משתמש:שמואל חיים/פולמוס המשיחיות בחב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
שורה 139: שורה 139:
כל הענין של ג' תמוז הוא רק ניסיון (כבמשה בשעתו). זאת כחלק אחד מהאמונה שהרבי הוא המשיח ושהוא ממשיך להנהיג את הדור{{הערה|[[שלום דובער לוין]], [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ משיח וגאולה – ז] {{PDF}}, עמודים 22-21.<br />מאמר מערכת, [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug4.pdf קובץ משיח וגאולה – ד] {{PDF}}, עמוד 3, סעיף ב.}}. בעקבות זאת ממשיכים לכתוב על הרבי שליט"א ('''ש'''יחיה '''ל'''אורך '''י'''מים '''ט'''ובים '''א'''מן){{הערה|טענתם מופיעה ב- הרב לוי יצחק גינזבורג,'''התוועדות חסידית''', הוצאת [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], [[תש"ס]].}}. וכן משתמשים בדרך כלל בתארים 'מלך המשיח שליט"א' או 'מה"מ שיל"ו' ('''ש'''יחיה '''ל'''עולם '''ו'''עד) המדגיש את האיחול לחיים נצחיים. אך עם זאת, יש חסידים שסוברים שב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] היה אצל הרבי את עניין הפך החיים רח"ל, ולכן לא מסתפקים בכתיבתו כ"הרבי" או כ"נשיא דורינו" בלבד.
כל הענין של ג' תמוז הוא רק ניסיון (כבמשה בשעתו). זאת כחלק אחד מהאמונה שהרבי הוא המשיח ושהוא ממשיך להנהיג את הדור{{הערה|[[שלום דובער לוין]], [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ משיח וגאולה – ז] {{PDF}}, עמודים 22-21.<br />מאמר מערכת, [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug4.pdf קובץ משיח וגאולה – ד] {{PDF}}, עמוד 3, סעיף ב.}}. בעקבות זאת ממשיכים לכתוב על הרבי שליט"א ('''ש'''יחיה '''ל'''אורך '''י'''מים '''ט'''ובים '''א'''מן){{הערה|טענתם מופיעה ב- הרב לוי יצחק גינזבורג,'''התוועדות חסידית''', הוצאת [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], [[תש"ס]].}}. וכן משתמשים בדרך כלל בתארים 'מלך המשיח שליט"א' או 'מה"מ שיל"ו' ('''ש'''יחיה '''ל'''עולם '''ו'''עד) המדגיש את האיחול לחיים נצחיים. אך עם זאת, יש חסידים שסוברים שב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] היה אצל הרבי את עניין הפך החיים רח"ל, ולכן לא מסתפקים בכתיבתו כ"הרבי" או כ"נשיא דורינו" בלבד.


==נסיונות האחדות בחב"ד==
==האחדות בחב"ד==
על אף חילוקי הדעות, ובשונה מקהילות מפולגות שונות, חסידי חב"ד מתנהגים באחדות - [[אהבת ישראל]] זה עם זה, ומשתדלים לקיים את הוראות [[הרבי]], לפי דרכם.
על אף חילוקי הדעות, ובשונה מקהילות מפולגות שונות, חסידי חב"ד עצמם משתדלים לנהוג באחדות - [[אהבת ישראל]] זה עם זה, ומשתדלים לקיים את הוראות [[הרבי]], לפי דרכם עוד בתחילת שנות הנוני"ם כשהחל הויכוח אודות פרסום הרבי כמשיח, כתב הרבי לרב [[שלום דוב וולפא]] שקודם כל חשוב שיהיה אהבת ישראל בין החסידים:{{ציטוטון|אין כל חיוב כלל לחפש מיהו משיח וכו', אבל מ"ע מהת': אהבת כאו"א מישראל ושלילת המחלוקת וכו' בתכלית – ופשיטא שלא לעשות במזיד הפכו – וד"ל}}{{הערה|[https://chabad.info/blogs/123744/ שיטתו של הרבי: "אין כל חיוב כלל"] באתר [[חב"ד אינפו]].}}.
===כינוסי אחדות===
פעמים רבות, נערכים מפגשים וכינוסי אחדות בין החסידים, במטרה לקבל את פני [[משיח]] צדקנו. כמו כן, התקיימו כינוסים בולטים בהם התאחדו החסידים:


*'''תשס"ז'''
פעמים רבות, נערכות גם מפגשים וכינוסי אחדות  פומביפ בין החסידים, במטרה לקבל את פני [[משיח]] צדקנו.  בשנת [[תשס"ז]] בעקבות [[תאונת התמימים בחנוכה תשס"ז]] הוקמה '''[[ועדת השלוחים לארץ הקודש לעניני אחדות]]'''. הוועדה הוקמה באסיפה בבית הרב [[ישראל יוסף הנדל]] ב[[מגדל העמק]]. מפעולות הוועדה: כינוס תלמידי [[ישיבות חב"ד]] לכנס אחדות ארצי שהתקיים בי' [[שבט]] [[תשס"ז]] וחסות על הוצאת אלבום "כולנו כאחד" הסוקר את הכינוס שיצא על ידי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] בחודש החגים [[תשס"ח]].


{{ערך מורחב|ועדת השלוחים לארץ הקודש לעניני אחדות}}
בשנת [[תשע"א]] הוחלט בין חסידי חב"ד להקדיש את יום [[כ"ז באדר]] ליום אחדות בחב"ד{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=48214 חשיפה ● היוזמה שתאחד את שני החלקים בחב"ד?] באתר {{שטורעם}}.}}. בשנת [[תשע"ג]] יזמו כמה אברכים (ובניהם הרב [[מוטי גל]] 400 [[התוועדות|התוועדיות]] של שני משפיעים, אחד מכל 'צד'. ההתוועדיות הצליחו במיוחד וחברים שלא נפגשו זמן רב התוועדו ביחד.
בשנת [[תשס"ז]] בעקבות [[תאונת התמימים בחנוכה תשס"ז]] הוקמה [[ועדת השלוחים לארץ הקודש לעניני אחדות]]. הוועדה הוקמה באסיפה בבית הרב [[ישראל יוסף הנדל]] ב[[מגדל העמק]]. מפעולות הוועדה: כינוס תלמידי [[ישיבות חב"ד]] לכנס אחדות ארצי שהתקיים בי' [[שבט]] [[תשס"ז]] וחסות על הוצאת אלבום "כולנו כאחד" הסוקר את הכינוס שיצא על ידי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] בחודש החגים [[תשס"ח]].
 
*'''תשע"ג'''
 
בשנת [[תשע"ג]] יזמו כמה אברכים (ובניהם הרב [[מוטי גל]] 400 [[התוועדות|התוועדיות]] של שני משפיעים, אחד מכל 'צד'. ההתוועדיות הצליחו במיוחד וחברים שלא נפגשו זמן רב התוועדו ביחד.


*'''תש"פ'''
*'''תש"פ'''

גרסה מ־21:12, 1 במאי 2021

גודל דף זה – 60,695 בתים

המונח "פולמוס המשיחיות בחב"ד" מפנה לכאן. לערך העוסק בהאמונה שהוא מלך המשיח, ראו הרבי כמלך המשיח.

הרבי מחזיק בידו חוברת "דבר מלכות" ובו שיחותיו.

פולמוס המשיחיות בחב"ד הוא ויכוח אדיאולוגי בין חסידי חב"ד בשאלה האם לפרסם בפומבי את זהותו של הרבי שליט"א כמשיח. ויכוח זה החל בעיקר משנת תש"נ והלאה והודגש בעיקר בתקופה בה נראה הרבי כלא מרגיש טוב, והתעצם עוד יותר לאחר ג' בתמוז תשנ"ד שבו החל נסיון האמונה. הויכוח נמשך עד היום, אך כל זה מתוך אחווה ואחדות חסידים.

למרות ויכוח זה, גם בזרם המתנגד לפרסום הרבי כמלך המשיח סבורים מרבית החסידים כי הרבי יתגלה כמשיח[1][2] בעת הגאולה, אך סובר שאין לעסוק בכך. במקביל, מתקיים בחסידות פולמוס גם בנושא היחס לחייו של הרבי, אשר חלק מחסידי חב"ד טוענים שהרבי חי ברוחניות, וחלק סמוכים ובטוחים שהרבי חי בגשמיות כפשוטו ממש כפי שמובן משיחותיו של הרבי עצמו שלא שייך הפסק בחיותו הגשמית של נשיא הדור.

פולמוס המשיחיות

עיקרי הפולמוס ומאפייני הזרמים

דגל משיח

בנוסף לנבואת הגאולה אותה ביקש הרבי[3] לפרסם, חלק מחסידי חב"ד רואים חשיבות גדולה בפרסום זהותו של הגואל הלוא הוא הרבי, על מנת לזרז את הגאולה, ומשקיעים בכך משאבים רבים באמצעי פרסום שונים ובארגון אירועים המוניים[4].

אנשי הזרם נוהגים לפרסם, להכריז ולהדפיס את המשפט "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד", ורבים אף חובשים כיפה עליה מצוין משפט זה. חלק מהם אומרים "יחי אדוננו" בבוקר מיד לאחר ההשכמה, עוד לפני אמירת "מודה אני"[5]. וכן עונדים על בגדיהם סמל של משיח, ומניפים דגל משיח [6].

אולם חלק מחב"ד טוענים שכדברי הרבי בכמה מקומות הרי שפעולה זו יכולה ח"ו לפגוע בהפצת המעיינות ולהרחיק אנשים מלימוד ועיסוק בתורת החסידות, וככל הנראה זו הסיבה שבדרך כלל אסר הרבי את הפרסום. לעומת זאת המצדדים בפרסום טוענים כי הזמנים השתנו ונכון להיום דעתו של הרבי שעיקר התפקיד בשלב זה של תהליך הגאולה, להגביר את העיסוק בענייני גאולה ומשיח ולהפיץ את בשורת הגאולה ולהביאה לכל שדרות העם. בהקשר לכך מציינים הם לדברי הרבי שאמר על עצמו "אני קרייזי אבאוט משיח" (אני משוגע על משיח) ומסיבה זו לא צריך להתפעל כלל ממצב העולם.

בשער העיתון הרשמי והוותיק של חב"ד "כפר חב"ד" הופיע בתחילה המשפט יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד, אולם לאחר ג' תמוז הוסר משפט זה מהעיתון. פעולה זו גררה ביקורת בקרב חלק גדול של חסידי חב"ד, ובעקבות כך הוקם העיתון בית משיח הדוגל בהמשך עקבי של פרסום דמותו של הרבי כמלך המשיח.

זיהויו כמשיח

ערך מורחב – הרבי כמלך המשיח#גדרו ההלכתי

הרבי לא הכריז על עצמו במפורש כמשיח, וזאת בשל ענוותנותו והנהגתו של הרבי שלא לדבר בשמו[7]. עם זאת, בשיחותיו ניתן למצוא אמירות כמעט מפורשות שרומזות בצורה ברורה ביותר שהוא המשיח. כך למשל הזכיר בשיחותיו ובכתביו מספר פעמים את מאמר חז"ל אודות המשיח, "מנחם שמו[8]" (שמו הפרטי של הרבי הוא מנחם)[9]. דוגמה אחרת היא הערה בסוף שיחה שהוגהה על ידו טרם פרסומה, ובה מופיעים ראשי תיבות של המילה 'מיד' תוך אזכור שמו כמשיח בהמשך לשמות אדמו"רי חב"ד הקודמים: "לפי סדר הקירבה אלינו משיח (מנחם שמו) יוסף יצחק ודובער"[10]. בנוסף, רבים מבינים שלכך רומזות התייחסויותיו הרבות של הרבי לחותנו כנשיא הדור וכמשיח ובאחת הפעמים מתבטא הרבי "נשמתו בי"!(דהיינו שכשמדבר על הרבי הריי"צ מדבר עליו בעצמו!)[11]. כמו כן מסתמכים על העובדה שהרבי עודד את שירת "יחי אדוננו... מלך המשיח..." במהלך תקופת נ"ג.

וכן הרבי מזוהה כמשיח לפי סימני הרמב"ם בספרו "משנה תורה".

כמו כן רוב חסידי חב"ד כן מאמינים שהוא עתיד להיות מלך המשיח [12], והם מסתמכים על מקורות תורניים שלדעתם תומכים אולם יש רבנים בחב"ד שאינם סוברים כך[13], ושלא ניתן להביא ראיה לכך שהרבי הוא המשיח ממקורות תורניים. הרב יואל כהן, סבור כי אין ספק שהרבי עתיד להיות המשיח, וזאת מנימוקים רוחניים, אולם אין חיוב הלכתי להאמין בכך, ודאי לא במצב הנוכחי לאחר ג' תמוז ה'תשנ"ד. עוד הוא מוסיף, כי אין מקום לנהל תעמולה על כך, לא בתוך חב"ד ולא מחוצה לה[14].

חלק מחסידי חב"ד סבורים שהדברים שאמר הרבי מכוונים לחמיו[15], ולעצמו התייחס הרבי רק כנציג של חמיו בעולם הזה הגשמי. הם מתבססים בין השאר על עדותו של מזכיר הרבי, הרב לייבל גרונר, לפיה, לאחר שפרסמו חסידים בשנתתשנ"א שהרבי הוא נביא, אמר לו הרבי: "מה הם כותבים?! וכי דיברתי על עצמי?! והלוא דיברתי על חותני!"[16]. לפי גישה זו, יש מסבירים את יחסו של הרבי לפרסומו כמשיח, בכך שרצה שהציבור יעסוק בנושא המשיח. הם מזכירים סיפור שאירע בשנת תש"ב בתקופת הרבי הריי"צ, פרסם הרבי הריי"צ את המשפט "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה" (שמשמעותו: "מיד לתשובה, מיד לגאולה"), והרבי אמר לחמיו הריי"צ, שבעקבות הלהט סביב נושא המשיח, ברחוב רואים אותו כמשיח, הריי"צ הגיב שלא משנה מה יגידו, העיקר שידברו על המשיח[17].

הפרסום

כרזת "ברוך הבא מלך המשיח" , עם תמונתו של הרבי מליובאוויטש, בגבו של טנק המבצעים

במשך השנים הראשונים במספר הזדמנויות במהלך כהונתו של הרבי, דיבר הרבי בתקיפות נגד פרסומו כמשיח, וטען כי פרסום זה מרחיק יהודים מחסידות חב"ד ומיהדות בכלל, והוא אף רואה זאת כמלחמה אישית נגדו.

עם זאת, בשנים האחרונות בשנות הנוני"ם היה נראה שהשתנה במעט דעתו של הרבי, בתהליך הדרגתי שהיה, וכן יש כאילו שמסתמכים על התבטאויות שונות בהם רמז לדעתם על כך שהוא משיח, ועל מקרים שונים בהם הרבי עודד ובירך על פעולות הקשורות בפרסום זהותו כמשיח. לטענתם, זו ה'משנה האחרונה'[18] שלו והיא מבטלת את ההסתייגויות שביטא בעבר מפירסומו כמשיח. לעומתם טוענים רבים כי בכל השנים כולם היו מענות מפורשים נגד הפרסום, בדרך-כלל מטעמי הרחקה מחסידות.

אחת מהנקודות העיקריות בפולמוס, הוא היחס לתגובותיו של הרבי בתקופה בה לא הרגיש בטוב. אלו כוללות עידוד שירת ה"יחי" במשך כשנה וחצי וכן תשובות שונות שנתן (באמצעות תנועות ראש) ובהן עודד את זה שלפרסם שהוא משיח, וכן בהכרזות יחי כשהכריזו שהרבי הוא המשיח ענה הרבי אמן[19]. לפיכך סוברים שזו הוכחה נוספת לכך שחל שינוי בעמדתו של הרבי[20], והתגובות מפורשות על ידם כאישור פומבי של הרבי לפרסום האמונה כי הוא המשיח.

אולם יש כאילו מחב"ד שחושבים שטענתו של הרבי לא השתנה ועידוד ה"יחי" היה רק לעודד את החסידים, וכן כמשאלה.[21]. אך טוענים בחזרה שלא יתכן כי הרבי "הטעה" כביכול את כל עדת החסידים כאילו שהוא המשיח, וזאת רק כדי "להגשים משאלה", אלא העובדה היא שכל עוד הרבי עודד את היחי - התכוון לכך הרבי ללא פרשנויות אחרות.

התייחסות מחוץ לחב"ד

ערך מורחב – פסק דין שהרבי הוא מלך המשיח
פסק הדין שנחתם בשנת תשנ"ח, חתום על ידי מאות רבנים

ברובן של הקהילות היהודיות התייחסו בהסתייגות לטענה שהרבי מליובאוויטש הוא המשיח. היו רבנים שאף ראו בשלילה את הפעילות המשיחית, ויצאו נגדה בפומבי. המפורסם מביניהם הוא אחד ממנהיגי הציבור הליטאי, שיצא נגד נגד הרבי בצורה בוטה וזאת בשל מניטים אישיים כנגד חב"ד[22], כבר בתחילת שנות ה-ממי"ם, כאשר פתחה חב"ד בקמפיין 'היכונו לביאת המשיח', פתח במערכה אישית כנגד הרבי וחסידות חב"ד וכנגד זיהוי החסידים את הרבי כמשיח[23]. הוא טען כי הדגש שנותנת חב"ד על הצורך והביטחון בביאת המשיח עתה עומדים בסתירה לדברי הנביא חבקוק "אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא", והזהיר כי חסידי חב"ד יחוו משבר אמונה לאחר הניסיון הגדול[דרוש מקור].

הרבי השיב על הטענות בפומבי במהלך שיחה מי"ד אייר תשמ"ד ואמר:

ישנם הטוענים מדוע מדברים ומכריזים ללא הרף על הנושא של ביאת משיח... יש לסמוך על הקב"ה שיגאל את ישראל מתי שירצה?!...

בקשת ותביעת בנ"י אודות הגאולה לא זו בלבד שבקשה ותביעה זו אינה היפך התורה ח"ו, אלא אדברא התורה ציוותה להתנהג כן, ע"י אנשי כנסת הגדולה שתיקנו שכאשר יהודי מבקש צרכיו מהקב"ה בעת תפילת העמידה - יאמר בתפילתו:"את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח"... ואינו מתאפק בכך שמבקש ודורש זאת בתפילה אחת אלא חוזר על בקשה ותביעה זו בכל תפילה ותפילה, ג' פעמים בכל יום!

לעומת זאת, אף מחוץ לחסידות חב"ד, היו רבנים שסברו שהרבי מליובאוויטש היה מועמד ראוי להיות משיח[24]. כך למשל העיד הרב שמואל אליהו בשם אביו, הרב מרדכי אליהו, שהרבי היה ראוי מאוד להיות המשיח אבל לא זכינו לכך[25]. הרב אהרן סולובייצ'יק גם האמין כי הרבי היה ראוי להיות המשיח.

לאחר שנעלם, היו רבנים שהצהירו שהאמונה במשיחיותו של הרבי עדיין לגיטימית. הרב אהרן סולובייצ'יק פרסם לאחר פטירת הרבי מודעה בעיתון ג'ואיש פרס: ""בקשר לאמונה של רבים מחסידי חב”ד... שהרבי יכול עדיין להיות משיח - לאור הגמרא בסנהדרין, הזוהר, האברבנאל, כתבי האריז”ל, השדי חמד ועוד מקורות - אני לא יכול לומר שהאמונה הזאת היא דבר שמחוץ לזרם האורתודוקסי""[26]. לעומת זאת, לדעת רבנים אחרים[27], העלמותו של הרבי היוותה הוכחה וודאית לכך שהרבי אינו המשיח. כראיה לדבריהם הם הביאו, בין השאר, את דברי הרמב"ם, שכתב שאם יעמוד מלך מבית דוד, והוא 'בחזקת משיח', כלומר, בעל פוטנציאל להיות משיח, "אם לא הצליח עד כה או נהרג - בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה[28]", אולם לטענת רבים מחסידי חב"ד, סעיף זה מהרמב"ם מדבר על משיח שנהרג ע"י מישהו [29], אולם מי שנהרג ממוות טבעי אין סעיף זה חל עליו, וכן על סמך מה שנאמר המדרש שלקראת הגאולה משיח יעלם מן העולם לדעת רבים הרבי בעצמו עדיין חי וקיים.

בשנת תשנ"ח, יזמו חסידי חב"ד כתיבת פסק הלכתי הקובע שהרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח, ושיש לו "דין נביא". על הפסק חתמו למעלה משלוש מאות רבנים, בין החותמים אישים רבים מחוץ לחסידות חב"ד, ובהם: אדמו"רים מנהיגי חסידויות, רבני מדינות וערים, ודיינים [30].

היסטוריה

ערך מורחב – הרבי מלך המשיח#פרסום זהותו של הרבי כמשיח

הרבי החל לשמש בנשיאות חסידות חב"ד בשנת תשי"א. בדרשת ההכתרה שלו, "מאמר באתי לגני", (שיחה שקיבלה מעמד של שיחת־יסוד בחסידות), התייחס הרבי לכך שהוא הנשיא השביעי בשושלת נשיאי חב"ד. לדבריו, נגזר על הדור השביעי, שהוא כנגד ספירת המלכות, שבימיו יבוא המשיח[31][32].

במשך השנים האמינו חלק מהחסידים שהרבי הוא המשיח. בדרך כלל הרבי התנגד (לעתים באופן חריף) לעיסוק פומבי במשיחיותו, והורה לגנוז פרסומים מסוג זה, כמפורט להלן. למרות זאת המשיכו חלק מן החסידים להחזיק באמונה זו[33].

יוזמות פרסום מוקדמות

החסיד ר' בערקע חן כותב לרבי בתואר 'מלך משיח'. ז' תמוז תשמ"ב

למרות שרוב החסידים לא התעסקו בנושא, היו במשך השנים מספר יוזמות של חסידים שביקשו לפרסם בפומבי שהרבי הוא המשיח. יוזמות אלו הופסקו על ידי הרבי שהביע את התנגדותו אליהן באופן חד-משמעי.

יוזמת הפרסום הראשונה, היא משנת תשכ"ה (1965), אז הפיץ הרב אברהם פריז כרוזים בהם נכתב: "בשמחה רבה יכולים אנו לבשר לכם כי הנה המלך המשיח... כבר נמצא עתה כאן איתנו, הנה הוא הרבי הקדוש מליובאוויטש". כעבור זמן קצר, ציווה הרבי במברק להפסיק את ההפצה ודרש לקבל לידיו את יתרת הכרוזים[34]. עם זאת, יש לציין כי פריז הודיע לרבי שלושה שבועות מראש על היוזמה המתוכננת, והוראת הרבי להפסיקה הייתה רק לאחר שחסידים אחרים התלוננו בפני הרבי שהפרסום מבייש אותם[35].

בשנת תשמ"ג פרסם הרב משה סלונים, מחסידי חב"ד, קובץ חידושי תורה ובו, לדבריו, "פריצת דרך בקביעה... מי הוא מלך המשיח". הרבי דרש להפסיק את פרסום הקונטרס[36]

בקיץ תשמ"ד (1984), פרסם הרב שלום דב וולפא חוברת בשם "קול מבשר" שנושאה היה הוכחת זהותו של הרבי כמשיח. הרבי הגיב במסר אישי לרב וולפא שבו ציווה עליו להפסיק כל פעילות הקשורה למשיחיות[37]: "הנני מזהירו שיפסיק לדבר או לכתוב, ועל אחת כמה וכמה להפיץ, ועל אחת כמה וכמה להדפיס, בענייני משיח ... ואם חס וחלילה יעשה משהו בזה, יידע ברור שזהו מלחמה נגדי בפרט ובכלל". הרבי נימק זאת בכך שהדבר מוציא שם רע לתנועת חב"ד ומרחיק אנשים מללמוד את תורת החסידות, ובכך מעכב את הגאולה ואת ביאת המשיח. לאחר כמה חודשים קיים וולפא תכתובת עם הרבי שבה ניסה להסביר את מעשיו, אך הרבי חזר והבהיר שהתנגדותו נותרה בעינה.[38].

בשיחה משבת פרשת "בראשית" בשנת תשמ"ה התייחס הרבי בשיחה פומבית ליוזמות מן הסוג הזה, ואמר שהן מרחיקות אנשים מלימוד חסידות, ושלכן הוא רואה בפרסומים מלחמה נגדו באופן אישי, נגד חב"ד, נגד הבעל שם טוב ונגד המשיח:[40] "לאלו שכתוצאה מדיבורים שלהם, ענייני דפוס שהדפיסו, או ניגונים וכו' - גרמו לרחק עשרות יהודים מתורת הבעש"ט, לימוד החסידות והנהגה בדרכי החסידות, ולא עוד אלא אפילו יהודים שכבר התחילו ללמוד חסידות - הפסיקו ללמוד כתוצאה מפעולותיהם של אלו... ולכן להווי ידוע שכל מי שממשיך בפעולות אלו - הרי הוא מנגד ולוחם נגד חסידות חב"ד, נגד נשיא דורנו, הבעש"ט, עד מלכא משיחא (מלך המשיח)." .

שירה לפני הרבי

ערך מורחב – יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד
הרבי מעודד את שירת ה'יחי' - תחילת תשנ"ד
אשה מגישה לרבי תוף עליו הכיתוב "יחי אדוננו מורנו ורבנו המלך המשיח לעולם ועד"

בניגוד לפרסומים כתובים על משיחיותו שלהם התנגד הרבי לאורך השנים, היחס לשירת פזמונים שבהם הוזכרה משיחיותו מורכב יותר, לעתים התנגד ולעתים עודד. עם זאת, ישנה מחלוקת בין המחנות לגבי מידת העידוד או ההתנגדות שניתנה לפזמונים אלו והסיבות לכך[41].

לקראת שנות הממי"ם נפוץ בחב"ד פזמון שאותו היו החסידים שרים לפני הרבי, ובו התייחסות עקיפה אך חד משמעית לזהותו כמשיח: "חיילי אדוננו מורנו ורבנו, חיילי משיח צדקנו, הוא יוליכנו בטנקים לארצנו, עם המבצעים ונשק בידינו, יבוא ויגאלנו". כלומר, אנו החסידים, הננו חיילי הרבי משיח צדקנו שיוליך אותנו עם טנק המבצעים ועשרת המבצעים שיסד (ביניהם מבצע נש"ק), יבוא ויגאלנו.[42] הרבי עודד בנמרצות את השירה הזו בליל שמיני עצרת תשל"ח (1977).[43] אך מאידך השיחה הפומבית בשנת תשמ"ה (1984) שבה הביע הרבי התנגדות לפרסום שהוא משיח באה בעקבות שירה כזו.[44] בשבת פרשת נח תשנ"ב, בתאריך ד' חשון,[45] שרו החסידים לפני הרבי בהתוועדות את השיר הנזכר לעיל "חיילי אדוננו, מורנו ורבנו, משיח צדקנו", והרבי הגיב בצורה מתונה יותר: "זה דבר מוזר, שמנגנים ניגון עם מילים כאלו, ואני יושב פה... האמת היא שהייתי צריך לקום ולצאת... זה שאינני יוצא... כיון שזה יגרום בלבול בה"שבת אחים גם יחד", כי כשאני אצא יצאו עוד כמה וכמה, וממילא יתבטל העניין ד"שבת אחים גם יחד"."

בתחילת שנות הנוני"ם החלו לנגן בחסידות את הניגון: "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד". קיימת הקלטת וידאו משנת תשנ"א בה נראה הרבי מעודד את החסידים השרים פזמון זה.[46] לטענת הזרם המתון, למחרת הגיב הרבי בחומרה באוזני מזכירו הרב לייבל גרונר, והודיע שאם לא יובטח כי דבר זה לא יישנה לא ייכנס לבית המדרש לתפילה[דרוש מקור]. מאז ועד שנת תשנ"ב לא שרו עוד את השיר בפניו. לאחר נ"ג, בפעמים בהם יצא אל הקהל, שרו לפניו 'יחי' והוא עודד את השירה בחוזקה בתנועות יד וראש.

יחס הרבי בשנים האחרונות

בסוף שנות ה-ממי"ם וראשית שנות ה-נוני"ם הפך העיסוק של הרבי בנושא הגאולה לאינטנסיבי יותר ויותר[47]. הדבר עורר להט אצל חסידיו שמקצתם החלו אף להכריז כי הרבי עצמו הוא המשיח. לימים, יטענו רבים מחב"ד כי דעת הרבי לגבי פרסום משיחיותו השתנתה בסוף ימיו, ויבססו טענה זאת על התבטאויותיו ותגובותיו בשנים אלו. מנגד, גם בזרם המתון יסתמכו על התבטאויות ותגובות אחרות כדי לבסס את דעתם שהרבי נשאר בהתנגדותו לפרסום. להלן חלק מן ההתרחשויות עליהן מסתמכים החסידים.

שנת תשנ"א

ערך מורחב – השיחה הידועה
הרבי בשעת אמירת השיחה

בכ"ח ניסן, נשא הרבי שיחה שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: "אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו"[48] [49]. הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח[50]. אחת מהן הייתה החתמת חסידי חב"ד ואחרים על טופס "קבלת מלכותו" כמלך המשיח, יוזמה שקיבלה את עידודו של הרבי. הטופס הראשון הוגש לרבי באייר תשנ"א (1991) ועליו 250 חתימות. בין היתר נאמר בו שהנאספים מקבלים עליהם את מלכותו של הרבי מלך המשיח. בתגובה כתב הרבי, תשובה חיובית שגרתית "נתקבל ותשואות חן".[51] במהלך השנה, התיר הרבי לרב וולפא להדפיס את הספר "יחי המלך" העוסק בגאולה, ספר שהרבי אסר להדפיס כמה שנים קודם לכן. הרבי התנה זאת בכך ש"ידידים מבינים" ישמיטו ממנו דברים שעלולים להרחיק יהודים מלימוד חסידות. כך יצא הספר לאור ללא רמזים לזהותו של המשיח.

לקראת סוף השנה - חתמו עשרות רבנים וביניהם חברי בית דין רבני חב"ד בישראל ובקראון הייטס על פסק דין שבו נכתב: "הגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה כ"ק אדמו"ר שליט"א תיכף ומיד כמלך המשיח"[52]. כחודש לאחר מכן חתמו עשרות רבנים על פסק דין נוסף שבו נכתב: "ברור על פי דין תורת אמת, שחל על כ"ק אדמו"ר שליט"א הלכה זו ד'בחזקת שהוא משיח'" (שלב בהתגלות המשיח לשיטת הרמב"ם, הקודם לשלב שבו הוא מוגדר כ"משיח ודאי"[53]). הרבי התייחס לפסקי דין אלו בפומבי וייחס להם השפעה חיובית על תהליך הגאולה[54]. פסקי דין נוספים נחתמו במרוצת השנים [55].

עם זאת, כמה רבנים [56]נכנסו לרבי לשאול אותו ישירות האם יש לפרסם עליו שהוא משיח ונענו בשלילה נחרצת[57].

שנת תשנ"ב

בשנים תשנ"א תשנ"ב, החלו חלק מהחסידים לפנות אל הרבי בתואר 'מלך המשיח', ולא נענו בהתנגדות[58] [59].

בשנת תשנ"ב (1992) שלח הרב וולפא לרבי חוברת שנשאה את השם "קונטרס בעניין קבלת פני משיח צדקנו" שעסקה בזהותו כמשיח. בתגובה שיגר על כך הרבי מענה, ביום י"ג אדר א' תשנ"ב, שלושה עשר ימים לפני שנפל באוהל: "מכבר עניתי לו שמאמרים כאלו מרחיקים כמה וכמה מלימוד דברי אלוקים חיים, היפך הפצת המעיינות חוצה"[60].

תקופה קצרה לפני שעבר את הסטרוק הראשון[61], כתב הרבי בפתק: "אין כל חיוב כלל לחפש מיהו המשיח.. אבל מצות עשה מהתורה אהבת כל אחד ואחד מישראל, ושלילת המחלקת בתכלית ופשיטא שלא לעשות במזיד הפכו.." [62]

יהודה לייב גרונר, מזכירו של הרבי, סיפר: "בוקר אחד, אחר תפילת שחרית, כשנכנסתי להיכל, הרבי אמר: מה זה שאומרים עלי שאני המשיח? עניתי שלפי דברי הרמב"ם בסוף הלכות מלכים – פרטים על דבר משיח, הרי הרבי מתאים לזה ביותר. ואמר הרבי: זה שהוא המשיח, צריכים לגלות לו מלמעלה, ולעת עתה לא גילו זה לי"[63]. אולם לאחר מכן שינה הרב גרונר את הסיפור ואמר שהרבי הגיב על זה בחיוב.

אחרי כ"ז אדר נ"ב

ערך מורחב – הסטרוק הראשון

בכ"ז באדר א' תשנ"ב (1992) לקה הרבי בשבץ מוחי, שגרם לשיתוק של הצד הימני בגופו ונטל ממנו את יכולת הדיבור. תקופה ארוכה כמעט לא יצא אל הציבור. מחודש תשרי תשנ"ג ועד חודש חשוון תשנ"ד יצא הרבי מדי פעם אל הציבור, כשהוא יושב במרפסת מיוחדת שנבנתה סמוך לחדרו, בצד המערבי של בית המדרש הגדול.

החל מאירוע השבץ ועד הנסיון הגדול גבר הלהט, ועמו הפרסומים על זיהויו כמשיח[64]. כאמור, בתקופה זו יצא הרבי מדי פעם למרפסת שנבנתה במיוחד לשם כך, והשקיפה אל בית מדרשו שבמרכז חב"ד העולמי - 770. בהזדמנויות אלו נהגו חסידיו לשיר לפניו "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד", ופעמים רבות עודד הרבי את השירה[65]. (בקרב חסידי חב"ד ישנו יחס מיוחד לתנועותיו של הרבי, שכל אחת מהם נחשבת בעלת משמעות[66]).

מרבית חסידי חב"ד סברו בתקופת מחלתו של הרבי, כי למרות שהרבי הביע פעמים רבות קודם לכן את אי שביעות רצונו מזיהויו כמשיח, עידוד השירה מלמד שגישתו השתנתה, והרבי כבר אינו מתנגד לפרסומו כמשיח, כן סברו רוב רבני התנועה שדעתו של הרבי השתנתה[67]. כיום, טוענים החסידים מהזרם המתון, כי מצבו הבריאותי של הרבי לא איפשר לו לשמוע את תוכן השיר [דרוש מקור].

לקראת י' שבט תשנ"ג, יזמו חסידי חב"ד כינוס שמטרתו 'קבלת מלכותו' של הרבי כמשיח. התקשורת פרסמה שב-770 עומד להתקיים מעמד הכתרה של הרבי כ"מלך המשיח" וחלק מרבני חב"ד פרסמו הודעה ששללה את הרעיון[68]. במקביל פרסמו חלק מרבני חב"ד קריאה רשמית לחסידי חב"ד להשתתף במעמד ו"לקבל את מלכותו של הרבי מלך המשיח"[69].

אולם לאחר שהרבי אישר את הכנס ביטלו אותם רבנים את קריאתם נגד הכנס.

לאורך כל אותו תקופה היו רבים ששאלו את חסידי חב"ד מה תהיה תגובתם אם הרבי יעלם. התגובה שניתנה ברוב המקרים הייתה שדבר כזה בלתי אפשרי. רובם ככולם של חסידי חב"ד היו משוכנעים שהרבי יקום ממיטת חוליו ויתגלה כמלך המשיח [70]. באותה תקופה תמכו בעמדה זו רוב רבני התנועה והחסידים וכן העיתון המרכזי של חב"ד (דאז), "כפר חב"ד".

ג' תמוז תשנ"ד

לאחר כשנתיים מקבלת האירוע המוחי, בכ"ז באדר תשנ"ד, שקע הרבי בתרדמת ואושפז בבית החולים "בית ישראל". לאחר שלושה חודשי אשפוז, בג' בתמוז תשנ"ד קרה הנסיון הגדול בתולדות הדור השביעי. העובדה שלא רואים את הרבי בעיני בשר גרמה לזעזוע בקרב חסידיו, שסירבו להאמין שמאורע כזה יכול להתרחש. תקופה קצרה אחרי ג' תמוז נ"ד, פרסם בית דין רבני חב"ד (הגוף והסמכות העליונה של חב"ד בישראל) מכתב, בו הוא קורא לחדול מהכרזות שונות (כוונתם הייתה להכרזה "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד") ולהכריז רק בנוסח אותו קבע הרבי "יחי המלך"[71]. מספר רבנים בחב"ד הצהירו שטעו בכך שעודדו את הלהט, וקראו לחסידים לחדול מהפרסומים בדבר זהותו של הרבי שליט"א כמשיח[72]. אולם רבים מחסידי חב"ד לעומתם הצהירו שלא חל כל שינוי, ויש להמשיך ולפרסם את זהותו של הרבי כמשיח שבדור[73].

הניסיון הגדול

ערך מורחב – ג' תמוז תשנ"ד

בנוסף לסוגיה המשיחית, מרבית מחסידי חב"ד סבורים שהרבי עדיין חי בגוף גשמי[74], וממשיכים להוסיף לשמו של הרבי את האיחול המוצמד אך ורק לאנשים חיים "שליט"א" (ראשי תיבות של 'שיחיה לאורך ימים טובים אמן')[75]. חלקם אף אינם עולים לאוהל ובאים רק לבית מדרשו בברוקלין.

רקע רעיוני

במשך השנים, האפשרות שיקרה נסיון כזה נחשבה על ידי חסידיו כבלתי אפשרית. אמונה זו התבססה על הצהרתו של הרבי עם תחילת כהונתו כי דורו - הדור השביעי בחסידות, הוא הדור האחרון בשושלת אדמו"רי החסידות ותפקידו להביא את הגאולה[76]. במשך השנים חזר הרבי על הצהרה זו תוך הדגשה ש"דורנו הוא הדור האחרון לגלות והוא הדור הראשון לגאולה"[77]. כתוצאה מכך האמינו החסידים שהרבי יחיה עד בוא הגאולה ולאחריה (בחיים הנצחיים שבגאולה). גם בתקופת מחלתו המשיכו החסידים להביע בפומבי את ביטחונם שהוא יחיה[78].

בהשקפת העולם החב"דית מיוחסת חשיבות רבה לאדמו"רי חב"ד כ"נשיאי הדור". הרבי עצמו אמר: "מוכרח להיות משה בכל דור ודור, שבו תתלבש נשמת משה"[79]. כלומר, נשמתו של משה רבנו התלבשה בכל אחד מאדמו"רי חב"ד (בהסתמך על דברי התלמוד "משה לא מת"[80]).

ההתייחסות

כל הענין של ג' תמוז הוא רק ניסיון (כבמשה בשעתו). זאת כחלק אחד מהאמונה שהרבי הוא המשיח ושהוא ממשיך להנהיג את הדור[81]. בעקבות זאת ממשיכים לכתוב על הרבי שליט"א (שיחיה לאורך ימים טובים אמן)[82]. וכן משתמשים בדרך כלל בתארים 'מלך המשיח שליט"א' או 'מה"מ שיל"ו' (שיחיה לעולם ועד) המדגיש את האיחול לחיים נצחיים. אך עם זאת, יש חסידים שסוברים שבג' תמוז תשנ"ד היה אצל הרבי את עניין הפך החיים רח"ל, ולכן לא מסתפקים בכתיבתו כ"הרבי" או כ"נשיא דורינו" בלבד.

האחדות בחב"ד

על אף חילוקי הדעות, ובשונה מקהילות מפולגות שונות, חסידי חב"ד עצמם משתדלים לנהוג באחדות - אהבת ישראל זה עם זה, ומשתדלים לקיים את הוראות הרבי, לפי דרכם עוד בתחילת שנות הנוני"ם כשהחל הויכוח אודות פרסום הרבי כמשיח, כתב הרבי לרב שלום דוב וולפא שקודם כל חשוב שיהיה אהבת ישראל בין החסידים:"אין כל חיוב כלל לחפש מיהו משיח וכו', אבל מ"ע מהת': אהבת כאו"א מישראל ושלילת המחלוקת וכו' בתכלית – ופשיטא שלא לעשות במזיד הפכו – וד"ל"[83].

פעמים רבות, נערכות גם מפגשים וכינוסי אחדות פומביפ בין החסידים, במטרה לקבל את פני משיח צדקנו. בשנת תשס"ז בעקבות תאונת התמימים בחנוכה תשס"ז הוקמה ועדת השלוחים לארץ הקודש לעניני אחדות. הוועדה הוקמה באסיפה בבית הרב ישראל יוסף הנדל במגדל העמק. מפעולות הוועדה: כינוס תלמידי ישיבות חב"ד לכנס אחדות ארצי שהתקיים בי' שבט תשס"ז וחסות על הוצאת אלבום "כולנו כאחד" הסוקר את הכינוס שיצא על ידי תלמידי ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק בחודש החגים תשס"ח.

בשנת תשע"א הוחלט בין חסידי חב"ד להקדיש את יום כ"ז באדר ליום אחדות בחב"ד[84]. בשנת תשע"ג יזמו כמה אברכים (ובניהם הרב מוטי גל 400 התוועדיות של שני משפיעים, אחד מכל 'צד'. ההתוועדיות הצליחו במיוחד וחברים שלא נפגשו זמן רב התוועדו ביחד.

  • תש"פ

בשנת תש"פ בתקופת מגפת הקורונה התחיל גל חזק של אחדות במהלכו קהילות רבו שהיו מפוצלות התאחדו מחדש. ונכון ל אייר תש"פ קיימת תקווה גדולה בין החסידים שהאחדות תחזור למקומה. והמוסדית הגדולים מדווחים על פעולות בכיוון זה.

כינוס אחדות במרכז חב"ד העולמי 770
ספר שיצא בשנת תש"פ עם מכתבים ומענות של הרבי אודות אחדות

לקריאה נוספת

  • ד"ר יצחק קראוס, השביעי, משיחיות בדור השביעי של חב"ד

קישורים חיצוניים

ראיונות עם אנשי אקדמיה

יהודה יפרח, מקור ראשון, חוקר משנת חב"ד: כל החסידים משיחיסטים, באתר  ג' בטבת ה'תשע"ב

פרסומים המציגים את עמדות הצדדים

הזרם המשיחסטי
הזרם האנטי
שונות לסדר



הערות שוליים

  1. ↑ הרב ד"ר יצחק קראוס,ynet שאלת מחקר, באתר ynet‏
  2. ↑ הרב ד"ר דוד ברגר, הרבי מלך המשיח, ירושלים: אורים, 2005[דרושה הבהרה].
  3. ↑ שיחת פרשת שופטים תשנ"א: "ישנה ההוראה כנ"ל, שצריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו שהקב"ה בחר ומינה בעל-בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל וכל האנשים דדור זה, בכל עניני תורה ומצוות, ובנוגע לחיי והנהגות היום-יום הרגילים, גם ב"בכל דרכיך (דעהו)" ו"כל מעשיך (יהיו לשם שמים)", עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא".
  4. ↑ לדוגמה כתבה באתר ynet: כעשרים אלף בני אדם . . בעצרת התחזקות והתעוררות לרגל י"א ניסן, היום בו נולד הרבי מלובביץ'
  5. ↑ העניין לומר "יחי אדוננו" לפני "מודה אני" באתר moshiach.ru
  6. ↑ כתבה באתר ynet מאת נטע סלע, האם תנועת חב"ד מתפצלת? 05.07.06
  7. ↑ קונטרס 'משיח וגאולה' גיליון 7 עמוד 10, הרב משה בערגשטיין קובץ PDF.
  8. ↑ תבנית:בבלי
  9. ↑ ד' מנחם אב תשמ"ט קובץ וידאו
  10. ↑ הערה לשיחת פרשת משפטים תשנ"ב, תורת מנחם - התוועדויות, תשנ"ב חלק ב,עמוד 282 הערה מספר 148
  11. ↑ לדוגמה"...כן הוא האמת - שנשיא הדור הוא משיח שבדור" - שיחת ליל שמחת ה’תשמ”ו
  12. ↑ דוד פלדמן, קובץ משיח וגאולה – א קובץ PDF, עמוד 31 והלאה.
  13. ↑ כגון שלום דובער לוין קובץ משיח וגאולה - א עמודים 8-1 קובץ PDF.
  14. ↑ הרב יואל כהן, קובץ משיח וגאולה – ב קובץ PDF, עמוד 12, 19-20
  15. ↑ חיים משה ברעגשטיין, קובץ משיח וגאולה – ז קובץ PDF, עמודים 10-11.
  16. ↑ הרב יחזקאל סופר יתבררו ויתלבנו, 1994, עמוד 84; בנימין ליפקין, חשבונו של עולם, לוד 2000, עמ' 146; הרב מנחם ברוד 'לא סוד בברוד', שבועון כפר חב"ד 2008, מובא גם באתר COL
  17. ↑ ימי מלך חלק ב', עמוד 681, כפר חב"ד תשנ"א.
  18. ↑ "משנה ראשונה" ו"משנה אחרונה" הם ביטויים תלמודיים בהלכה, "משנה ראשונה" היא משנה שחוברה בתקופה קדומה, טרם שינוי ההלכה, שינוי שתועד בעת חיבור "משנה אחרונה". למשנה אחרונה תוקף רב יותר.
  19. ↑ נתן לראות זאת בשפתיו של הרבי
  20. ↑ שלום דובער לוין, קובץ משיח וגאולה – 2 קובץ PDF, תחילת עמוד 27.
  21. ↑ חלק מעמדת הזרם המתון הופיע בסדרה בת שבעה קובצי 'משיח וגאולה', ניו יורק 1996-1998, בעריכת הרב שלום דובער לוין.
  22. ↑ ע"פ הספר "הרב אשכנזי"
  23. ↑ משה הורוביץ, הרב שך - שהמפתח בידו, ירושלים 1989, עמ' 95
  24. ↑ תשובה של הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר באתר ynet.
  25. ↑ מבנו הרב שמואל אליהו, ששמע מאביו. "תשובה מהרב שמואל אליהו האם הרבי הוא משיח", באתר כיפה.
  26. ↑ ראו לדוגמה צילום ממכתב שפורסם בעיתון ג'ואיש פרס - אתר חב"ד אינפו
  27. ↑ ‫הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר, תשובה באתר ynet, 16 בפברואר 2009
  28. ↑ תבנית:רמב"ם. סעיף זה נפגע מצנזורה על ספרים עבריים והושמט מרוב הדפוסים.
  29. ↑ כבר כוכבא
  30. ↑ 'העובדות שמאחורי הפסק' -אתר חב"ד אינפו קובץ PDF]
  31. ↑ מאמר באתי לגני (בתוספת ביאורים) קובץ PDF
  32. ↑ תומר פרסיקו, המשיח האבוד של חב"ד, תכלת, קיץ תשס"ט, עמ' 68 והלאה
  33. ↑ [commons.wikimedia.org/wiki/File:%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F.jpg מכתב] של חסיד חב"ד - הרב אליהו אריה פרידמן מצפת - לרבי מליובאוויטש משנת 1980 בו הוא פונה אליו בתואר ,"אדמו"ר משיח צדקנו". מכתב נוסף של הרב יצחק שפרינגר עם תשובת הרבי
  34. ↑ איגרת לידיד" - החוקר התורני הרב יהושע מונדשיין, תשנ"ב
  35. ↑ דברים שאמר בנו בשבת שכולה משיח שנת תשע"א
  36. ↑ איגרת לידיד" - החוקר התורני הרב יהושע מונדשיין, תשנ"ב
  37. ↑ hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=979084&whichpage=2&forum_id=1364#R_15 במענה] כתוב שמסר למזכירותו, על מנת להודיע זאת לוולפא ("לטלפנו בשמי")
  38. ↑ "ראו בפועל שעל ידי פעולותיו ומעשיו – הלהיב מחלוקת וכו', ומאות (ויותר) מבנ"י פסקו מללמוד
    שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
    לא נמצא templatedata תקין         דא"ח, נלחמים בהבעש"ט ותורתו בפועל... כָּתְּבִי לא היה מפני חשש אולי כו' [תהיינה תוצאות שליליות], כי אם מיוסד על המפורסם שאלפים ויותר הפסיקו לימוד דא"ח ונלחמים בתורת הבעש"ט וכו' – על ידי הדיבור ופרסום הנזכר-לעיל"
  39. ↑ https://chabad.info/magazine/496613/ ראיון עם הרב וולפא על אותה שבת
  40. ↑ hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=979084&whichpage=2&forum_id=1364#R_15 צילום] משיחת שבת בראשית תשמ"ה[39]. הדברים הושמטו לאחר מכן בהדפסת השיחה (מפאת כבודם של הנוגעים בדבר). ראו גם: יהושע מונדשיין ב'אגרת לידיד' (תשנ"ג), ו'התקשרות' גיליון ש"ט
  41. ↑ שלום דובער לוין, קובץ משיח וגאולה - ב קובץ PDF, עמודים 25-26
  42. ↑ תיעוד וידאו ואודיו באתר "הגאולה": [1],קובץ וידאו [2],קובץ וידאו [3] קובץ שמע
  43. ↑ Samuel Heilman, and Menachem Friedman, The Rebbe:‎ the life and afterlife of Menachem Mendel Schneerson, Princeton 2010; [4], באתר "יומני בית חיינו 770"
  44. ↑ איגרת לידיד" - החוקר התורני הרב יהושע מונדשיין, תשנ"ב.
  45. ↑ שיחות קודש, תשנ"ב חלק א', עמוד 259. 1992, ברוקלין ניו יורק.
  46. ↑ [youtube.com/watch?v=pbFjzXFpkIs וידאו] - הרבי מעודד שירת "יחי" ב-770 - ט"ו באייר תשנ"א. קובץ וידאו
  47. ↑ מנחם ברוד, הנקודה החב"דית קובץ PDF, עמ' 33.
  48. ↑ שיחת ליל כ"ח בניסן ה'תנש"א – ספר-השיחות תנש"א כרך ב עמ' 474
  49. ↑ "מחזה מאוים, מבהיל ומפחיד" וידאו ויומן - אתר חב"ד אינפו
  50. ↑ חוקר החסידות ד"ר יצחק קראוס חוזר לאירוע מכונן בכ"ז ניסן תשנ"א ynet 06.07.08
  51. ↑ חוברת העובדות שמאחורי הפסק. צילום פתק התגובה של הרבי בעמוד 14 קובץ PDF
  52. ↑ בין החותמים היו : הרב חנזין, הרב אשכנזי, הרב ביסטריצקי, הרב יהודה קלמן מארלאו, והרב אברהם אזדבא
  53. ↑ [he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%90_%D7%93 רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות יא ד]
  54. ↑ בשיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב: "ועל פי זה יש לומר, שהחלטת והכרזת מנהיגי אוה"ע בערב שבת פרשת משפטים על דבר המעמד ומצב ד"וכתתו חרבותם לאתים", היא, כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן" ש"הנה זה (מלך המשיח) בא", החל מהפסק דין של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו שמכבר נשלמו מעשינו ועבודתינו דמשך זמן הגלות ומוכנים כבר לקבלת פני משיח צדקנו, וכן הפסק דין של הרבנים ומורי־הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו' בחזקת שהוא משיח". השיחה כפי שהוגהה ופורסמה על ידי הרבי קובץ PDF
  55. ↑ פסק רבני חב"ד בישראל; פסק של רבנים שונים
  56. ↑ הרבנים דוד אליעזרי ודוד שוחט
  57. ↑ ספר יתבררו ויתלבנו, הרב יחזקאל סופר ירושלים תשנ"ו
  58. ↑ וידאו (הדקה ה-15)
  59. ↑ תמונה בה הרבי מחייך לאישה המגישה לו תוף עם הכיתוב "יחי אדוננו"
  60. ↑ בנימין ליפקין, "האווירה בחב"ד מתחשמלת" - שטורעם
  61. ↑ הרב מנחם ברוד, ברבעון 'מעיינותיך'
  62. ↑ צילום מפתק [.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=979084&whichpage=2&forum_id=1364#R_7 בכתב יד של הרבי] (ההדגשות במקור)
  63. ↑ העיתונאי בנימין ליפקין, "האווירה בחב"ד מתחשמלת" - שטורעם
  64. ↑ קטעי עיתונות, המשקפים את הפרסומים על זיהויו של הרבי כמשיח
  65. ↑ וידאו של עידוד שירת 'יחי' בכינוס ההשלוחים 1993
  66. ↑ פתגם היום יום י"ד טבת: "תנועת צדיק, ומכל שכן ראיה או שמיעת קול, צריך לפועל שלא ישכח לעד." כך גם בקישורים הבאים: כל מי שזכה לחזות בתנועה הזו, ליפקין אתר שטורעם, לעקוב אחרי כל תנועה הרבנים קפלן ומייזליש, שבועון בית משיח
  67. ↑ "...מובן שהציווי לא לומר על הרבי שליט"א שהוא זה שבקרוב יתגלה כמלך המשיח, נאמר מלכתחילה על מנת להשתנות . . לכן, כשאנו רואים בעינינו שלמעשה הרבי מעודד את השירה ומאשר אותה פעם אחר פעם, מובן שכעת כבר מותר לומר זאת." שבועון כפר חב"ד גיליון 558 ו' שבט תשנ"ג, ראיון עם הרב יואל כהן צילום קטע מהכתבה
  68. ↑ נוסח המודעה: אזהרה נוראה: היות שנתפרסם אודות עניין הכינוס ט' שבט אור ליום יו"ד שבט וכו' עניינים בלתי רצויים שעלולים ח"ו להביא לידי חלול שם ליובאוויטש, מצאנו לנכון להזהיר, א) לא לעשות ח"ו טעלוויזשאן, וראדיא לחוץ. ב) עניין ההכתרה מושלל. ג) כל עניין השידור רק אם הוא עבור אנ"ש שי' ולא לחוץ מאנ"ש כי זה עשוי לקלקל יותר מן התקון. כל העניין הוא רק עבור אנ"ש ולא חוצה. עה"ח: ב"ד דשכונה כאן צוה ה' את הברכה. ועד הרבנים הכלליים וועד רבני אנ"ש דאה"ק.
  69. ↑ צילום ה'קריאה' מובא בקובץ העובדות שמאחורי הסאטלייט גרסת המשיחיסטים להשתלשלות האירוע בי' שבט תשנ"ג
  70. ↑ בעקבות דברים שאמר הרבי לפני מחלתו שנשיא הדור צריך להיות בגשמיות, וכן משום שהיה ברור שלרבי, שהיה חשוך ילדים, לא ימונה יורש. וכן כי הרבי אמר שאנחנו זה הדור השביעי והאחרון
  71. ↑ ""והמעשה הוא העיקר: יש לסיים ולהשלים את מעשינו ועבודתינו - כולל גם הבקשה והדרישה "עד מתי", וההכרזה "יחי המלך" דוד מלכא משיחא - בזריזות הכי גדולה, הקשורה עם שמחה וחיות."" בשיחת ב' ניסן תשמ"חקובץ וידאו, http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37253 צילום מהשיחה כפי שהוגהה על ידי הרבי והודפסה
  72. ↑ מאמר מאת הרב יואל כהן בשבועון כפר חב"ד
  73. ↑ הרב העשל גרינברג בראיון לשבועון בית משיח
  74. ↑ ynetהאם תנועת חב"ד מתפצלת?
  75. ↑ ראו לדוגמה מאמרים על הרבי
  76. ↑ מאמר "באתי לגני" ה’תשי”א
  77. ↑ לדוגמה: דורנו זה הוא דור האחרון של הגלות שיזכה להיות דור הראשון של הגאולה, 'תורת-מנחם - התוועדויות' ה'תשמ"ח, כרך ג, עמ' 493-498
  78. ↑ מייקל ספקטר [michaelspecter.com/1992/03/the-oracle-of-crown-heights/ The Oracle of Crown Heights] ניו יורק טיימס, 15 מרץ, 1992
  79. ↑ לקוטי שיחות - שמות א השיחה המקורית ביידיש,השיחה בתרגום לעברית
  80. ↑ כך בדברי הרבי, לעומת לשון הגמרא "לא מת משה" בתבנית:בבלי
  81. ↑ שלום דובער לוין, קובץ משיח וגאולה – ז קובץ PDF, עמודים 22-21.
    מאמר מערכת, קובץ משיח וגאולה – ד קובץ PDF, עמוד 3, סעיף ב.
  82. ↑ טענתם מופיעה ב- הרב לוי יצחק גינזבורג,התוועדות חסידית, הוצאת בית משיח, תש"ס.
  83. ↑ שיטתו של הרבי: "אין כל חיוב כלל" באתר חב"ד אינפו.
  84. ↑ חשיפה ● היוזמה שתאחד את שני החלקים בחב"ד? באתר קישור שטורעם.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=משתמש:שמואל_חיים/פולמוס_המשיחיות_בחב%22ד&oldid=473284"