עדין אבן ישראל (שטיינזלץ): הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
שורה 99: שורה 99:
בשנת [[תשכ"ה]], בהיותו בן 27, החל במפעלו המרכזי: תרגום וביאור התלמוד הבבלי לעברית, עבודה שארכה כ־50 שנה. הרב הסביר את הרעיון המארגן שמאחורי המפעל השאפתני:
בשנת [[תשכ"ה]], בהיותו בן 27, החל במפעלו המרכזי: תרגום וביאור התלמוד הבבלי לעברית, עבודה שארכה כ־50 שנה. הרב הסביר את הרעיון המארגן שמאחורי המפעל השאפתני:
מה שאני ניסיתי לעשות הוא להסיר את המחיצה. אני קורא למה שעשיתי 'מורה מיטלטל'. אתה יכול לקחת אותו, לפתוח לבד ולקרוא. אם אני מדבר כל הזמן ואין מי שיקשיב לי, זה לא דיאלוג. לרוב הקהל בישראל התלמוד הוא עולם סגור, נעול. בשביל שיהיה דיאלוג הוא צריך להיות יותר ברור להם.
מה שאני ניסיתי לעשות הוא להסיר את המחיצה. אני קורא למה שעשיתי 'מורה מיטלטל'. אתה יכול לקחת אותו, לפתוח לבד ולקרוא. אם אני מדבר כל הזמן ואין מי שיקשיב לי, זה לא דיאלוג. לרוב הקהל בישראל התלמוד הוא עולם סגור, נעול. בשביל שיהיה דיאלוג הוא צריך להיות יותר ברור להם.
בשנת [[תשכ"ה]] הקים את "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" השוכן כיום בשכונת 'נחלאות' ב[[ירושלים]] והתחיל עם פרוייקט חייו - ביאור ופירוש של ה[[תלמוד]]ים, במטרה להנגישם לדובר שפת ה[[עברית]] המודרנית. ביאורו של "שטיינזלץ" על הלמוד כולל; [[ניקוד]], פיסוק, חלוקה לפסקאות, תרגום המילים ה[[ארמית|ארמיות]] של התלמוד, ביאור, הוספת מבואות, הסברים, סיכומים, ביוגרפיות חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות. כל אלה בנוסף לפירושים המקובלים ([[רש"י]] ו[[תוספות]]). ביום [[א' בכסלו]] שנת [[תשע"א]] סיים את פרושו לתלמוד בבלי.
בשנת [[תשכ"ה]] הקים את "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" השוכן כיום בשכונת 'נחלאות' ב[[ירושלים]] והתחיל עם פרוייקט חייו - ביאור ופירוש של ה[[תלמוד]]ים, במטרה להנגישם לדובר שפת ה[[עברית]] המודרנית. ביאורו של "שטיינזלץ" על הלמוד כולל; [[ניקוד]], פיסוק, חלוקה לפסקאות, תרגום המילים ה[[ארמית|ארמיות]] של התלמוד, ביאור, הוספת מבואות, הסברים, סיכומים, ביוגרפיות חכמי התלמוד, תרשימים ותמונות. בשנת [[תש"ע]] סיים את כתיבת הביאור. לכבוד זה היה אירוע מרכזי ששודר בשידור חי ליותר מ־300 מוקדים ברחבי העולם.
 
[[קובץ:עם שזר.jpg|ממוזער|מעניק לנשיא [[זלמן שזר]] את ספרו הראשון על הגמרא.]]
[[קובץ:עם שזר.jpg|ממוזער|מעניק לנשיא [[זלמן שזר]] את ספרו הראשון על הגמרא.]]


אחד ממנהיגי הציבור הליטאי שנלחם נגד חב"ד, לא היה שבע רצון מהוצאת תלמוד שטיינזלץ על ידי חסיד חב"ד, וכחלק מהמלחמה מול חב"ד החל לאסור לימוד זה.
==המתנגדים נלחמים בגמרא שטיינזלץ==
אותו אדם החל לשכנע רבנים ידועים שיחתמו נגד התלמוד של הרב שטיינזלץ. בעת שניסה לשכנע את העדה החרדית לחתום נגד התלמוד, התנגד לכך אחד מחברי העדה החרדית ואמר:"אין לנו להתערב במחלוקת בין דגל התורה וחב"ד!". בסופו של דבר חלקם חתמו נגד וחלקם לא.
על פי עדותו של הרב שטיינזלץ, את הרעיון וההדרכה לצורת הדפסת תלמוד שטיינזלץ קיבל מ[[הרבי]]. הרב קיבל מכתבי ברכה מהרבי כשהוציא לאור את פירושו לתלמוד הבבלי {{הערה| ראו למשל: אגרת מה' מרחשון תשכ"ט, אג"ק חלק כו, עמ' ט.}}.
בעבר, התנגדו לרב שטיינזלץ רבנים ופוסקים מפורסמים (ביניהם הרב [[שמואל וואזנר]], הרב [[חיים קריזווירט]], הרב [[מאיר ברנדסדורפר]], הרב [[אליעזר יהודה וולדנברג]] ועוד) ויצאו נגד ספריו, ביניהם הספרים "אישים במקרא" ונגד ספרי הפירושים שלו לגמרא. היה זה בהשפעת אותו מנהיג ליטאי. יש לציין שלמחלוקת נגד הרב שטיינזלץ, שהייתה בעיקר בגלל היותו חסיד חב"ד, הצטרפו גם אינטרסים מסחריים. אברכים ליטאים בארה"ב עסקו באותה עת בתרגום הש"ס לאנגלית (ובהמשך לעברית) [בהוצאת ארטסקרול], והם ניצלו את ההזדמנות כדי להפריע לרב שטיינזלץ בתרגום התלמוד לאנגלית ולהתחרות בו. - {{הערה|ע"פ נרי לבנה, מוסף של שבת, עיתון "חדשות", י"ז אב תשמ"ט, עמ' 5, "למה רודפים אותו"?.  - [(בשנת 2011 התבטא הרב שטיינזלץ בעניין הביקורת על ספריו: "חלק מזה נבע ממקורות לא טהורים. היו לכך כל מיני סיבות ששייכות אל 'מתחת לחגורה', ואינן שייכות לעניינים שבקדושה. היו גם סיבות שאני יכול להבין. תראה, כאשר מישהו גדל והתחנך בתוך העולם החרדי אז מכירים אותו ומתייחסים אליו אחרת. אבל כשבא מישהו, שהוא, לגבי רבים, זר, חושדים בו. זה היה גם חלק מסוים מהמערכה נגד חב"ד". - מוטי לוי‏, הרב שטיינזלץ: הרבנים החרדיים אינם מושלמים, באתר וואלה!‏, 30 במאי 2011.)]}}. לעומת זאת, רבי משה פיינשטיין, האדמו"ר מערלוי, ה"נתיבות שלום" מסלונים והרב מרדכי אליהו, נתנו הסכמתם וברכתם לתלמוד שטיינזלץ {{הערה| ראו הסכמותיהם באתר מרכז שטיינזלץ, ב:הסכמות לעבודת הרב}}. על פי עדותו של הרב שטיינזלץ, את הרעיון וההדרכה לצורת הדפסת תלמוד שטיינזלץ קיבל מהרבי. הרב קיבל מכתבי ברכה מהרבי כשהוציא לאור את פירושו לתלמוד הבבלי {{הערה| ראו למשל: אגרת מה' מרחשון תשכ"ט, אג"ק חלק כו, עמ' ט.}}.
 
ראש ישיבת פונוביז', שכידוע נלחם נגד חב"ד, לא ראה בטוב את ההצלחה האדירה של הוצאת תלמוד שטיינזלץ על ידי חסיד חב"ד, וכחלק מהמלחמה מול חב"ד אסר ללמוד בגמרא שטיינזלץ.
אותו ראש ישיבה רב מעללים, החל לשכנע רבנים ידועים שיחתמו נגד התלמוד של הרב שטיינזלץ. בעת שניסה לשכנע את העדה החרדית לחתום נגד התלמוד, התנגד לכך אחד מחברי העדה החרדית ואמר:"אין לנו להתערב במחלוקת בין דגל התורה וחב"ד!". בסופו של דבר חלקם חתמו נגד וחלקם לא.
בעבר, התנגדו לרב שטיינזלץ רבנים ופוסקים מפורסמים (ביניהם הרב [[שמואל וואזנר]], הרב [[חיים קריזווירט]], הרב [[מאיר ברנדסדורפר]], הרב [[אליעזר יהודה וולדנברג]] ועוד) ויצאו נגד ספריו, ביניהם הספרים "אישים במקרא" ונגד ספרי הפירושים שלו לגמרא. היה זה בהשפעת אותו מנהיג ליטאי. יש לציין שלמחלוקת נגד הרב שטיינזלץ, שהייתה בעיקר בגלל היותו חסיד חב"ד, הצטרפו גם אינטרסים מסחריים. אברכים ליטאים בארה"ב עסקו באותה עת בתרגום הש"ס לאנגלית (ובהמשך לעברית) [בהוצאת ארטסקרול], והם ניצלו את ההזדמנות כדי להפריע לרב שטיינזלץ בתרגום התלמוד לאנגלית ולהתחרות בו. - {{הערה|ע"פ נרי לבנה, מוסף של שבת, עיתון "חדשות", י"ז אב תשמ"ט, עמ' 5, "למה רודפים אותו"?}} בשנת 2011 התבטא הרב שטיינזלץ בעניין הביקורת על ספריו: "חלק מזה נבע ממקורות לא טהורים. היו לכך כל מיני סיבות ששייכות אל 'מתחת לחגורה', ואינן שייכות לעניינים שבקדושה. היו גם סיבות שאני יכול להבין. תראה, כאשר מישהו גדל והתחנך בתוך העולם החרדי אז מכירים אותו ומתייחסים אליו אחרת. אבל כשבא מישהו, שהוא, לגבי רבים, זר, חושדים בו. זה היה גם חלק מסוים מהמערכה נגד חב"ד". {{הערה|מוטי לוי‏, הרב שטיינזלץ: הרבנים החרדיים אינם מושלמים, באתר וואלה!‏, 30 במאי 2011.)]}}. לעומת זאת, הרב [[משה פיינשטיין]] מפוסקי הדור, האדמו"ר מערלוי, האדמו"ר "נתיבות שלום" מסלונים והראשון לציון הרברב מרדכי אליהו, נתנו הסכמתם וברכתם לתלמוד שטיינזלץ {{הערה| ראו הסכמותיהם באתר מרכז שטיינזלץ, ב:הסכמות לעבודת הרב}}.  
מלאכת הכתיבה נמשכה שנים רבות מעל למצופה, נקודה שעליה עמד הרב:
מלאכת הכתיבה נמשכה שנים רבות מעל למצופה, נקודה שעליה עמד הרב:


{{ציטוטון|אם הייתי יודע כמה קשה הדבר ובכמה עמל הוא כרוך, ייתכן שלא הייתי מעז להתחיל במפעל הזה, אם הייתי חושד שזה ייקח לי למעלה מארבעים שנה ייתכן שלא הייתי מעז. אבל הייתי צעיר, וכשאתה צעיר אתה קצת טיפש ולא לוקח בחשבון את הקשיים והבעיות הכלכליות והלוגיסטיות בהוצאה של ספר כזה.}}
{{ציטוטון|אם הייתי יודע כמה קשה הדבר ובכמה עמל הוא כרוך, ייתכן שלא הייתי מעז להתחיל במפעל הזה, אם הייתי חושד שזה ייקח לי למעלה מארבעים שנה ייתכן שלא הייתי מעז. אבל הייתי צעיר, וכשאתה צעיר אתה קצת טיפש ולא לוקח בחשבון את הקשיים והבעיות הכלכליות והלוגיסטיות בהוצאה של ספר כזה.}}
בשנת [[תש"ע]] סיים את כתיבת הביאור. לכבוד זה היה אירוע מרכזי ששודר בשידור חי ליותר מ־300 מוקדים ברחבי העולם.


==ספרי ביאורים==  
==ספרי ביאורים==  
603

עריכות