הבדלים בין גרסאות בדף "סיפור יציאת מצרים"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(ביטול גרסה 74500 של חיים נהר (שיחה)כנ"ל)
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(20 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:
 
== גדר המצווה ==
 
== גדר המצווה ==
  
במצוות [[ליל הסדר]] ישנם שני חיובים
+
במצוות [[ליל הסדר]] ישנם שני חיובים כלליים לזכר יציאת מצרים, המצוה שבדיבור - ספור ביציאת מצרים, והמצוות שבמעשה - פסח מצה ומרור.
כלליים דזכר ליציאת מצרים, המצוה שבדיבור, ספור ביציאת מצרים, והמצוות שבמעשה,
 
פסח מצה ומרור.
 
  
תוכן שניהם הוא להודיע גאולתנו וחירותנו, הן ע״י ספור ביציאת מצרים ב[[דיבור]], והן על ידי מעשי וחיובי לילה זה - אכילת [[קרבן פסח|פסח]] [[מצה]] ומרור".
+
תוכן שניהם הוא להודיע גאולתנו וחירותנו, הן על ידי ספור ב[[יציאת מצרים]] ב[[דיבור]], והן על ידי המעשה בלילה זה - אכילת [[קרבן פסח|פסח]], [[מצה]], ו[[מרור]].
  
 
== מתחיל בגנות ומסיים בשבח ==
 
== מתחיל בגנות ומסיים בשבח ==
  
כשם שבסיפור יציאת מצרים בדיבור, צריך להתחיל בגנות, "מתחיל ומודיע שעבדים היינו לפרעה במצרים וכל הרעה שגמלנו ומסיים בנסים ונפלאות שנעשה לנו ובחירותינו" - על דרך זה הוא גם בזכר לחירות שבמעשי לילה זה, שצריך להדגיש בו את גודל העבדות והשעבוד שממנו היתה הגאולה, ולכן צריך להיות גם אכילת מרור ״על שם שמררו המצריים את חיי אבותינו במצרים״, שרק עי"ז קיום המצות דחירות דפסח ומצה הוא כשלימות.
+
כשם שבסיפור [[יציאת מצרים]] בדיבור, צריך להתחיל בגנות, "מתחיל ומודיע שעבדים היינו לפרעה במצרים וכל הרעה שגמלנו ומסיים בנסים ונפלאות שנעשה לנו ובחירותינו" - על דרך זה הוא גם בזכר לחירות שבמעשי לילה זה, שצריך להדגיש בו את גודל העבדות והשעבוד שממנו הייתה הגאולה, ולכן צריך להיות גם אכילת מרור "על שם שמררו המצריים את חיי אבותינו במצרים", שרק על ידי זה קיום המצות של החירות בפסח ואכילת מצה הוא בשלימות.
  
גדר סיפור יציאת מצרים בדיבור והנהגת חירות שב[[מעשה]], אינם רק לזכר
+
גדר סיפור [[יציאת מצרים]] בדיבור והנהגת חירות שב[[מעשה]], אינם רק לזכר שאבותינו היו עבדים ונגאלו, אלא שעבדות וגאולה זו שייכת להאדם עצמו כעת שקורא את ההגדה, וכמו בסיפור ב[[יציאת מצרים]] '''מתחיל''' ומודיע שעבדים היינו לפרעה.. בנסים.. שנעשו לנו ובחירותינו", על דרך זה הוא בחירות שבמעשה, כמו שאיתא ה[[רמב"ם]] ד"חייב אדם להראות את עצמו כאילו '''הוא בעצמו''' יצא עתה משעבוד מצרים כו' ועל דבר זה צוה [[הקב"ה]] בתורה "וזכרת כי עבד היית" כלומר כאילו אתה בעצמך הייה עבד ויצאת לחירות ונפדית".{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ב [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=61 עמ' 48].}}
שאבותינו היו עבדים נגאלו, אלא
+
 
שעבדות וגאולה זו שייכת להאדם עצמו,
+
==בתורת הרבי==
וכמו בסיפור ביציאת מצרים '''מתחיל''' ומודיע
+
ב[[הגדה של פסח]] שכתב הרבי לפני הנשיאות, שואל הרבי מה ההבדל בין מצווה זו למצוות זכירת [[יציאת מצרים]] בכל יום, ומביא 6 חילוקים ונפקא מינות הלכתיות בין 2 המצוות.
שעבדים היינו לפרעה . . בנסים . . שנעשו
 
לנו ובחירותינו", על דרך זה הוא בחירות
 
שבמעשה, כמ״ש ה[[רמב"ם]] ד"חייב אדם
 
להראות את עצמו כאילו '''הוא בעצמו''' יצא
 
עתה משעבוד מצרים כו׳ ועל.דבר זה
 
צוה [[הקב"ה]] בתורה וזכרת כי עבד
 
היית כלומר כאילו אתה בעצמך הייה
 
עבד ויצאת לחירות ונפדית״.{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ב [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=61 עמ' 48].}}
 
  
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מצוות]] [[קטגוריה:פסח]]
+
[[קטגוריה:מצוות]]
 +
[[קטגוריה:תורת החסידות]] [[קטגוריה:ליל הסדר]]
 +
{{פסח}}

גרסה אחרונה מ־05:56, 20 בדצמבר 2020

סיפור יציאת מצרים הינה מצווה מהתורה, לספר ביציאת מצרים בליל הסדר.

גדר המצווה[עריכה]

במצוות ליל הסדר ישנם שני חיובים כלליים לזכר יציאת מצרים, המצוה שבדיבור - ספור ביציאת מצרים, והמצוות שבמעשה - פסח מצה ומרור.

תוכן שניהם הוא להודיע גאולתנו וחירותנו, הן על ידי ספור ביציאת מצרים בדיבור, והן על ידי המעשה בלילה זה - אכילת פסח, מצה, ומרור.

מתחיל בגנות ומסיים בשבח[עריכה]

כשם שבסיפור יציאת מצרים בדיבור, צריך להתחיל בגנות, "מתחיל ומודיע שעבדים היינו לפרעה במצרים וכל הרעה שגמלנו ומסיים בנסים ונפלאות שנעשה לנו ובחירותינו" - על דרך זה הוא גם בזכר לחירות שבמעשי לילה זה, שצריך להדגיש בו את גודל העבדות והשעבוד שממנו הייתה הגאולה, ולכן צריך להיות גם אכילת מרור "על שם שמררו המצריים את חיי אבותינו במצרים", שרק על ידי זה קיום המצות של החירות בפסח ואכילת מצה הוא בשלימות.

גדר סיפור יציאת מצרים בדיבור והנהגת חירות שבמעשה, אינם רק לזכר שאבותינו היו עבדים ונגאלו, אלא שעבדות וגאולה זו שייכת להאדם עצמו כעת שקורא את ההגדה, וכמו בסיפור ביציאת מצרים מתחיל ומודיע שעבדים היינו לפרעה.. בנסים.. שנעשו לנו ובחירותינו", על דרך זה הוא בחירות שבמעשה, כמו שאיתא הרמב"ם ד"חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים כו' ועל דבר זה צוה הקב"ה בתורה "וזכרת כי עבד היית" כלומר כאילו אתה בעצמך הייה עבד ויצאת לחירות ונפדית".[1]

בתורת הרבי[עריכה]

בהגדה של פסח שכתב הרבי לפני הנשיאות, שואל הרבי מה ההבדל בין מצווה זו למצוות זכירת יציאת מצרים בכל יום, ומביא 6 חילוקים ונפקא מינות הלכתיות בין 2 המצוות.

הערות שוליים