מיהו יהודי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעבודה|}}
 [[קובץ:מיהו יהודי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנים [[שלום דובער וולף]], [[שמואל חפר]] [[חיים דובער חן]] (מגיש) ו[[זושא וילימובסקי]] מגישים לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] את עצומת המליון לתיקון החוק]]
-'''מיהו יהודי''' היא בעיה בחוק [[מדינת ישראל]], שעוררה סערות רבות במהלך השנים, ועמדה במרכזו של מאבק חב"די במשך שנים רבות.
+'''מיהו יהודי''' היא בעיה בחוק [[מדינת ישראל]], שמעוררת סערות רבות במהלך השנים, ועומדת במרכזו של מאבק חב"די במשך שנים רבות.
 השאלה מיהו יהודי, שיירשם במרשם האוכלוסין כ[[יהודי]] ויזכה בזכות ה[[עליה לארץ ישראל|עלייה לארץ]] המוקנית בחוק השבות ליהודים, לא הוכרעה מאז הקמת המדינה, וההתנהלות המקובלת התאימה בדרך כלל ל[[הלכה]] היהודית שעל פיה נקבע בכל הדורות מיהו יהודי. בשנת [[תשי"ח]] כאשר ביקש שר הפנים לשנות זאת, התעורר פולמוס וההכרעה לבסוף היתה להמשיך ולנהוג לפי ההלכה, וכך נקבע בתקנות משרד הפנים. בשנת [[תש"ל]], בעקבות נסיונות הבג"ץ לערער ולרשום גויים כיהודים, נקבע בחוק השבות סעיף "מיהו יהודי" שקבע כי יהודי הוא "מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת". מסעיף זה הושמטה במכוון המילה "שנתגייר '''כהלכה'''" ונפתח הפתח ל"גיורים" מזוייפים, כגון [[רפורמים]] ודומיהם.
@@ שורה 14: / שורה 13: @@
 ===קביעת הנחיות משרד הפנים===
 [[קובץ:פניית רה מ בן גוריון אל חכמי ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של בן גוריון ל50 "חכמי ישראל", שביניהם נמנה [[הרבי]]]]
-בשנת [[תשי"ח]] התעורר לראשונה פולמוס בשאלת "מיהו יהודי", כאשר שר הפנים [[ישראל בר יהודה]] הורה לרשום את כל מי שמצהיר שהוא יהודי כ"יהודי". הדבר עורר סערה וה[[מפד"ל]] החליטה לפרוש בעקבות כך מהקואליציה. ראש הממשלה דאז [[דוד בן גוריון]] שראה את הנחיצות בהכרעה בשאלה זו, פנה לחמישים מ"חכמי ישראל" - אותם הגדיר ככאלה לפי ראות עיניו - להביע דעתם בנוגע להגדרת הזהות היהודית במדינת ישראל{{הערה|יוער: שאלת בן-גוריון התייחסה אך ורק '''לילדים''' לאב יהודי ולאם נכריה; בנוגע '''למבוגרים''', הבהיר בשאלתו כי המדיניות היא לרשום כיהודי כל מי שמצהיר על עצמו כיהודי, ולא שאל על כך. רבים מהמשיבים, בהם הרבי, כתבו בתגובה לכך כי גם מבוגרים צריכים להירשם לפי ההלכה ולא די בהצהרתם.}}. מתוך 59 נשאלים השיבו 46, ורובם המוחץ - 37 מהנשאלים, בהם כאלו הרחוקים משמירת מצוות - הכריעו לתמוך בהגדרה ההלכתית{{הערה|ראה בהרחבה א. קורמן, '''יהודי - מיהו ומהו''', ע' 117 ואילך.}}.
+בשנת [[תשי"ח]] התעורר לראשונה פולמוס בשאלת "מיהו יהודי", כאשר שר הפנים [[ישראל בר יהודה]] הורה לרשום את כל מי שמצהיר שהוא יהודי כ"יהודי". הדבר עורר סערה וה[[מפד"ל]] החליטה לפרוש בעקבות כך מהקואליציה. ראש הממשלה דאז [[דוד בן גוריון]] שראה את הנחיצות בהכרעה בשאלה זו, פנה לחמישים מ"חכמי ישראל" - אותם הגדיר ככאלה לפי ראות עיניו - להביע דעתם בנוגע להגדרת הזהות היהודית במדינת ישראל{{הערה|יוער: שאלת בן-גוריון התייחסה אך ורק '''לילדים''' לאב יהודי ולאם נכריה; בנוגע '''למבוגרים''', הבהיר בשאלתו כי המדיניות היא לרשום כיהודי כל מי שמצהיר על עצמו כיהודי, ולא שאל על כך. רבים מהמשיבים, בהם הרבי, כתבו בתגובה לכך כי גם מבוגרים צריכים להירשם לפי ההלכה ולא די בהצהרתם.}}. מתוך 59 נשאלים השיבו 46, ורובם המוחץ - 37 מהנשאלים, בהם כאלו הרחוקים משמירת מצוות - הציעו לתמוך בהגדרה ההלכתית{{הערה|ראה בהרחבה א. קורמן, '''יהודי - מיהו ומהו''', ע' 117 ואילך.}}.
 בין הנשאלים היה [[הרבי]], שענה בין השאר:
@@ שורה 55: / שורה 54: @@
 ==המאבק לתיקון החוק==
-הרבי ב[[פורים]] [[תש"ל]]{{הערה|[drive.g oogle.com/file/d/1dJK-6T69F3UgJJc_X8PekTwep41hxP5Y/view השיחה של הרבי]}} התייחס לכך בפומבי לראשונה ותקף את החוק, הרבי ענה על תשובות המתנגדים והביא דוגמא מ[[עזרא הסופר]] שבעת שעלו לארץ ישראל יהודים שנישאו עם נשים גויות הוא גירש אותם, ולא חיפש היתרים כיצד לגייר אותם משום שאם הם ישארו בארץ ישראל "אלא אדרבא: זוהי רעה עבורן", הרבי תקף גם את האפשרות לתת הכרה בגיור רפורמי משום שהרפורמים כל משמעותם הוא "רפורמה" שינוי המסורת היהודית.
+ב[[פורים]] [[תש"ל]], ימים מספר לאחר שנחקק החוק בכנסת, התייחס לכך הרבי בפומבי לראשונה{{הערה|ב[[שלשלת היחס]] נכתב בנוגע לשנת תש"ל: "מתחיל (גם בגלוי) המאבק נגד הגזירה האיומה של "מיהו יהודי"". את המילים "גם בגלוי" הוסיף הרבי בכתב יד קדשו.}}, ותקף את החוק באריכות רבה{{הערה|[drive.g oogle.com/file/d/1dJK-6T69F3UgJJc_X8PekTwep41hxP5Y/view השיחה של הרבי]}}. הרבי הסביר באריכות את האבסורד שבחוק, את הסכנות שבו והשיב לטענותיהם של מצדדי החוק.
-הרבי גם טען שאם יקרה כך ארץ ישראל תחרב והיא תתמלא בגוים שעלו לארץ ישראל מה שיגרום לכך ש:
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בזה הנה תמורת זה שעכשיו צריכים לנהל מלחמה שלא תהי' זר מדינה של שני עממים, יהודים וערבים - תוצף ארץ ישראל גם בצידונים, אשדודים, עמונים ומואבים (כפי שנקראים בשמותיהם הנוכחיים), ולא עוד אלא שהם יהי אלו העומדים בראש ,אקטיביים , לוחמים ובעלי העזה!
-::והרי אף אחד לא משלה עצמו לחשוב, שאדם שנת הצהרה שמהיום והלאה רצונו להירשם כיהודי, ישכח שמוצאו מפולני, וכאשר תהי' התנגשות וסתירה בין תועלת לפולני לבין תועלת לארץ ישראל,
-::יוותר פולני ויפעל לטובת ארץ ישראל ... אשה פולנית שגדלה בפולני' וחינכה את ילדי ' כפולנים, תשאר פולנית ! ובסופו של דבר '''ישנאו''' את אלו שפסקו את דינם להחשב כיהודים !|מקור=שיחת פורים תש"ל, אות מ"ד}}
-הרבי הבהיר שהתיקון לא רק שאינו פותר את הבעיה אלא מעצים אותה, משום שהחוק לא קובע איזה גיור יהיה כשר. ויש בו פתח גם לגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. בשונה מהחוק הקודם, התיקון מכניס את הגיורים שאינם לפי ההלכה לתוך ההלכה והופך אותם לליגיטמיים{{הבהרה|הבהרה ברורה מה יותר טוב בניסוח הקודם?}}.
-הרבי ראה בחוק זה מכשול גדול והרבה להתריע על סכנתיו. ואף כינה אותה: "הגזירה האיומה ביותר שלא הייתה כמוה"{{הערה|י"ט כסלו תשד"מ.}}. הרבי הסביר{{מקור}} שחומרתה גדילה בעובדה שיהודים הם אלו שמחוקקים חוק שכל מהותו היא כפירה בקב"ה.
-באמצע [[חודש אייר]] [[תש"ל]] אמרה [[הרבנית חיה מושקא]] למזכיר הרב [[בנימין קליין]] שהרבי ממש נחלש בגופו מהבעיה של מיהו יהודי{{הערה|תשורה בורקיס-גלויברמן כ"ח אדר ב׳ תשפ"ב ע' 45}}.
-ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"ל]] השתתף הרבי ב'[[פאראד]]' שנערך בחצר [[770]]. בשיחה שאמר הרבי באותו המעמד הוא התייחס למלחמת ההתשה ואמר שמותם של החיילים במלחמה היא תוצאה מרישום גויים שעלו מ[[רוסיה]] כיהודים. בהתוועדות באותו ערב השלים הרבי את הדיבור בענין בציינו שאז לא היה הזמן המתאים לדבר בחריפות כי זה היה בחוץ, אבל אי אפשר להשאיר את העניין בלי לגמור אותו ובפרט שזה נוגע לפועל ובשיחה זו היו התבטאויות חריפות ביותר שאי התיקון של החוק הוא אכזריות של ממש בגלל הדם היהודי שנשפך אך ורק מחמת אי תיקון החוק.
-דברים אלו גרמו לסערה ציבורית גדולה בארץ ישראל. הגדילה לעשות ראש הממשלה דאז גולדה מאיר, ועשתה מחאה פומבית במהלך ישיבה בכנסת. העיתונים בישראל תקפו את הרבי בכך שמשתמש בחייהם של החיילים ככלי להצלחה במלחמה הפוליטית (כביכול) של תיקון חוק 'מיהו יהודי'.
-הרבי התייחס להתקפות אלו במהלך [[התוועדות]] שהתקיימה ב[[שבת]] פרשת בהעלותך ואמר (תוכן): כשם שברור לי שעכשיו אנו נמצאים בשבת פרשת בהעלותך בשעה שלוש וחצי, רעווא דרעווין, כך ברור לי שמותם של החיילים הוא תוצאה ישירה לכך שרושמים גויים כיהודים. הרבי המשיך ואמר ש'מה לעשות וכך הוא רואה' האם מצפים ממנו שלא יאמר את הדברים אפילו שהוא רואה?!{{הערה|מפי ר' [[יוסף הכט]]}}.
 הרבי החל בהשתדלות אצל חברי כנסת, וכתב שהסיבה העיקרית שהחוק לא מתוקן זה מסיבות פוליטיות{{הערה|אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקכא}}, הרבי ניסה להשפיע על העיתונות שיפרסמו על הדבר וזאת משום:{{ציטוטון|שהגיעתני שמועה אשר יוזמי הגזירה האמורה נפלו על המציאה להשתיק דעת הקהל על ידי שתיקה כללית בבעי' זו}}{{הערה| אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקמג}}. הרבי הביא טיעון ש"יהודי" זה מושג הלכתי ולכן צריך לפסוק ע"פ ההלכה "מיהו יהודי", ולא לתת לכנסות ולבג"ץ להכריע בנושא, מה גם שכבר הוכרע במשאל שעשה בן גוריון שגיור נעשה ע"י ההלכה בלבד{{הערה|שם=אג"ק כ"ז|אגרות קודש, כרך כז, י'ב}} ועד לתביעתו של שליט היה ברור לכולם מה הוא גיור, והעניין עולה מחדש רק בגלל סיבות פוליטיות{{הערה|שם=אג"ק כ"ז}}.
-בכ"ז [[תשרי]] [[תשל"א]] נערך כנס בנושא בהשתתפות מאות מאנ"ש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1085 מטכסים עצה על מיהו יהודי], באתר שטורעם נט.}}.
+בכ"ז [[תשרי]] [[תשל"א]] נערך כנס בנושא בהשתתפות מאות מאנ"ש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1085 מטכסים עצה על מיהו יהודי], באתר שטורעם נט {{קישור שבור|}}.}}.
 בין המשתתפים: הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב דוד חנזין, הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב זלמן אבלסקי, הרב [[אפרים וולף]], הרב [[זושא וילמובסקי]], הרב חיים מאיר גרליק, הרב [[יעקב דב כץ]], הרב משה שלמה סלונים, הרב יחזקאל שפרינגר, הרב אהרן גופין, הרב מנחם וולף, הרב [[זושא פויזנר]], הרב זאב זלמנוב, הרב [[זלמן גופין]], הרב [[ברק'ה וולף]], הרב יהודה לייב זלמנוב, הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], הרב [[שמואל גורביץ]], הרב [[ראובן דונין]], הרב [[בן ציון ליפסקר]] ועוד.
-בשנת [[תשל"א]] פרצה סוגיית "גיורי וינה" כאשר התברר שכ300 גוים התגיירו בבית דין בוינה בבקשת הסוכנות היהודית כאשר רובם אינם מתכוונים באמת לשמור על התורה והמצוות, [[הרבנות הראשית לישראל]] פרסמה מכתב נגד אותם גיורים, [[הרבי]] הצטרף למאבק ובמכתב לר' [[זרח ורהפטינג]] כתב הרבי על כך ובהמשך על כך שלא עמדו על חוק מיהו יהודי והדבר הביא לתוצאה של גיורים מסוג אלו:
+בשנת [[תשל"ב]] הוחתמו 32 מגדולי הדור על כתב מחאה נגד החוק. הרבי בשיחה לאחר מכן בכה על כך שעל החתמת 32 רבנים הדבר נקרא ל"הישג דתי", מה שאמור להיות כמשהו בשגרה{{הערה|[https://col.org.il/news/129619 כשגאוני ירושלים התכנסו לפני 49 שנה, לתיקון חוק השבות] ב{{חב"ד און ליין|}}}}.
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ולדוגמא לכתבו בנוגע לגיור וינה, מפורסם לכל ונדפס גם בעתונות, שעברו דרך שם יותר משלש מאות שאינם מבני ישראל, והרבנים השלוחים שבקרו שם מצאו ידיעות רק ע"ד חמישים ושנים או חמשים וארבעה. זאת אומרת שיותר ממאתים וחמשים לא עברו כל ענין של טקס גיור אפילו לא של צרמוני' ריקה לגמרי, ורובם, מלבד אלה שכבר ירדו, נמצאים באה"ק ת"ו ושמותם וגם הכתובת שלהם ידועים, שהרי עברו דרך משרדי הקליטה וכו'.
-::חבל על דורנו דור יתום שתמורת זה שהיתה בידו האפשריות להרשם בספרי דברי ימי ישראל כבעל השגים דתיים יוצאים מן הכלל, יוחקק ח"ו ור"ל לדראון עולם שזוהי הפעם '''הראשונה''' שרשמו בתור "ב"כ מיליוני בנ"י" – את מרת שליט ושני' ילידי' "יהודים" ועתה מתנכלים לקיום כל עם ישראל בכל מקום שנמצא על ידי ביטול המחיצה וההבדלה שבין ישראל לעמים בטעמים שונים ומשונים,|מקור=אגרות קודש , כרך כז , י'קע}}
-הרבי גם התנגד לכל פשרה בנושא, ואמר שפשרה בנושא "מיהו יהודי" זה כמו פשרה לחתוך את הראש.
-בשנת [[תשל"ב]] הוחתמו 32 מגדולי הדור על כתב מחאה נגד החוק, הרבי בשיחה לאחר מכן בכה על כך שעל החתמת 32 רבנים הדבר נקרא ל"הישג דתי", מה שאמור להיות כמשהו בשגרה{{הערה|[https://col.org.il/news/129619 כשגאוני ירושלים התכנסו לפני 49 שנה, לתיקון חוק השבות] ב{{חב"ד און ליין|}}}}.
-בין היתר התבטא הרבי{{הערה|התוועדות [[שבת]] פרשת [[בשלח]], [[י"ג שבט]] [[תשל"ה]].}} שיילחם על מיהו יהודי עד שיבוא ה[[משיח]].
+ב[[תשעה באב]] [[תשל"ב]] חילק הרבי דולר ומכתב לחסידים (החל מגיל 12) שסבבו בין בתי כנסיות ונשאו דברים בנושא{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1n8d54gVlY9WDrfLflq_JkixN6EOhubAc/view יומן א' התמימים], [https://drive.google.com/file/d/1BJD9bS_k0SB2d31w0T8wtxfDLd5t-RAH/view יומן ר' מאיר הרליג] באתר מפתח {{דרייב}}}}.
-[[קובץ:השתתפות בחתונה של גיור לא כהלכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לאשה שכתבה על כך שאחיה מתכונן להתחתן עם אשה שהתגיירה בגיור רפורמי שלא כהלכה, וציינה שאין ברצונה וברצון בעלה להשתתף בחתונה: '''כי זהו אסור על פי שולחן ערוך - מובן שיעשו על פי שולחן ערוך''']]
 ב[[כ"ד טבת]] [[תשמ"ג]] התקיימה בבנייני האומה בירושלים עצרת ענק למען תיקון החוק, בראשות האדמו"ר מגור הלב שמחה. תשלום הוצאות העצרת חולקו בשווה בין [[מזכירות הרבי]] לבין קופת האדמו"ר מגור, ולאורך כל הכינוס עודכן הרבי מיד על כל רב שנכנס לאולם כשעל פניו הבעת שביעות רצון. בעצרת השתתפו בין היתר האדמו"ר מ[[ערלוי]] רבי [[יוחנן סופר]], האדמו"ר מ[[גור]] באותה תקופה רבי [[שמחה בונם אלתר]], ראש ישיבת שפת אמת באותם ימים ולימים האדמו"ר מגור רבי [[פנחס מנחם אלתר]], האדמו"ר מ[[חסידות סלונים|סלונים]], ועוד.
@@ שורה 101: / שורה 75: @@
 הם הגיעו ללשכת ראש הממשלה בכנסת, מר [[יצחק שמיר|שמיר]] קיבל אותם ואמר להם להעביר את החתימות ללשכתו בקריית הממשלה. החתימות הועברו, ומבצע החתמת העצומה בא לסיומו בצורה הנכונה.
-עם תום מערכת [[בחירות תשמ"ט]], עורר הרבי על הצורך בתיקון החוק{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 439}}.
 ===הועד למען שלימות העם===
@@ שורה 129: / שורה 101: @@
 {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="דברתי '''בארוכה''' – ויתאספו [[אגו"ח]] ועסקני חב"ד לדון '''בכובד ראש''' '''מה''' ומתי להמשיך בכל זה. וצריך עיון גדול מה מכריחו בכל זה '''ותיכף ומיד לנאום''' וכיו"ב, והרי זה עלול להתפרש כחוות דעת כל חב"ד!!"}}
-ב[[כ"ו מנחם אב]] [[תשמ"ט]] כתב הרבי לאלמנתו של יו"ר הועד למען שלימות העם]] ר' חיים יהודה פלדי על פעולות הוועד מעת זו ולהבא:{{ציטוטון|לאחר החוק לאחרונה חוק הנ"ל דמי הוא יהודי – הוא חוק דכל המדינה ובראשה "רבנות הראשית", ומכאן ולהבא הועד הנ"ל יפרסם שמכאן ולהבא תפקיד הועד לעמוד על המשמר שהנ"ל ימלאו המוטל עליהם וכו'.}}
+ב[[כ"ו מנחם אב]] [[תש"נ]] כתב הרבי לאלמנתו של יו"ר הועד למען שלימות העם ר' חיים יהודה פלדי על פעולות הוועד מעת זו ולהבא:{{ציטוטון|לאחר החוק לאחרונה חוק הנ"ל דמי הוא יהודי – הוא חוק דכל המדינה ובראשה "רבנות הראשית", ומכאן ולהבא הועד הנ"ל יפרסם שמכאן ולהבא תפקיד הועד לעמוד על המשמר שהנ"ל ימלאו המוטל עליהם וכו'.}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תש"נ, אגרת שנ"ד.}}.
-באותה שנה אף קיבל ר' [[אהרן דוב הלפרין]] הוראה מפורשת מהרבי להפסיק לכתוב על הענין ב[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|לדברי ר' אהרן הלפרין בראיון לרגל ארבעים שנה לכפר חב"ד - כפ"ח [https://drive.google.com/file/d/1tn1b4fdoJed94pWHRMmEkAhLSbwRXFK
+יש אומרים כי באותה שנה אף קיבל ר' [[אהרן דוב הלפרין]] הוראה מפורשת מהרבי להפסיק לכתוב על הענין ב[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|לדברי ר' אהרן הלפרין בראיון לרגל ארבעים שנה לכפר חב"ד - כפ"ח [https://drive.google.com/file/d/1tn1b4fdoJed94pWHRMmEkAhLSbwRXFK
-u/view גל' 1863] (ע' 87)}}
+u/view גל' 1863] (ע' 87)}}.
+לטענת הרב [[אליעזר מזרחי]], אף הוא קיבל מענה דומה באותה תקופה{{מקור}}.
+==יחס הרבי לתיקון החוק==
+===חומרת החוק===
+[[קובץ:השתתפות בחתונה של גיור לא כהלכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לאשה שכתבה על כך שאחיה מתכונן להתחתן עם אשה שהתגיירה בגיור רפורמי שלא כהלכה, וציינה שאין ברצונה וברצון בעלה להשתתף בחתונה: '''כי זהו אסור על פי שולחן ערוך - מובן שיעשו על פי שולחן ערוך''']]
+הרבי ראה בחוק זה מכשול גדול וכינה אותו: "הגזירה האיומה ביותר שלא הייתה כמוה"{{הערה|י"ט כסלו תשד"מ.}}, וכפי שהסביר: {{ציטוטון|הגזירה האיומה, גזירה שלא היתה כמוה בדברי עמנו בני ישראל הרוויים דם ואש ותמרות עשן, גזירות שונות ומשונות, ובכל זה לא העיז בכל עמי הארץ איש או אישה לבוא לבטל את עצם קיום עם ישראל על ידי הכרזה שכל המביא פסת נייר בה כתוב שיהודי הוא, הרי הוא יהודי}}{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9980.htm ממכתב ערב ראש השנה תשל"א].}}.
+הרבי הסביר שחומרתו של חוק זה היא הרבה מעבר לשאר החוקים נגד התורה שנחקקו במדינת ישראל. שאר החוקים יש בהם כביכול תועלת מסויימת שלמענה נחקקו (צורך רפואי בניתוחי מתים, הצלה מסכנה ע"י עבודה בשבת וכדומה), ולכן אין הם מרידה גלויה בהלכה. החוק היחיד שנחקק בתור מרידה גלויה בהלכה הוא חוק "מיהו יהודי", ולכן יש בו חומרה שאין באחרים{{הערה|שיחת כ"ד טבת תשל"ח (לקוטי שיחות חלק כ"א ע' 290). ש"פ בראשית תשד"מ.}}.
+הרבי ביקש שבכל התאספות שהיא יעוררו על כך עד שהחוק יתוקן{{הערה|שיחות ש"פ תשא וי"א ניסן תשל"ב.}}, ואף אמר בכאב: "חשבתי לעצמי, שהיות שתבעתי שבכל הזדמנות ידברו אודות מיהו יהודי, איך יהיה בכל פעם
+מה לדבר, ואין שייך לחזור על הדברים הישנים, במילא כעבור כמה שבועות כבר לא יהי‘ מה לדבר. אך כעת רואים שזוהי דאגת שוא, מכיון שאין לך יום שלא מגיעים ענינים חדשים עם טענות חדשות..."{{הערה|ש"פ תשא שם.}}. כמו כן תבע מחברי הכנסת שבכל פעם שמתאספת הכנסת יש לפתוח במחאה על מיהו יהודי{{הערה|שיחת ש"פ בראשית תשד"מ.}}.
+הרבי גם התנגד לכל פשרה בנושא, ואמר שפשרה בנושא "מיהו יהודי" זה כמו פשרה לחתוך את הראש{{מקור}}.
+בין היתר התבטא הרבי{{הערה|התוועדות [[שבת]] פרשת [[בשלח]], [[י"ג שבט]] [[תשל"ה]].}} שיילחם על מיהו יהודי עד שיבוא ה[[משיח]].
+באמצע [[חודש אייר]] [[תש"ל]], אמרה [[הרבנית חיה מושקא]] למזכיר הרב [[בנימין קליין]] שהרבי ממש נחלש בגופו מהבעיה של מיהו יהודי{{הערה|תשורה בורקיס-גלויברמן כ"ח אדר ב' תשפ"ב ע' 45}}.
+===טענות נגד החוק===
+ראשית, הרבי שלל את עצם הלגיטימציה לחוקק חוק כזה, כי יהדות וגיור הם נושאים הלכתיים שאין לכנסת כל סמכות לדון בהם{{הערה|שם=שם|שיחת ש"פ בהעלותך תש"ל. ש"פ וישלח תשמ"ט (ספר השיחות ח"א ע' 110).}}, בדיוק כפי שאין בסמכותה של הכנסת להחליט ניתוחים לחולים או כלי נשק לצבא{{הערה|ש"פ בהעלותך שם.}}. ענין זה מופרך עוד יותר כאשר בכנסת יושבים גם חברי כנסת גויים, והם שותפים להכרעה "מיהו יהודי".{{הערה|ש"פ בהעלותך, וישלח הנ"ל; ש"פ בראשית תשד"מ.}}.
+הרבי שלל את המושג "גיור רפורמי", כי עצם מהותה של הרפורמה הוא "שינוי", ולגיור שלהם אין כל משמעות{{הערה|שיחת פורים תש"ל (ליקוטי שיחות חלק כ"א, ע' 408).}}.
+מכיוון שהחוק מבוסס על הכרה בגיורים שקריים, ועל ידו מרמים את הגוי כשאומרים לו שהוא יהודי, הרי זה לא יחזיק מעמד. הגוי אינו מעוניין שירמו אותו, וכשתתגלה התרמית יגבירו אצלו את השנאה לישראל{{הערה|שיחות י"ב תמוז תש"ל. ו' תשרי תשל"ח.}}.
+===הסכנות כתוצאה מהחוק===
+מלבד עצם החומרה והחילול ה' שבחוק, הצביע הרבי על ההשלכות המעשיות שלו - הכנסת גויים לתוך עם ישראל, מיד בעקבות החוק. וכפי שכתב:
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=
+גישת היסוד שלי בכל הבעיה, והיא שבכל יום ויום נעשים גיורים שלא כהלכה, הן בארץ ישראל והן מחוצה לה, ולאחרי זמן קצת חוששני שאי אפשר יהיה לברר באיזה אופן נתגיירו, שהרי כל התעודות שוות הן
+|מקור=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10002.htm ממכתב ה' מרחשון תשל"א]}}
+הרבי התריע כי אף אחד אינו מחוסן בפני חדירת הגויים שיירשמו כיהודים, וזעק בכאב על "ראש ישיבה" שאינו רואה צורך להשתתף במאבק כנגד הגזירה - שעליו לדעת כי בישיבה שלו נמצא בחור גוי, וייתכן שהוא משתעשע איתו בדברי תורה ויסייע לו להתחתן בבוא היום, מבלי לדעת שהוא גוי...{{הערה|שיחת כ' מנחם-אב תשל"א. [https://col.org.il/news/28075 בישיבה שלך לומדים גויים! / להאזנה] {{COL|}}}} הרבי סיפר כי מקרים כאלו התרחשו בכמה ישיבות{{הערה|שיחת ש"פ מקץ תשמ"ב.}}.
+בשנת [[תשל"א]] פרצה סוגיית "גיורי [[וינה]]" - בווינה התרכזו יוצאי רוסיה רבים ובהם עולים לארץ. שליחי הסוכנות פיתו אותם לקבל תעודות גיור פיקטיביות, כאשר הממונה על מערך הגיור לא היה מוסמך לכך, ולא נערך גיור אמיתי כנדרש בהלכה. [[הרבנות הראשית לישראל]] פרסמה מכתב נגד אותם גיורים, ועשרות רבנים חתמו על מחאה נגדם{{הערה|הפרדס, אדר תשל"א.}} [[הרבי]] יצא במאבק על כך{{הערה|שיחות ש"פ בחוקותי תש"ל, ש"פ בראשית וי"ט כסלו תשל"א.}}. המאבק נשא פרי והמקום נסגר. גם מקומות דומים של "בתי חרושת" לגיורים פיקטיביים נסגרו בעקבות המאבקים{{הערה|שיחות ש"פ בא תשל"ו. ש"פ יתרו תשל"ז. אחרון של פסח תשמ"א.}}.
+הרבי הסביר שריבוי גויים מעמים שונים שיתיישבו בין בני ישראל בחסות החוק, עלולה להביא לסכנה ביטחונית{{הערה|שיחת פורים תש"ל (ליקוטי שיחות חלק כ"א, ע' 409).}}.
+כמו כן התייחס הרבי לסכנות רוחניות הנגרמות משמים, בעקבות אי תיקון החוק:
+ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"ל]], בשיחה בעת ה[[פאראד]] ובהמשכה ב[[התוועדות]], דיבר הרבי על כך שחוק זה גורם לסכנה חמורה בביטחון היהודים בארץ הקודש ולשפיכות דמים. הרבי קבע כי התערבות [[ברית המועצות]] בענייני הביטחון של ישראל באה בעקבות עירוב גויים בעם ישראל, וכן דיבר על הפיגוע המבהיל שאירע אז באביבים, בו נרצחו 12 יהודים שרובם ילדים, ואמר כי הוא תוצאה משמים בעקבות החוק. דברים אלו גרמו לסערה ציבורית גדולה בארץ ישראל, וראש הממשלה גולדה מאיר מחתה על כך במהלך ישיבה בכנסת. הרבי התייחס לכך בהתוועדות שבת פרשת בהעלותך, ואמר: {{ציטוטון|כשם שעכשיו נמצאים בשבת פרשת בהעלותך, בזמן של [[רעוא דכל רעוין]] - כך אני רואה בלי ספק, שהסיבה להתערבות של [[מצרים]] או רוסיה היא בגלל שיהודים בעצמם "הזמינו" אותם, בכך שמאפשרים לגויים שיוכלו להיכנס לארץ ישראל; מזמינים את המחבל להיכנס לארץ ישראל!}}
+גם לאחר [[הפיגוע במעלות]], בו נרצחו 28 יהודים שמתוכם 22 ילדים, קישר זאת הרבי לפירצה שבחוק מיהו יהודי. הרבי הסביר שאין הכוונה שבעטיים של אלו שאינם מתקנים את החוק נגרם עונש כזה, חלילה, אלא שישנה הגנה רוחנית על עם ישראל, וכאשר ישנה פירצה בשמירה על גבולות עם ישראל, נגרמת ממילא פירצה בהגנה הביטחונית, ואזי חשופים לסכנה מהמחבלים - כשם שמי שאינו חובש קסדה מסתכן, לא בגלל המחסור בקסדה, אלא בגלל שאין לו הגנה ונשאר חשוף לסכנה{{הערה|שיחת ש"פ במדבר תשל"ד.}}.
 ==אירועים נוספים==
-בשנת [[תשס"ה]] הוגשו מספר עתירות לבג"ץ בבקשה להכיר בגיורים רפורמים, בשנת [[תשע"ח]] מינה ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] את השר משה ניסים לטפל בגיורים האלו, בשנת [[תש"פ]] העלה חבר הכנסת [[בצלאל סמוטריץ']] לכנסת תיקון בחוק השבות ולבטל את הסעיף לפיו אדם שהוא נכד לסבא וסבתא יהודיים יוכל לעלות לארץ כיהודי מה שהוביל לגויים רבים לעלות ולגרום להתבוללות גדולה בארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/615149/ הישג לסמוטריץ': חוק השבות יעלה כהצעה ממשלתית] באתר {{אינפו}}}}.
+בשנת [[תשס"ה]] הוגשו מספר עתירות לבג"ץ בבקשה להכיר בגיורים רפורמים, בשנת [[תשע"ח]] מינה ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] את השר משה ניסים לטפל בגיורים האלו, בשנת [[תש"פ]] העלה חבר הכנסת [[בצלאל סמוטריץ']] לכנסת תיקון בחוק השבות ולבטל את סעיף הנכד, הסעיף לפיו אדם שהוא נכד לסבא וסבתא יהודיים יוכל לעלות לארץ כיהודי מה שהוביל לגויים רבים לעלות ולגרום להתבוללות גדולה בארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/615149/ הישג לסמוטריץ': חוק השבות יעלה כהצעה ממשלתית] באתר {{אינפו}}}}.
 בשנת [[תשפ"א]] פסק בג"ץ סופית שיש להכיר בגיורים רפורמים וקונסרבטיבים לעניין חוק השבות, מה שהוביל לשלל גינויים מחב"ד ומאישי ציבור מפורסמים{{הערה|[https://chabad.info/news/656123/ שערוריה: בג"צ החליט להכיר בגיור הרפורמי והקונסרבטיבי] ב{{אינפו}}}}.
+בשנת [[תשפ"ה]] העלה חבר הכנסת אבי מעוז את ביטול סעיף הנכד להצבעה בכנסת, [[בצלאל סמוטריץ'|סמוטריץ']] ו[[איתמר בן גביר|בן גביר]] לא היו בהצבעה, ש"ס וג' תמכו, אך הליכוד התנגד וההצעה נפלה{{הערה|[https://chabad.info/news/1224085/ ממשלת ימין? הקואליציה התנגדה להצעת חוק בנושא מיהו יהודי].}}.
+.
+==ראו גם==
+*[[ביתא ישראל]]
 ==לקריאה נוספת==
+*הרב שמואל אלעזר ניסלביץ, הרב הלל מנחם געז, הרב משה סבן, הרב מאיר ברוורמן, '''המבדיל בין ישראל לעמים גיור כהלכה''', ליקוט שיחותיו של הרבי ובירורים הלכתיים בנושא גיור כהלכה, הספר יצא מטעם [[מכון הלכה חב"ד]] ו[[מרכז רבני אירופה]]{{הערה|[https://chabad.info/magazine/761734/ מאחורי הספר החדש על דעת הרבי בנושא הגיור] {{אינפו}} {{שבועון בית משיח|}}}}{{הערה|[[מענדי קורטס]], '''חומת מגן''', ראיון עם הרב שמואל אלעזר ניסלביץ, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2111 עמ' 78.}}.
 *הרב ישראל אלפנביין, '''חיי רבי''', סדרת כתבות אודות הגזירה ופעולות הרבי לביטולה, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1800, גליון 1801, גליון 1847 עמוד 38, גליון 1848 עמוד 32, גליון 1849 עמוד 30
 *'''זעזוע: פרצה נוספת בחומת הקדושה''', שבועון בית משיח כ"א אדר תשפ"א עמוד 16 {{*}} הרב שלמה הלפרן, '''שורש הבעיה''', עמוד 20
 *'''ויילחם מלחמות השם''', מוסף כפר חב"ד חג הסוכות תשפ"ב
+*מנחם ברונפמן , גיליון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 1948 ע' 24-30.
+*''5 OF THE REBBE'S UPHILL BATTLES''', מגזין COLive גליון 25 חשון ה'תשפ"ה עמוד 15
-== קישורים חיצונים ==
+== קישורים חיצוניים ==
+*'''[https://chabadlive.org/category/%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%9e%d7%99%d7%94%d7%95-%d7%99%d7%94%d7%95%d7%93%d7%99 תגית: חוק 'מיהו יהודי']''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{לחלוחית}}
 *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/02/02-02-2022-01-44-38-%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%AA-%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A8.pdf המבדיל בין ישראל לעמים - סכנת ה"רפורמה" בגיור], בהוצאת [[מכון הלכה חב"ד]] - ליקוט בענייני גיור כהלכה, כולל ליקוט נרחב משיחות הרבי בעניין "מיהו יהודי"
 *'''[https://drive.google.com/file/d/1CJEGkcE7JUo_aQ5z9CDkfV-MVYm_Iojl/view?usp=sharing בין ישראל לעמים]''', סיפורה של המערכה הקשה על זהותה היהודית של מדינת ישראל, בתוך [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], ערב שבת פרשת ראה ה'תש"פ'''
 *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Greenberg-Hertzel%2C%203%20Nissan%205781.pdf המערכה לתיקון החוק]''', בתוך תשורה מנישואי משפחות הרצל-גרינברג ג' ניסן תשפ"א {{PDF}}
 *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק] - ראיון עם הרב [[שמואל חפר]], יו"ר הוועד למען שלימות העם, [[מנחם זיגלבוים]], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] - {{אינפו}}
+*אהרן רובין, [https://col.org.il/news/55756 60 שנה לחוק השבות: "אין ספק שנחלנו במאבק כשלון גדול"] - בקהילה, י"ט תמוז תש"ע {{COL}}
 *'''[[ועד חיילי בית דוד]]: [https://chabad.info/magazine/656765/ חלק ראשון מהגהות הרבי על טיוטות המכתבים לבן גוריון בשאלת "מיהו יהודי?"] {{אינפו}}, [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/05/29-05-2021-19-08-43-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94.pdf המשך ההגהות שנדפסו בקובץ 'תנופה חדשה']''' (ע' 4-5)
 * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68640 לאחר 7 שנות נישואין: יהדות האשה מוטלת בספק] - מתוצאות אי התיקון של חוק השבות - {{אינפו}}
@@ שורה 165: / שורה 192: @@
 [[קטגוריה:אומות העולם]]
 [[קטגוריה:שלימות העם - מיהו יהודי]]
+[[en:Mihu Yehudi]]