ה' מלך: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←עניינם) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==עניינם== | ==עניינם== | ||
עניינם ומעלתם של פסוקים אלו הינם הכרה באחדותו יתברך בהווה, בעבד ובעתיד{{הערה|סדר הפסוקים - לקו"ש חי"ד עמ' 227.}}. כמו כן מבואר בתניא{{הערה|פרק ל"ג}}: | עניינם ומעלתם של פסוקים אלו הינם הכרה באחדותו יתברך בהווה, בעבד ובעתיד{{הערה|סדר הפסוקים - לקו"ש חי"ד עמ' 227.}}. כמו כן מבואר בתניא{{הערה|פרק ל"ג}}: | ||
{{ציטוט|תוכן=יעמיק מחשבתו ויצייר בשכלו ובינתו ענין יחודו ית' האמיתי, איך הוא... לבדו הוא בעליונים ובתחתונים ממש כמו שהיה לבדו קודם ששת ימי בראשית... וגם עתה כן הוא לבדו בלי שום שינוי כלל.}} | {{ציטוט|תוכן=יעמיק מחשבתו ויצייר בשכלו ובינתו ענין יחודו ית' האמיתי, איך הוא... לבדו הוא בעליונים ובתחתונים ממש כמו שהיה לבדו קודם ששת ימי בראשית... וגם עתה כן הוא לבדו בלי שום שינוי כלל.|מקור=ספר ה[[תניא]], [[ליקוטי אמרים - פרק ל"ג|פרק ל"ג]]|מרכאות=כן}} | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
[[אדמו"ר הזקן]] כותב במאמר "ויהיו חיי שרה" [[תקס"ו]]{{הערה|ח"א}}, שפירוש 'שרה'{{הערה|ראה לקו"ת להאריז"ל חיי שרה כג, ב.}} היא מדת מלכות דאצילות ומקור של 'בי"ע', כי תרגומו הוא מטרוניתא שהיא אימא תתאה - מקור דבי"ע, כנודע ולכן כתוב שחיי שרה הוא פנימיות החיים והאורות הנמשכים לתוך מדת המלכות דאצילות. כמו כן, אדמוה"ז מבאר כי מקור דבי"ע, הוא בגדר זמן כפי שכתוב "ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך כו'", שהתחלת הזמן ממש הוא ממלכות של אצילות. | [[אדמו"ר הזקן]] כותב במאמר "ויהיו חיי שרה" [[תקס"ו]]{{הערה|ח"א}}, שפירוש 'שרה'{{הערה|ראה לקו"ת להאריז"ל חיי שרה כג, ב.}} היא מדת מלכות דאצילות ומקור של 'בי"ע', כי תרגומו הוא מטרוניתא שהיא אימא תתאה - מקור דבי"ע, כנודע ולכן כתוב שחיי שרה הוא פנימיות החיים והאורות הנמשכים לתוך מדת המלכות דאצילות. כמו כן, אדמוה"ז מבאר כי מקור דבי"ע, הוא בגדר זמן כפי שכתוב "ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך כו'", שהתחלת הזמן ממש הוא ממלכות של אצילות. | ||
גרסה מ־17:24, 3 בינואר 2021
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד הינו קטע-מזמור בתפילה הנאמר לאחר מזמור הודו.
מקור
רבנו מבחיי כותב[1] בפירושו על פסוקי 'ה' מלך', כי מחברים את הפסוקים למזמור אחד, בכדי לרמוז שלשה חלקי הזמן שהם הוה, היה ויהיה, ומזמור זה אינו פסוק אחד כי אם פסוקים מפוזרים המצויים בתהלים בסדר הזה.
עניינם
עניינם ומעלתם של פסוקים אלו הינם הכרה באחדותו יתברך בהווה, בעבד ובעתיד[2]. כמו כן מבואר בתניא[3]:
יעמיק מחשבתו ויצייר בשכלו ובינתו ענין יחודו ית' האמיתי, איך הוא... לבדו הוא בעליונים ובתחתונים ממש כמו שהיה לבדו קודם ששת ימי בראשית... וגם עתה כן הוא לבדו בלי שום שינוי כלל.
בתורת החסידות
אדמו"ר הזקן כותב במאמר "ויהיו חיי שרה" תקס"ו[4], שפירוש 'שרה'[5] היא מדת מלכות דאצילות ומקור של 'בי"ע', כי תרגומו הוא מטרוניתא שהיא אימא תתאה - מקור דבי"ע, כנודע ולכן כתוב שחיי שרה הוא פנימיות החיים והאורות הנמשכים לתוך מדת המלכות דאצילות. כמו כן, אדמוה"ז מבאר כי מקור דבי"ע, הוא בגדר זמן כפי שכתוב "ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך כו'", שהתחלת הזמן ממש הוא ממלכות של אצילות.
במכתב כללי, כותב הרבי[6], שרק כאשר גם חלקי חייו ופעולותיו של האדם, שבהם משתווה לחי, צומח ואפילו דומם, מזככם ומגביה אותם ומקדשם עד שגם הם חדורים רוחניות וקדושה, אז הוא אדם באמת, נברא אשר כולו אומר: "בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו", על ידי אורח חיים בדרך התורה והמצוה אשר ה' עושנו נתן לנו, ואשר ביכלתו ותכלית בריאתו היא לפעול אשר כל הבריאה תכריז: "ה' מלך, ה' מלך, ה' ימלוך לעולם ועד!".
בשיחת פרשת תולדות, שבת מרכים של חודש כסלו, תשי"ז[7], אומר הרבי שהפסוק ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך", בבחינת הגבלה של עבר הוה ועתיד, מאיר בזה בחינת אור אין סוף בלי גבול, ולכן ההתהוות שמבחינת מלכות היא בבחינת בלי גבול, והגם שהנבראים הם בעל גבי והיה צריך לומר, הגבלה במציאותם הרי הם בבחינת בלי גבול.
קישורים חיצוניים
- ה' מלך באתר חב"ד
הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.