חיים מרדכי אייזיק חדקוב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 14: | שורה 14: | ||
מגיל 18{{הערה|בשנת תרפ"א. אברהם גודין, ביטאון חב"ד, ניסן תשל"א עמוד 44. שנים ראשונות בעברית עמוד 312}} שימש הרב חדקוב כמנהל בית הספר "תורה ודרך ארץ" וניהל אותו כמחנך בקי וותיק. תלמידו, הרב [[אברהם גודין]] סיפר על מסירותו הרבה של מנהלו האהוב לחינוך, כיצד השקיע שעות רבות מחוץ למסגרת העבודה, דאג באופן אישי לחינוך של כל אחד וסייע לכל תלמיד במצטרך לו. הורים רבים רשמו את ילדיהם לבית הספר ושמו הטוב הלך לפניו. סניפים רבים נפתחו תחת הנהלתו הברוכה. במקרה אחד, חסיד חב"ד רצה להעביר את בתו מבית הספר כדי שהיא תקבל תעודה יותר מקובלת, [[הרבי הריי"צ]] הורה להחזירה לבית ספר תורה ודרך ארץ. | מגיל 18{{הערה|בשנת תרפ"א. אברהם גודין, ביטאון חב"ד, ניסן תשל"א עמוד 44. שנים ראשונות בעברית עמוד 312}} שימש הרב חדקוב כמנהל בית הספר "תורה ודרך ארץ" וניהל אותו כמחנך בקי וותיק. תלמידו, הרב [[אברהם גודין]] סיפר על מסירותו הרבה של מנהלו האהוב לחינוך, כיצד השקיע שעות רבות מחוץ למסגרת העבודה, דאג באופן אישי לחינוך של כל אחד וסייע לכל תלמיד במצטרך לו. הורים רבים רשמו את ילדיהם לבית הספר ושמו הטוב הלך לפניו. סניפים רבים נפתחו תחת הנהלתו הברוכה. במקרה אחד, חסיד חב"ד רצה להעביר את בתו מבית הספר כדי שהיא תקבל תעודה יותר מקובלת, [[הרבי הריי"צ]] הורה להחזירה לבית ספר תורה ודרך ארץ. | ||
הרב חדקוב התמנה כחבר במשרד החינוך העירוני, וכן שימש כשר החינוך היהודי של לטביה מטעם הממשלה הלטבית וכחלק מתפקידו זה דאג לדרבן את המורים ללמוד ולהשתלם בנושאי חינוך{{הערה|ניסן גורדון, די אידישע היים גיליון 21 עמודים ה-ו וראה ביטאון חב"ד, ניסן תשל"א ושם - בשנת תרצ"ד מונה למפקח על כלל מוסדות החינוך היהודים מטעם משרד החינוך הלטבי.[[מנחם זיגלבוים]], [[ | הרב חדקוב התמנה כחבר במשרד החינוך העירוני, וכן שימש כשר החינוך היהודי של לטביה מטעם הממשלה הלטבית וכחלק מתפקידו זה דאג לדרבן את המורים ללמוד ולהשתלם בנושאי חינוך{{הערה|ניסן גורדון, די אידישע היים גיליון 21 עמודים ה-ו וראה ביטאון חב"ד, ניסן תשל"א ושם - בשנת תרצ"ד מונה למפקח על כלל מוסדות החינוך היהודים מטעם משרד החינוך הלטבי.[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] ו[[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)]], פרקים על הרחמ"א חדקוב}}. | ||
הרב חדקוב היה חבר [[אגודת ישראל]] בלטביה. | הרב חדקוב היה חבר [[אגודת ישראל]] בלטביה. | ||
בשנת [[תרפ"ח]] כאשר [[הרבי הריי"צ]] הגיע לריגא, נפגש לראשונה עם הרבי הריי"צ. אז גם זכה לראות את [[הרבי]], היה זה ב[[פרשת נח]] [[תרפ"ז]], פגישה שהתיר את רושמה ושינו את מהלך חייו של הרב חדקוב. למרות שהוא לא הירבה לספר על עצמו, הוא תיאר את פגישתו הראשונה עם הרבי, כיצד הוא נכנס לביתו של הרבי הריי"צ, וראה את ה"אורח מ[[יקטרינוסלב]]" אומר "[[ויתן לך]]", אוחז את הסידור בשתי ידיו ואומר את הנוסח בשקט ובפשטות. המראה "לקח" אותו, והוא הצהיר שהוא ראה את האמת בהתגלמותה{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[ | בשנת [[תרפ"ח]] כאשר [[הרבי הריי"צ]] הגיע לריגא, נפגש לראשונה עם הרבי הריי"צ. אז גם זכה לראות את [[הרבי]], היה זה ב[[פרשת נח]] [[תרפ"ז]], פגישה שהתיר את רושמה ושינו את מהלך חייו של הרב חדקוב. למרות שהוא לא הירבה לספר על עצמו, הוא תיאר את פגישתו הראשונה עם הרבי, כיצד הוא נכנס לביתו של הרבי הריי"צ, וראה את ה"אורח מ[[יקטרינוסלב]]" אומר "[[ויתן לך]]", אוחז את הסידור בשתי ידיו ואומר את הנוסח בשקט ובפשטות. המראה "לקח" אותו, והוא הצהיר שהוא ראה את האמת בהתגלמותה{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] ו[[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)]], פרקים על הרחמ"א חדקוב.שנים ראשונות בעברית עמוד 312}}. | ||
הקשר עם אדמו"רי חב"ד בין השנים תרפ"ח-ת"ש - לוט בערפל ורק מעט ידוע על כך. בביוגרפיות אודות הרב חדקוב, מסופר כי ביקר פעם אחת בורשה אצל אדמו"ר הריי"צ, וגם קיבל אגרות בודדות מאדמו"ר הריי"צ והרבי. בד-בבד היה כאמור בכיר באגודת ישראל, כאשר באותם ימים אדמו"ר הריי"צ היה בנתק מסויים מאגודת ישראל בפולין{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[ | הקשר עם אדמו"רי חב"ד בין השנים תרפ"ח-ת"ש - לוט בערפל ורק מעט ידוע על כך. בביוגרפיות אודות הרב חדקוב, מסופר כי ביקר פעם אחת בורשה אצל אדמו"ר הריי"צ, וגם קיבל אגרות בודדות מאדמו"ר הריי"צ והרבי. בד-בבד היה כאמור בכיר באגודת ישראל, כאשר באותם ימים אדמו"ר הריי"צ היה בנתק מסויים מאגודת ישראל בפולין{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] ו[[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)]], פרקים על הרחמ"א חדקוב}}. | ||
===תרגום חסידות לגרמנית=== | ===תרגום חסידות לגרמנית=== |
גרסה מ־05:34, 21 באפריל 2023
הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב (ד' שבט תרס"ב - ג' אייר תשנ"ג) היה מזכירם האישי של הרבי הריי"צ והרבי. שימש כמנהל "מחנה ישראל" ומרכז לעניני חינוך, ויו"ר אגודת חסידי חב"ד העולמית. מונה על ידי הרבי בשמיני עצרת תשל"א ל"בעל הבית"[1] על מדינת לטביה.
תולדות חיים
הרב חדקוב נולד בד' בשבט תרס"ב בעיירה בישנקוביץ לאביו הרב שלום ישראל, נצר לחסידי חב"ד ולאמו חוה טריינא. בגיל שנתיים משפחתו עברה לריגא, לטביה, שם התחנך על ידי הרב יואל ברנצ'יק. לפי המסופר במוסף "הרב חדקוב" כשהיה בגיל 10 עבר ללמוד בישיבה פרטית יוקרתית בריגה, אם כי לא ברור אם היה בן 10 כיצד התקבל לישיבה, ושמות מוסדות החינוך בהם למד בריגא, לא התפרסמו עד עתה. מתקופת לימודיו בישיבות אין מידע על לימודיו, ומזכרת נדירה פורסמה מתקופה זו - דף בכתב ידו עליה כתוב שמו ושם הכיתה בה למד בישיבה, ובו הסבר קצר על העלאת עצמות יוסף[2]. ב"הרב חדקוב" מובאות שתי גירסאות לגבי אביו: מסופר כי חודשים ספורים לפני בר המצווה שלו נפטר אביו ומצד שני גם מסופר שבימי המהפכה הקומוניסטית דהיינו תרע"ח ובשנים הבאות, אביו נשאו על כתפו בעת סכנה[3].
כבחור הוא החל להפיץ תורה ויהדותתבנית:מקור?. ר' מרדכי דובין עודדו לנצל את כשרונותיו המעולים לחינוך ילדי ישראל[4].
הוא היה אחראי על "תפארת בחורים" בתקופת מלחמת עולם הראשונה[5], מיסודו של הרב ברנצ'יק, כשהוא מחנך את נוער הפליטים מרוסיה ליהדות, במסגרת שיעורי ערב של הלכה ומשניות.
שר החינוך הלטבי
מגיל 18[6] שימש הרב חדקוב כמנהל בית הספר "תורה ודרך ארץ" וניהל אותו כמחנך בקי וותיק. תלמידו, הרב אברהם גודין סיפר על מסירותו הרבה של מנהלו האהוב לחינוך, כיצד השקיע שעות רבות מחוץ למסגרת העבודה, דאג באופן אישי לחינוך של כל אחד וסייע לכל תלמיד במצטרך לו. הורים רבים רשמו את ילדיהם לבית הספר ושמו הטוב הלך לפניו. סניפים רבים נפתחו תחת הנהלתו הברוכה. במקרה אחד, חסיד חב"ד רצה להעביר את בתו מבית הספר כדי שהיא תקבל תעודה יותר מקובלת, הרבי הריי"צ הורה להחזירה לבית ספר תורה ודרך ארץ.
הרב חדקוב התמנה כחבר במשרד החינוך העירוני, וכן שימש כשר החינוך היהודי של לטביה מטעם הממשלה הלטבית וכחלק מתפקידו זה דאג לדרבן את המורים ללמוד ולהשתלם בנושאי חינוך[7].
הרב חדקוב היה חבר אגודת ישראל בלטביה.
בשנת תרפ"ח כאשר הרבי הריי"צ הגיע לריגא, נפגש לראשונה עם הרבי הריי"צ. אז גם זכה לראות את הרבי, היה זה בפרשת נח תרפ"ז, פגישה שהתיר את רושמה ושינו את מהלך חייו של הרב חדקוב. למרות שהוא לא הירבה לספר על עצמו, הוא תיאר את פגישתו הראשונה עם הרבי, כיצד הוא נכנס לביתו של הרבי הריי"צ, וראה את ה"אורח מיקטרינוסלב" אומר "ויתן לך", אוחז את הסידור בשתי ידיו ואומר את הנוסח בשקט ובפשטות. המראה "לקח" אותו, והוא הצהיר שהוא ראה את האמת בהתגלמותה[8].
הקשר עם אדמו"רי חב"ד בין השנים תרפ"ח-ת"ש - לוט בערפל ורק מעט ידוע על כך. בביוגרפיות אודות הרב חדקוב, מסופר כי ביקר פעם אחת בורשה אצל אדמו"ר הריי"צ, וגם קיבל אגרות בודדות מאדמו"ר הריי"צ והרבי. בד-בבד היה כאמור בכיר באגודת ישראל, כאשר באותם ימים אדמו"ר הריי"צ היה בנתק מסויים מאגודת ישראל בפולין[9].
תרגום חסידות לגרמנית
תירגום חסידות לגרמנית, זהו פרוייקט לו סייע הרב חדקוב. אדמו"ר הריי"צ ניהל את מבצע תרגום חסידות בגרמנית והרבי היה אחראי על מבצע חשוב זה בו יצאה לאור חוברת עם מכתב מאת כ"ק אדמו"ר הריי"צ בתרגום לגרמנית, החוברת נקראת בשם: "די מאראלישע און דערציערישע באדייטונג פון חסידות חב"ד, אן ענטפער פון כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש, אף א בריוו פון דייטשלאנד".
הרבי הורה והדריך בכל פרט ופרט של ההדפסה, גם דברים חיצוניים שלה, כמו גודל החוברת, אותיות יפות, נייר יפה וחזק, להשגיח על הידור חיצוני, ריווח בין פרק לפרק, עטיפת החוברת תהיה עבה ועוד. הרבי גם מזרז את ההדפסה ולאחר צאת החוברת עורך לוח תיקון. את ההוראות הטכניות מהרבי קיבל הרב חדקוב בעת שבתו בריגא, והוא היה העסקן הראשי בתירגום החוברת. גברת אדל פפנהיים מאוסטריה תירגמה את החוברת (לימים התחתנה עם ר' זלמן בן ר' מרדכי דובין) [10].
בחודש אדר תרצ"ט התחתן בריגא עם מרת עטל צערנא לבית שוחאט. טרם חתונתו זכה להכנס ליחידות אצל הרבי הריי"צ ולשמוע הוראות מיוחדות ומנהגים הקשורים בחתונה[11].
מנהל אגודת חסידי חב"ד
הרב חדקוב ורעייתו נחלצו מאירופה הבוערת בימי השואה, כי אדמו"ר הריי"צ צירפם לנסיעתו לארצות הברית בחודש אדר ב' ת"ש. עד היום לא ידוע מה הסיבות בגינן צורף הרב חדקוב לנסיעת אדמו"ר הריי"צ.
בארצות הברית, התמנה על ידי הרבי הריי"צ למנהל מרכז לענייני חינוך, מחנה ישראל וקה"ת בשנת תש"ב. כל זה תחת יו"ר המוסדות, חתנו של הרבי הריי"צ - הרבי. כאשר הרבי קיבל על עצמו את הנשיאות, הרב חדקוב התמנה כראש המזכירות, ולאחר מכן ליו"ר אגודת חסידי חב"ד ואת כל תפקידיו ביצע נאמנה על פי הוראות והדרכות הרבי[12].
השותף?
תיאור עבודתו לצד הרבי תועדה פעמים רבות בעיתונות - די אידישע היים, כפר חב"ד, בית משיח, ואילו אודות הוראות שנמסרו דרכו מסופר ומתועד בסדרת ימי תמימים ובספר הקטר של הרבי, ובפעם הראשונה נפרשו תולדות חייו בפרוטרוט על פני עשרות עמודים בספר סיפורים מחדר הרבי ותיאורים נרחבים פורסמו גם בתולדות חב"ד בארה"ב, אוצר החסידים (ספר) ובמקומות אחרים. ובכל הנזכרים הוצג כמנהל ארגונים חב"דיים הפועל על פי הוראות יוזמות והדרכות רבותינו ומוגדר בכל מקום כעבד מלך וחייל נאמן.
ואילו ב"הרב חודקוב" מוסף כפר חב"ד י"א ניסן תשפ"ג, הוצג הרב חודקוב כשותף למוסדות ופעילות רבותינו. שותף למפעל השלוחים[13], שותף להכנת ספר היום יום, שותף נדיר במהפכה - ביסוס חסידות חב"ד בחצי הכדור התחתון, יד ביד עם הרביים, ועוד ביטויים הבאים לחדד כי הרב חדקוב היה שותף של רבותינו בניהול ליובאוויטש.
הוראות הרבי לאה"ק
זכות גדולה נפלה בחלקו של הרב חדקוב - צינור הקשר התמידי בין הרבי וראשי חב"ד בארץ הקודש: ר' אפרים וולף ור' שלמה מיידנצ'יק. במשך שנים רבות, נהג לטלפן אליהם בתדירות גבוהה במיוחד ולהעביר הוראות פרטניות, ציבוריות וגם ספציפיות.
ההוראות של הרבי, עסקו במוסדות חינוך וחסד, הפצה, מבצעים ונושאים מגוונים ורבים[14]. אמנם, מדובר בהעברת הוראות, ולא ניהול מוסדות כפי שביצע בקרב שלוחים חשובים בארצות הברית.
הדרכת השלוחים והמחנכים
בשנים המוקדמות, היו מקרים בהם הרבי הורה לרב חדקוב לברר אצל אברכים אם הם מעוניינים בשליחות בכלל ולמקומות ספציפיים בפרט. בתחילה אנ"ש חשבו כי אלו יוזמות אישיות ועם הזמן כולם ידעו כי בירורים מסוג זה הם פרי יוזמת והוראת הרבי.
שלוחים ואנשי חינוך זכו להדרכות ניהוליות וחינוכיות מהרב חדקוב, אם בשיחות טלפון ואם בשיחות אישיות בעת ביקורים בבית חיינו. היה ברור לכולם שהבסיס לדברי הרב חדקוב הם דברי הרבי איליו בנושאים אלו [15].
הרב יחיאל מלוב מפקח רשת אוהלי יוסף יצחק, סיפר בראיון לבית משיח על שיחות הרב חודקוב: "מידי שנה הייתי נוסע אל הרבי לקראת פורים ובמהלך התקופה הקצרה שהייתי שוהה שם, הייתי נכנס לחדרו הקטן של המזכיר הרב חודקוב ע"ה, ובמשך שעות מוסר לו דיווח על הפעולות של הרשת ושלי כמפקח הרשת במהלך השנה האחרונה. הרב חודקוב היה יהודי פיקח בעל רקע נרחב בחינוך עוד מהיותו אברך צעיר בלטביה. במהלך הדיווחים הייתי מקבל ממנו הוראות לביצוע במהלך השנה הבאה. לפני נסיעתי חזרה לארץ ישראל הייתי נכנס אליו שוב ושומע ממנו דברים נוספים, שככל הנראה קיבל בינתיים מהרבי אחרי שמסר לו את הדו"ח ממני. בנוסף לכך, עמדתי איתו בקשר טלפוני בענינים נחוצים שחייבו הכרעה מידיית, כאשר לעיתים הרבי עצמו היה גם על הקו [16]".
בבית משיח פורסמה רשימת הדרכות מפורטת שקיבל הרב מלוב מהרב חדקוב [17].
הרב יחיאל מלוב אף פירסם הדרכות שקיבל ממזכירות הרבי: קובץ הוראות שהגיעו בשנים האחרונות ממזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א לרשת אהלי יוסף יצחק. ובפתח דבר מבהיר כי מדובר בהוראות שהגיעו באמצעות הרב חדקוב: "זכות גדולה נפלה בחלקינו, מנהלי ומורי רשת בתי ספר חב"ד לקבל מידי פעם בפעם ממזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א באמצעות הרב חדקוב שפע של הנחיות, הצעות ורעיונות בחינוך ובהדרכה ובעיצוב תוכניות לימודים" ואת כל אלו קיבל בטלפון, בכתב ובשיחות כאשר הגיעו לבית חיינו. ואת כולן ליקט הרב מלוב לחוברת ובה הדרכות הרב חדקוב לפי נושאים.
ההדרכות ושיחות הרב חדקוב, כונסו גם לספר החינוך והמחנך. את מלאכת האיסוף ביצע הרב חייים מאיר דיין מחנך תושב כפר חב"ד, שזכה לקבל הדרכות רבות מהרב חדקוב, ואת שלב העריכה ביצע הרב אלתר אליהו פרידמן.
אופי והנהגה
לעיתים היה הרבי שולח אליו אנשים עם שאלות בחינוך {מקור}. בשנת תשנ"ה יצא ספר בשם 'החינוך והמחנך' ובו לקט הוראות בעניני חינוך מהרב חדקוב.
בתוקף תפקידו כמזכיר, הרב חדקוב היה אחראי על סדר ה'יחידות' אצל הרבי. מעולם לא העביר מענה של הרבי לאחר מאשר הכותב, גם לא לבן או לבת-הזוג.
הרב חדקוב היה מיזוג של מידות; מנהיג אך וותרן, מקושר אך משתמש בשכלו הישר, יצירתי ובו בזמן חיל נאמן, מקפיד ומהדר בהלכה, מסייע לזולת, מדריך שלוחים מתחילים לגבי תפקידם בשליחות במסירות ועוד. היווה דוגמה חיה ומופתית להתקשרות והתבטלות אמיתית[18].
ספר השנה
ספר השנה יצא לאור ביוזמת הרב חדקוב בשנת תרצ"ט 1939. בספר לוקטו מאמרים לבני הנעורים לפי פרשיות השבוע, מתוך בטאון האח שיצא לאור על ידי ישיבת ישיבת תומכי תמימים בלובביץ' בשנים תרע"א-תרע"ד. הספר נערך בפועל על ידי צ.ז. וסרמאן, וא. טכרב, והופץ בין תלמידים יהודים בלטביה[19].
מהדורות נוספות של הספר יצאו בשנים תש"ב ותשט"ו על ידי הרב חדקוב בהוצאת המרכז לענייני חינוך אשר היה בניהולו ומהדורות אלו הופצו בעיקר בארצות הברית. במבוא למהדורה שניה של ספר השנה, הסביר הרב חדקוב את חשיבות קריאת המאמרים שלוקטו מעיתון "האח": "שונה הוא "האח" משאר העתונים לילדים, אשר גם אם מאמריהם יענינו אותך, לא תרצה לחזור אליהם פעמים רבות, כי לא תמצא בהם חדש, ונפשך אשר תיעף לקרוא בהם. לא כן הם מאמרי "האח" אשר בכל פעם אשר תקרא אותם, ינעם לך כבראשונה, ותתעוררנה בקרבך שאיפות קודש לעלות למדריגה רוחנית נעלה יותר מזו שהנך עומד עליה כבר". ובהמשך המבוא מסביר כי ביקש להדפיס מחדש את כל המאמרים של ביטאון 'האח', אך בפועל ליקט מאמרים רק על פרשיות השבוע והם ישמשו לא רק כחומר קריאה לבני הנוער אלא יהוו עזר גם למורים המכירים בתפקידם, להדריך את תלמידיהם בדרך התורה ואשר לכן מוצאים לנכון גם לשוחח מזמן לזמן עם התלמידים שיחות קודש אשר ישפיעו על מהלך רוחם [20].
אמונה שלימה ברבי מלך המשיח
בחורף תשנ"ג היה משתתף מידי ליל שבת בתפילה במנין הרבי ובסיומה יוצא יחד עם שאר המזכירים אל המרפסת מאחורי הרבי כשהוא בולט מבין המזכירים גופא בשירה וריקוד של "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" לפי קצב הניגון ועידודו של הרבי[21]. כך היה לעיתים נדירות גם במהלך השבוע כמו בחג הפורים[22].
עד לרגע האחרון של חייו שמר הוא על צלילות דעתו המפורסמת. שלושה ימים טרם פטירתו הוא חתם על משכורות חברי הכולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי והעובדים תחתיו, ולא השאיר דבר אחד שלא סיימו. כך גם כחודש לפני פטירתו היה המסדר קידושין בחתונת נכדתו.
נפטר בליל שבת קודש ג' אייר תשנ"ג, בגיל 91, ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק.
תיעוד תולדותיו ופועלו
- סיפורים מחדר הרבי, הרב מנחם זיגלבוים. פרק הרב חודקוב כולל עשרות עמודים ובהם תולדות הרב חודקוב, פועלו כמזכיר ומנהל ארגוני חב"ד, סיפורים על הרבי כפי שסיפר הרב חודקוב.
- ימי תמימים. הרב זושא וולף. אלפי תיעודים על גבי אלפי עמודים, הוראות מהרבי, שהעביר הרב חודקוב לחב"ד בארץ הקודש, דרך הרב אפרים וולף.
- אוצר החסידים (ספר), הרב יוסף אשכנזי חלק ארה"ב. פרק הרב חודקוב ובו עשרות עמודים. תיעוד פועלו ותיאור תפקידיו כמזכיר ומנהל ארגוני חב"ד.
- אתר אנ"ש. מערכת האתר לפי מידע שהתקבל מצאצאי הרב חודקוב. מאמר לרגל יום הפטירה ג אייר תשפ"א. מאמר מפורט כולל תמונות ומסמכים נדירים, אודות הרב חודקוב.
- המזכיר חלק א', תולדות המזכיר הרב יהודה לייב גרונר לוי גרונר - סיפורים אודות הרב חודקוב פזורים לרוב בכל חלקי הספר.
- בכל ביתי נאמן הוא- תולדות הרב זלמן גורארי- סיפורים אודות הרב חודקוב פזורים לרוב בכל חלקי הספר.
- הקטר של הרבי - תולדות ר' שלמה מיידנצ'יק יו"ר ועד כפר חב"ד ויו"ר אגודת חסידי חב"ד - מסופר על עשרות שעות שיחות בין הרב חודקוב לר' שלמה מיידנצ'יק.
- תשורות לחתונות משפחות חודקוב וקרעמער - סיפורים מענות ומסמכים הקשורים לרב חודקוב.
- כפר חב"ד 1504 אייר תשע"ג,תולדותיו ופעילותו מתוך ראיון שהעניק לנכדיו
- התקשרות, ניצוצי רבי,מרדכי מנשה לאופר גיליון 977. התייחסויות של הרב חודוקוב לדברי הרבי ולהוראותיו.
- מוסף שבועון כפר חב"ד י"א ניסן תשפ"ג, מענדי קורטס - מתוך ספר העומד לצאת לאור[23]. עשרות עמודים ובהם שלוש פרקי ביוגרפיה לאורך תחנות חייו באירופה ובארצות הברית ותיעוד לפי נושאים: בכוח המשלח - שותף משמעותי ומרכזי בהקמת מפעל השלוחים, שותף נדיר במהפכה - ביסוס חסידות חב"ד בחצי הכדור התחתון, יד ביד עם הרביים - צלע מרכזית של פעילות חב"ד באירופה (בשנות הצ') ועוד.
משפחתו
- רעייתו: הרבנית עטל צערנא חדקוב - נפטרה כ' סיון תשס"ו[24] - במהלך חייה תירגמה ספרים וחוברות חינוכיות. הבולט מביניהם הוא הספר "דער רב" - סיפור היסטורי על חייו וזמנו של אדמו"ר הזקן שתורגם ועובד על ידה מגרמנית לשפה האידית.
- בנו: הרב שלום ישראל חדקוב - קראון הייטס.
- בתו: מרת חיה רבקה קרמר - קראון הייטס.
ספריו
- קובץ הוראות שהגיעו בשנים האחרונות ממזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א לרשת אהלי יוסף יצחק - הוראות בענייני חינוך, שהתקבלו מהרב חודקוב אצל מנהלי ומורי רשת אוהלי יוסף יצחק. עורך: הרב יחיאל מלוב.
- החינוך והמחנך - לקט הוראות בעניני חינוך. יצא לאור על ידי המרכז לעניני חינוך בשנת תשנ"ה. ליקט: הרב חיים מאיר דיין מכפר חב"ד ערך: הרב אלתר אליהו פרידמן מצפת.
לקריאה נוספת
- עטרת זקנים - פעילות הרב חודקוב מריגא ועד ניו יורק לפי הוראות אדמו"רי חב"ד. סקירה מפורטת כ-90 עמודים - תולדות, עסקנות, אגרות בפרסום ראשון ומסמכים נדירים.
- סיפורים מחדר הרבי - מנחם זיגלבוים, תשס"ט.
- זושא וולף, ימי תמימים - תיעוד העברת הוראות הרבי דרך הרב חודקוב לרב אפרים וולף.
- הקטר של הרבי - הוראות מהרבי דרך הרב חודקוב לר' שלמה מיידנצ'יק.
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת חזק, תשע"ג
- מענדי קורטס, "הרב חדקוב" מתוך ספר העומד לצאת לאור[25], מוסף נושא (30 שנה לפטירת הרב חדקוב), שבועון "כפר חב"ד", גליון 2004, חג הפסח תשפ"ג.
קישורים חיצוניים
- מכתב שכתב כילד בן 11, גיליון "הרב חדקוב", מענדי קורטס
- תיאור פטירתו - מתוך יומן תשנ"ג
- הרגע המרגש בחיי הרב חדקוב
- העיתונות מדווחת על חתונתו של הרב חדקוב
- כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה
- מכתבו בקשר עם ניהול המוסדות
- תמונות נדירות מחייו
- מרדכי מנשה לאופר, הרבי מעיד על הרב חדקוב: אינו שייך לדבר שקר וגוזמא,
- לקט התייחסויות מהרבי לרב חדקוב, בתון שבועון התקשרות במדור 'ניצוצי רבי'
- המזכיר הרב חדקוב ע"ה מנגן "שושנת יעקב" • האזינו
- מזכיר ומחנך נאמן (אנגלית)
- הטקטיקה של הרב חודוקוב, בתכנית הוידאו השבועית של ר' שלום דובער שפירא (אנגלית)
- הוראות ורישומים מפיו, חשוון תשמ"ג
הקודם: הרבי |
יושב ראש מל"ח מתשי"א - תשנ"ג |
הבא: ניסן מינדל |
הסתרהחברי האו"ם החסידי |
---|
(לפי סדר האל"ף בי"ת) |
הערות שוליים
- ↑ ראו בהרחבה בערך "האו"ם החסידי"
- ↑ תיעוד ביאור פתגם מספר חסידים, שכתב בישיבה בגיל 11, מתוך גיליון "הרב חדקוב" בעריכת מענדי קורטס
- ↑ מענדי קורטס, "הרב חדקוב", שבועון כפר חב"ד על פי רישומי הנכדים שהעלו על הכתב מתוך הקלטה מפיו, עמוד 10. ובאותו עמוד ישנה פסקה תמוהה ממנה עולה כי הרב חדקוב היה ילד בן חמש בזמן המהפכה הקומוניסטית, למרות שנולד בתרס"ב (1902) והמהפכה הקומוניסטית אירעה בתרע"ח: "המהפכה הרוסית, שהסתיימה בהקמת ברית המועצות במלחמת העולם הראשונה, החלה באותה תקופה. הצאר הרוסי הודח, הוגלה ונורה... 'באחד הימים כשהייתי בערך בן חמש, לקח אותי אבא מבית הספר כי היו יריות ברחוב, אבא הרים אותי על כתפיו' ... במלאת לו עשר...
- ↑ סיפורים מחדר הרבי ואוצר החסידים (ספר) (אשכנזי), פרקים על הרחמ"א חדקוב
- ↑ ניתן להעריך שבשנים המאוחרות של המלחמה, כי בתחילתה בשנת תרע"ד היה רק בן 12
- ↑ בשנת תרפ"א. אברהם גודין, ביטאון חב"ד, ניסן תשל"א עמוד 44. שנים ראשונות בעברית עמוד 312
- ↑ ניסן גורדון, די אידישע היים גיליון 21 עמודים ה-ו וראה ביטאון חב"ד, ניסן תשל"א ושם - בשנת תרצ"ד מונה למפקח על כלל מוסדות החינוך היהודים מטעם משרד החינוך הלטבי.מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי ויוסף אשכנזי, אוצר החסידים (ספר), פרקים על הרחמ"א חדקוב
- ↑ מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי ויוסף אשכנזי, אוצר החסידים (ספר), פרקים על הרחמ"א חדקוב.שנים ראשונות בעברית עמוד 312
- ↑ מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי ויוסף אשכנזי, אוצר החסידים (ספר), פרקים על הרחמ"א חדקוב
- ↑ הרבי בפאריז פרק הפצת דא"ח באשכנזית
- ↑ סיפורים מחדר הרבי ואוצר החסידים (ספר) (אשכנזי), פרקים על הרחמ"א חדקוב
- ↑ ילקוט סיפורים רימלר עמוד 119
- ↑ הרב חודקוב מוסף כפר חב"ד יא ניסן פג, שער פרק 6: "הרב חדקוב היה שותף מרכזי ומשמעותי בהקמת מפעל השלוחים"
- ↑ מבוא לימי תמימים חלק ראשון. הקטר של הרבי עמוד 58
- ↑ סיפורים מחדר הרבי
- ↑ בית משיח 1163 מוסף פסח - וקרבנו המקום לעבודתו
- ↑ בית משיח 801 עמודים 24-29
- ↑ אוצר החסידים (ספר) אשכנזי
- ↑ קובץ ליובאוויטש ניסן תשט"ו, עמודים 30-31. שניאור זלמן ברגר, האח מבוא למהדורה מחודשת תשע"ב
- ↑ הרב חדקוב, מבוא לספר השנה מהדורת תש"ב, ניו יורק
- ↑ ראה לדוגמא ביומן בית משיח 770 גליון 23
- ↑ בוידאו מהתפילה עם הרבי באותו יום ניתן לראותו מצטרף לשירת ה"יחי בהתלהבות
- ↑ "הגיליון, שעתיד להפוך לספר"
- ↑ הדיווח על פטירתה
- ↑ "הגיליון, שעתיד להפוך לספר"