אמירת קדושה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "חזרת הש"ץ" ב־"חזרת הש"ץ") |
מ (החלפת טקסט – "ראה גם=" ב־"ראו גם=") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 17: | שורה 17: | ||
ולכן אין צריך לעמוד בקדושות אלו. אך הרבי נוהג להתרומם מעט מכסאו כאשר הוא יושב באמירת קדושות אלו{{הערה|מפי השמועה.}}. | ולכן אין צריך לעמוד בקדושות אלו. אך הרבי נוהג להתרומם מעט מכסאו כאשר הוא יושב באמירת קדושות אלו{{הערה|מפי השמועה.}}. | ||
== | ==ראו גם== | ||
*[[קדוש קדוש קדוש]] | *[[קדוש קדוש קדוש]] | ||
*[[ברוך כבוד ה' ממקומו]] | *[[ברוך כבוד ה' ממקומו]] |
גרסה מ־13:28, 31 באוגוסט 2020
אמירת קדושה היא אמירת הפסוקים
- "קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ".
- "ברוך כבוד ה' ממקומו".
- "ימלוך ה' לעולם, אלקיך ציון לדור ודור, הללוי-ה." .
- "ברוך כבוד ה' ממקומו".
אמירת שני הפסוקים היא עיקר הקדושה, ולכן אומרים אותם בכל מקום, לעומת הפסוק השלישי שנאמר רק בקדושה שבחזרת הש"ץ.
שלוש פעמים אומרים קדושה במהלך התפילה:
- קדושה מיושב שב'יוצר אור'.
- קדושה מעומד שבחזרת הש"ץ.
- קדושה ש'ובא לציון'.
את הפסוק קדוש וברוך כבוד אומרים גם המלאכים, אך את הפסוק ימלוך אין הם אומרים, ולכן ישנה מחלוקת בשולחן ערוך, האם כשמפסיקים לאמירת קדושה באמצע תפילה, אם מפסיקים גם לאמירת הפסוק ימלוך, ישנה דיעה שאין מפסיקים, ואנו קיי"ל שמפסיקים[1].
ישנה מחלוקת בין הפוסקים האם אומרים את הקדושות ביחיד אם לאו, לפי הרמב"ם אין אומרים כל קדושה בתפילה שלא במנין, אך האדמו"ר הזקן קבע כמו שמובא בטור ובשו"ע שאומרים כיון שהוא רק סיפור דברים, ולא אמירת קדושה.
ולכן אין צריך לעמוד בקדושות אלו. אך הרבי נוהג להתרומם מעט מכסאו כאשר הוא יושב באמירת קדושות אלו[2].
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ אדמו"ר הצמח צדק, אור התורה במדבר, פרשת פנחס.
- ↑ מפי השמועה.