שניאור זלמן רובאשוב (שז"ר): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
(שניאור זלמן רובשוב הועבר לשניאור זלמן שז"ר: שם אחרון עיקר. וביחוד שכך קראו אדמו"ר.)
 
(תואר שכתב עליו הרבי תמיד)
 
(128 גרסאות ביניים של 50 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
#הפניה [[שניאור זלמן שז"ר]]
{{דמות
|שם=שניאור זלמן שז"ר
|תמונה=שזר ב.jpg
|תיאור=
|תאריך לידה= [[א' כסלו]] [[תר"נ]]
|מקום לידה= מיר, [[בלארוס]] {{הערה|אז ב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]]}}
|תאריך פטירה=[[י"ט תשרי]] [[תשל"ה]] (בגיל 84)
|מקום פטירה= [[ירושלים]], [[ארץ ישראל|ישראל]]
|מקום פעילות=[[מדינת ישראל]]
|תפקידים נוספים= פרזידנט מדינת ישראל
}}
[[קובץ:שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שניאור זלמן רובשוב עם [[הרבי]] ב[[גן עדן העליון|חדרו]]]]
הרב '''שניאור זלמן רובשוב - שז"ר''' ([[א' כסלו]] [[תר"נ]] - [[י"ט תשרי]] [[תשל"ה]]), סופר, עסקן, עיתונאי, שר החינוך ו[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]]{{הערה|על פי מכתבו של הרבי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4226.htm אגרות קודש חלק יב, מכתב מתאריך י"א [[ניסן]] תשט"ז].}} לפרזידנט יצחק בן צבי, בו הסביר כי התואר "נשיא ישראל" שמור למלך המשיח, ולכן קשה לכתוב תואר זה על משרת נשיא מדינת ישראל, פנה הרבי במכתביו לשז"ר בתואר 'פרזידנט'. יוצאת מן הכלל הינה הפרוכת בבית הכנסת בבית שז"ר בכפר חב"ד, בה הסכים הרבי כי ירקם עליה התואר "נשיא המדינה" - ראה בהרחבה בערך [[פרזידנט (תואר)]].}} מדינת ישראל בין השנים [[תשכ"ג]] - [[תשל"ג]], היה מקורב ל[[חב"ד]] ול[[הרבי|רבי]] שאף התבטא עליו שהוא [[חסיד]]{{הערה|שם=נשיא 9}}.
 
==תולדות חיים==
[[קובץ:שזר ביקור בכפר קיץ תשכג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בביקור ב[[כפר חב"ד]] ימים ספורים לפני שנבחר לתפקיד ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]]. לצידו יושב רב הכפר, הרב [[שניאור זלמן גרליק]]]]
נולד ב[[עיירה]] מיר שב[[רוסיה הלבנה]] ב[[ראש חודש כסלו]] [[תר"נ]] לר' יהודה לייב ושרה רובשוב, משפחה חב"דית שורשית. נקרא על שם [[אדמו"ר הזקן]] שאבי סבו היה מחסידיו. בשנת [[תרס"ה]] קיבל "היתר הוראה" מהרב ראובץ כ"ץ{{הערה|'''[[עיתון מעריב]]''', [[י"א סיוון]] [[תשכ"ג]].}}. בצעירותו דבק ברעיון הציוני, והיה מפעילי מפלגת "[[פועלי ציון]]".
 
בין השנים [[תרס"ח]] - [[תרע"ב]] למד באקדמיה לחכמת ישראל ב[[פטרבורג]], ובתקופת לימודיו, בשנת [[תר"ע]] החל את עסקנותו הציבורית כמזכיר ב"[[אסיפת הרבנים עת"ר|אסיפת הרבנים]]" שנערכה ב[[פטרבורג]]. בשנת [[תרע"א]] ביקר בארץ ישראל מספר חודשים{{הערה|'''נשיא וחסיד''', עמ' 63.}}, לאחר ביקורו הוא החל להיות פעיל בקונגרסים הציונים, ונחבר לוועד הפועל הציוני.
 
בשנת [[תשכ"ג]] מונה ל[[פרזידנט]] [[מדינת ישראל]] בתפקיד זה כיהן עד שנת [[תשל"ג]].
 
נפטר ב[[י"ט תשרי]] [[תשל"ה]], ונטמן בחלקת גדולי האומה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בהר הרצל ב[[ירושלים]].
 
==קשריו עם אדמו"רי חב"ד==
===עם אדמו"ר הרש"ב===
הוא נפגש עם [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת [[תר"ע]] ב[[אסיפת הרבנים (עת"ר)|אסיפת הרבנים]] בה כיהן כמזכיר. [[הרבי]] בהזדמנות סיפר שהתייחסו לשז"ר באסיפה כאל [[חסיד]] מכיוון שהוא היה באסיפה משתדל לטובת החסידים{{הערה|שם=נשיא 9|'''נשיא וחסיד''', עמ' 9.}}. בשנת [[תשל"א]] הביא שז"ר לרבי במתנה את קונטרס "חשבון קצר" בו מובאים דבריו של אדמו"ר הרש"ב באסיפת הרבנים{{הערה|'''נשיא וחסיד''', עמ' 57.}}.
===עם אדמו"ר הריי"צ===
בשנת [[תרפ"ז]] סייע מ[[ברלין]] בהצלת הרבי הריי"צ מציפורני ה[[ג.פ.או.]] הסובייטי שהוציא עליו גזר דין מוות ושכנע את פרופסור אוסקר קוהן להפעיל לחץ על ראשי הממשל ב[[גרמניה]] שיתערבו לטובת הרבי{{הערה|'''מחתרת חסידית בברית המועצות''', עמ' 26.}}, בשנת [[תרפ"ט]] הוא נפגש עם אדמו"ר הריי"צ במהלך [[מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש|ביקורו בארץ ישראל]] ב[[תל אביב]]{{הערה|'''נשיא וחסיד''', עמ' 73.}}.
 
בשנת [[תש"ז]] במסגרת תפקידו כיו"ר ההסתדרות היהודית, נפגש עם מספר עסקני חב"ד שעסקו ב[[יציאת רוסיה תש"ו|הברחת חסידי חב"ד מרוסיה]]{{הערה|'''נשיא וחסיד''', עמ' 76.}}, היה נוהג באותם שנים להתוועד מידי שנה ב[[י"ט כסלו]] ב[[בית הכנסת נחלת בנימין]]{{הערה|'''נשיא וחסיד''', עמ' 77 - 79.}}.
 
בשנת [[תש"ח]] במהלך הדיונים ב[[או"ם]] על הקמת [[מדינת ישראל]], הוא הגיע ל[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] אצל אדמו"ר הריי"צ, וקיבל את הסכמתו ליישוב הארץ {{הערה|'''נשיא וחסיד''', עמ' 85 - 88. ראו גם מכתב שז"ר למ. בנטוב שבקישור הבא: https://col.org.il/news/40415#:~:text=%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D%20%D7%A2%D7%9C,%D7%9E%D7%93%D7%A3}}.
 
במסגרת תפקידו כשר החינוך במדינת ישראל, דאג על פי בקשת אדמו"ר הריי"צ להקמת תלמודי תורה על טהרת הקודש{{הערה|'''[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]''', גיליון 121, עמ' 93. הרב אשכנזי חלק ב, פרק ראשון}}.
 
===עם הרבי===
[[קובץ:קבלת_פנים_לשזר.PNG|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד מקבלים את פניו של שז"ר במלון, בעת ביקורו אצל הרבי בשנת תשל"א. מימין לשמאל: הרב [[בנימין קליין]], הרב [[פרץ מוצ'קין]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]], מר שז"ר, השליש הצבאי, הרב [[שמואל דוד רייטשיק]], הרב [[ישראל ג'יקובסון]], מר צבי כספי, שגריר ישראל ב[[או"ם]]]]
[[קובץ:אלחנן סגל.png|ממוזער|שז"ר עולה לתורה ב[[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] בירושלים העתיקה לרגל יום הולדתו ה-80 (לימינו ה[[בעל קורא]] הקבוע בבית הכנסת, ר' [[יעקב אלישביץ]], מאחוריו יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] ר' [[שלמה מיידנצ'יק]], ומשמאל ר' [[יעקב אלחנן סגל]])]]
שז"ר נפגש לראשונה עם הרבי בהתוועדות [[י"ט כסלו]] [[תש"ח]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], הרבי הזכיר זאת במכתב אותו שלח לשז"ר עשרות שנים לאחר מכן בו כתב:{{ציטוטון|להזכיר מה שזכינו להיות בצוותא בהתוועדות י"ט כסלו אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר, ולנגן ביחד ניגונו של רבנו הזקן}}{{הערה|מכתב מ[[ו' שבט]] [[תשכ"ח]].}}.
 
בשנת [[תשי"א]] הוצע שז"ר לתפקיד ציר ב[[מוסקבה]], הוא שאל את הרבי על כך, והרבי הגיב בשלילה, מספר ימים לאחר מכן הגיעה גם תשובה שלילית מהממשלה הסוביטית שסירבה לכך{{הערה|'''[[ידיעות אחרונות]]''', [[כ"א תשרי]] [[תשל"ה]].}}.
 
היה משתתף בשיעורי חסידות בביתו של הרב [[אברהם חן]] ולאחר פטירתו היה מהמייסדים של [[חוגי חן למשנת חב"ד]] שבמסגרתם הגה ויזם את [[ספר הק"ן]] שהרבי עודד ודאג שיצא לאור. היה מסייע רבות למוסדות חב"ד ב[[ארץ הקודש]] ובראשם '[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]' ומוסדות כפר חב"ד.
 
====ביקוריו אצל הרבי====
שז"ר ביקר אצל הרבי 13 פעמים, ב[[תמוז]] [[תשי"ב]] הגיע שז"ר ונפגש לראשונה בפגישה אישית עם הרבי, בפגישה דיברו השניים על פיתוח כפר חב"ד ועל כך שלא יפגעו בצביון התורני של הכפר{{הערה|אגרת הרבי לשז"ר מ[[ט"ו תמוז]] [[תשי"ב]], [[כ"ח תשרי]] [[תשי"ג]].}}, בהמשך ביקש הרבי משז"ר לנצל את מעמדו והשפעתו לטובת מוסדות חב"ד בארץ הקודש{{הערה|אגרת הרבי לשז"ר מ[[ח' ניסן]] [[תשי"ג]].}}.
 
בשנת [[תשי"ד]] הגיע שז"ר להתוועדות אצל הרבי ב[[חול המועד]] [[פסח]], ולאחר מכן נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, בה דיברו על מצב הנוער בישראל {{הערה|אגרת הרבי לשז"ר מ[[כ"ז אלול]] [[תשט"ז]].}} והקמת כפר חב"ד ב'{{הערה|אגרת הרבי לשז"ר מ[[כ"ד תמוז]] [[תשי"ד]].}}.
 
כאשר התכונן שז"ר להגיע אל הרבי בשנת [[תשכ"ו]] (לאחר היבחרו לפרזידנט בארץ ישראל), הופעל עליו לחץ מצד גורמים שונים, שטענו כי מצד כבוד משרתו הרמה לא מתאים שהוא יבוא לרבי, אלא על הרבי לחרוג ממנהגו, ולבקר את שזר במלון.
 
שלשה ימים קודם הפגישה התקשר שז"ר אל הרבי, סיפר שמופעלים עליו לחצים שלא יבוא אליו, כדרכו בעבר, ושאל - בהתאם לזה - האם הרבי יהיה מוכן להגיע לפגוש אותו במלונו. הרבי אמר שהוא צריך לשאול את חותנו, הרבי הריי"צ.
 
בדרך כלל היה הרבי נוסע לאוהל בתאריכים מיוחדים כמו ערב ראש חודש, או ט"ו בחודש - ואילו באותו [[יום שישי]] לא הייתה לכאורה כל סיבה לנסיעה מיוחדת. ואכן, שהייתו ב'[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]]' באותה פעם הייתה קצרה מהרגיל, ובחזרתו ביקש שיודיעו לשז"ר ״אז דער שווער לאזט מיר נישט. . ״ [= חותני לא נותן לי]. כשהודיעו זאת לשז"ר הוא מיד אמר, שאם כן, הוא יגיע אל הרבי.
 
לקראת ביקורו הקים הרבי ועד שידאג ויפיק את ההכנות לביקורו של שז"ר, הוועד הורכב מהרבנים: [[משה פנחס כ"ץ]], [[בנימין קליין]], [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], [[דוד רסקין]], [[יהודה לייב גרונר]], ו[[חיים יהודה קרינסקי]].
 
הרבי הדריך בפרטיות את אנשי הועד על פרטים רבים שילוו את הביקור, דאג שהאירוע יתקיים מתוך סדר ושאנשי המשלחת המלווים את שז"ר יחושו בנוח במהלך הביקור{{הערה|הוראות הרבי לחברי הועד ולמזכירו הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] בשבוען בית משיח שבקישורים חיצוניים.}}. 
 
כחסיד המציית לרבו הגיע יצא שז"ר בשעה 11 בלילה ממלונו, כשהוא מלווה בשוטרים רבים ברכב ובאופנועים, וקרוב לחצות הגיעה השיירה לחצרו של הרבי. בחוץ התכנסו אלפי חסידים שהריעו ושרו.
 
שז"ר הביא לרבי תשורה, תיבה ובה צרור כתבי חסידות שכתב [[אדמו"ר מהר"ש]].
 
על מה שאמר לו הרבי באותו סיור סיפר שז"ר לרב [[עזריאל זעליג סלונים]] ולחתנו הרב [[יוסף רלב"ג]]:
 
"הרבי הראה לי את המקום שהרבי הקודם שמח בשמחת תורה, בכה בט' באב ואמר חסידות. את זה לא יכולתי להביא אליך, אמר. כשהיינו בחדרו של הרבי הוא אמר למלוויי: כאן, בחדר זה, קיבלו עשרות אלפי יהודים עצה ותושייה, לכן צריכה להיות הפגישה כאן".
 
==בניית כפר חב"ד==
עם ההחלטה על הקמת המדינה, בשנת [[תש"ח]], נפגש עם הרבי הריי"צ ב[[ניו יורק]] והציע לו את הקמת מושבה עבור פליטי רוסיה החסידים{{הערה|'''נשיא וחסיד''', עמ' 93.}}. ההצעה התקבלה ושז"ר החל לפעול להקמת המושבה, שז"ר הציע בתחילה להקים את המושבה בצפון ליד [[מירון]], אולם בעקבות סרובם של מספר עסקנים חב"דים הוחלט להקים את המושבה על חורבות הכפר ספריא{{הערה|'''הכפר של הרבי''', עמ' 5.}}.
 
בשנת [[תשי"ב]] הציע שז"ר להרבי להקים [[בית ספר למלאכה]] שממנו יכלו להתפרנס{{הערה|אגרת הרבי לשז"ר מ[[ב' כסלו]] [[תשט"ז]].}}, ואף מימן חצי מבניית בית הספר{{הערה|'''ספר הזיכרון''', עמ' 276.}}, ובהמשך דאג לפתח את בית הספר.
במשך שנים שז"ר היה הפעיל העיקרי בביסוסו והרחבתו של הכפר .במשך שנים, היה מגיע מידי שנה ל[[התוועדות|התוועדויות]] [[י"ט כסלו]], [[י"ב תמוז]] ועוד ב[[כפר חב"ד]].
[[קובץ:חנזין ווינברג ושז''ר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מר שז"ר בעת כהונתו כשר החינוך בממשלה, בעת פגישתו עם הרב [[יוסף ויינברג]] והרב [[דוד חנזין]]]]
 
==אנשי הקשר המרכזיים==
[[קובץ:שז''ר כותב לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב ברכה שכתב שז"ר לרגל יום הולדת הרבי (ו' [[ניסן]] תשל"ב): "מיטב הברכה, ה[[אהבה]] והיקר לאדמו"רי, ידיד לבבי, בהגיעו לשיבה טובה בשטו"מ - בתוך קהל המאחלים"]]
אנשי הקשר המרכזיים של חב"ד עם הנשיא שזר היו: בתקופה הראשונה - הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] שלושתם מראשי [[אגודת חסידי חב"ד]]. בתקופה יותר מאוחרת: הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא וילימובסקי]] [[הפרטיזן]] והרב [[יונה איידלקופ]].
 
==לקריאה נוספת==
*'''[[נשיא וחסיד (ספר)|נשיא וחסיד]]''' תיעוד הקשרים של שז"ר עם רבותינו נשיאינו, בעריכת ר' [[שמואל קראוס]] בסיוע ר' [[אברהם רייניץ]], הוצאת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], [[כפר חב"ד]], [[תשנ"ט]].
{{בית|הרב [[שלום יעקב חזן]]|ראיון עם ר' [[שמואל קראוס]] לרגל הוצאת הספר [[נשיא וחסיד]]|233|48-52|[[תשנ"ט]]}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[גזע חסידים (ספר)|גזע חסידים]]''', בחלק אודות הרב [[יונה איידלקופ]] מסופר על קשריו עם הנשיא שזר, [[ירושלים]], [[תשס"ז]].
* יוסף אשכנזי, '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע"ב {{הבהרה}}
*'''נשיא וחסיד - ד' שבט תשל"ג''', במדור והבט פני משיחך, [[שבועון בית משיח]] א' שבט [[תשפ"א]] עמוד 42
*זלמן שזר הנשיא השלישי: מבחר תעודות מפרקי חייו (1974-1889). [בספר מוקדשים פרקים לנושא קשריו של שז"ר עם הרבי וחסידות חב"ד, כולל מסמכים]. ניתן לעיין בספר באתר ארכיון המדינה [הרבי מוזכר בספר עשרות פעמים. ראו במפתח השמות בסוף הספר את הערך על הרבי].
 
==קישורים חיצוניים==
;ביקוריו אצל הרבי
*'''[https://col.org.il/news/135838 49 שנים לביקור ההיסטורי: כך דווח בעיתונים על ביקור שזר]''' {{col}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=29457 גלריית תמונות מביקורי שז"ר אצל הרבי] [https://chabad.info/in-focus/387041/ גלריה נוספת] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82314 הביקור האחרון: שז"ר אצל הרבי ● גלריה נדירה] - {{אינפו|}}
*'''[https://anash.org/audio-of-historic-yechidus-with-israels-president-released/ הקלטת היחידות הנדירה]''' וקישור לתמונות מהביקור {{אודיו}}{{אנש}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3492 וידאו נדיר]''' מהביקור הראשון של שז"ר אצל [[הרבי]], [[מוצאי שבת קודש]] [[י"ג במנחם אב]] [[תשכ"ו]]. {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3726 הרבי מקבל את פניו של שז"ר בנשיקה חסידית] {{וידאו}} {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/686883/ רבי יומי: ביקורו של שז"ר אצל הרבי]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/684811/ רבי יומי: כששז"ר ישב התוועדות שלימה על יד הרבי]''' {{וידפו}}
*'''[https://sinun770.org/ סקירה על ביקורו המיוחד של הנשיא שזר אצל הרבי]''' מתוך תוכנית וידאו של JEM באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1_qTOoGhtF7x12okj8VqYNDdC7gSqRjh3 מענות הרבי על שאלות חברי ועד המסדר לביקור שז"ר אצל הרבי]''' שבועון בית משיח גליון 456 עמ' 12 ערב שבת פרשת ויקרא תשס"ד {{שבועון בית משיח}}
;קשריו עם הרבי ותנועת חב"ד
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/9/95/תשורה_בליניצקי_יב_סיון_תשפג.pdf מקושר לנשיא]''', [[תשורה]] מחתונת בלינצקי, [[י"ב סיון]] [[תשפ"ג]] {{PDF}}
*[https://chabadpedia.co.il/images/1/14/1029.pdf נשיא וחסיד בחג הגאולה] עמוד 44-49 {{בית משיח}} {{PDF}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39853 מכתבי שז"ר לרבי] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/magazine/595436/ ארץ ישראל או מדינת ישראל? - התכתבות מרתקת עם הרבי] - {{אינפו|}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=38637 היום לפני 45 שנים: שז"ר מתמנה לנשיא המדינה {{אינפו}}]'''
*[https://col.org.il/news/40415#:~:text=גילויים%20חדשים%20על,מדף גילויים חדשים על קשריו של הנשיא שז"ר עם הרבי]
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_45.html מיוחד: גלרייה ומכתב נדירים של הרבי עם שז"ר]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}
*'''[https://col.org.il/news/23839 הנשיא והפרטיזן / גלריית תמונות]''' {{col}}
*[https://col.org.il/news/83907 היום לפני 50 שנה: אבן הפינה ל"בית שז"ר" בכפר חב"ד{{תמונה}}{{col}}]
 
{{סדרה|הקודם=[[יצחק בן צבי]]|הבא=[[אפרים קציר]]|רשימה=[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט מדינת ישראל]]|שנה=[[תשי"ג]] - [[תשכ"ג]]}}
{{פרזידנט}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שזר, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:פרזידנט]]
[[קטגוריה:חברי כנסת]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ה]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]

גרסה אחרונה מ־00:42, 28 בנובמבר 2024

שניאור זלמן שז"ר
לידה א' כסלו תר"נ
מיר, בלארוס [1]
פטירה י"ט תשרי תשל"ה (בגיל 84)
ירושלים, ישראל
מקום פעילות מדינת ישראל
תפקידים נוספים פרזידנט מדינת ישראל
שניאור זלמן רובשוב עם הרבי בחדרו

הרב שניאור זלמן רובשוב - שז"ר (א' כסלו תר"נ - י"ט תשרי תשל"ה), סופר, עסקן, עיתונאי, שר החינוך ופרזידנט[3] מדינת ישראל בין השנים תשכ"ג - תשל"ג, היה מקורב לחב"ד ולרבי שאף התבטא עליו שהוא חסיד[4].

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בביקור בכפר חב"ד ימים ספורים לפני שנבחר לתפקיד הפרזידנט. לצידו יושב רב הכפר, הרב שניאור זלמן גרליק

נולד בעיירה מיר שברוסיה הלבנה בראש חודש כסלו תר"נ לר' יהודה לייב ושרה רובשוב, משפחה חב"דית שורשית. נקרא על שם אדמו"ר הזקן שאבי סבו היה מחסידיו. בשנת תרס"ה קיבל "היתר הוראה" מהרב ראובץ כ"ץ[5]. בצעירותו דבק ברעיון הציוני, והיה מפעילי מפלגת "פועלי ציון".

בין השנים תרס"ח - תרע"ב למד באקדמיה לחכמת ישראל בפטרבורג, ובתקופת לימודיו, בשנת תר"ע החל את עסקנותו הציבורית כמזכיר ב"אסיפת הרבנים" שנערכה בפטרבורג. בשנת תרע"א ביקר בארץ ישראל מספר חודשים[6], לאחר ביקורו הוא החל להיות פעיל בקונגרסים הציונים, ונחבר לוועד הפועל הציוני.

בשנת תשכ"ג מונה לפרזידנט מדינת ישראל בתפקיד זה כיהן עד שנת תשל"ג.

נפטר בי"ט תשרי תשל"ה, ונטמן בחלקת גדולי האומה בבית העלמין בהר הרצל בירושלים.

קשריו עם אדמו"רי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם אדמו"ר הרש"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]

הוא נפגש עם אדמו"ר הרש"ב בשנת תר"ע באסיפת הרבנים בה כיהן כמזכיר. הרבי בהזדמנות סיפר שהתייחסו לשז"ר באסיפה כאל חסיד מכיוון שהוא היה באסיפה משתדל לטובת החסידים[4]. בשנת תשל"א הביא שז"ר לרבי במתנה את קונטרס "חשבון קצר" בו מובאים דבריו של אדמו"ר הרש"ב באסיפת הרבנים[7].

עם אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרפ"ז סייע מברלין בהצלת הרבי הריי"צ מציפורני הג.פ.או. הסובייטי שהוציא עליו גזר דין מוות ושכנע את פרופסור אוסקר קוהן להפעיל לחץ על ראשי הממשל בגרמניה שיתערבו לטובת הרבי[8], בשנת תרפ"ט הוא נפגש עם אדמו"ר הריי"צ במהלך ביקורו בארץ ישראל בתל אביב[9].

בשנת תש"ז במסגרת תפקידו כיו"ר ההסתדרות היהודית, נפגש עם מספר עסקני חב"ד שעסקו בהברחת חסידי חב"ד מרוסיה[10], היה נוהג באותם שנים להתוועד מידי שנה בי"ט כסלו בבית הכנסת נחלת בנימין[11].

בשנת תש"ח במהלך הדיונים באו"ם על הקמת מדינת ישראל, הוא הגיע להתוועדות י"ט כסלו אצל אדמו"ר הריי"צ, וקיבל את הסכמתו ליישוב הארץ [12].

במסגרת תפקידו כשר החינוך במדינת ישראל, דאג על פי בקשת אדמו"ר הריי"צ להקמת תלמודי תורה על טהרת הקודש[13].

עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

חסידי חב"ד מקבלים את פניו של שז"ר במלון, בעת ביקורו אצל הרבי בשנת תשל"א. מימין לשמאל: הרב בנימין קליין, הרב פרץ מוצ'קין, הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב, מר שז"ר, השליש הצבאי, הרב שמואל דוד רייטשיק, הרב ישראל ג'יקובסון, מר צבי כספי, שגריר ישראל באו"ם
שז"ר עולה לתורה בבית הכנסת צמח צדק בירושלים העתיקה לרגל יום הולדתו ה-80 (לימינו הבעל קורא הקבוע בבית הכנסת, ר' יעקב אלישביץ, מאחוריו יו"ר ועד כפר חב"ד ר' שלמה מיידנצ'יק, ומשמאל ר' יעקב אלחנן סגל)

שז"ר נפגש לראשונה עם הרבי בהתוועדות י"ט כסלו תש"ח אצל אדמו"ר הריי"צ, הרבי הזכיר זאת במכתב אותו שלח לשז"ר עשרות שנים לאחר מכן בו כתב:"להזכיר מה שזכינו להיות בצוותא בהתוועדות י"ט כסלו אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר, ולנגן ביחד ניגונו של רבנו הזקן"[14].

בשנת תשי"א הוצע שז"ר לתפקיד ציר במוסקבה, הוא שאל את הרבי על כך, והרבי הגיב בשלילה, מספר ימים לאחר מכן הגיעה גם תשובה שלילית מהממשלה הסוביטית שסירבה לכך[15].

היה משתתף בשיעורי חסידות בביתו של הרב אברהם חן ולאחר פטירתו היה מהמייסדים של חוגי חן למשנת חב"ד שבמסגרתם הגה ויזם את ספר הק"ן שהרבי עודד ודאג שיצא לאור. היה מסייע רבות למוסדות חב"ד בארץ הקודש ובראשם 'רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש' ומוסדות כפר חב"ד.

ביקוריו אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

שז"ר ביקר אצל הרבי 13 פעמים, בתמוז תשי"ב הגיע שז"ר ונפגש לראשונה בפגישה אישית עם הרבי, בפגישה דיברו השניים על פיתוח כפר חב"ד ועל כך שלא יפגעו בצביון התורני של הכפר[16], בהמשך ביקש הרבי משז"ר לנצל את מעמדו והשפעתו לטובת מוסדות חב"ד בארץ הקודש[17].

בשנת תשי"ד הגיע שז"ר להתוועדות אצל הרבי בחול המועד פסח, ולאחר מכן נכנס ליחידות אצל הרבי, בה דיברו על מצב הנוער בישראל [18] והקמת כפר חב"ד ב'[19].

כאשר התכונן שז"ר להגיע אל הרבי בשנת תשכ"ו (לאחר היבחרו לפרזידנט בארץ ישראל), הופעל עליו לחץ מצד גורמים שונים, שטענו כי מצד כבוד משרתו הרמה לא מתאים שהוא יבוא לרבי, אלא על הרבי לחרוג ממנהגו, ולבקר את שזר במלון.

שלשה ימים קודם הפגישה התקשר שז"ר אל הרבי, סיפר שמופעלים עליו לחצים שלא יבוא אליו, כדרכו בעבר, ושאל - בהתאם לזה - האם הרבי יהיה מוכן להגיע לפגוש אותו במלונו. הרבי אמר שהוא צריך לשאול את חותנו, הרבי הריי"צ.

בדרך כלל היה הרבי נוסע לאוהל בתאריכים מיוחדים כמו ערב ראש חודש, או ט"ו בחודש - ואילו באותו יום שישי לא הייתה לכאורה כל סיבה לנסיעה מיוחדת. ואכן, שהייתו ב'אוהל' באותה פעם הייתה קצרה מהרגיל, ובחזרתו ביקש שיודיעו לשז"ר ״אז דער שווער לאזט מיר נישט. . ״ [= חותני לא נותן לי]. כשהודיעו זאת לשז"ר הוא מיד אמר, שאם כן, הוא יגיע אל הרבי.

לקראת ביקורו הקים הרבי ועד שידאג ויפיק את ההכנות לביקורו של שז"ר, הוועד הורכב מהרבנים: משה פנחס כ"ץ, בנימין קליין, שלמה אהרן קזרנובסקי, דוד רסקין, יהודה לייב גרונר, וחיים יהודה קרינסקי.

הרבי הדריך בפרטיות את אנשי הועד על פרטים רבים שילוו את הביקור, דאג שהאירוע יתקיים מתוך סדר ושאנשי המשלחת המלווים את שז"ר יחושו בנוח במהלך הביקור[20].

כחסיד המציית לרבו הגיע יצא שז"ר בשעה 11 בלילה ממלונו, כשהוא מלווה בשוטרים רבים ברכב ובאופנועים, וקרוב לחצות הגיעה השיירה לחצרו של הרבי. בחוץ התכנסו אלפי חסידים שהריעו ושרו.

שז"ר הביא לרבי תשורה, תיבה ובה צרור כתבי חסידות שכתב אדמו"ר מהר"ש.

על מה שאמר לו הרבי באותו סיור סיפר שז"ר לרב עזריאל זעליג סלונים ולחתנו הרב יוסף רלב"ג:

"הרבי הראה לי את המקום שהרבי הקודם שמח בשמחת תורה, בכה בט' באב ואמר חסידות. את זה לא יכולתי להביא אליך, אמר. כשהיינו בחדרו של הרבי הוא אמר למלוויי: כאן, בחדר זה, קיבלו עשרות אלפי יהודים עצה ותושייה, לכן צריכה להיות הפגישה כאן".

בניית כפר חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם ההחלטה על הקמת המדינה, בשנת תש"ח, נפגש עם הרבי הריי"צ בניו יורק והציע לו את הקמת מושבה עבור פליטי רוסיה החסידים[21]. ההצעה התקבלה ושז"ר החל לפעול להקמת המושבה, שז"ר הציע בתחילה להקים את המושבה בצפון ליד מירון, אולם בעקבות סרובם של מספר עסקנים חב"דים הוחלט להקים את המושבה על חורבות הכפר ספריא[22].

בשנת תשי"ב הציע שז"ר להרבי להקים בית ספר למלאכה שממנו יכלו להתפרנס[23], ואף מימן חצי מבניית בית הספר[24], ובהמשך דאג לפתח את בית הספר. במשך שנים שז"ר היה הפעיל העיקרי בביסוסו והרחבתו של הכפר .במשך שנים, היה מגיע מידי שנה להתוועדויות י"ט כסלו, י"ב תמוז ועוד בכפר חב"ד.

מר שז"ר בעת כהונתו כשר החינוך בממשלה, בעת פגישתו עם הרב יוסף ויינברג והרב דוד חנזין

אנשי הקשר המרכזיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מכתב ברכה שכתב שז"ר לרגל יום הולדת הרבי (ו' ניסן תשל"ב): "מיטב הברכה, האהבה והיקר לאדמו"רי, ידיד לבבי, בהגיעו לשיבה טובה בשטו"מ - בתוך קהל המאחלים"

אנשי הקשר המרכזיים של חב"ד עם הנשיא שזר היו: בתקופה הראשונה - הרב פנחס אלטהויז, הרב אליעזר קרסיק, הרב משה גוראריה שלושתם מראשי אגודת חסידי חב"ד. בתקופה יותר מאוחרת: הרב שלמה מיידנצ'יק, הרב זושא וילימובסקי הפרטיזן והרב יונה איידלקופ.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הרב שלום יעקב חזן, ‏ראיון עם ר' שמואל קראוס לרגל הוצאת הספר נשיא וחסיד, שבועון בית משיח, גיליון 233 עמוד 48-52 (תשנ"ט) קישור לשבועון בית משיח
  • שניאור זלמן ברגר, גזע חסידים, בחלק אודות הרב יונה איידלקופ מסופר על קשריו עם הנשיא שזר, ירושלים, תשס"ז.
  • יוסף אשכנזי, תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש, הוצאת חזק, תשע"ב [דרושה הבהרה]
  • נשיא וחסיד - ד' שבט תשל"ג, במדור והבט פני משיחך, שבועון בית משיח א' שבט תשפ"א עמוד 42
  • זלמן שזר הנשיא השלישי: מבחר תעודות מפרקי חייו (1974-1889). [בספר מוקדשים פרקים לנושא קשריו של שז"ר עם הרבי וחסידות חב"ד, כולל מסמכים]. ניתן לעיין בספר באתר ארכיון המדינה [הרבי מוזכר בספר עשרות פעמים. ראו במפתח השמות בסוף הספר את הערך על הרבי].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביקוריו אצל הרבי
קשריו עם הרבי ותנועת חב"ד
הקודם:
יצחק בן צבי 		פרזידנט מדינת ישראל
תשי"ג - תשכ"ג 		הבא:
אפרים קציר
פרזידנט מדינת ישראל
יצחק בן צבי | חיים הרצוג | יצחק הרצוג (מכהן) | חיים ויצמן | עזר ויצמן | יצחק נבון | שמעון פרס | משה קצב | אפרים קציר | ראובן ריבלין | שניאור זלמן שזר
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים

  1. ↑ אז באימפריה הרוסית
  2. ↑ אגרות קודש חלק יב, מכתב מתאריך י"א ניסן תשט"ז.
  3. ↑ על פי מכתבו של הרבי[2] לפרזידנט יצחק בן צבי, בו הסביר כי התואר "נשיא ישראל" שמור למלך המשיח, ולכן קשה לכתוב תואר זה על משרת נשיא מדינת ישראל, פנה הרבי במכתביו לשז"ר בתואר 'פרזידנט'. יוצאת מן הכלל הינה הפרוכת בבית הכנסת בבית שז"ר בכפר חב"ד, בה הסכים הרבי כי ירקם עליה התואר "נשיא המדינה" - ראה בהרחבה בערך פרזידנט (תואר).
  4. ↑ 4.0 4.1 נשיא וחסיד, עמ' 9.
  5. ↑ עיתון מעריב, י"א סיוון תשכ"ג.
  6. ↑ נשיא וחסיד, עמ' 63.
  7. ↑ נשיא וחסיד, עמ' 57.
  8. ↑ מחתרת חסידית בברית המועצות, עמ' 26.
  9. ↑ נשיא וחסיד, עמ' 73.
  10. ↑ נשיא וחסיד, עמ' 76.
  11. ↑ נשיא וחסיד, עמ' 77 - 79.
  12. ↑ נשיא וחסיד, עמ' 85 - 88. ראו גם מכתב שז"ר למ. בנטוב שבקישור הבא: https://col.org.il/news/40415#:~:text=%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D%20%D7%A2%D7%9C,%D7%9E%D7%93%D7%A3
  13. ↑ בית משיח, גיליון 121, עמ' 93. הרב אשכנזי חלק ב, פרק ראשון
  14. ↑ מכתב מו' שבט תשכ"ח.
  15. ↑ ידיעות אחרונות, כ"א תשרי תשל"ה.
  16. ↑ אגרת הרבי לשז"ר מט"ו תמוז תשי"ב, כ"ח תשרי תשי"ג.
  17. ↑ אגרת הרבי לשז"ר מח' ניסן תשי"ג.
  18. ↑ אגרת הרבי לשז"ר מכ"ז אלול תשט"ז.
  19. ↑ אגרת הרבי לשז"ר מכ"ד תמוז תשי"ד.
  20. ↑ הוראות הרבי לחברי הועד ולמזכירו הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב בשבוען בית משיח שבקישורים חיצוניים.
  21. ↑ נשיא וחסיד, עמ' 93.
  22. ↑ הכפר של הרבי, עמ' 5.
  23. ↑ אגרת הרבי לשז"ר מב' כסלו תשט"ז.
  24. ↑ ספר הזיכרון, עמ' 276.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=שניאור_זלמן_רובאשוב_(שז%22ר)&oldid=722718"