תפילות השבת: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "ז"ל" ב־"") |
|||
שורה 8: | שורה 8: | ||
== תפילת החול == | == תפילת החול == | ||
תפלת החול הוא בא בדרך [[עבודה]] לברר ולתקן ל[[אתכפיא|אכפייא]] ל[[סטרא אחרא]] לבער ה[[רע]], ועל ידי ההתבוננות ב[[יחודא עילאה]] ב[[קריאת שמע]], והתפעלות ה[[מדות]] ד[[אהבה]] ו[[יראה]] ב[[לב]] בשר דוקא, באהבה דבכל לבבך שהוא בשני יצריך דוקא, שאז מבטל כל רצון זר ורע להיות רק לב אחד לאביו שבשמים הנקרא[[בר לבב]], כמו ב[[מסירות נפש]] כדרשת | תפלת החול הוא בא בדרך [[עבודה]] לברר ולתקן ל[[אתכפיא|אכפייא]] ל[[סטרא אחרא]] לבער ה[[רע]], ועל ידי ההתבוננות ב[[יחודא עילאה]] ב[[קריאת שמע]], והתפעלות ה[[מדות]] ד[[אהבה]] ו[[יראה]] ב[[לב]] בשר דוקא, באהבה דבכל לבבך שהוא בשני יצריך דוקא, שאז מבטל כל רצון זר ורע להיות רק לב אחד לאביו שבשמים הנקרא[[בר לבב]], כמו ב[[מסירות נפש]] כדרשת חז"ל בכל נפשך - אפי' נוטל את נפשך כנ"ל. | ||
והעלאת [[מיין נוקבין]] זו עולה מכל ימי החול בקריאת שמע ו[[תפילה]] שבכל יום. | והעלאת [[מיין נוקבין]] זו עולה מכל ימי החול בקריאת שמע ו[[תפילה]] שבכל יום. |
גרסה מ־21:16, 2 בפברואר 2016
התפילה היא עבודת הלב שבכל יום. בכל זאת ישנו חילוק בין התפילה שבימות החול לתפילה בשבת.
דרך כלל כל ימות החול הוא בחינת הכנה לשבת, דמי שטרח בשבת יאכל בשבת, כו' וגם מצות קריאת שמע שבכל יום במסירות נפש באחד הוא רק הכנה לשבת דוקא.
והענין הוא כידוע ההפרש בין תפלת החול לתפלת השבת:
תפילת החול
תפלת החול הוא בא בדרך עבודה לברר ולתקן לאכפייא לסטרא אחרא לבער הרע, ועל ידי ההתבוננות ביחודא עילאה בקריאת שמע, והתפעלות המדות דאהבה ויראה בלב בשר דוקא, באהבה דבכל לבבך שהוא בשני יצריך דוקא, שאז מבטל כל רצון זר ורע להיות רק לב אחד לאביו שבשמים הנקראבר לבב, כמו במסירות נפש כדרשת חז"ל בכל נפשך - אפי' נוטל את נפשך כנ"ל.
והעלאת מיין נוקבין זו עולה מכל ימי החול בקריאת שמע ותפילה שבכל יום.
תפילה של ליל שבת
המשך עבודה זו היא גם בתפלה דליל שבת, שעולה בהעלאה דעונג האלקי דוקא, שהוא גם כן בבחינת ההעלאה דאור חוזר מלמטה למעלה לצאת מכלי ההגבלה דשכל ומדות שבמוח ולב כו'. אבל בכל זאת, העבודה של ליל שבת שונה מהעבודה של ימות החול, מכיון שהיא רק בהעלאה של העונג העצמי של הנשמה האלקית שתתענג על ה' בעונג נפלא, שהוא בכלות הנפש, וכמו נכספה וגם כלתה נפשי, - מצד התגברות העלאה דעונג, והוא למעלה מבחינת עבודה בבירורים שבתפלה וקריאת שמע דחול.
עבודת התפילה בימות החול היא הכנה לשבת
רק שבחינת העלאה דאור חוזר במסירות נפש בהפקירות בביטול היש לאין גם את היצר הרע עצמו - בק"ש דכל יום, הוא הכנה להעלאת התענוג האלקי דנשמה בתפילה של ערב שבת.
בחינת השוב דימות החול בהמשכה וירידה דאו"י ממקום שעלה לשם במסירות נפש ברץ לבך בפרשת ואהבת להמשיך בתורה ומצוות גלוי אלקות בכלים מכלים שונים - כהמשך הפרשה והיו הדברים האלה, ובעסק התורה ומצוות וצדקה כל היום, זהו שנקרא הכנה רבה לבחינת הירידה והמשכות דעונג העצמיות דאין סוף בכתר וחכמה במדות ביום השבת[1]
הערות שוליים
- ↑ אדמו"ר האמצעי, תורת חיים, שמות חלק ב' פרשת ויקהל מאמר ויקהל משה עמ' תלז, ג.