הכינוס הארצי של חסידי חב"ד בארץ הקודש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏קישורים חיצוניים: הוספת קטגוריות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הכינוס הארצי תשכג.jpg|ממוזער|הקהל ושולחן הכבוד בכינוס של שנת [[תשכ"ג]]. נראים בשולחן הכבוד: הרב [[פיניע אלטהויז]], הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב [[ישראל לייבוב]]]]
'''הכינוס הארצי של חסידי חב"ד בארץ הקודש''', הוא כינוס שנתי הנערך על ידי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] מאז היווסדה, כינוס שזכה ליחס אישי מהרבי לכל אורך שנות קיומו.
'''הכינוס הארצי של חסידי חב"ד בארץ הקודש''', הוא כינוס שנתי הנערך על ידי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] מאז היווסדה, כינוס שזכה ליחס אישי מהרבי לכל אורך שנות קיומו.


שורה 4: שורה 5:


==היסטוריה==
==היסטוריה==
[[קובץ:הכינוס הארצי תשכט.jpg|ממוזער|הכינוס הארצי בשנת [[תשכ"ט]]. מימין לשמאל: הרב [[זושא פוזנר]] (נואם), איש ציבור, הרב [[דוד חנזין]], איש ציבור, הרב [[בעריש רוזנברג]], הרב אברהם קוטנר - רבה של לוד, הרב [[שרגא מלך קפלן]]]]
החל משנת [[תשי"ד]] קיימה [[אגודת חסידי חב"ד]] כינוס שנתי, ובשנים הראשונות התקיימו הכינוסים ב[[חול המועד]] של חג הפסח{{הערה|אגרות קודש חלק ח' עמוד שמ. חלק ט' עמוד כט. חלק י"ח עמוד שכז.}}, והחל משנת [[תשכ"ב]] הפכו הכינוסים השנתיים לכינוס ארצי המיועד לכלל חסידי חב"ד בארץ.
החל משנת [[תשי"ד]] קיימה [[אגודת חסידי חב"ד]] כינוס שנתי, ובשנים הראשונות התקיימו הכינוסים ב[[חול המועד]] של חג הפסח{{הערה|אגרות קודש חלק ח' עמוד שמ. חלק ט' עמוד כט. חלק י"ח עמוד שכז.}}, והחל משנת [[תשכ"ב]] הפכו הכינוסים השנתיים לכינוס ארצי המיועד לכלל חסידי חב"ד בארץ.


שורה 11: שורה 13:
*חיזוק [[אחדות החסידים|האחדות והמשפחתיות בין החסידים]]
*חיזוק [[אחדות החסידים|האחדות והמשפחתיות בין החסידים]]


מלבד היחס הכללי של הרבי לכנס באמצעות המארגנים, כאשר הרבי שלח בקבוק '[[לחיים]]' כהשתתפות בכינוס{{הערה|כאשר אחד מהמארגנים לקח בקבוק משקה ב[[חלוקת כוס של ברכה]] במוצאי [[שמחת תורה]] הביע הרבי את פליאתו על כך שלא ניגשו וביקשו שוב גם בשבת שקודם הכינוס (משיחת ש"פ וירא, כ"ף מרחשון תשמ"ז. תורת מנחם התוועדויות תשמ"ז כרך א, עמוד 517).}}, שיגר מברקים ומכתבים באופן קבוע לקראת הכינוס, עודד הרבי באופן פרטי חסידים להשתתף בכנס ולשאוב ממנו כוחות{{הערה|ראו לדוגמא ב'התקשרות' גליון יד עמוד 12.}}, ואף היה מעורב באופן פעיל בפרטי הכינוס, כגון אורך הזמן שהוא יימשך{{הערה|במברק לרב [[חנוך גליצנשטיין]], כ"ז סיון תשי"ז: "לפלא קצת מה שכתב שבתכניתם הוא שהכנוס יארך לכל היותר שתי שעות! והרי מה מגבילם בזה".}}.
באופן קבוע חלק מזמן הכינוס הוקדש לפריסת שלום מהשוהים בחצרות קודשנו בחודש תשרי, ובפרט ל[[הזוכה בגורל|זוכה בגורל]] בנסיעה לרבי באותה שנה.
 
בחלק מהמכתבים למארגנים בהמשך לכינוס, עורר אותם הרבי לעקוב אחר ביצוע החלטות הכנס, דבר שיעורר ויעודד את המשתתפים לממש את ההחלטות שהתקבלו{{הערה|אגרות קודש כרך כב עמ סז-סח.}}.


בשנת [[תשע"ב]] הוקדש נושא הכינוס הארצי להתעוררות סביב הפעילות בהפצת בשורת הגאולה של הרבי, במלאות עשרים שנה לשנת [[תשנ"ב]] בה הניח הרבי דגש גדול בנושא ונתן אישור ליוזמות רבות סביב פרסום בשורת הגאולה{{הערה|[https://col.org.il/news/65034 דיווח באתר COL].}}.
בשנת [[תשע"ב]] הוקדש נושא הכינוס הארצי להתעוררות סביב הפעילות בהפצת בשורת הגאולה של הרבי, במלאות עשרים שנה לשנת [[תשנ"ב]] בה הניח הרבי דגש גדול בנושא ונתן אישור ליוזמות רבות סביב פרסום בשורת הגאולה{{הערה|[https://col.org.il/news/65034 דיווח באתר COL].}}.


באופן מסורתי, הכינוס נערך ב[[בית הכנסת בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]] במרכז [[כפר חב"ד]].
באופן מסורתי, הכינוס נערך ב[[בית הכנסת בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]] במרכז [[כפר חב"ד]]. בשנים הראשונות נערך הכינוס בתל אביב, ובחדר האוכל של ישיבת [[תומכי תמימים לוד]].


בשנים האחרונות, במקביל לכינוס המתקיים על ידי אגודת חסידי חב"ד, מתקיים כינוס במתכונת דומה ובמטרות זהות גם על ידי ארגון [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה]].
בשנים האחרונות, במקביל לכינוס המתקיים על ידי אגודת חסידי חב"ד, מתקיים כינוס במתכונת דומה ובמטרות זהות גם על ידי ארגון [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה]].
===יחס הרבי לכינוס===
[[קובץ:הכינוס הארצי הזוכה בגורל.jpg|ממוזער|[[הזוכה בגורל]] של חודש תשרי [[תשל"ה]] הרב [[זמרוני זליג ציק]] נואם בכנס הארצי של אותה שנה]]
מלבד היחס הכללי של הרבי לכנס באמצעות המארגנים, כאשר הרבי שלח בקבוק '[[לחיים]]' כהשתתפות בכינוס{{הערה|כאשר אחד מהמארגנים לקח בקבוק משקה ב[[חלוקת כוס של ברכה]] במוצאי [[שמחת תורה]] הביע הרבי את פליאתו על כך שלא ניגשו וביקשו שוב גם בשבת שקודם הכינוס (משיחת ש"פ וירא, כ"ף מרחשון תשמ"ז. תורת מנחם התוועדויות תשמ"ז כרך א, עמוד 517).}}, שיגר מברקים ומכתבים באופן קבוע לקראת הכינוס, עודד הרבי באופן פרטי חסידים להשתתף בכנס ולשאוב ממנו כוחות{{הערה|ראו לדוגמא ב'התקשרות' גליון יד עמוד 12.}}, ואף היה מעורב באופן פעיל בפרטי הכינוס, כגון אורך הזמן שהוא יימשך{{הערה|במברק לרב [[חנוך גליצנשטיין]], כ"ז סיון תשי"ז: "לפלא קצת מה שכתב שבתכניתם הוא שהכנוס יארך לכל היותר שתי שעות! והרי מה מגבילם בזה".}}.
בחלק מהמכתבים למארגנים בהמשך לכינוס, עורר אותם הרבי לעקוב אחר ביצוע החלטות הכנס, דבר שיעורר ויעודד את המשתתפים לממש את ההחלטות שהתקבלו{{הערה|אגרות קודש כרך כב עמ סז-סח.}}.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==

גרסה מ־16:06, 18 בפברואר 2021

הקהל ושולחן הכבוד בכינוס של שנת תשכ"ג. נראים בשולחן הכבוד: הרב פיניע אלטהויז, הרב שניאור זלמן גרליק, הרב ישראל לייבוב

הכינוס הארצי של חסידי חב"ד בארץ הקודש, הוא כינוס שנתי הנערך על ידי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש מאז היווסדה, כינוס שזכה ליחס אישי מהרבי לכל אורך שנות קיומו.

הכנס נערך מידי שנה בחודש חשון, ומשולב בקבלת פנים לחסידים שחזרו מהשהות בחצר הרבי בחודש תשרי.

היסטוריה

הכינוס הארצי בשנת תשכ"ט. מימין לשמאל: הרב זושא פוזנר (נואם), איש ציבור, הרב דוד חנזין, איש ציבור, הרב בעריש רוזנברג, הרב אברהם קוטנר - רבה של לוד, הרב שרגא מלך קפלן

החל משנת תשי"ד קיימה אגודת חסידי חב"ד כינוס שנתי, ובשנים הראשונות התקיימו הכינוסים בחול המועד של חג הפסח[1], והחל משנת תשכ"ב הפכו הכינוסים השנתיים לכינוס ארצי המיועד לכלל חסידי חב"ד בארץ.

המטרה בעריכת הכינוס במתכונת ארצית דווקא, אף שהדבר שונה מהאופי הרגיל של התוועדות חסידית, הודגשה פעמים רבות על ידי הדוברים השונים לאורך השנים:

באופן קבוע חלק מזמן הכינוס הוקדש לפריסת שלום מהשוהים בחצרות קודשנו בחודש תשרי, ובפרט לזוכה בגורל בנסיעה לרבי באותה שנה.

בשנת תשע"ב הוקדש נושא הכינוס הארצי להתעוררות סביב הפעילות בהפצת בשורת הגאולה של הרבי, במלאות עשרים שנה לשנת תשנ"ב בה הניח הרבי דגש גדול בנושא ונתן אישור ליוזמות רבות סביב פרסום בשורת הגאולה[2].

באופן מסורתי, הכינוס נערך בבית הכנסת בית מנחם במרכז כפר חב"ד. בשנים הראשונות נערך הכינוס בתל אביב, ובחדר האוכל של ישיבת תומכי תמימים לוד.

בשנים האחרונות, במקביל לכינוס המתקיים על ידי אגודת חסידי חב"ד, מתקיים כינוס במתכונת דומה ובמטרות זהות גם על ידי ארגון האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה.

יחס הרבי לכינוס

הזוכה בגורל של חודש תשרי תשל"ה הרב זמרוני זליג ציק נואם בכנס הארצי של אותה שנה

מלבד היחס הכללי של הרבי לכנס באמצעות המארגנים, כאשר הרבי שלח בקבוק 'לחיים' כהשתתפות בכינוס[3], שיגר מברקים ומכתבים באופן קבוע לקראת הכינוס, עודד הרבי באופן פרטי חסידים להשתתף בכנס ולשאוב ממנו כוחות[4], ואף היה מעורב באופן פעיל בפרטי הכינוס, כגון אורך הזמן שהוא יימשך[5].

בחלק מהמכתבים למארגנים בהמשך לכינוס, עורר אותם הרבי לעקוב אחר ביצוע החלטות הכנס, דבר שיעורר ויעודד את המשתתפים לממש את ההחלטות שהתקבלו[6].

לקריאה נוספת

  • שניאור ברגר, חסידי חב"ד מכל הארץ מתכנסים, יריעה היסטורית מלווה בתמונות מהכינוסים הראשונים ודיווחי העיתונות באותה תקופה, שבועון בית משיח י"ט חשון תשפ"א עמוד 34

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. אגרות קודש חלק ח' עמוד שמ. חלק ט' עמוד כט. חלק י"ח עמוד שכז.
  2. דיווח באתר COL.
  3. כאשר אחד מהמארגנים לקח בקבוק משקה בחלוקת כוס של ברכה במוצאי שמחת תורה הביע הרבי את פליאתו על כך שלא ניגשו וביקשו שוב גם בשבת שקודם הכינוס (משיחת ש"פ וירא, כ"ף מרחשון תשמ"ז. תורת מנחם התוועדויות תשמ"ז כרך א, עמוד 517).
  4. ראו לדוגמא ב'התקשרות' גליון יד עמוד 12.
  5. במברק לרב חנוך גליצנשטיין, כ"ז סיון תשי"ז: "לפלא קצת מה שכתב שבתכניתם הוא שהכנוס יארך לכל היותר שתי שעות! והרי מה מגבילם בזה".
  6. אגרות קודש כרך כב עמ סז-סח.