ל"ג בעומר: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־05:06, 17 במאי 2011

ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה בספירת העומר והוא חל בי"ח באייר.

ביום זה חוגגים בני ישראל את יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי וציון פסיקת מותם של תלמידי רבי עקיבא

אירועי היום

1. מגיפה שהשתוללה בין תלמידי רבי עקיבא והפילה 24,000 תלמידים כעונש על חוסר כבוד שלא נהגו זה בזה. המגיפה פרצה בימים שלאחרי חג הפסח ונמשכה עד לל"ג בעומר.

2. ביום זה נפטר התנא רבי שמעון בר יוחאי - צדיק מתקופת התנאים שגילה את פנמיות התורה וחיבר את ספר הזוהר. ביום פטירתו גילה רבי שמעון לתלמידיו סודות תורה רבים וציווה אותם לציין בכל שנה את יום פטירתו כיום שמחה.

ל"ג בעומר אצל אדמור"י חב"ד

יוצאים לשוח בשדה

הבעל שם טוב, אדמו"ר הזקן ואדמו"ר הצמח צדק היו נוסעים בל"ג בעומר אל השדה. אף שהצמח-צדק לא נהג לצאת לנסיעות, לבד מהנסיעות הידועות לפטרבורג, אך בל"ג בעומר היה יוצא עם החסידים אל השדה.
אצל אדמו"ר האמצעי היה ל"ג בעומר מהימים טובים המצוינים, והיה במצב של התגלות. היו יוצאים לשדה, והיו רואים ישועות ומופתים כמים, במיוחד בעניני ילדים.^[1] מנהג קדום זה, חידש הצמח צדק משנת תקע"ד - השנה הראשונה שקבע את משכנו בעיר ליובאוויטש, בשנת תקע"ד, בעריכת סעודה קלה, שתיית משקה ואכילת ביצים מבושלות, בניגונים ובריקודים. הוא עצמו לא היה נוטל ידיו [לסעודה], אך היה שותה "משקה" (אף שמצד בריאותו היה הדבר אסור עליו). ראו אז מופתים רבים, רובם בנוגע לבנים [= להפקד בבנים], (ולכן במשך כל השנה היו ממתינים לל"ג בעומר)^[2] באמצע הסעודה או בסופה הוא היה בא ואומר מאמר חסידות, והיה מצוה לזקני החסידים לספר לפניו את אשר זוכרים ממנהגי חגיגת ל"ג בעומר בשנים שעברו, ענייני התורה, שיחות והסיפורים שדיברו אז. ואחרי אשר נסע כ"ק אדמו"ר היו החסידים מטביים את לבם ושמחים כל היום עד לפנות ערב. כשנתיישבו חוכרי הכפרים החסידים, בסביבות ליובאוויטש, נקבע מנהג חגיגת ל"ג בעומר בסעודות גדולות, שהיו מתחילות מאחר תפילת שחרית ל"ב בעומר.

^[3]

אדמו"ר המהר"ש היה נוסע בל"ג בעומר עד פרעמאווע (כפר ליד ליובאוויטש).

^[4].

כ"ק אדמו"ר הריי"צ סיפר אודות הסדר-יום בל"ג בעומר בזמן הצמח-צדק: תר"ד, היה עדיין הסדר שאת סעודת ל"ג בעומר ערכו בשדה. הסדר היה שבאור לל"ג בעומר היו החסידים עורכים סעודה ומתוועדים עד מאוחר בלילה. בבוקר ל"ג בעומר היו מתפללים בהשכמה, ומתוועדים עד שעה שתיים בצהרים, ואז היה אדמו"ר הצמח-צדק יוצא אל ה"עולם". באותה שנה חל ערב ל"ג בעומר בסדר תניינא של בה"ב, והרבנים התירו, בהוראת שעה, ליטול ידים לסעודת אחר תפילת המנחה ^[5].

סדר חגיגת ל"ג בעומר היה כנהוג מימי קדם לצאת חוץ לעיר (פעם אל הככר שלפני חצר הרנאראווע ופעם לשדה המישור שבכפר רחרעמאווא). הזוכה בעריכת החגיגה היה מזמין את החסידים היושבים ואת האורחים הבאים, שיבואו אליו עוד ערב ל"ג בעומר, ואחר תפילת מנחה גדולה ביום ל"ב בעומר היה עורך סעודה גדולה בדגים ובשר שנמשכה עד תפילת ערבית.

בשעת הסעודה היו חוזרים מאמר דא"ח, מספרים סיפורי חסידים ומתנגדים, ורוקדים, ועל-פי רוב היו נעורים כל הלילה ומתפללים בהשכמה תפילה בציבור במתינות וגם באריכות.

בשעה האחת-עשרה היתה מוכנה סעודת חלב עם משקה יי"ש לרוב, ומשעה השלישית בערך היו מחכים לביאתו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק.

הדלקות ל"ג בעומר

מרשימת התוועדות כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בל"ג בעומר תרצ"ט: פעם נהגו לעשות "הדלקות" לא רק במירון, אלא גם בירושלים ובחברון. בשנת תרנ"ג [או תרנ"ד, אין זוכרים כיצד אמר אדמו"ר] קנה אדמו"ר הרש"ב את ההדלקה הראשונה.

[מעניין לציין למכתב כ"ק אדמו"ר הרש"ב מכ"ב תרמ"ח, וז"ל: "ההדלקה בחברון ת"ו רצוני לקנות, אך על קבר רשב"י לא יקנה עבורי"]. ^[6]

על התוועדויותיו של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב, מספר ר' רפאל כהן: בל"ג בעומר אחרי תפילת שחרית היתה התוועדות קצרה בבית הרבי [מוהרש"ב] בחדר האוכל. על השולחן היה "משקה" וביצים קשות וקלופות. הרבי לקח ביצה עם המזלג ושם אותה בצלחת, חתך אותה בסכין לאורך לחצאין, וכל חצי שוב חתך לשניים באורך. שרו כמה ניגונים ואמר מאמר חסידות [היו מניחים את בחורי הישיבה להיכנס להתוועדות זו]. ^[7]

מנהגי היום

אין אומרים תחנון ביום זה.

כך כותב אדמו"ר הזקן: שישו ושמחו בה' בכל לב ונפש, ולעשות יום משתה ושמחה בח"י אייר... ולהלל ולרנן בשירות ותשבחות לה' מספר תהילים כגון "תהילה לדוד" וכה"ג... ^[8]

מרשימת התוועדות כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בל"ג בעומר תרצ"ט: פעם נהגו לעשות "הדלקות" לא רק במירון, אלא גם בירושלים ובחברון. בשנת תרנ"ג [או תרנ"ד, אין זוכרים כיצד אמר האדמו"ר] קנה אדמו"ר הרש"ב את ההדלקה הראשונה.

כמ"פ ניגן או הורה לנגן כ"ק אדמו"ר מלך המשיח בקשר לל"ג בעומר, את הניגון על הפסוק "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" ששייך לרבי שמעון. כן הורה הרבי לקבל ביום זה החלטות טובות בפרט העניין של אהבת ישראל.

נוהגים המוני ישראל ביום זה לעלות לקברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון, הרבי עודד נסיעה זו. במרום מתקיימת פעילות של חסידי חב"ד.

תהלוכת ל"ג בעומר

ערך מורחב – תהלוכת ל"ג בעומר

החל משנת תש"מ, מדי שנה, על פי הוראתו של הרבי נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה את הקשר שלהם עם הקב”ה, ע"י תהלוכה הנושאת סיסמאות ברוח אהבת ישראל, אהבת ה’ ומשיח. כרבע מליון ילדים, לפי אומדנים שונים, משתתפים בשנים האחרונות בתהלוכות ל”ג בעומר המתקיימים במאות נקודות ברחבי ישראל, מערכות לוגיסטיות עתירות נסיון מפיקות את סמלי התהלוכות, כובעים, ספרונים, וכן את האטרקציות למיניהן. הרבי עצמו השתתף בתהלוכות בארצות הברית כאשר היה זה מתקיים היום ראשון בשבוע.

ראו גם

ל"ג בעומר והקהל

קישורים חיצונים

הערות שוליים

↑ היום יום ל"ג בעומר. תורת מנחם ח"ג תשי"א עמ' 94.
↑ לוח היום יום (ח"י אייר)
↑ על-פי ליקוטי דיבורים, עמ' 5401
↑ ספר השיחות תרצ"ט, עמ' 233
↑ ס' השיחות תש"א עמ' 85
↑ ספר השיחות תרצ"ט עמ' 033
↑ ליובאוויטש וחייליה עמ' 75 (עם הוספות מספר "אוצר מנהגי חב"ד" עמ' הע"ר
↑ אגרות קודש אדמו"ר הזקן, עמ' קיז.

[1] היום יום ל"ג בעומר. תורת מנחם ח"ג תשי"א עמ' 94.

[2] לוח היום יום (ח"י אייר)

[3] על-פי ליקוטי דיבורים, עמ' 5401

[4] ספר השיחות תרצ"ט, עמ' 233

[5] ס' השיחות תש"א עמ' 85

[6] ספר השיחות תרצ"ט עמ' 033

[7] ליובאוויטש וחייליה עמ' 75 (עם הוספות מספר "אוצר מנהגי חב"ד" עמ' הע"ר

[8] אגרות קודש אדמו"ר הזקן, עמ' קיז.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 ==ל"ג בעומר אצל אדמור"י חב"ד==
-ה[[בעל שם טוב]], [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר הצמח-צדק]] היו נוסעים בל"ג בעומר אל השדה.
+===יוצאים לשוח בשדה===
-אצל [[אדמו"ר האמצעי]] היה ל"ג בעומר מהימים טובים המצוינים, והיה במצב של התגלות. היו יוצאים לשדה, והיו רואים ישועות ומופתים כמים, במיוחד בעניני ילדים.<REF> [[היום יום]] ל"ג בעומר. [[תורת מנחם]] ח"ג [[תשי"א]] עמ' 94.</REF>
-[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג [[התוועדות|להתוועד]] ביום זה.
+*[[הבעל שם טוב]], [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] היו נוסעים בל"ג בעומר אל השדה. אף שהצמח-צדק לא נהג לצאת לנסיעות, לבד מהנסיעות הידועות לפטרבורג, אך בל"ג בעומר היה יוצא עם החסידים אל השדה.
+*אצל [[אדמו"ר האמצעי]] היה ל"ג בעומר מהימים טובים המצוינים, והיה במצב של התגלות. היו יוצאים לשדה, והיו רואים ישועות ומופתים כמים, במיוחד בעניני ילדים.<REF> [[היום יום]] ל"ג בעומר. [[תורת מנחם]] ח"ג [[תשי"א]] עמ' 94.</REF> מנהג קדום זה, חידש הצמח צדק משנת תקע"ד - השנה הראשונה שקבע את משכנו בעיר [[ליובאוויטש]], בשנת תקע"ד, בעריכת סעודה קלה, שתיית משקה ואכילת ביצים מבושלות, בניגונים ובריקודים. הוא עצמו לא היה נוטל ידיו [לסעודה], אך היה שותה "משקה" (אף שמצד בריאותו היה הדבר אסור עליו). ראו אז מופתים רבים, רובם בנוגע לבנים [= להפקד בבנים], (ולכן במשך כל השנה היו ממתינים לל"ג בעומר){{הערה|[[לוח היום יום]] (ח"י אייר)}} באמצע הסעודה או בסופה הוא היה בא ואומר [[מאמר]] חסידות, והיה מצוה לזקני החסידים לספר לפניו את אשר זוכרים ממנהגי חגיגת ל"ג בעומר בשנים שעברו, ענייני התורה, שיחות והסיפורים שדיברו אז. ואחרי אשר נסע כ"ק אדמו"ר היו החסידים מטביים את לבם ושמחים כל היום עד לפנות ערב. כשנתיישבו חוכרי הכפרים החסידים, בסביבות ליובאוויטש, נקבע מנהג חגיגת ל"ג בעומר בסעודות גדולות, שהיו מתחילות מאחר תפילת שחרית ל"ב בעומר.
+<REF>על-פי [[ליקוטי דיבורים]], עמ' 5401</REF>
+*[[אדמו"ר המהר"ש]] היה נוסע בל"ג בעומר עד פרעמאווע (כפר ליד [[ליובאוויטש]]).
+<REF>ספר השיחות תרצ"ט, עמ' 233</REF>.
+כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר אודות הסדר-יום בל"ג בעומר בזמן הצמח-צדק: [[תר"ד]], היה עדיין הסדר שאת סעודת ל"ג בעומר ערכו בשדה. הסדר היה שבאור לל"ג בעומר היו החסידים עורכים סעודה [[התוועדות|ומתוועדים]] עד מאוחר בלילה. בבוקר ל"ג בעומר היו מתפללים בהשכמה, ומתוועדים עד שעה שתיים בצהרים, ואז היה אדמו"ר הצמח-צדק יוצא אל ה"עולם". באותה שנה חל ערב ל"ג בעומר בסדר תניינא של בה"ב, והרבנים התירו, בהוראת שעה, ליטול ידים לסעודת אחר תפילת המנחה
+<REF>ס' השיחות תש"א עמ' 85</REF>.
+סדר חגיגת ל"ג בעומר היה כנהוג מימי קדם לצאת חוץ לעיר (פעם אל הככר שלפני חצר הרנאראווע ופעם לשדה המישור שבכפר רחרעמאווא). הזוכה בעריכת החגיגה היה מזמין את החסידים היושבים ואת האורחים הבאים, שיבואו אליו עוד ערב ל"ג בעומר, ואחר תפילת מנחה גדולה ביום ל"ב בעומר היה עורך סעודה גדולה בדגים ובשר שנמשכה עד תפילת ערבית.
+בשעת הסעודה היו חוזרים מאמר [[דא"ח]], מספרים סיפורי [[חסידים]] ו[[מתנגדים]], ורוקדים, ועל-פי רוב היו נעורים כל הלילה ומתפללים בהשכמה תפילה בציבור במתינות וגם באריכות.
+בשעה האחת-עשרה היתה מוכנה סעודת חלב עם משקה יי"ש לרוב, ומשעה השלישית בערך היו מחכים לביאתו של כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]].
+===הדלקות ל"ג בעומר===
+מרשימת התוועדות כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בל"ג בעומר [[תרצ"ט]]: פעם נהגו לעשות "הדלקות" לא רק במירון, אלא גם ב[[ירושלים]] וב[[חברון]]. בשנת תרנ"ג [או תרנ"ד, אין זוכרים כיצד אמר אדמו"ר] קנה [[אדמו"ר הרש"ב]] את ההדלקה הראשונה.
+[מעניין לציין למכתב כ"ק אדמו"ר הרש"ב מכ"ב תרמ"ח, וז"ל: "ההדלקה בחברון ת"ו רצוני לקנות, אך על קבר רשב"י לא יקנה עבורי"].
+<REF>ספר השיחות תרצ"ט עמ' 033 </REF>
+על התוועדויותיו של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב, מספר ר' [[רפאל כהן]]: בל"ג בעומר אחרי תפילת שחרית היתה התוועדות קצרה בבית הרבי [מוהרש"ב] בחדר האוכל. על השולחן היה "[[משקה]]" וביצים קשות וקלופות. הרבי לקח ביצה עם המזלג ושם אותה בצלחת, חתך אותה בסכין לאורך לחצאין, וכל חצי שוב חתך לשניים באורך. שרו כמה  ניגונים ואמר מאמר חסידות [היו מניחים את בחורי הישיבה להיכנס להתוועדות זו].
+<REF>[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 75 (עם הוספות מספר "[[אוצר מנהגי חב"ד]]" עמ' הע"ר</REF>
 == מנהגי היום ==

חגים וזמנים
מדברי תורה	שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה
מדברי חכמים	חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין
תעניות	צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם
מנהג ישראל	חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב
שבתות מיוחדות	שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות