אין כאלוקינו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(7 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:אין כאלוקינו.jpg|350px|ממוזער|מתוך הסידור]]
{{חלונית
{{חלונית
|כותרת=אֵין כֵּאלֹקֵינוּ
|כותרת=אֵין כֵּאלֹקֵינוּ
שורה 21: שורה 22:
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד:
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד:
</poem>
</poem>
|מקור= [[סידור תהלת ה']]
|מקור= [[סידור]]
|ניקוד=כן}}
|ניקוד=כן}}
'''אין כאלוקינו''' הוא קטע פיוט הנאמר בסוף תפילת שחרית לפני [[סדר פיטום הקטורת|פיטום הקטורת]].
'''אין כאלוקינו''' הוא קטע פיוט הנאמר בסוף תפילת [[שחרית]] לפני [[סדר פיטום הקטורת|פיטום הקטורת]].


לאחר מכן אומרים את פיטום הקטורת ומסיימים ב[[קדיש#קדישים שאחרי התפילה|קדיש דרבנן]].
לאחר מכן אומרים את פיטום ה[[קטורת]] ומסיימים ב[[קדיש#קדישים שאחרי התפילה|קדיש דרבנן]].


== מקורות בהלכה ==
== מקורות בהלכה ==
שורה 35: שורה 36:
לפי המסורת, את הפיוט אין כאלוקינו שמע [[רבי עקיבא]] מה[[מלאכים]] ששרו אותו לפני כסא הכבוד{{הערה|סדר היכלות פ"ה, ג.}}, ולכן מדקדקים לומר אותו מילה במילה{{הערה|סדר היום.}}.
לפי המסורת, את הפיוט אין כאלוקינו שמע [[רבי עקיבא]] מה[[מלאכים]] ששרו אותו לפני כסא הכבוד{{הערה|סדר היכלות פ"ה, ג.}}, ולכן מדקדקים לומר אותו מילה במילה{{הערה|סדר היום.}}.


המהרי"ל ביאר, שביום חול ישנם שמונה עשרה ברכות בתפילה, ואילו בשבת רק שבע, ואת מה שנחסר משלימים בשנים עשרה 'אין כאלוקינו'. ואכן ברמ"א כתב שנהגו לומר את הפיוט רק ב[[שבת]]{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סקל"ב ס"ב.}}. ובמשנה ברורה ביאר דבריו על פי דברי המהרי"ל. אך ב[[שער הכולל]] כותב שלא יתכן שהראשונים אמרו את זה, מפני שפיוט זה לא משלים מאה ברכות כי הא לא נחשב לברכה{{הערה|שם=שער הכולל|שער הכולל פי"א ס"ל.}}, וכן מה שהראשונים אומרים שאומרים את הפיוט בשבת לא סותר את מנהגנו לאומרו גם ביום חול{{הערה|שם=שער הכולל}}.
המהרי"ל ביאר, שביום חול ישנם שמונה עשרה ברכות בתפילה, ואילו בשבת רק שבע, ואת מה שנחסר משלימים בשנים עשרה 'אין כאלוקינו'. ואכן ברמ"א כתב שנהגו לומר את הפיוט רק ב[[שבת]]{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סקל"ב ס"ב.}}. ובמשנה ברורה ביאר דבריו על פי דברי המהרי"ל. אך ב[[שער הכולל]] כותב שלא יתכן שהראשונים אמרו את זה, מפני שפיוט זה לא משלים מאה ברכות כי הא לא נחשב לברכה{{הערה|שם=שער הכולל|שער הכולל פי"א ס"ל.}}, וכן מה שהראשונים אומרים שאומרים את הפיוט בשבת לא סותר את מנהגנו לאומרו גם ביום חול{{הערה|שם=שער הכולל}}.


== מנהגים ==
== מנהגים ==


כופלים את המילים "קוה אל השם" כדי להראות שאם הקב"ה לא קיבל את תפילתינו אנו מתפללים שוב ושוב{{הערה|[[ברכות]] לב, ב.}}. ולכן אומרים את הפיוט "אין כאלוקינו" המכוון כנגד שתים עשרה הברכות האמצעיות ב[[שמונה עשרה]]{{הערה|[[שו"ע אדה"ז]] סתרכ"ב ס"א.}}, כדי לחזור על התפילה שוב מטעם זה.
כופלים את המילים "קוה אל השם" כדי להראות שאם הקב"ה לא קיבל את תפילתינו אנו מתפללים שוב ושוב{{הערה|[[מסכת ברכות|ברכות]] לב, ב.}}. ולכן אומרים את הפיוט "אין כאלוקינו" המכוון כנגד שתים עשרה הברכות האמצעיות ב[[שמונה עשרה]]{{הערה|[[שו"ע אדה"ז]] סתרכ"ב ס"א.}}, כדי לחזור על התפילה שוב מטעם זה.


בפיטום הקטורת שאחרי "אין כאלוקינו", [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] אינו מונה את הסממנים בידו הק'{{הערה|מעשה מלך (אה"ק, תשע"ג) ע' 24. אך באמירת הקטורת שלפני התפילה מונה באצבעותיו הק' - ראה שם פ"א ס"ו ובהע' 9.}}.
בפיטום הקטורת שאחרי "אין כאלוקינו", [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] אינו מונה את הסממנים בידו הק'{{הערה|[[מעשה מלך]] (אה"ק, תשע"ג) ע' 24. אמנם באמירת הקטורת שלפני התפילה מונה באצבעותיו הק' - ראה שם פ"א ס"ו ובהע' 9.}}.


== בתורת החסידות ==
== בתורת החסידות ==
שורה 56: שורה 57:


כל ביטוי בפיוט "אין כאלוקינו" מכוון כנגד גלות אחרת{{הערה|[[חיד"א]] - קשר גודל ס"כ. וכן מובא בכלי יקר [[ויקרא]] יא, ד.}}:
כל ביטוי בפיוט "אין כאלוקינו" מכוון כנגד גלות אחרת{{הערה|[[חיד"א]] - קשר גודל ס"כ. וכן מובא בכלי יקר [[ויקרא]] יא, ד.}}:
* '''אין כאלוקינו''' - כנגד גלות בבל, מפני שנבוכדנצר גזר על [[עם ישראל]] להשתחוות ל[[צלם]], ולמרות זאת אנו מאמינים בה'.
* '''אין כאלוקינו''' - כנגד גלות בבל, מפני שנבוכדנצר גזר על [[עם ישראל]] להשתחוות ל[[צלם]], ולמרות זאת אנו מאמינים בה'.
* '''אין כאדונינו''' - כנגד גלות פרס ומדי, בה מכר [[אחשוורוש]] את היהודים ל[[המן הרשע]], שהוא יהיה (כביכול) האדון שלנו. ועל זה אנו אומרים "אין כאדונינו", שהקב"ה נשאר האדון שלנו גם בגלות זו.
* '''אין כאדונינו''' - כנגד גלות פרס ומדי, בה מכר [[אחשוורוש]] את היהודים ל[[המן הרשע]], שהוא יהיה (כביכול) האדון שלנו. ועל זה אנו אומרים "אין כאדונינו", שהקב"ה נשאר האדון שלנו גם בגלות זו.
שורה 63: שורה 63:


== ראו גם ==
== ראו גם ==
* [[סדר פיטום הקטורת]]
* [[סדר פיטום הקטורת]]


 
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15788&st=&pgnum=156 ביאור קטע התפילה בספר 'ואני תפילתי']''' {{היברובוקס}}
{{תפילה}}
{{תפילה}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־20:57, 2 בספטמבר 2024

מתוך הסידור
אֵין כֵּאלֹקֵינוּ

אֵין כֵּאלֹקֵינוּ, אֵין כַּאדוֹנֵינוּ,
אֵין כְּמַלְכֵּנוּ, אֵין כְּמוֹשִׁיעֵנוּ:

מִי כֵאלֹקֵינוּ, מִי כַאדוֹנֵינוּ,
מִי כְמַלְכֵּנוּ, מִי כְמוֹשִׁיעֵנוּ:

נוֹדֶה לֵאלֹקֵינוּ, נוֹדֶה לַאדוֹנֵינוּ,
נוֹדֶה לְמַלְכֵּנוּ, נוֹדֶה לְמוֹשִׁיעֵנוּ:

בָּרוּךְ אֱלֹקֵינוּ, בָּרוּךְ אֲדוֹנֵינוּ,
בָּרוּךְ מַלְכֵּנוּ, בָּרוּךְ מוֹשִׁיעֵנוּ:

אַתָּה הוּא אֱלֹקֵינוּ, אַתָּה הוּא אֲדוֹנֵינוּ,
אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ, אַתָּה הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ, אַתָּה תוֹשִׁיעֵנוּ:

אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד:

סידור

אין כאלוקינו הוא קטע פיוט הנאמר בסוף תפילת שחרית לפני פיטום הקטורת.

לאחר מכן אומרים את פיטום הקטורת ומסיימים בקדיש דרבנן.

מקורות בהלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקור התפילה מובא בטור[1] בשם סידור רב עמרם גאון, כתפילה מקדימה לפיטום הקטורת.

הרמב"ם[2] מביא אף הוא את הפיוט אחר תפילת העמידה בשחרית אך ללא פיטום הקטורת.

לפי המסורת, את הפיוט אין כאלוקינו שמע רבי עקיבא מהמלאכים ששרו אותו לפני כסא הכבוד[3], ולכן מדקדקים לומר אותו מילה במילה[4].

המהרי"ל ביאר, שביום חול ישנם שמונה עשרה ברכות בתפילה, ואילו בשבת רק שבע, ואת מה שנחסר משלימים בשנים עשרה 'אין כאלוקינו'. ואכן ברמ"א כתב שנהגו לומר את הפיוט רק בשבת[5]. ובמשנה ברורה ביאר דבריו על פי דברי המהרי"ל. אך בשער הכולל כותב שלא יתכן שהראשונים אמרו את זה, מפני שפיוט זה לא משלים מאה ברכות כי הא לא נחשב לברכה[6], וכן מה שהראשונים אומרים שאומרים את הפיוט בשבת לא סותר את מנהגנו לאומרו גם ביום חול[6].

מנהגים[עריכה | עריכת קוד מקור]

כופלים את המילים "קוה אל השם" כדי להראות שאם הקב"ה לא קיבל את תפילתינו אנו מתפללים שוב ושוב[7]. ולכן אומרים את הפיוט "אין כאלוקינו" המכוון כנגד שתים עשרה הברכות האמצעיות בשמונה עשרה[8], כדי לחזור על התפילה שוב מטעם זה.

בפיטום הקטורת שאחרי "אין כאלוקינו", הרבי מלך המשיח שליט"א אינו מונה את הסממנים בידו הק'[9].

בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחסידות מוסבר שהלשונות שבפיוט "אין כאלוקינו.. כאדונינו.. כמלכינו.. כמושיעינו" - מכוונות כנגד ארבעה עולמות: אצילות, בריאה, יצירה ועשיה[10].

אתה תקום תרחם ציון - הכוונה בזה שיהיה רחמים על ספירת המלכות הנקראת ציון, שיאיר בה אור הכתר - שורשה העליון[11].

אל תקרי הליכות אלא הלכות - ההלכות הם עצות גדולות וקדושות כיצד לדבוק בקב"ה[12].

כל השונה הלכות - שהן שלימות הבירורים - בכל יום, מובטח לו שהוא בן העולם הבא - שנקרא 'עולם ברור', מכיוון שההלכות הם שלימות הבירורים מלמעלה למטה ומלמטה למעלה[13].

גאולה ומשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

כל ביטוי בפיוט "אין כאלוקינו" מכוון כנגד גלות אחרת[14]:

  • אין כאלוקינו - כנגד גלות בבל, מפני שנבוכדנצר גזר על עם ישראל להשתחוות לצלם, ולמרות זאת אנו מאמינים בה'.
  • אין כאדונינו - כנגד גלות פרס ומדי, בה מכר אחשוורוש את היהודים להמן הרשע, שהוא יהיה (כביכול) האדון שלנו. ועל זה אנו אומרים "אין כאדונינו", שהקב"ה נשאר האדון שלנו גם בגלות זו.
  • אין כמלכנו - כנגד גלות יון, שאז אלכסנדרוס מלך על כל העולם, ולמרות זאת נשארנו נאמנים למלכנו - הקב"ה גם בגלות זו.
  • אין כמושיענו - כנגד גלות אדום, צאצאי עשו הרשע, שהיא הגלות הכי ארוכה וקשה משאר הגלויות. ועל גלות זו אנו אומרים "אין כמושיענו" - שלמרות כל הצרות שעברנו, נשארנו מאמינים שהקב"ה יושיע אותנו בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

{{{2}}}, באתר HebrewBooks

הערות שוליים

  1. טור אורח חיים, סקל"ג.
  2. רמב"ם הל' סדר תפילות - נוסח הקדיש.
  3. סדר היכלות פ"ה, ג.
  4. סדר היום.
  5. שולחן ערוך אורח חיים סקל"ב ס"ב.
  6. לקפוץ מעלה אל: 6.0 6.1 שער הכולל פי"א ס"ל.
  7. ברכות לב, ב.
  8. שו"ע אדה"ז סתרכ"ב ס"א.
  9. מעשה מלך (אה"ק, תשע"ג) ע' 24. אמנם באמירת הקטורת שלפני התפילה מונה באצבעותיו הק' - ראה שם פ"א ס"ו ובהע' 9.
  10. ע"פ סידור מהרי"ד ח"א קל, א.
  11. ע"פ סידור מהרי"ד ח"ב עה, ב.
  12. כתר שם טוב (קה"ת, תשפ"א) סש"כ - מו, א.
  13. תורת חיים שמות ע' 852. וראה גם אגרת הקודש - סימן כ"ט.
  14. חיד"א - קשר גודל ס"כ. וכן מובא בכלי יקר ויקרא יא, ד.