אברהם חיים נאה – הבדלי גרסאות
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
===נכד לחשובי חסידי ליובאוויטש=== | |||
הרב חיים נאה, נולד ב[[י"ג אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]], לאביו הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו מרת מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|ב'ספיר ויהלום' (פומרנץ) ובנודע בשיעורים עמוד 28, מסופר שנקרא בשם זה לאחר שחמש שנים מאז החתונה לא נפקדו הוריו בילדים, עד שאמו הלכה להשתטח על ציונו של בעל [[אור החיים]] הקדוש, ובשעת הברית נקרא בשם אברהם על שם סב אמו, ובשם חיים על שם האור החיים הקדוש.}}. | הרב חיים נאה, נולד ב[[י"ג אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]], לאביו הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו מרת מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|ב'ספיר ויהלום' (פומרנץ) ובנודע בשיעורים עמוד 28, מסופר שנקרא בשם זה לאחר שחמש שנים מאז החתונה לא נפקדו הוריו בילדים, עד שאמו הלכה להשתטח על ציונו של בעל [[אור החיים]] הקדוש, ובשעת הברית נקרא בשם אברהם על שם סב אמו, ובשם חיים על שם האור החיים הקדוש.}}. | ||
| שורה 14: | שורה 16: | ||
[[קובץ:הגרח בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|בצעירותו]] | [[קובץ:הגרח בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|בצעירותו]] | ||
=== מקורב לשדי חמד=== | |||
בילדותו הוא למד אצל הרב יוסף יעסיל הראליק, רבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]] קרבו אז, ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת דרשת ה[[בר מצווה]] שלו, בהיותו בחור צעיר החל בכתיבת ספר חידושי תורה על הש"ס, וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערה|[[נודע בשיעורים]] ע' 55-58}}. | בילדותו הוא למד אצל הרב יוסף יעסיל הראליק, רבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]] קרבו אז, ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת דרשת ה[[בר מצווה]] שלו, בהיותו בחור צעיר החל בכתיבת ספר חידושי תורה על הש"ס, וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערה|[[נודע בשיעורים]] ע' 55-58}}. | ||
| שורה 20: | שורה 23: | ||
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]] | [[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]] | ||
===שליח הרבי הרש"ב בסמרקנד=== | |||
בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערה|המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}. | בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערה|המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}. | ||
| שורה 28: | שורה 32: | ||
לאחר ששב ארצה, [[התחתן]] עם מרת דבורה בת הרב שאול יצחק פניגשטיין{{הערה|על צאצאיו נמנים חבר הכנסת שמחה רוטמן והעיתונאי ידיד חב"ד שאול שיף}} (חסיד גור, ומייסד שכונת בתי ורשה ביפו) והתגורר ב[[ירושלים]]. | לאחר ששב ארצה, [[התחתן]] עם מרת דבורה בת הרב שאול יצחק פניגשטיין{{הערה|על צאצאיו נמנים חבר הכנסת שמחה רוטמן והעיתונאי ידיד חב"ד שאול שיף}} (חסיד גור, ומייסד שכונת בתי ורשה ביפו) והתגורר ב[[ירושלים]]. | ||
===ראש ישיבה במצרים=== | |||
בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]], הוגלה הרב נאה יחד עם רבים מיהודי [[ארץ הקודש]], למצרים. רעייתו [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים. ב[[מצרים]] ייסד הרב נאה ישיבה לגולים, כמו כן הוא הוציא אז ספר ליהודי מצרים בשם "שנות חיים"{{הערה|בפתח ספרו מספר מעט על גלות מצרים, עוד נכתב על כך בספר [[נודע בשיעורים]] פרק ז'}}. | בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]], הוגלה הרב נאה יחד עם רבים מיהודי [[ארץ הקודש]], למצרים. רעייתו [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים. ב[[מצרים]] ייסד הרב נאה ישיבה לגולים, כמו כן הוא הוציא אז ספר ליהודי מצרים בשם "שנות חיים"{{הערה|בפתח ספרו מספר מעט על גלות מצרים, עוד נכתב על כך בספר [[נודע בשיעורים]] פרק ז'}}. | ||
[[קובץ:הדירה_של_ח''נ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מראה דירת ר' חיים נאה]] | [[קובץ:הדירה_של_ח''נ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מראה דירת ר' חיים נאה]] | ||
===יד ימינו של הגרי"ח זוננפלד=== | |||
בתום המלחמה חזר הרב נאה ל[[ירושלים]] כמזכירו ויד ימינו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] גאב"ד העדה החרדית. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת [[העדה החרדית]] וחבר ועד השחיטה של העדה החרדית{{הערה|[[נודע בשיעורים]] ע' 99}}. יחד עם הרב זוננפלד פעל נגד חלק מפעולותיו של [[הרב קוק]] בירושלים, כבחירת נשים ונסיונותיו השונים להחדרת שינויים חדשניים בארץ הקודש{{הערה|נודע בשיעורים ע' 100-104}}. | בתום המלחמה חזר הרב נאה ל[[ירושלים]] כמזכירו ויד ימינו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] גאב"ד העדה החרדית. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת [[העדה החרדית]] וחבר ועד השחיטה של העדה החרדית{{הערה|[[נודע בשיעורים]] ע' 99}}. יחד עם הרב זוננפלד פעל נגד חלק מפעולותיו של [[הרב קוק]] בירושלים, כבחירת נשים ונסיונותיו השונים להחדרת שינויים חדשניים בארץ הקודש{{הערה|נודע בשיעורים ע' 100-104}}. | ||
===מנהל בכולל חב"ד=== | |||
בשנת [[תרח"צ]] מונה כחבר הנהלת [[כולל חב"ד]]. בשנים הבאות פעל במסגרת כולל חב"ד ובשנת [[תש"ח]] ערב פרוץ [[מלחמת השחרור]], רכש [[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת קבורה חדשה בהר הזיתים]], שכן חלקת כולל חב"ד כבר הייתה מלאה. בפועל החלו להשתמש בחלקה לאחר מלחמת ששת הימים. | בשנת [[תרח"צ]] מונה כחבר הנהלת [[כולל חב"ד]]. בשנים הבאות פעל במסגרת כולל חב"ד ובשנת [[תש"ח]] ערב פרוץ [[מלחמת השחרור]], רכש [[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת קבורה חדשה בהר הזיתים]], שכן חלקת כולל חב"ד כבר הייתה מלאה. בפועל החלו להשתמש בחלקה לאחר מלחמת ששת הימים. | ||
בזמן מלחמת השחרור המשיך לכתוב את חיבוריו החשובים, תחת הפגזות. | |||
בשנת [[תש"ט]] מינה אדמו"ר הריי"צ אותו כמנהל כולל חב"ד יחד עם הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[שאול דוב זיסלין]], הרב [[עזריאל זליג סלונים]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]. הרב נאה וסלונים מונו להיות המנהלים הראשיים. | בשנת [[תש"ט]] מינה אדמו"ר הריי"צ אותו כמנהל כולל חב"ד יחד עם הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[שאול דוב זיסלין]], הרב [[עזריאל זליג סלונים]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]. הרב נאה וסלונים מונו להיות המנהלים הראשיים. | ||