הושענא רבה – הבדלי גרסאות

*'''אמירת תהילים בציבור''' - לאחר חצות הלילה אומרים יחד את כל ספר התהילים, רבותינו נשיאינו נהגו גם הם לומר עם הציבור, ובשונה משבת מברכים שאומרים את היהי רצון רק בסיום כל ספר התהילים ברצף, בליל הושענא רבה אומרים יהי רצון בסיום כל ספר. באמירת התהילים בליל הושענא רבה נוהגים לאומרו בזריזות{{הערה|1=ובלשון ספר המנהגים: "ואין מאריכים באמירתו". בחלק מהשנים נמשכה האמירה אצל רבותינו נשיאינו כ-50 דקות בלבד ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=346&hilite= אוצר מנהגי חב"ד אלול-תשרי עמוד שלא].}}. בחלק מהשנים הרבי נעמד רק לאמירת ה'יהי רצון' שבסיום כל ספר, ובשנים האחרונות מנהג הרבי הוא לעמוד במשך כל אמירת התהילים בלילה זה.

*'''וזאת הברכה''' - מנהגנו, שבליל הושענא רבה קורין [[פרשת וזאת הברכה]] רק פעם אחת, כמו כל "משנה תורה", ואילו העברת הסדרה היא בערב [[שמחת תורה]], כשם שבכל שבוע העברת הסדרה היא בערב שבת{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/13/112&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 תורת מנחם]}}.

*'''חלוקת תפוח בדבש''' - באחד השנים הזכיר הרבי מנהג ישן שהגבאים מחלקים לכל הקהל תפוחים מתוקים, וכאשר '''חוזרים לבית''' אוכלים את התפוח בדבש כל אחד בסוכתו שבביתו. ומאז נהוג כך גם בקהילות אנ"ש. המנהג הוא לקבל תפוח מהגבאים דווקא, ומקופת הקהל{{הערה|שיחת ליל הושענא רבה תשמ"ה, ושיחת ליל הושענא רבה תשמ"ז.}}.

*'''זריקת אבטיחים ותפוחים''' - אחר אמירת [[תהלים]] ב[[הושענא רבא]] - ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ובבתי הכנסת, היו הנערים '''זורקים''' מעזרת נשים '''אבטיחים ותפוחים'''{{הערה|1=מזכרונות הרב [[יהודה חיטריק]]}}. כיום מנהג זה לא נהוג בבתי כנסת חב"ד. גם בעבר מנהג זה לא היה נפוץ ונמצא רק בזכרונותיו של הרב חיטריק.