אנא בכח: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←קישורים חיצוניים: הוספת קטגוריה) |
אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
|כותרת=אָנָּא בְּכֹחַ | |כותרת=אָנָּא בְּכֹחַ | ||
|רוחב=30% | |רוחב=30% | ||
|תוכן=אָנָּא בְּכֹחַ גְּדֻלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה. (אב"ג ית"ץ): | |תוכן=אָנָּא בְּכֹחַ גְּדֻלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה. ([[אב"ג ית"ץ]]): | ||
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא. (קר"ע שט"ן): | קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא. (קר"ע שט"ן): | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
תפילת אנא בכח מורכבת משבעה משפטים כשבכל משפט שש תיבות. ראשי התיבות של התפילה הוא ה[[שם מ"ב|שם בן מ"ב האותיות]], ובחלק מן הסידורים הוא מופיע בצד שורות התפילה: אב"ג ית"ץ וכן הלאה. | תפילת אנא בכח מורכבת משבעה משפטים כשבכל משפט שש תיבות. ראשי התיבות של התפילה הוא ה[[שם מ"ב|שם בן מ"ב האותיות]], ובחלק מן הסידורים הוא מופיע בצד שורות התפילה: אב"ג ית"ץ וכן הלאה. | ||
בתיקוני זהר{{הערה|תיקוני זהר כ"א}} מובא שבשם "אב"ג ית"ץ" ה' הוציא את בני ישראל מן הגלות. ובשם "קר"ע שט"ן" הוא קרע להם את ים סוף. כפי הנראה רבי נחוניא בן הקנה סידר תפילה זו לפי שמות אלו{{הערה|שער הכולל ג, כא}}. | בתיקוני זהר{{הערה|תיקוני זהר כ"א}} מובא שבשם "אב"ג ית"ץ" ה' הוציא את בני ישראל מן הגלות. ובשם "קר"ע שט"ן" הוא קרע להם את ים סוף. כפי הנראה רבי נחוניא בן הקנה סידר תפילה זו לפי שמות אלו{{הערה|[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=16002#p=32&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= שער הכולל ג, כא]}}. | ||
בסיום התפילה אומרים את הפסוק "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" הנאמר אחרי כל הזכרת שם ה', היות שתפילת אנא בכח נחשבת כהזכרת השם{{הערה|אמירת פסוק זה היא בלחש. בירורי הלכה ומנהג. התקשרות גיליון 533}}. | בסיום התפילה אומרים את הפסוק "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" הנאמר אחרי כל הזכרת שם ה', היות שתפילת אנא בכח נחשבת כהזכרת השם{{הערה|אמירת פסוק זה היא בלחש. בירורי הלכה ומנהג. התקשרות גיליון 533}}. | ||
==מנהגים באמירת התפילה== | ==מנהגים באמירת התפילה== | ||
"באמירת אנא בכח צריך לראות - או לצייר במחשבה - השמות, שהם הר"ת, אבל לא לאמרם{{הערה|לוח היום יום כד אדר ב. הובא בספר המנהגים}}". יש אומרים שמסתכלים או מכוונים בשם רק לאחר אמירת כל הפסוק{{הערה|קצות השולחן בהוספות לסימן יד. בדי השולחן ס"ק ה'}}. | "באמירת אנא בכח צריך לראות - או לצייר במחשבה - השמות, שהם הר"ת, אבל לא לאמרם{{הערה|לוח היום יום כד אדר ב. הובא בספר המנהגים עמוד 6.}}". יש אומרים שמסתכלים או מכוונים בשם רק לאחר אמירת כל הפסוק{{הערה|קצות השולחן בהוספות לסימן יד. בדי השולחן ס"ק ה'.}}. | ||
תפילת אנא בכח שבקבלת שבת, נאמרת בלחש{{הערה|לוח היום יום ב' סיון}}. | תפילת אנא בכח שבקבלת שבת, נאמרת בלחש{{הערה|לוח היום יום ב' סיון.}}. | ||
יש הנוהגים לומר תפילה זו בעמידה מפני קדושתה. | יש הנוהגים לומר תפילה זו בעמידה מפני קדושתה. | ||
==עניינה בתורת הקבלה והחסידות== | ==עניינה בתורת הקבלה והחסידות== | ||
בתורת ה[[קבלה]] מבואר אודות שם ה' בן 42 אותיות הנקרא "[[שם מ"ב]]". קיים כלל הקובע שכל עליה רוחנית, נעשית בכחו של 'שם' זה. זו בעצם הסגולה המיוחדת של תפילת אנא בכח, שיש בה ארבעים ושתים תיבות, ולכן | בתורת ה[[קבלה]] מבואר אודות שם ה' בן 42 אותיות הנקרא "[[שם מ"ב]]". קיים כלל הקובע שכל עליה רוחנית, נעשית בכחו של 'שם' זה. זו בעצם הסגולה המיוחדת של תפילת אנא בכח, שיש בה ארבעים ושתים תיבות, ולכן במצבים רבים בהם אנו נדרשים לעליה רוחנית אנו אומרים 'אנא בכח' (לדוגמה: ב'קבלת שבת', כאשר מתעלים מאוירת החולין ומתעלים לקבל את קדושת השבת). | ||
זו הסיבה לכך שהמסעות שבני ישראל הלכו ב[[מדבר]] בדרכם לארץ ישראל היו 42 מסעות. שכן, כל המסעות היו בכיוון של עליה. בני ישראל יצאו מהשפלות של ארץ [[מצרים]], ומשם התעלו והתרוממו. כל 'מסע' העלה אותם לרמה יותר גבוהה, וקירב אותם אל [[ארץ ישראל]]. | זו הסיבה לכך שהמסעות שבני ישראל הלכו ב[[מדבר]] בדרכם לארץ ישראל היו 42 מסעות. שכן, כל המסעות היו בכיוון של עליה. בני ישראל יצאו מהשפלות של ארץ [[מצרים]], ומשם התעלו והתרוממו. כל 'מסע' העלה אותם לרמה יותר גבוהה, וקירב אותם אל [[ארץ ישראל]]. | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
בחסידות מקשרים את אנא בכח ל[[מנורה]] הטהורה בבית המקדש, ששבעה נרותיה הם מכוונים לשבעת המדות שהם שבעת הפסוקים של אנא בכח. | בחסידות מקשרים את אנא בכח ל[[מנורה]] הטהורה בבית המקדש, ששבעה נרותיה הם מכוונים לשבעת המדות שהם שבעת הפסוקים של אנא בכח. | ||
עוד מבואר, שראשי התיבות של "אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה" - אב"ג ית"ץ הוא בגימטריה "תולע", וכן בהמשך הראשי תיבות של "שועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות" - שק"ו צי"ת הוא בגימטריה "תולעת". והעניין, שה"תולע" עניינו [[לימוד התורה]] מתוך [[ביטול]]. לימוד כזה פועל להכרית את יניקת החיצונים וזה מה שמוזכר באנא בכח "קר"ע שט"ן", כמו התולעת שאוכלת את העץ הקשה. ועניין ה"תולעת" הוא אותיות ה[[תפילה]] שגם כן פועלות להכרית את יניקת החיצונים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/20/57b.htm לקוטי תורה פרשת חוקת נז, ב] {{ספרייה}}}}. | עוד מבואר, שראשי התיבות של "אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה" - [[אב"ג ית"ץ]] הוא בגימטריה "תולע", וכן בהמשך הראשי תיבות של "שועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות" - שק"ו צי"ת הוא בגימטריה "תולעת". והעניין, שה"תולע" עניינו [[לימוד התורה]] מתוך [[ביטול]]. לימוד כזה פועל להכרית את יניקת החיצונים וזה מה שמוזכר באנא בכח "קר"ע שט"ן", כמו התולעת שאוכלת את העץ הקשה. ועניין ה"תולעת" הוא אותיות ה[[תפילה]] שגם כן פועלות להכרית את יניקת החיצונים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/20/57b.htm לקוטי תורה פרשת חוקת נז, ב] {{ספרייה}}}}. | ||
==זמני אמירתה== | ==זמני אמירתה== | ||
| שורה 66: | שורה 66: | ||
*'''[https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/3730527/jewish/-.htm הכח המיוחד של תפילת אנא בכח]''' - אתר בית חב"ד {{בית חב"ד}} | *'''[https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/3730527/jewish/-.htm הכח המיוחד של תפילת אנא בכח]''' - אתר בית חב"ד {{בית חב"ד}} | ||
{{תפילה}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תפילה]] | [[קטגוריה:תפילה]] | ||
גרסה אחרונה מ־07:48, 20 באוקטובר 2024
אָנָּא בְּכֹחַ
|
|---|
|
אָנָּא בְּכֹחַ גְּדֻלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה. (אב"ג ית"ץ): קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא. (קר"ע שט"ן): נָא גִבּוֹר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם. (נג"ד יכ"ש): בָּרְכֵם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָּמְלֵם. (בט"ר צת"ג): חֲסִין קָדוֹשׁ בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתֶךָ. (חק"ב טנ"ע): יָחִיד גֵּאֶה לְעַמְּךָ פְּנֵה זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ. (יג"ל פז"ק): שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת. (שק"ו צי"ת): בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: |
אנא בכח היא תפילה הנאמרת בזמנים מיוחדים בהם מתבצעת עליה רוחנית של הנשמה לדרגה גבוהה יותר. בתפילה זו יש 42 תיבות, כשראשי התיבות מרכיבות את שם מ"ב שכפי המבואר בתורת הקבלה והחסידות כל עליה רוחנית ממהות למהות נעשית על ידי שם קדוש זה.
מקור ומבנה התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
התפילה מיוחסת לרבי נחוניא בן הקנה ונקראת בכמה מקומות "תפילת רבי נחוניא בן הקנה".
תפילת אנא בכח מורכבת משבעה משפטים כשבכל משפט שש תיבות. ראשי התיבות של התפילה הוא השם בן מ"ב האותיות, ובחלק מן הסידורים הוא מופיע בצד שורות התפילה: אב"ג ית"ץ וכן הלאה.
בתיקוני זהר[1] מובא שבשם "אב"ג ית"ץ" ה' הוציא את בני ישראל מן הגלות. ובשם "קר"ע שט"ן" הוא קרע להם את ים סוף. כפי הנראה רבי נחוניא בן הקנה סידר תפילה זו לפי שמות אלו[2].
בסיום התפילה אומרים את הפסוק "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" הנאמר אחרי כל הזכרת שם ה', היות שתפילת אנא בכח נחשבת כהזכרת השם[3].
מנהגים באמירת התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
"באמירת אנא בכח צריך לראות - או לצייר במחשבה - השמות, שהם הר"ת, אבל לא לאמרם[4]". יש אומרים שמסתכלים או מכוונים בשם רק לאחר אמירת כל הפסוק[5].
תפילת אנא בכח שבקבלת שבת, נאמרת בלחש[6].
יש הנוהגים לומר תפילה זו בעמידה מפני קדושתה.
עניינה בתורת הקבלה והחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתורת הקבלה מבואר אודות שם ה' בן 42 אותיות הנקרא "שם מ"ב". קיים כלל הקובע שכל עליה רוחנית, נעשית בכחו של 'שם' זה. זו בעצם הסגולה המיוחדת של תפילת אנא בכח, שיש בה ארבעים ושתים תיבות, ולכן במצבים רבים בהם אנו נדרשים לעליה רוחנית אנו אומרים 'אנא בכח' (לדוגמה: ב'קבלת שבת', כאשר מתעלים מאוירת החולין ומתעלים לקבל את קדושת השבת).
זו הסיבה לכך שהמסעות שבני ישראל הלכו במדבר בדרכם לארץ ישראל היו 42 מסעות. שכן, כל המסעות היו בכיוון של עליה. בני ישראל יצאו מהשפלות של ארץ מצרים, ומשם התעלו והתרוממו. כל 'מסע' העלה אותם לרמה יותר גבוהה, וקירב אותם אל ארץ ישראל.
בתפילת אנא בכח יש שבעה משפטים כנגד שבע הספירות מחסד עד מלכות. בכל משפט מופיעים שש מילים וכל מילה היא כנגד הספירה הפרטית חסד שבחסד וכן הלאה, אך בספירה הפרטית לא מוזכרת המלכות, אותה מזכירים בראשי התיבות של המשפט שרואים או מציירים במחשבה[7].
בתורת הקבלה והחסידות מבואר[8] שתפילת אנא בכח קשורה לקריאת שמע שמ"ואהבת" עד "ובשעריך" הם מ"ב תיבות כנגד שם מ"ב של אנא בכח. כי אמירת קריאת שמע בכל יום הוא תהליך של יציאת מצרים ברוחניות וכמו שאז היו מ"ב מסעות כך בקריאת שמע יש מ"ב תיבות ושלבים בתהליך היציאה מהמיצרים וגבולים. באמירת ואהבת האדם עולה ממדריגתו לאהבת בכל מאדך. והעלייה היא על ידי שם מ"ב. עניין שם מ"ב קשור עם הגבורה. ופרשת היה אם שמע היא כנגד שם ע"ב ויש בה 72 תיבות מ"והיה" עד "ושמתם את" עניין שם ע"ב קשור עם החסד ולכן האהבה המדוברת בפרשת והיה אם שמוע אינה בכל מאדך אלא רק עד בכל נפשך.
בחסידות מקשרים את אנא בכח למנורה הטהורה בבית המקדש, ששבעה נרותיה הם מכוונים לשבעת המדות שהם שבעת הפסוקים של אנא בכח.
עוד מבואר, שראשי התיבות של "אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה" - אב"ג ית"ץ הוא בגימטריה "תולע", וכן בהמשך הראשי תיבות של "שועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות" - שק"ו צי"ת הוא בגימטריה "תולעת". והעניין, שה"תולע" עניינו לימוד התורה מתוך ביטול. לימוד כזה פועל להכרית את יניקת החיצונים וזה מה שמוזכר באנא בכח "קר"ע שט"ן", כמו התולעת שאוכלת את העץ הקשה. ועניין ה"תולעת" הוא אותיות התפילה שגם כן פועלות להכרית את יניקת החיצונים[9].
זמני אמירתה[עריכה | עריכת קוד מקור]
תפילת אנא בכח נאמרת בזמנים שונים בהם יש עלייה רוחנית ממהות למהות. ומהם:
- בסדר קריאת שמע שעל המיטה - הסיבה לכך היא שאז הוא זמן עליית הנשמה למקור חוצבה. במשך כל היום הנשמה הייתה קשורה בענייני העולם והנפש הבהמית, לכן, כדי שתוכל לעלות למעלה ולשאוב לה חיים אומרים את אנא בכח. כך יהודי מצליח לפעול את "בידך אפקיד רוחי"[10].
- בתפילות שחרית ומנחה - לאחר אמירת סדר הקרבנות. בהקשר לעליית הקורבנות לה' וכן בקשר לעלייה הרוחנית שבתפילה שהיא "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה".
- בתפילת קבלת שבת - קודם אמירת הפיוט "לכה דודי", כאשר מתעלים מאוירת החולין ומתעלים לקבל את קדושת השבת. בשבת הוא זמן עליית כל העולמות לשורשם. ועליה זו היא ממהות למהות, ונפעלת על ידי אמירת האנא בכח.
- לאחר ספירת העומר - ספירת העומר נמשכת שבעה שבועות, כאשר שש התיבות של כל אחת משבע השורות מסמלת יום בספירה, וביום השביעי מכוונים על הראשי תיבות של השורה. ספירת העומר בעבודה הרוחנית הוא תהליך של עליה מהמיצרים וגבולים לקבלת התורה.
- קודם התקיעות בראש השנה - אדמו"ר הזקן לא הכניס בסידורו את אמירת אנא בכח לפני התקיעות, אך על דבר עניין זה מובא בסידור עם דא"ח[11]. "מ"ש בסידור שער הק"ש ד"ה להבין ההפרש (ע"ד ע"א) שקודם תקיעת שופר אומרים אנא בכח, פירושו: בדרך כלל הם הכוונות מהפסוקים שר"ת שלהם שם שני משם מ"ב, אמנם יש שמכונים התיבות אנא בכח כו' במחשבה, אבל אין אומרים האותיות והתיבות. והעוסק בכוונות צריך ללמוד הענינים ברור בכתהאריז"ל, ואז כוונתו רצוי'[12]".
- לאחר קידוש לבנה - אדמו"ר הזקן לא הכניס בסידורו את אמירת אנא בכח בסדר קידוש הלבנה, אך הרבי מתייחס לכך באגרת[13].
- במענה לשון - בסדר המענה לשון לאחר הדלקת הנר, סדר אמירת התהלים וקטעים מספר הזהר אומרים גם את תפילת אנא בכח, בקשר עם עליית הנשמה[14].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הכח המיוחד של תפילת אנא בכח - אתר בית חב"ד
הערות שוליים
- ↑ תיקוני זהר כ"א
- ↑ שער הכולל ג, כא
- ↑ אמירת פסוק זה היא בלחש. בירורי הלכה ומנהג. התקשרות גיליון 533
- ↑ לוח היום יום כד אדר ב. הובא בספר המנהגים עמוד 6.
- ↑ קצות השולחן בהוספות לסימן יד. בדי השולחן ס"ק ה'.
- ↑ לוח היום יום ב' סיון.
- ↑ לקוטי תורה פרשת מסעי צב, ב באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
- ↑ לקוטי תורה בהעלותך לד, ב באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
- ↑ לקוטי תורה פרשת חוקת נז, ב באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
- ↑ אמרי בינה שער קריאת שמע מט, ג באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
- ↑ "לפני תקיעת שופר שאומרים אנא בכח כידוע לפי שתקיעת שופר הוא מבחין עליית המל'"
- ↑ לוח היום יום ב' דר"ה
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ז' ב'קצ"ג באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
- ↑ בסעודת ביום ב' דראש השנה תשכ"ג (המלך במסיבו ח"א עמ' ע) רמ"ד רבקין סיפר שפעם הלך יחד עם ר' שמואל גרונם על האהל בליובאוויטש ואחד הנוכחים שם אמר שצריך לאמר "אנא בכח". אך ר' גרונם צחק ואמר שזה שייך רק במקום של העלאה. - אך לפועל בספר "מענה לשון" שנדפס על ידי קה"ת זה מופיע. על כך ענה לו הרבי: את המענה לשון הנהיג אדמו"ר האמצעי לאמרו על אהל אדמו"ר הזקן, ברם, בעצם תוכנו היה גם לפני כן .. ויש להניח שגם שם מופיע "אנא בכח".