ופרצת: הבדלים בין גרסאות בדף

מבצעי הרבי
עשרת המבצעים
	תפילין · תורה · מזוזה · צדקה · בית מלא ספרים · נש"ק · כשרות · טהרת המשפחה · חינוך · אהבת ישראל
מבצעים שונים
	מסיבות שבת · שופר · לולב · חנוכה · פורים · מצה · והשיב לב אבות על בנים · ל"ג בעומר · עשרת הדברות · אות בספר התורה לילדי ישראל · אות בספר תורה הכללי . אות בספר תורה לחיילי צה"ל · הקהל · משיח · יום הולדת · הקהלת קהילות · הדפסת התניא · עידוד הילודה

חזותיקוד ויקי

גרסה מ־07:35, 9 באפריל 2024

ערך זה עוסק בסיסמת הרבי "ופרצת". אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ופרצת (פירושונים).

ופרצת, קיצור למילות הפסוק^[1] "וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה" - המופיע בברכת ה' ליעקב אבינו, הינה סיסמא שטבע הרבי בשנת תשח"י כקריאה לפרוץ את הגדרים והרגילות בלימוד תורה ועבודת ה' ובפרט בעבודת הפצת היהדות והפצת המעיינות חוצה. בעקבות הוראות ועידודים מהרבי, החלה בארץ הקודש מהםכת הרחבת המוסדות והפעילות בכל התחומים בסימן ופרצת ובשנים הבאות כל הפעילות "חוצה" כונתה "ופרצת" וניגון "ופרצת" היה סימן היכר לפעילות חב"דית בארץ הקודש.

רקע

בהתוועדות חג הגאולה י"ב תמוז תשח"י דיבר הרבי בקשר לחנוכת בית כנסת חדש בכפר חב"ד, והסביר איך בניין בית הכנסת מבטא את העניין של "ופרצת". לאחר מכן החל לבאר שעניין "ופרצת" שייך בעבודת ה' של כל אחד: "ועל דרך זה נדרש גם מכל אחד ואחד מאתנו בעבודתו לקונו - לפעול הענין ד"ופרצת" בהגבלה ד"ימה וקדמה וצפונה ונגבה" של הגוף ונפש הבהמית, ועל ידי זה יפעל גם בחלקו בעולם". בהמשך בירך שבית הכנסת החדש, וגם בניינים נוספים שנבנים על ידי החסידים במקומות אחרים בעולם, יהיו באופן של "ופרצת". לאחר שיחה זו הורה לכמה מהנוכחים לומר 'לחיים' על כוס גדולה, באופן של "ופרצת".

בהמשך ההתוועדות דיבר על עניין "ופרצת" בקשר לתלמידי הישיבה, ואמר:

"קול קורא" לכל התלמידים של תומכי תמימים:

כיון שההנהלה עומדת במצב של ישוב הדעת מה עליהם לעשות -

אזי תתחילו כולכם לצעוק "ופרצת", ועי"ז תפעלו גם פריצת ההגבלות של ההנהלה.

— תורת מנחם, כרך כג, עמ' 151

התלמידים צעקו "ופרצת", ואחר כך אמר הרבי שינגנו תיכף ניגון.

בהתוועדות שבת פרשת עקב, שבת מברכים אלול תשח"י, ביאר הרבי את המושג בראייתה של תורת החסידות במאמר ד"ה 'ופרצת', בו הסביר הרבי את המושג, דרכי הפעולה והקשר בינו לבין הגאולה האמיתית והשלימה^[2].

לאורך כל השנה הבאה המשיך ועורר על עניין זה, תוך שהוא מקשרו לנושאים שונים^[3]. הרבי כתב ש"ופרצת" היא "הסיסמא דשנה זו"^[4], כינה את שנת תשי"ט "שנת ופרצת"^[5], והזכיר את העניין רבות באגרות קדשו^[6].

כיצד מבצעים ופרצת

הרבי הסביר את מהותה של העבודה באופן של "ופרצת", שהיא - לא להתחשב בכל המדידות וההגבלות שצצות במהלך העבודה. לדוגמה: כאשר מקימים מוסד חינוכי, יש להרחיבו ולהגדיל את מספר התלמידים גם כאשר נראה שהמצב הכספי אינו מאפשר זאת; ואדרבה, על ידי ובזכות הגדלת הפעילות תבוא גם ההגדלה באמצעים. וכן בעבודת ה' האישית של כל אחד: עליו לקבל על עצמו החלטות להוסיף בלימוד תורה גם כשנראה לו שאין לו די זמן לכך, או בהידורים בקיום המצוות וכן הלאה^[7].

הרבי הוסיף שהעניין של "ופרצת" נוגע בכל שלושת הקוים בעבודת ה': לימוד התורה, עבודת התפילה וגמילות חסדים - נתינת צדקה יותר מההגבלות^[8]. כמו כן ענין "ופרצת" מורה שהעבודה צריכה להיות בשמחה, כי שמחה פורצת את כל הגדרים^[9].

הרבי הדגיש שבפסוק "ופרצת" ישנו חידוש, שלמרות שנמנים בו ארבע הרוחות "ימה וקדמה וצפונה ונגבה" - שמבטאים את ענין ההגבלה - אף על פי כן פועלים גם על ההגבלות עצמם שיהיו במצב שלמעלה מהגבלה^[10].

כמו כן הסביר שהעניין של "ופרצת" מראה שהתורה עצמה נותנת מקום להגבלות שאותם פורצים, דהיינו, שהגבלות אלו הם מתאימות על פי תורה. ואף על פי כן מודגש שצריכים לפרוץ גם את ההגבלות שעל פי התורה (למשל: ללמוד תורה יותר מהשיעור שמצווה על פי התורה, ולתת צדקה יותר מחומש)^[11].

על ידי העבודה באופן של "ופרצת" מביאים את המשיח, שענינו הוא פריצת כל ההגבלות, כדברי הפסוק אודותיו^[12]: "עלה הפורץ לפניהם"^[13].

ופרצת בארץ הקודש

במהלך שנת תשי"ט החלו חסידי חב"ד בארץ הקודש ליישם בשטח את הוראות הרבי בענין ופרצת.

הורחבה עבודת הרשת. וכרבי שלח שליח חינוך מיוחד הרב זושא פויזנר
מבצע לולב הפך למבצע רחב ומקיף בו אלפים נטלו לולב
התוועדויות י"ט כסלו נערכו בסימן ופרצת - משיכת המונים להתוועדויות
כל עבודת ההפצה בשאיפה להרחבה ופריצת גבולות^[14].

ניגון ופרצת

ערך מורחב – ניגון ופרצת

בהמשך לדברי הרבי אודות ופרצת, הורה בהתוועדות כ' מנחם אב^[15]: "עד שילחינו ניגון על "ופרצת" - יכריזו "ופרצת", ללא ניגון".

לאחר מכן ניסו חסידים להתאים את מילות הפסוק "ופרצת" לכמה ניגונים. בהתחלה התאימו זאת לניגון דיינו וכך שרו זאת כמה פעמים. אמנם הניגון לא נקלט היטב בקהל.

באותה תקופה עלה בדעתו של המוזיקאי החב"די הרב יוסף מרטון להתאים את המילים לניגון מדוברובנה שבספר הניגונים. לאחר ששלח את ההצעה לרבי התקשר הרב חיים מרדכי אייזיק חודוקוב לחזן הרב משה טלישבסקי וביקש ממנו לנגן את הניגון בטלפון. לאחר מכן התברר שהרבי היה על הקו והאזין לניגון, ולאחר מכן הביע את הסכמתו לניגון זה^[16].

מאז התקבל הניגון כניגון "ופרצת", והושר פעמים רבות אצל הרבי כשפעמים רבות זכה לעידודים נמרצים. הניגון התפרסם גם בציבור הרחב והוא אחד הניגונים החב"דיים הנפוצים ביותר.

קישורים חיצוניים

לב לייבמן, ופרצת: סיסמה שהפכה לניגון, באתר קיר הניגונים
מחיי המוסדות: ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה, בתוך בטאון חב"ד, י' שבט תשי"ט

הערות שוליים

↑ ויצא כח, יד.
↑ המאמר
↑ ראה למשל שיחות י"ט כסלו תשי"ט. ליל כ"ט אלול תשי"ט. וראה גם בשיחות המצויינות להלן בפיסקה #עניינה.
↑ אגרות קודש חלק יח, אגרת ו'תשסח.
↑ אגרות קודש שם, אגרת ו'תשצד*.
↑ ראה אגרות קודש שם, אגרת ו'תקמא ובאגרות המצויינות שם.
↑ שיחת כ' מנחם אב תשח"י.
↑ שיחת שבת בראשית תשי"ט. שבת בראשית תש"כ.
↑ שיחת שבת פרשת האזינו תשי"ט.
↑ ראה שיחות י"ב תמוז תשח"י. שבת בראשית תשי"ט.
↑ שיחת י' שבט תשי"ט.
↑ מיכה ב, יג.
↑ שיחת י"ט כסלו תשי"ט.
↑ ביטאון חב"ד
↑ שיחת כ' מנחם אב תשח"י.
↑ ראה בכתבה "'ופרצת - ניגון וסיסמה" בקישורים חיצוניים.

[1] ויצא כח, יד.

[2] המאמר

[3] ראה למשל שיחות י"ט כסלו תשי"ט. ליל כ"ט אלול תשי"ט. וראה גם בשיחות המצויינות להלן בפיסקה #עניינה.

[4] אגרות קודש חלק יח, אגרת ו'תשסח.

[5] אגרות קודש שם, אגרת ו'תשצד*.

[6] ראה אגרות קודש שם, אגרת ו'תקמא ובאגרות המצויינות שם.

[7] שיחת כ' מנחם אב תשח"י.

[8] שיחת שבת בראשית תשי"ט. שבת בראשית תש"כ.

[9] שיחת שבת פרשת האזינו תשי"ט.

[10] ראה שיחות י"ב תמוז תשח"י. שבת בראשית תשי"ט.

[11] שיחת י' שבט תשי"ט.

[12] מיכה ב, יג.

[13] שיחת י"ט כסלו תשי"ט.

[14] ביטאון חב"ד

[15] שיחת כ' מנחם אב תשח"י.

[16] ראה בכתבה "'ופרצת - ניגון וסיסמה" בקישורים חיצוניים.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 לאורך כל השנה הבאה המשיך ועורר על עניין זה, תוך שהוא מקשרו לנושאים שונים{{הערה|1=ראה למשל שיחות [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/24/21/257.htm י"ט כסלו תשי"ט]. [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/26/14/239.htm ליל כ"ט אלול תשי"ט]. וראה גם בשיחות המצויינות להלן בפיסקה [[#עניינה]].}}. הרבי כתב ש"ופרצת" היא "הסיסמא דשנה זו"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/18/6768 אגרות קודש חלק יח, אגרת ו'תשסח].}}, כינה את שנת [[תשי"ט]] "'''שנת ופרצת'''"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/18/6794a אגרות קודש שם, אגרת ו'תשצד*].}}, והזכיר את העניין רבות באגרות קדשו{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/18/6541 אגרות קודש שם, אגרת ו'תקמא] ובאגרות המצויינות שם.}}.
-==עניינה==
+==כיצד מבצעים ופרצת==
 הרבי הסביר את מהותה של העבודה באופן של "ופרצת", שהיא - לא להתחשב בכל המדידות וההגבלות שצצות במהלך העבודה. לדוגמה: כאשר מקימים מוסד חינוכי, יש להרחיבו ולהגדיל את מספר התלמידים גם כאשר נראה שהמצב הכספי אינו מאפשר זאת; ואדרבה, על ידי ובזכות הגדלת הפעילות תבוא גם ההגדלה באמצעים. וכן בעבודת ה' האישית של כל אחד: עליו לקבל על עצמו החלטות להוסיף ב[[לימוד תורה]] גם כשנראה לו שאין לו די זמן לכך, או ב[[הידור מצווה|הידורים בקיום המצוות]] וכן הלאה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/23/21/242 שיחת כ' מנחם אב תשח"י].}}.