התופל כלי חרס: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "תפלות" ב־"תפילות") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (17 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
על פי [[תורת החסידות]], ה[[תפילה]] היא מלשון המשנה '''התופל כלי חרס'''. | על פי [[תורת החסידות]], ה[[תפילה]] היא מלשון המשנה '''התופל כלי חרס'''{{הערה|מסכת כלים פרק ג' משנה ה' - אם כי ברוב הגרסאות מופיע: 'הטופל' באות ט'.}}. | ||
הרמז במשנה זו, הוא כפול. | הרמז במשנה זו, הוא כפול. | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
א. לשון התחברות, מלשון הפסוק "נפתול נפתלתי". | א. לשון התחברות, מלשון הפסוק "נפתול נפתלתי". | ||
ב. | ב. מלשון "הטופל" (בטי"ת), לשון טפל ובטל - דהא בהא תליא: על ידי התפילה יוצא האדם מהגבלות מציאותו ונעשה טפל ובטל בעצמו, ועל ידי זה הוא מתחבר עם הקב"ה.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/9/3/17&search=%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%9C+%D7%9B%D7%9C%D7%99+%D7%97%D7%A8%D7%A1 תורת מנחם שנת תשי"ג]}} | ||
מסיבה זו, ענין עבודת | מסיבה זו, ענין עבודת התפילה הוא העבודה ש[[למעלה מטעם ודעת]], שמתבטל ממציאותו לגמרי (ער ווערט אויס מציאות) ומתחבר עם העצמות, שזהו תפילה מלשון התופל כלי חרס, היינו, שנעשה מציאות העצמות שהוא המציאות היחידי והאמיתי.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/22/6/76&search=%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%9C+%D7%9B%D7%9C%D7%99+%D7%97%D7%A8%D7%A1 תורת מנחם תשח"י]}} | ||
== עבודה ההתחברות - בשמחה == | == עבודה ההתחברות - בשמחה == | ||
עבודה עצמה צריכה להיות ב[[שמחה]], והיינו, לפי שענין ה[[עבודה]] הוא כמאמר חז"ל איזו היא עבודה שבלב זו | עבודה עצמה צריכה להיות ב[[שמחה]], והיינו, לפי שענין ה[[עבודה]] הוא כמאמר חז"ל איזו היא עבודה שבלב זו תפילה, שתפילה ענינה חיבור האדם העובד עם האלקות, דתפילה הוא מלשון התופל כלי חרס, סולם מוצב [[ארץ הקודש|ארצה]] וראשו מגיע השמימה, ובכדי שיהיה חיבור האדם עם אלקות הרי זה על ידי ה[[אהבה]] דוקא, קו הקירוב והגילוי, וענין זה הוא בשמחה דוקא. | ||
וכמו שהוא בכללות העבודה, כמו כן הוא גם בכל פרטי העבודה בג' הקוין ד[[תורה]] [[עבודה]] ו[[גמילות חסדים]], שצריכים להיות ב[[שמחה]]. | וכמו שהוא בכללות העבודה, כמו כן הוא גם בכל פרטי העבודה בג' הקוין ד[[תורה]] [[עבודה]] ו[[גמילות חסדים]], שצריכים להיות ב[[שמחה]]. וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה אין עומדין להתפלל לא מתוך [[עצבות]] ולא מתוך [[עצלות]] כו' אלא מתוך שמחה, שזהו בקו העבודה, דתפילות כנגד תמידין תקנום.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/12/174&search=%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%9C+%D7%9B%D7%9C%D7%99+%D7%97%D7%A8%D7%A1 תורת מנחם תשי"ט]}} | ||
{{תפילה}} | {{תפילה}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תפילה]] | [[קטגוריה:תפילה]] | ||
גרסה אחרונה מ־00:39, 24 באוגוסט 2020
על פי תורת החסידות, התפילה היא מלשון המשנה התופל כלי חרס[1].
הרמז במשנה זו, הוא כפול.
א. לשון התחברות, מלשון הפסוק "נפתול נפתלתי".
ב. מלשון "הטופל" (בטי"ת), לשון טפל ובטל - דהא בהא תליא: על ידי התפילה יוצא האדם מהגבלות מציאותו ונעשה טפל ובטל בעצמו, ועל ידי זה הוא מתחבר עם הקב"ה.[2]
מסיבה זו, ענין עבודת התפילה הוא העבודה שלמעלה מטעם ודעת, שמתבטל ממציאותו לגמרי (ער ווערט אויס מציאות) ומתחבר עם העצמות, שזהו תפילה מלשון התופל כלי חרס, היינו, שנעשה מציאות העצמות שהוא המציאות היחידי והאמיתי.[3]
עבודה ההתחברות - בשמחה[עריכה | עריכת קוד מקור]
עבודה עצמה צריכה להיות בשמחה, והיינו, לפי שענין העבודה הוא כמאמר חז"ל איזו היא עבודה שבלב זו תפילה, שתפילה ענינה חיבור האדם העובד עם האלקות, דתפילה הוא מלשון התופל כלי חרס, סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, ובכדי שיהיה חיבור האדם עם אלקות הרי זה על ידי האהבה דוקא, קו הקירוב והגילוי, וענין זה הוא בשמחה דוקא.
וכמו שהוא בכללות העבודה, כמו כן הוא גם בכל פרטי העבודה בג' הקוין דתורה עבודה וגמילות חסדים, שצריכים להיות בשמחה. וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה אין עומדין להתפלל לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות כו' אלא מתוך שמחה, שזהו בקו העבודה, דתפילות כנגד תמידין תקנום.[4]
הערות שוליים
- ↑ מסכת כלים פרק ג' משנה ה' - אם כי ברוב הגרסאות מופיע: 'הטופל' באות ט'.
- ↑ תורת מנחם שנת תשי"ג
- ↑ תורת מנחם תשח"י
- ↑ תורת מנחם תשי"ט