אמירת קדושה

אמירת קדושה היא אמירת הפסוקים

"קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ".

"ברוך כבוד ה' ממקומו".

"ימלוך ה' לעולם, אלקיך ציון לדור ודור, הללוי-ה." .

אמירת שני הפסוקים היא עיקר הקדושה, ולכן אומרים אותם בכל מקום, לעומת הפסוק השלישי שנאמר רק בקדושה שבחזרת הש"ץ.

שלוש פעמים אומרים קדושה במהלך התפילה:

• קדושה מיושב שב'יוצר אור'.
• קדושה מעומד שבחזרת הש"ץ.
• קדושה ש'ובא לציון'.

את הפסוק קדוש וברוך כבוד אומרים גם המלאכים, אך את הפסוק ימלוך אין הם אומרים, ולכן ישנה מחלוקת בשולחן ערוך, האם כשמפסיקים לאמירת קדושה באמצע תפילה, אם מפסיקים גם לאמירת הפסוק ימלוך, ישנה דיעה שאין מפסיקים, ואנו קיי"ל שמפסיקים.

ישנה מחלוקת בין הפוסקים האם אומרים את הקדושות ביחיד אם לאו, לפי הרמב"ם אין אומרים כל קדושה בתפילה שלא במנין, אך האדמו"ר הזקן קבע כמו שמובא בטור ובשו"ע שאומרים כיון שהוא רק סיפור דברים, ולא אמירת קדושה.

ולכן אין צריך לעמוד בקדושות אלו. אך הרבי נוהג להתרומם מעט מכסאו כאשר הוא יושב באמירת קדושות אלו.

ראו גם

• קדוש קדוש קדוש
• ברוך כבוד ה' ממקומו