תקיעת שופר – הבדלי גרסאות
| שורה 82: | שורה 82: | ||
מנהג ישראל לתקוע בשופר בכל חודש [[אלול]] (חוץ מ[[ערב ראש השנה]] ) כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה, שנאמר: אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו. | מנהג ישראל לתקוע בשופר בכל חודש [[אלול]] (חוץ מ[[ערב ראש השנה]] ) כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה, שנאמר: אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו. | ||
בתהלים נאמר "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר": המשמעות הפשוטה של הפסוק היא שבראש השנה תוקעים בשופר – ראש השנה נקרא "חודש", כי הוא (גם) ראש חודש. אבל יש כאן גם רמז לכך שתוקעים בשופר "בחודש", בכל חודש אלול{{הערה|[[ | בתהלים נאמר "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר": המשמעות הפשוטה של הפסוק היא שבראש השנה תוקעים בשופר – ראש השנה נקרא "חודש", כי הוא (גם) ראש חודש. אבל יש כאן גם רמז לכך שתוקעים בשופר "בחודש", בכל חודש אלול{{הערה|[[ספרי הלבושים|לבוש]] החור ([[או"ח]]) סימן תקפא סעיף א}}. | ||
בחסידות מבואר, שתקיעת השופר בכלל מעוררת חרדה ויראה; תקיעת השופר של חודש אלול מעוררת [[יראה תתאה]], וזו ההכנה לתקיעת השופר של ראש השנה המעוררת [[יראה עילאה]]{{הערה|אור התורה נצבים ע' א'רפ ואילך.}}. [[הרבי]] מסביר שישנה מעלה ביראה תתאה על פני יראה עילאה, כיוון שבה מודגשת יותר עבודת האדם בכוחות עצמו, ולכן ישנה מעלה לתקיעת השופר באלול על התקיעה בראש השנה{{הערה|1=ראה באריכות [https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/28/index.htm ד"ה אני לדודי תשל"ב].}}. | בחסידות מבואר, שתקיעת השופר בכלל מעוררת חרדה ויראה; תקיעת השופר של חודש אלול מעוררת [[יראה תתאה]], וזו ההכנה לתקיעת השופר של ראש השנה המעוררת [[יראה עילאה]]{{הערה|אור התורה נצבים ע' א'רפ ואילך.}}. [[הרבי]] מסביר שישנה מעלה ביראה תתאה על פני יראה עילאה, כיוון שבה מודגשת יותר עבודת האדם בכוחות עצמו, ולכן ישנה מעלה לתקיעת השופר באלול על התקיעה בראש השנה{{הערה|1=ראה באריכות [https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/28/index.htm ד"ה אני לדודי תשל"ב].}}. | ||