תענית אסתר – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==מנהגי תענית אסתר== | ==מנהגי תענית אסתר== | ||
חולה (אפילו שאין בו סכנה){{הערה|רמ"א סימן תרפ"ו ס"א. וכן המצטער הרבה מכאב עיניים (שם), וזקנים תשושי-כח (כה"ח תק"נ ס"ק ו). | חולה (אפילו שאין בו סכנה){{הערה|רמ"א סימן תרפ"ו ס"א. וכן המצטער הרבה מכאב עיניים (שם), וזקנים תשושי-כח (כה"ח (סופר) תק"נ ס"ק ו). | ||
}}, מעוברת ומניקה{{הערה|רמ"א שם. והיינו במעוברת אחר מ' יום או שמרגשת חולשה יתירה, ומניקה - בפועל (ראה נטעי-גבריאל בין-המצרים פ"ה, וש"נ).}}, ויולדת כל ל' יום{{הערה|דינה כחולה (שו"ע [[אדמו"ר הזקן]] סימן של ס"ה), נטעי-גבריאל שם.}} - פטורים מהתענית{{הערה|לעניין חתן וכלה בז' ימי המשתה בתענית זו דנו בפוסקים, ורבים מקילין. ראה משנ"ב סימן תרפ"ו בשער הציון ס"ק טז, כף-החיים תקמ"ט סק"י ותרפ"ו סקט"ז וס"ק כח, קיצושו"ע סימן קמא ס"ב, שו"ת יחווה-דעת חלק ב' סימן עח, ונטעי-גבריאל [[נישואין]] חלק ב' פכ"ה ס"ג-ד וש"נ. וכל-שכן בקביעות הנוכחית, כמובן.}}. | }}, מעוברת ומניקה{{הערה|רמ"א שם. והיינו במעוברת אחר מ' יום או שמרגשת חולשה יתירה, ומניקה - בפועל (ראה נטעי-גבריאל בין-המצרים פ"ה, וש"נ).}}, ויולדת כל ל' יום{{הערה|דינה כחולה (שו"ע [[אדמו"ר הזקן]] סימן של ס"ה), נטעי-גבריאל שם.}} - פטורים מהתענית{{הערה|לעניין חתן וכלה בז' ימי המשתה בתענית זו דנו בפוסקים, ורבים מקילין. ראה משנ"ב סימן תרפ"ו בשער הציון ס"ק טז, כף-החיים (סופר) תקמ"ט סק"י ותרפ"ו סקט"ז וס"ק כח, קיצושו"ע סימן קמא ס"ב, שו"ת יחווה-דעת חלק ב' סימן עח, ונטעי-גבריאל [[נישואין]] חלק ב' פכ"ה ס"ג-ד וש"נ. וכל-שכן בקביעות הנוכחית, כמובן.}}. | ||
מי שלא ישן, מותר לו לאכול עד שיעלה עמוד השחר{{הערה|בסידור [[אדמו"ר הזקן]] 'סדר ספירת העומר' כ' שהצום מתחיל בעלות-השחר. וראה אגה"ת פ"ג, [[לקוטי שיחות]] כרך כב עמ' 313 ו'התקשרות' גיליון קא עמ' 17. שיחות-קודש [[תשנ"ב]] חלק ב' עמ' 494 על ידי ציון 12.}}. השוכב לישון ובדעתו להשכים לאכול או לשתות, יתנה בפירוש לפני ה[[שינה]] שיוכל לאכול או לשתות. ואם רגיל לשתות בקומו, אין צריך להתנות לשתייה{{הערה|שו"ע סימן תקס"ד ונו"כ. ב[[אגרות קודש]] חלק ג' עמ' עה איתא, שגם לפי האוסרים זאת בכלל על-פי הזוהר, מותר לכל הדיעות באם עושה זאת לרפואה, לכוון דעתו בתפילה וכיוצא בזה.}}. | מי שלא ישן, מותר לו לאכול עד שיעלה עמוד השחר{{הערה|בסידור [[אדמו"ר הזקן]] 'סדר ספירת העומר' כ' שהצום מתחיל בעלות-השחר. וראה אגה"ת פ"ג, [[לקוטי שיחות]] כרך כב עמ' 313 ו'התקשרות' גיליון קא עמ' 17. שיחות-קודש [[תשנ"ב]] חלק ב' עמ' 494 על ידי ציון 12.}}. השוכב לישון ובדעתו להשכים לאכול או לשתות, יתנה בפירוש לפני ה[[שינה]] שיוכל לאכול או לשתות. ואם רגיל לשתות בקומו, אין צריך להתנות לשתייה{{הערה|שו"ע סימן תקס"ד ונו"כ. ב[[אגרות קודש]] חלק ג' עמ' עה איתא, שגם לפי האוסרים זאת בכלל על-פי הזוהר, מותר לכל הדיעות באם עושה זאת לרפואה, לכוון דעתו בתפילה וכיוצא בזה.}}. | ||