִׁין:
תרגום:
- אזמר בשבחים להכנס בפתחים, של שדה התפוחים, שהם קדושים.
- נזמין אותה עתה בשולחן חדש ובמנורה טובה, שמאירה על ראשים.
- ימין ושמאל וביניהם כלה. בקישוטים יוצאת בבגדים ולבושים.
- יחבק אותה בעלה, וביסוד אשר לה, שעושה לה נחת, כתוש יכתוש.
- צעקות וגם צרות, בטילות ושובתות, רק פנים שמחות, ורוחות עם נפשות.
- שמחה רבה תבוא, פי שניים, ואור לה יגיע וברכות רבות.
- קרבו שושבינים, עשו תיקונים (לכלה), להרבות במזונות, ודגים עם עופות.
- לעשות נשמות ורוחות חדשות, בשנים ושלושים (דרכים), ובשלושה ענפים.
- ועטרות שבעים לה, והמלך העליון, שיתעטר הכל בקודש הקדשים.
- רשומים וסתומים בתוכה כל עולמות, רק עתיק יומין, הלא הכה יכה.
- יהי רצון לפניו, שישרה על עמו, שיתענג לשמו, בממתקים ודובשנים.
- אערוך בדרום מנורה הנעלמה, ושולחן עם לחם, בצפון אשכין.
- ביין בתוך הכוס ואגודת הדסים, לארוס וארוסה לחזק חלושים.
- נעשה להם כתרים במילים יקרות, בשבעים עיטורים, שעל גבי חמישים.
- השכינה תתעטר בששה לחמים לכל צד, בווים תתקשר, ובמיני (בשמים) צבורים.
- שובתים ונעזבים, הטמאים המרוחקים, המזיקים המעיקים, וכל מיני כשפים.
- לבצוע על הפת, כזית וכביצה, שני יו"דים לקוחה, סתומים ומפורשים.
- שמן זית זך, שטוחנים הריחים, ומושכים הנחלים בתוכה בלחישות.
- הלא נאמר סודות, ומלים הגנוזים, שאינם נראים, טמונים וכבושים.
- נתעטרה הכלה, בסודות של מעלה, בתוך הילולה זו של מלאכים קדושים.
הניגון
על המילים חובר ניגון שמיוחס לרבי הלל מפאריטש. הניגון מוכר גם בחסידויות אחרות בשינויים, ומושר לפעמים עם המילים "האטס גע'פועל'ט אלעס גוטס".
ניגון זה הוא ניגון מ"ח בספר הניגונים.
לחנים נוספים
מלבד הלחן המקובל שנכלל גם בספר הניגונים מקובלים בפי חסידי חב"ד מספר לחנים נוספים על הפיוט.
לחן אחד[2], השתמר מפיו של ר' זלמן טייבל שעל פי עדותו של ר' זלמן חאנין ר' זלמן טייבל שמע את הניגון בעירו דובריאנקה[3] וכן מחסידי חב"ד בניקולייב, והניגון היה חביב עליו מאוד ונהג לנגן אותו בהתלהבות, ועל פי ההשערה לחן זה מקורו בחסידי אדמו"ר האמצעי, ואולי אף קודם לכן[4].
(לחן זה התגלגל גם מחוץ לחסידי חב"ד, והוא מוכר כשיר הישראלי 'במחרשתי' של אליקים צונזור).
לחן נוסף, מופיע בפרוייקט מסורת הניגונים של ר' דוד הורביץ[5] ואף שהוא היה מקובל במשפחות חב"דיות רבות, ככל הנראה מקורו אינו מחסידי חב"ד בדווקא.
נוסחאות שונות
לפיוט זה, כמו בשאר פיוטי האריז"ל לשבת, קיימות גרסאות שונות שנדפסו לאורך השנים בסידורים השונים. כך לדוגמא בסידור הבעל שם טוב פותח הפיוט במילים "אסדר בשבחין"[6].
קישורים חיצוניים
- ביצועים שונים של הניגון: היכל הנגינה • ר' דוד הורביץ • ר' אלאור ולנר • "ניחח" • חב"ד קלאסיק • ניצן-חן רזאל והאשכנזים • דיסק 'אזמר בשבחין'
- הונאת הניגון 'אזמר בשבחין'? • המוזיקאי החב"די עושה סדר
- לחן נוסף בפרוייקט מסורת הניגונים מפי ר' דוד הורביץ - להאזנה (מידע · עזרה)
| שבת | ||
|---|---|---|
| ערב שבת | הכנה לשבת · בגדי שבת · נרות שבת · תוספת שבת · קבלת שבת · לכה דודי · קידוש | |
| תפילות השבת | ערבית · שחרית · תפילת מוסף · מנחה | |
| חלקי השבת | ליל ויום שבת · סעודה שלישית · רעווא דרעווין | |
| בחינות שונות | חקל תפוחין קדישין · עתיקא קדישא · זעיר אנפין | |
| מוצאי שבת | הבדלה · ויתן לך · מלוה מלכה | |
| פרטים נוספים | נשמה יתירה · סעודת שבת · שינה בשבת תענוג · שבת מברכים | |
| זמירות שבת | שלום עליכם · אסדר לסעודתא · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב) · לכה דודי · בני היכלא · אזמר בשבחין · ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן) · מנוחה ושמחה · ידיד נפש · מזמור לדוד ·לכה דודי מלמז' · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו · יתגדל · א-ל אדון · ישמחו במלכותך | |
| ניגונים למוצאי שבת: | אתקינו סעודתא · המבדיל · במוצאי יום מנוחה · אמר השם ליעקב (יענקל יענקל) · אמר השם ליעקב · אמר השם ליעקב יא טאטע יא | |
| ספרים בנושא | מי טל · ביאור הלכות שבת · שבת כהלכה · הלכות שבת על דיני מוקצה ובורר · שמירת שבת כהלכתה · שמירת השבת | |
הערות שוליים
- ↑ נוסח אחר: בווין תתקטר, בשית נהמי לסטר
- ↑ הלחן בביצוע נדב בכר ואורן צור.
- ↑ מהמושבות שייסד אדמו"ר האמצעי.
- ↑ קיר הניגונים - אזמר בשבחן המיוחד, ר' זלמן טייבל.
- ↑ תחילת הקטגוריה 'זמנים שונים', ניגון 26 מהניגונים שלא נכללו בספר הניגונים.
- ↑ צילום הפיוט מתוך סידור הבעל שם טוב, בעמוד 133 מצד שמאל למטה.