שבת החודש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
|||
| (8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שבת החודש''' הינה השבת הסמוכה ביותר ל[[ראש חודש ניסן]] (ובאם ראש חודש ניסן חל בשבת, אזי שבת זו היא שבת החודש), בה [[קריאת התורה|קוראים בתורה]] בנוסף ל[[פרשת השבוע]] קטע | [[קובץ:שבת החודש.jpg|ממוזער|לפני תאריכים מיוחדים היו שואלים את הרבי אם לקרוא ב[[ספר תורה של משיח]], הסופר [[ישעיה מטלין]] שאל אם לקרוא:{{ש}}א) בשבת מברכים פרשת שקלים - לקרוא [[פרשת ויקהל]] או [[שבת שקלים|שקלים]] או במנחה{{ש}} ב) בשבת ויקרא-זכור - לקרוא ל[[פרשת ויקרא]] או [[שבת זכור|זכור]]{{ש}} ג) בפורים שחרית{{ש}} ד) בשבת צו-פרה - ל[[פרשת צו]] או [[שבת פרה|פרה]]{{ש}}{{ש}} הרבי סימן לשאלה א׳: פ׳ שקלים{{ש}} לשאלה ב׳ סימן: פ׳ זכור{{ש}} לשאלה ג׳ סימן: מתח קו תחת ״בפורים שחרית״{{ש}} לשאלה ד׳ סימן: פ׳ פרה{{ש}}{{ש}} והוסיף: '''ופ׳ [[שבת החודש|החודש]]''']] | ||
'''שבת החודש''' הינה השבת הסמוכה ביותר ל[[ראש חודש ניסן]] (ובאם ראש חודש ניסן חל בשבת, אזי שבת זו היא שבת החודש), בה [[קריאת התורה|קוראים בתורה]] בנוסף ל[[פרשת השבוע]] קטע מ[[פרשת בא]], מתחיל מהציווי של הקב"ה למשה לומר לבני ישראל לקבוע את השנים החל מראש חודש ניסן, להתכונן ל[[קרבן פסח]] ול[[יציאת מצרים|יציאה ממצרים]]. | |||
==בספרות ההלכתית== | ==בספרות ההלכתית== | ||
קריאת פרשת פרה כחלק [[מארבע פרשיות]] הנקראות | קריאת פרשת פרה כחלק [[מארבע פרשיות]] הנקראות ב[[חודש אדר]], מקורה ב[[תקנות חז"ל|תקנת חז"ל]]{{הערה| [[משנה]], [[מסכת מגילה]] ג, ד.}}. | ||
לפי המנהג המקובל היום, את פרשת החודש קוראים בנוסף לפרשת השבוע, במקום העליה השמינית ה'[[מפטיר]]', בשבת האחרונה בחודש אדר, הסמוכה ביותר לראש חודש ניסן (ובמידה שראש חודש חל בשבת, קוראים את פרשת החודש בשבת זו). | לפי המנהג המקובל היום, את פרשת החודש קוראים בנוסף לפרשת השבוע, במקום העליה השמינית ה'[[מפטיר]]', בשבת האחרונה בחודש אדר, הסמוכה ביותר לראש חודש ניסן (ובמידה שראש חודש חל בשבת, קוראים את פרשת החודש בשבת זו). | ||
| שורה 10: | שורה 11: | ||
דרגת החיוב של שמיעת פרשה זו, קל יותר מאשר החיוב של שמיעת [[פרשת זכור]] ו[[פרשת פרה]]{{הערה|1=בשולחן ערוך סימן תרפה סעיף ז': "יש אומרים שפרשת זכור ופרשת פרה אדומה חייבים לקרותם מדאורייתא, לפיכך בני היישובים שאין להם מנין צריכים לבוא למקום שיש מנין בשבתות הללו, כדי לשמוע פרשיות אלו שהם מדאורייתא. ואם אי אפשר להם לבוא, מכל מקום יזהרו לקרותם בנגינתם ובטעמם".}}. | דרגת החיוב של שמיעת פרשה זו, קל יותר מאשר החיוב של שמיעת [[פרשת זכור]] ו[[פרשת פרה]]{{הערה|1=בשולחן ערוך סימן תרפה סעיף ז': "יש אומרים שפרשת זכור ופרשת פרה אדומה חייבים לקרותם מדאורייתא, לפיכך בני היישובים שאין להם מנין צריכים לבוא למקום שיש מנין בשבתות הללו, כדי לשמוע פרשיות אלו שהם מדאורייתא. ואם אי אפשר להם לבוא, מכל מקום יזהרו לקרותם בנגינתם ובטעמם".}}. | ||
ברוב השנים בשבת זו [[הוצאת ספר תורה|מוציאים מארון הקודש]] 2 ספרי תורה לכבוד הקריאה המיוחדת, כאשר בספר הראשון קוראים בפרשת השבוע, ובספר השני בפרשת החודש. שבת זו היא אחת משלושת האפשרויות היחידות בהן יכולה להיווצר סיטואציה המצריכה להוציא 3 ספרי תורה מהארון, כאשר ראש חודש חל בשבת, שאז מוציאים שלושה ספרי תורה{{הערה|בשני קוראים את פרשת קרבנות [[ראש חודש]] ובשלישי את פרשת החודש, היות שהתדיר קודם.}}{{הערה|האפשרויות הנוספות הן בראש חודש טבת שחל בשבת (פרשת השבוע, חנוכה, וראש חודש) ובראש חודש אדר שחל בשבת (פרשת השבוע, [[שבת שקלים]], וראש חודש).}}. על הגבאים לגלול מראש את הספרים למקום הקריאה, על מנת למנוע טורח מהציבור שלא יאלץ להמתין בשעת התפילה עצמה{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן קמד סעיף ג', בית יוסף שם דיבורי המתחיל "וכתב המרדכי".}}. | ברוב השנים בשבת זו [[הוצאת ספר תורה|מוציאים מארון הקודש]] 2 ספרי תורה לכבוד הקריאה המיוחדת, כאשר בספר הראשון קוראים בפרשת השבוע, ובספר השני בפרשת החודש. שבת זו (בנוסף ל[[שמחת תורה]] שבכל שנה מוציאים שלשה ספרי תורה) היא אחת משלושת האפשרויות היחידות בהן יכולה להיווצר סיטואציה המצריכה להוציא 3 ספרי תורה מהארון, כאשר ראש חודש חל בשבת, שאז מוציאים שלושה ספרי תורה{{הערה|בשני קוראים את פרשת קרבנות [[ראש חודש]] ובשלישי את פרשת החודש, היות שהתדיר קודם.}}{{הערה|האפשרויות הנוספות הן בראש חודש טבת שחל בשבת (פרשת השבוע, חנוכה, וראש חודש) ובראש חודש אדר שחל בשבת (פרשת השבוע, [[שבת שקלים]], וראש חודש).}}. על הגבאים לגלול מראש את הספרים למקום הקריאה, על מנת למנוע טורח מהציבור שלא יאלץ להמתין בשעת התפילה עצמה{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן קמד סעיף ג', בית יוסף שם דיבורי המתחיל "וכתב המרדכי".}}. | ||
במשך זמן הקריאה של פרשת השבוע מחזיקים את הספר בישיבה מאחורי בימת הקריאה, ולאחר סיום הקריאה של שביעי, מניחים את ספר התורה השני בסמיכות לראשון{{הערה|באם אין ספר תורה נוסף, לא עושים 'הגבהה', ורק גוללים לפרשת החודש.}} (עם הכתר לראשו), אומרים [[קדיש | במשך זמן הקריאה של פרשת השבוע מחזיקים את הספר בישיבה מאחורי בימת הקריאה, ולאחר סיום הקריאה של שביעי, מניחים את ספר התורה השני בסמיכות לראשון{{הערה|באם אין ספר תורה נוסף, לא עושים 'הגבהה', ורק גוללים לפרשת החודש.}} (עם הכתר לראשו), אומרים [[חצי קדיש]], ולאחר מכן עורכים [[הגבהת התורה|הגבהה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=27162&CategoryID=68 הרב גינזבורג, סדר הגבהת ספר תורה כשיש שני ספרי תורה]. שערי אפרים שער י', יב.}}. גם בשעת החזרת הספרים לארון יש לשמור על הסדר של ההכנסה וההוצאה, כאשר הספר שיצא אחרון מארון הקודש, מוחזר אליו ראשון{{מקור}}. | ||
בשבת זו מפטירים במקום ההפטרה של פרשת השבוע הפטרה מיוחדת בספר יחזקאל הפותחת במילים: "כה אמר ה' אלוקים בראשון באחד לחודש" ומסתיימת בפסוק "יעשו את הכבש ואת המנחה ואת השמן בבוקר בבוקר עולת תמיד"{{הערה|יחזקאל מה, יח - מו, טו.}}{{הערה|כאשר ראש חודש ניסן חל בשבת, מוסיפים בסיום ההפטרה פסוק ראשון ואחרון מהפטרת שבת-ראש חודש "כה אמר . . והיה מדי חודש".}}, שבדומה לתוכן הקריאה של שבת החודש, עוסקת אף היא בציווי שנאמר אודות ראש חודש ניסן, ומסתיימת בציווי לעשות את קורבן הפסח לצד שאר הקרבנות הרגילים בבית המקדש: [[קרבן התמיד]], קורבנות שבת וראש חודש, וקרבנות יום טוב. | בשבת זו מפטירים במקום ההפטרה של פרשת השבוע הפטרה מיוחדת בספר יחזקאל הפותחת במילים: "כה אמר ה' אלוקים בראשון באחד לחודש" ומסתיימת בפסוק "יעשו את הכבש ואת המנחה ואת השמן בבוקר בבוקר עולת תמיד"{{הערה|יחזקאל מה, יח - מו, טו.}}{{הערה|כאשר ראש חודש ניסן חל בשבת, מוסיפים בסיום ההפטרה פסוק ראשון ואחרון מהפטרת שבת-ראש חודש "כה אמר . . והיה מדי חודש". ואם חל באחד בשבת מוסיפים בסיום ההפטרה פסוק ראשון ואחרון מהפטרת "מחר חודש".}}, שבדומה לתוכן הקריאה של שבת החודש, עוסקת אף היא בציווי שנאמר אודות ראש חודש ניסן, ומסתיימת בציווי לעשות את קורבן הפסח לצד שאר הקרבנות הרגילים בבית המקדש: [[קרבן התמיד]], קורבנות שבת וראש חודש, וקרבנות יום טוב. | ||
בשבת זו אין אומרים אב הרחמים ו'צדקתך צדק', בשל היותה [[שבת מברכים]] או שבת שחלה בראש חודש עצמו. | בשבת זו אין אומרים אב הרחמים ו'צדקתך צדק', בשל היותה [[שבת מברכים]] או שבת שחלה בראש חודש עצמו. | ||
==בחסידות חב"ד== | ==בחסידות חב"ד== | ||
התוכן של פרשת זו הוא גאולה, באופן של תכלית הגילוי{{הערה|1=כדיוק הלשון בחסידות במקומות רבים שהלשון 'זה' מורה על גילוי, דבר שניתן להצביע עליו באצבע. ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/15/index.htm שיחת פרשת החודש תשי"ד].}}. | התוכן של פרשת זו הוא [[גאולה]], באופן של תכלית הגילוי{{הערה|1=כדיוק הלשון בחסידות במקומות רבים שהלשון 'זה' מורה על גילוי, דבר שניתן להצביע עליו באצבע. ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/15/index.htm שיחת פרשת החודש תשי"ד].}}. | ||
בתורת החסידות מוסבר הקשר בין פרשת החודש לתחילת מעגל השנה היהודי שנפתח | בתורת החסידות מוסבר הקשר בין פרשת החודש לתחילת מעגל השנה היהודי שנפתח ב[[חודש ניסן]], שמדגיש שהעבודה הנדרשת מיהודי צריכה להיות באופן של חידוש ובאופן של [[ניסים]] בהנהגה שלמעלה מהטבע{{הערה|1=ראו באתר צעירי חב"ד, '''[http://www.chabadhouse.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=131&CategoryID=200 החודש והשנה ביהדות]'''.}}. דבר זה מתבטא גם במצוות [[קידוש החודש]] עצמה, שמצד אחד יש בה מרכיבים של שכל והגיון, חישובים מתמטיים אודות זמן ראיית הלבנה, זווית הגובה בו היא נצפית וכדומה, ועם זאת את האמונה שלמעלה מהשכל והטבע, שלכן גם היא נאמרה ל[[משה רבינו|משה]] ו[[אהרון הכהן|אהרון]] המסמלים את 2 התנועות המנוגדות הללו{{הערה|1=[https://chabadpt.org/17937_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%94%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9-%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94/ אתר בית חב"ד פתח תקווה: '''לחולל חידוש בבריאה'''].}}. | ||
ההוראה מפרשת החודש היא שצריכים להיות מוכנים לגאולה שתבוא תיכף ומיד ממש, באותו האופן כפי שבני ישראל הצטוו להיות מוכנים ליציאה ממצרים{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12278&CategoryID=2050 התוועדויות תשמ"ה חלק ג, עמ' 1591].}}. | ההוראה מפרשת החודש היא שצריכים להיות מוכנים לגאולה שתבוא תיכף ומיד ממש, באותו האופן כפי שבני ישראל הצטוו להיות מוכנים ליציאה ממצרים{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12278&CategoryID=2050 התוועדויות תשמ"ה חלק ג, עמ' 1591].}}. | ||
===כאשר מוציאים שלושה ספרי תורה=== | ===כאשר מוציאים שלושה ספרי תורה=== | ||
הוצאת שלושה ספרי תורה מהארון רומזת לענין של המספר 'שלוש' שקשור עם תוקף וחזקה בתוכן של שבת זו - עבודת השם באופן ניסי שלמעלה מהטבע, שמהפך את החושך לאור. | הוצאת שלושה ספרי תורה מהארון רומזת לענין של המספר '[[שלוש]]' שקשור עם תוקף וחזקה בתוכן של שבת זו - עבודת השם באופן ניסי שלמעלה מהטבע, שמהפך את החושך לאור. | ||
בנוסף, כיון שהתוכן של כל שלושת הקריאות בשבת בקביעות כזו קשורים לענין של גאולה, מהווה הדבר נתינת כח להבאת הגאולה השלימה{{הערה|1=[https://abc770.org/article_node_868/#_ftn93 דבר מלכות פרשת ויקרא - שבת החודש ה'תנש"א].}}. | בנוסף, כיון שהתוכן של כל שלושת הקריאות בשבת בקביעות כזו קשורים לענין של גאולה, מהווה הדבר נתינת כח להבאת הגאולה השלימה{{הערה|1=[https://abc770.org/article_node_868/#_ftn93 דבר מלכות פרשת ויקרא - שבת החודש ה'תנש"א].}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/parshas_hachodesh לקוטי שיחות מועדים - פרשת החודש] {{מפתח}} | |||
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1107105 בואו להכיר את ארבע הפרשיות]''' {{בית חבד}} | *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1107105 בואו להכיר את ארבע הפרשיות]''' {{בית חבד}} | ||
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/467672/ לפני פרשת החודש צריך להתכונן לגאולה]''', רבי יומי {{וידפו}} | *'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/467672/ לפני פרשת החודש צריך להתכונן לגאולה]''', רבי יומי {{וידפו}} | ||
גרסה אחרונה מ־23:10, 12 באוגוסט 2024
א) בשבת מברכים פרשת שקלים - לקרוא פרשת ויקהל או שקלים או במנחה
ב) בשבת ויקרא-זכור - לקרוא לפרשת ויקרא או זכור
ג) בפורים שחרית
ד) בשבת צו-פרה - לפרשת צו או פרה
הרבי סימן לשאלה א׳: פ׳ שקלים
לשאלה ב׳ סימן: פ׳ זכור
לשאלה ג׳ סימן: מתח קו תחת ״בפורים שחרית״
לשאלה ד׳ סימן: פ׳ פרה
והוסיף: ופ׳ החודש
שבת החודש הינה השבת הסמוכה ביותר לראש חודש ניסן (ובאם ראש חודש ניסן חל בשבת, אזי שבת זו היא שבת החודש), בה קוראים בתורה בנוסף לפרשת השבוע קטע מפרשת בא, מתחיל מהציווי של הקב"ה למשה לומר לבני ישראל לקבוע את השנים החל מראש חודש ניסן, להתכונן לקרבן פסח וליציאה ממצרים.
בספרות ההלכתית[עריכה | עריכת קוד מקור]
קריאת פרשת פרה כחלק מארבע פרשיות הנקראות בחודש אדר, מקורה בתקנת חז"ל[1].
לפי המנהג המקובל היום, את פרשת החודש קוראים בנוסף לפרשת השבוע, במקום העליה השמינית ה'מפטיר', בשבת האחרונה בחודש אדר, הסמוכה ביותר לראש חודש ניסן (ובמידה שראש חודש חל בשבת, קוראים את פרשת החודש בשבת זו).
הקריאה היא בפרשת בא, בציווי הקב"ה למשה לומר לבני ישראל לקבוע את השנים החל מראש חודש ניסן, להתכונן לקרבן פסח וליציאה ממצרים[2].
דרגת החיוב של שמיעת פרשה זו, קל יותר מאשר החיוב של שמיעת פרשת זכור ופרשת פרה[3].
ברוב השנים בשבת זו מוציאים מארון הקודש 2 ספרי תורה לכבוד הקריאה המיוחדת, כאשר בספר הראשון קוראים בפרשת השבוע, ובספר השני בפרשת החודש. שבת זו (בנוסף לשמחת תורה שבכל שנה מוציאים שלשה ספרי תורה) היא אחת משלושת האפשרויות היחידות בהן יכולה להיווצר סיטואציה המצריכה להוציא 3 ספרי תורה מהארון, כאשר ראש חודש חל בשבת, שאז מוציאים שלושה ספרי תורה[4][5]. על הגבאים לגלול מראש את הספרים למקום הקריאה, על מנת למנוע טורח מהציבור שלא יאלץ להמתין בשעת התפילה עצמה[6].
במשך זמן הקריאה של פרשת השבוע מחזיקים את הספר בישיבה מאחורי בימת הקריאה, ולאחר סיום הקריאה של שביעי, מניחים את ספר התורה השני בסמיכות לראשון[7] (עם הכתר לראשו), אומרים חצי קדיש, ולאחר מכן עורכים הגבהה[8]. גם בשעת החזרת הספרים לארון יש לשמור על הסדר של ההכנסה וההוצאה, כאשר הספר שיצא אחרון מארון הקודש, מוחזר אליו ראשון[דרוש מקור].
בשבת זו מפטירים במקום ההפטרה של פרשת השבוע הפטרה מיוחדת בספר יחזקאל הפותחת במילים: "כה אמר ה' אלוקים בראשון באחד לחודש" ומסתיימת בפסוק "יעשו את הכבש ואת המנחה ואת השמן בבוקר בבוקר עולת תמיד"[9][10], שבדומה לתוכן הקריאה של שבת החודש, עוסקת אף היא בציווי שנאמר אודות ראש חודש ניסן, ומסתיימת בציווי לעשות את קורבן הפסח לצד שאר הקרבנות הרגילים בבית המקדש: קרבן התמיד, קורבנות שבת וראש חודש, וקרבנות יום טוב.
בשבת זו אין אומרים אב הרחמים ו'צדקתך צדק', בשל היותה שבת מברכים או שבת שחלה בראש חודש עצמו.
בחסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
התוכן של פרשת זו הוא גאולה, באופן של תכלית הגילוי[11].
בתורת החסידות מוסבר הקשר בין פרשת החודש לתחילת מעגל השנה היהודי שנפתח בחודש ניסן, שמדגיש שהעבודה הנדרשת מיהודי צריכה להיות באופן של חידוש ובאופן של ניסים בהנהגה שלמעלה מהטבע[12]. דבר זה מתבטא גם במצוות קידוש החודש עצמה, שמצד אחד יש בה מרכיבים של שכל והגיון, חישובים מתמטיים אודות זמן ראיית הלבנה, זווית הגובה בו היא נצפית וכדומה, ועם זאת את האמונה שלמעלה מהשכל והטבע, שלכן גם היא נאמרה למשה ואהרון המסמלים את 2 התנועות המנוגדות הללו[13].
ההוראה מפרשת החודש היא שצריכים להיות מוכנים לגאולה שתבוא תיכף ומיד ממש, באותו האופן כפי שבני ישראל הצטוו להיות מוכנים ליציאה ממצרים[14].
כאשר מוציאים שלושה ספרי תורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הוצאת שלושה ספרי תורה מהארון רומזת לענין של המספר 'שלוש' שקשור עם תוקף וחזקה בתוכן של שבת זו - עבודת השם באופן ניסי שלמעלה מהטבע, שמהפך את החושך לאור.
בנוסף, כיון שהתוכן של כל שלושת הקריאות בשבת בקביעות כזו קשורים לענין של גאולה, מהווה הדבר נתינת כח להבאת הגאולה השלימה[15].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לקוטי שיחות מועדים - פרשת החודש
- בואו להכיר את ארבע הפרשיות
- לפני פרשת החודש צריך להתכונן לגאולה, רבי יומי
- פרשת החודש - הכל נס, תוכן המכתב כללי לראש חודש ניסן תשל"ג, מעובד בידי הרב אליהו וולף
- פרשת החודש - לקט פתגמים מתורתם של גדולי ישראל, שיחת השבוע גליון 1210
| חגים וזמנים | ||
|---|---|---|
| מדברי תורה | שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה | |
| מדברי חכמים | חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין | |
| תעניות | צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם | |
| מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות | |
הערות שוליים
- ↑ משנה, מסכת מגילה ג, ד.
- ↑ ספר שמות יב, א – כ.
- ↑ בשולחן ערוך סימן תרפה סעיף ז': "יש אומרים שפרשת זכור ופרשת פרה אדומה חייבים לקרותם מדאורייתא, לפיכך בני היישובים שאין להם מנין צריכים לבוא למקום שיש מנין בשבתות הללו, כדי לשמוע פרשיות אלו שהם מדאורייתא. ואם אי אפשר להם לבוא, מכל מקום יזהרו לקרותם בנגינתם ובטעמם".
- ↑ בשני קוראים את פרשת קרבנות ראש חודש ובשלישי את פרשת החודש, היות שהתדיר קודם.
- ↑ האפשרויות הנוספות הן בראש חודש טבת שחל בשבת (פרשת השבוע, חנוכה, וראש חודש) ובראש חודש אדר שחל בשבת (פרשת השבוע, שבת שקלים, וראש חודש).
- ↑ שולחן ערוך אורח חיים סימן קמד סעיף ג', בית יוסף שם דיבורי המתחיל "וכתב המרדכי".
- ↑ באם אין ספר תורה נוסף, לא עושים 'הגבהה', ורק גוללים לפרשת החודש.
- ↑ הרב גינזבורג, סדר הגבהת ספר תורה כשיש שני ספרי תורה. שערי אפרים שער י', יב.
- ↑ יחזקאל מה, יח - מו, טו.
- ↑ כאשר ראש חודש ניסן חל בשבת, מוסיפים בסיום ההפטרה פסוק ראשון ואחרון מהפטרת שבת-ראש חודש "כה אמר . . והיה מדי חודש". ואם חל באחד בשבת מוסיפים בסיום ההפטרה פסוק ראשון ואחרון מהפטרת "מחר חודש".
- ↑ כדיוק הלשון בחסידות במקומות רבים שהלשון 'זה' מורה על גילוי, דבר שניתן להצביע עליו באצבע. ראו לדוגמא שיחת פרשת החודש תשי"ד.
- ↑ ראו באתר צעירי חב"ד, החודש והשנה ביהדות.
- ↑ אתר בית חב"ד פתח תקווה: לחולל חידוש בבריאה.
- ↑ התוועדויות תשמ"ה חלק ג, עמ' 1591.
- ↑ דבר מלכות פרשת ויקרא - שבת החודש ה'תנש"א.