ברוך ה' לעולם – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־00:27, 5 באפריל 2026

ברוך ה' לעולם הוא רצף של ארבעה פסוקים הנאמרים בתפילת שחרית כחלק מפסוקי דזמרה, מיד לאחר סיום המזמורים ולפני ויברך דוד. פסוקים אלו מהווים מעבר בין שבחי תהלים לבין שירת ההודיה של דוד המלך והתהלכות הנפש לקראת קריאת שמע.

בתפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הפסוקים מורכבים מסיומי שלושת ה"ספרים" הראשונים של ספר תהלים:

א. "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג).

ב. "בָּרוּךְ ה' מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָיִם הַלְלוּיָ-הּ" (תהלים קלה, כא).

ג. "בָּרוּךְ ה' אֱלֹ-הִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ" (תהלים עב, יח).

ד."וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים עב, יט).

נהוג^[1] לעמוד בעת אמירת פסוקים אלו.

הסיבה המרכזית לקימה היא משום שפסוקים אלו הם ההכנה המיידית ל"ויברך דוד" ול"שירת הים". מכיוון שב"ויברך דויד" עומדים (מפני שנאמר בו "ויברך דוד... לעיני כל הקהל", וכן כנגד דרגת המלכות), הרי שהקימה מתחילה כבר בפסוקי "ברוך ה' לעולם" המהווים מעבר אליו.

מוסבר עוד, כי הקימה מבטאת את ה"התנערות" מההתבוננות שבפסוקי דזמרה לקראת קבלת עול מלכות שמים בדרגה גבוהה יותר, המרומזת בפסוק "וברוך שם כבודו לעולם"^[2].

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ברוך ה' - מוסבר^[3] כי המילה "ברוך" אינה רק שבח, אלא מלשון "הברכה" והמשכה – המשכת אור אין סוף מלמעלה למטה, אל תוך העולמות.
ברוך ה' לעולם אמן ואמן - "ברוך ה' לעולם", מבטא את המשכת גילוי האלוהות בדרגת העולם (מלשון העלם והסתר). וכידוע, כי התכלית היא שגם בתוך ההעלם של העולם הזה יאיר שם ה'. הכפילות "אמן ואמן" מורה על אישור והתחזקות ההמשכה בשתי דרגות: בעלמא דאתגליא ובעלמא דאתכסיא^[4].
ברוך ה' מציון - מבואר כי ציון מייצגת את נקודת הפנימיות והתמצית (מלשון "ציוּן" וסימן), בעוד ירושלים מייצגת את השלמות של היראה (יראה שלם). ההמשכה היא מנקודת העצמות אל מצב של שלמות רוחנית גלויה בנפש^[5].
עושה נפלאות לבדו - הפסוק מתמקד בכך שהנסים והנפלאות שהקב"ה עושה בכל רגע (כמו קיום העולם של יש מאין) הם בדרגת "לבדו" – כלומר, נסתרים אפילו מבעל הנס עצמו. התפילה פועלת שדרגת "לבדו" זו תימשך ותהיה ל"ברוך שם כבודו לעולם", עד ש"ימלא כבודו את כל הארץ" – גילוי אלוקות מוחלט ועשיית דירה בתחתונים^[4].

הערות שוליים

^ כפי שמופיע בספר המנהגים, עמ' 12
^ קונטרס ההתפעלות, וליקוטי שיחות חלק כ"ד, עמ' 44-45
^ שער היחוד והאמונה, פרק ז'
^ ¹ ² תורה אור, פרשת מקץ, דף ל"ב עמ' א'
^ ליקוטי תורה, פרשת פנחס, דף ע"ז ע"ד, אור התורה על תהלים, פרק קל"ה

[1] כפי שמופיע בספר המנהגים, עמ' 12

[2] קונטרס ההתפעלות, וליקוטי שיחות חלק כ"ד, עמ' 44-45

[3] שער היחוד והאמונה, פרק ז'

[תו"א-4] ¹ ² תורה אור, פרשת מקץ, דף ל"ב עמ' א'

[5] ליקוטי תורה, פרשת פנחס, דף ע"ז ע"ד, אור התורה על תהלים, פרק קל"ה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 '''א. "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן"''' (תהלים פט, נג).
-'''ב. "בָּרוּךְ ה' מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָיִם הַלְלוּיָהּ"''' (תהלים קלה, כא).
+'''ב. "בָּרוּךְ ה' מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָיִם הַלְלוּיָ-הּ"''' (תהלים קלה, כא).
-'''ג. "בָּרוּךְ ה' אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ"''' (תהלים עב, יח).
+'''ג. "בָּרוּךְ ה' אֱלֹ-הִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ"''' (תהלים עב, יח).
 '''ד."וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן"''' (תהלים עב, יט).
-נהוג{{הערה|כפי שמופיע ב[[ספר המנהגים - חב"ד]], עמ' 12}} לעמוד בעת אמירת פסוקים אלו.
+נהוג{{הערה|כפי שמופיע ב[[ספר המנהגים]], עמ' 12}} לעמוד בעת אמירת פסוקים אלו.
 הסיבה המרכזית לקימה היא משום שפסוקים אלו הם ההכנה המיידית ל"[[ויברך דוד]]" ול"[[אז ישיר|שירת הים]]". מכיוון שב"ויברך דויד" עומדים (מפני שנאמר בו "ויברך דוד... לעיני כל הקהל", וכן כנגד דרגת ה[[מלכות]]), הרי שהקימה מתחילה כבר בפסוקי "ברוך ה' לעולם" המהווים מעבר אליו.
 מוסבר עוד, כי הקימה מבטאת את ה"התנערות" מההתבוננות שבפסוקי דזמרה לקראת קבלת עול מלכות שמים בדרגה גבוהה יותר, המרומזת בפסוק "וברוך שם כבודו לעולם"{{הערה|[[קונטרס ההתפעלות]], ו[[ליקוטי שיחות]] חלק כ"ד, עמ' 44-45}}.
 == בחסידות ==
 * '''ברוך ה'''' - מוסבר{{הערה|[[שער היחוד והאמונה]], פרק ז'}} כי המילה "ברוך" אינה רק שבח, אלא מלשון "הברכה" והמשכה – המשכת [[אור אין סוף]] [[מלמעלה למטה]], אל תוך העולמות.
+* '''ברוך ה' לעולם אמן ואמן''' - "ברוך ה' לעולם", מבטא את המשכת גילוי האלוהות בדרגת העולם (מלשון העלם והסתר). וכידוע, כי התכלית היא שגם בתוך ההעלם של העולם הזה יאיר שם ה'. הכפילות "[[אמן]] ואמן" מורה על אישור והתחזקות ההמשכה בשתי דרגות: ב[[עלמא דאתגליא]] וב[[עלמא דאתכסיא]]{{הערה|שם=תו"א|[[תורה אור]], פרשת מקץ, דף ל"ב עמ' א'}}.
-* '''ברוך ה' לעולם אמן ואמן''' - "ברוך ה' לעולם", מבטא את המשכת גילוי האלוהות בדרגת העולם (מלשון העלם והסתר). וכידוע, כי התכלית היא שגם בתוך ההעלם של העולם הזה יאיר שם ה'. הכפילות "[[אמן]] ו[[אמן]]" מורה על אישור והתחזקות ההמשכה בשתי דרגות: ב[[עלמא דאתגליא]] וב[[עלמא דאתכסיא]]{{הערה|[[תורה אור]], פרשת מקץ, דף ל"ב עמ' א'}}.
+* '''ברוך ה' מציון''' - מבואר כי ציון מייצגת את נקודת הפנימיות והתמצית (מלשון "ציוּן" וסימן), בעוד ירושלים מייצגת את השלמות של היראה (יראה שלם). ההמשכה היא מנקודת ה[[עצמות]] אל מצב של שלמות רוחנית גלויה בנפש{{הערה|[[ליקוטי תורה]], פרשת פנחס, דף ע"ז ע"ד, [[אור התורה]] על תהלים, פרק קל"ה}}.
+* '''עושה נפלאות לבדו''' - הפסוק מתמקד בכך שהנסים והנפלאות שהקב"ה עושה בכל רגע (כמו קיום העולם של [[יש מאין]]) הם בדרגת "לבדו" – כלומר, נסתרים אפילו מבעל הנס עצמו. התפילה פועלת שדרגת "לבדו" זו תימשך ותהיה ל"ברוך שם כבודו לעולם", עד ש"ימלא כבודו את כל הארץ" – גילוי אלוקות מוחלט ועשיית [[דירה בתחתונים]]{{הערה|שם=תו"א}}.
-* '''ברוך ה' מציון''' - מבואר כי ציון מייצגת את נקודת הפנימיות והתמצית (מלשון "ציוּן" וסימן), בעוד ירושלים מייצגת את השלמות של היראה (יראה שלם). ההמשכה היא מנקודת ה[[עצמות]] אל מצב של שלמות רוחנית גלויה בנפש{{הערה|[[ליקוטי תורה]], פרשת פנחס, דף ע"ז ע"ד, [[אור התורה]] על תהלים, פרק קל"ה}}.
-* '''עושה נפלאות לבדו''' - הפסוק מתמקד בכך שהנסים והנפלאות שהקב"ה עושה בכל רגע (כמו קיום העולם מ[[אין ליש]]) הם בדרגת "לבדו" – כלומר, נסתרים אפילו מבעל הנס עצמו. התפילה פועלת שדרגת "לבדו" זו תימשך ותהיה ל"ברוך שם כבודו לעולם", עד ש"ימלא כבודו את כל הארץ" – גילוי אלוקות מוחלט ועשיית [[דירה בתחתונים]]{{הערה|[[תורה אור]], פרשת מקץ, דף ל"ב עמ' א'}}.
 {{תפילה}}
@@ שורה 32: / שורה 29: @@
 [[קטגוריה:תפילת שחרית]]
 [[קטגוריה:פסוקי דזמרה]]
+[[קטגוריה:תפילה]]