27,062
עריכות
מ
החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"
תיכף ומיד ממש! (שיחה | תרומות) |
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==התייסדות הישיבה== | ==התייסדות הישיבה== | ||
ב[[ט"ו אלול]] [[תרנ"ז]], עם התייסדותה של ישיבת '''[[תומכי תמימים]]''' על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] בעיירה [[ליובאוויטש]], נפתחה מחלקה של הישיבה בעיר '''[[זעמבין]]''', לבעלי הכשרון, בעוד מספר מצומצם בלבד של תלמידים יישארו ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|אג"ק אדמו"ר הריי"צ, ח"ב ע' ק, אגרת שצו.}}. גם לתלמידים שנשארו בליובאוויטש לא | ב[[ט"ו אלול]] [[תרנ"ז]], עם התייסדותה של ישיבת '''[[תומכי תמימים]]''' על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] בעיירה [[ליובאוויטש]], נפתחה מחלקה של הישיבה בעיר '''[[זעמבין]]''', לבעלי הכשרון, בעוד מספר מצומצם בלבד של תלמידים יישארו ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|אג"ק אדמו"ר הריי"צ, ח"ב ע' ק, אגרת שצו.}}. גם לתלמידים שנשארו בליובאוויטש לא הייתה מסגרת ישיבתית מסודרת, אלא כמו ה'יושבים' שלמדו בעיירה מאז ומקדם, מה שהפך את הישיבה בז'עמבין ליסוד והתשתית לכל מערך ישיבות תומכי תמימים. | ||
על הישיבה בזעמבין - שכאמור יועדה לבעלי כשרון המתאימים להבנת [[דברי אלוקים חיים|דברי חסידות]] עמוקים - הופקד ה[[משפיע]] הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]], שהיה ידוע כבעל הסברה מעולה. בשנותיה הראשונות של הישיבה{{הערה|עד לתחילת שנת [[תרס"ב]]]].}} היה הרב אסתרמן מופקד גם על לימוד ה[[נגלה]] בישיבה{{הערה|אג"ק אדמו"ר הרש"ב, אגרת פה.}}. הרב אסתרמן ניהל את הישיבה בכל שנות קיומה. | על הישיבה בזעמבין - שכאמור יועדה לבעלי כשרון המתאימים להבנת [[דברי אלוקים חיים|דברי חסידות]] עמוקים - הופקד ה[[משפיע]] הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]], שהיה ידוע כבעל הסברה מעולה. בשנותיה הראשונות של הישיבה{{הערה|עד לתחילת שנת [[תרס"ב]]]].}} היה הרב אסתרמן מופקד גם על לימוד ה[[נגלה]] בישיבה{{הערה|אג"ק אדמו"ר הרש"ב, אגרת פה.}}. הרב אסתרמן ניהל את הישיבה בכל שנות קיומה. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
==נדודי הישיבה וסגירתה== | ==נדודי הישיבה וסגירתה== | ||
בקיץ תר"ס | בקיץ תר"ס הייתה [[שריפה]] גדולה בכל העיר ונשרף מקום מושב התלמידים, בתי המדרש והאכסניות. בעקבות המאורע שלחו ערים ועיירות רבות בקשה לרבי שיעביר את הישיבה למקומם. לאחר מיון וניפוי מדוקדק של העיירות נותרו שתי עיירות שהיו ראויות לייסד בתוכן ישיבת תומכי תמימים, וביניהם נערכה הגרלה, כשהזוכים היו תושבי קובליץ. ואכן מיד לאחר [[חג השבועות]] התלמידים נסעו לעיירה והקימו שם את ישיבת [[תומכי תמימים קובליץ]]. | ||
סניף הישיבה השתקע בקובליץ למשך כשנה, עד לקיץ [[תרס"א]], אז{{הערה|[[ה' אייר]].}} מסר הרבי שהמקום אינו מתאים לישיבה, והבחורים עברו למשך הקיץ לליובאוויטש. בליובאוויטש שהו בחורים כשנה, עד שבקיץ [[תרס"ב]] נסתיימה בניית הישיבה בזעמבין, והתלמידים חזרו למקומם המקורי. | סניף הישיבה השתקע בקובליץ למשך כשנה, עד לקיץ [[תרס"א]], אז{{הערה|[[ה' אייר]].}} מסר הרבי שהמקום אינו מתאים לישיבה, והבחורים עברו למשך הקיץ לליובאוויטש. בליובאוויטש שהו בחורים כשנה, עד שבקיץ [[תרס"ב]] נסתיימה בניית הישיבה בזעמבין, והתלמידים חזרו למקומם המקורי. | ||