יוסף אברהם פיזם: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "תשנ"א" ב־"תנש"א ")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
 
(45 גרסאות ביניים של 21 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:יוסף אברהם פיזם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף אברהם פיזם]]
[[קובץ:יוסף א. פיזם.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף אברהם פיזם בכנס 'יומא לרבנן' של מכון [[למען ילמדו]]]]
הרב '''יוסף אברהם פיזם''' (יליד שנת [[תשכ"ב]], 1962) הינו רב קהילת חב"ד קריית שמואל, מנהל [[תלמוד תורה צבאות מנחם קריית שמואל]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים קריות|תומכי תמימים חב"ד ליובאוויטש הקריות]], ומחבר ספרים.
הרב '''יוסף אברהם פיזם''' (יליד שנת [[תשכ"ב]], 1962) הינו רב קהילת חב"ד קריית שמואל, מנהל [[תלמוד תורה צבאות מנחם קריית שמואל]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים קריות|תומכי תמימים חב"ד ליובאוויטש הקריות]], מחבר ספרים, וחבר ה[[חב"דפדיה:ועדה רוחנית|ועדה הרוחנית]] של [[חב"דפדיה]].
[[קובץ:יוסף אברהם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף אברהם קורא את פרקו של הרבי ב[[עצרת גאולה ומשיח]]]]


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
הרב '''יוסף אברהם פיזם''' נולד ב[[ארץ הקודש]] ב[[א' טבת]] [[תשכ"ב]] לאביו הרב [[יגאל פיזם]], ולאמו מרת חנה. בילדותו למד בתלמוד תורה 'תורת אמת' ב[[חיפה]].
נולד ב[[ארץ הקודש]] ב[[א' טבת]] [[תשכ"ב]] לאביו הרב [[יגאל פיזם]], ולאמו מרת חנה. בילדותו למד בתלמוד תורה 'תורת אמת' של החינוך העצמאי ב[[חיפה]].


כשהגיע לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם שימש כעורך ראשי ואחראי מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] בישיבה, תחת פיקוחו והכוונתו של המשפיע הגה"ח הרב יוסף ישעיה אייברהמס.
כשהגיע לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם שימש כעורך ראשי ואחראי מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] בישיבה, תחת פיקוחו והכוונתו של המשפיע הגה"ח הרב [[יוסף ישעיה אייברהמס]].
 
בשנת [[תשל"ט]] נמנה על קבוצת בחורים מהישיבה בלוד שנשלחו לחצי שנה לחזק את ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. בסיום תקופה זו נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]. עם סיום מסלול לימודיו בשנת [[תשמ"ב]], עוד קודם חתונתו, החל בהוראת הרבי לנהל את [[תלמוד תורה צבאות מנחם קריית שמואל|תלמוד תורה צבאות מנחם]] ב[[קריית שמואל]].


בשנת [[תשל"ט]] נמנה על קבוצת בחורים מהישיבה בלוד שנשלחו לחצי שנה לחזק את ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. בסיום תקופה זו נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]. עם סיום מסלול לימודיו בשנת [[תשמ"ב]], עוד קודם חתונתו, החל בהוראת הרבי לנהל את [[תלמוד תורה צבאות מנחם קריית שמואל|תלמוד תורה צבאות מנחם]] ב[[קריית שמואל]].
לאחר כשנה בה ניהל את התלמוד תורה בהצלחה רבה, בתור שנת שליחות, והעלה אותו על דרך המלך, השתדך עם מרת עדינה, בתו של הרב [[אליעזר פרלשטיין]]. על פי הוראת [[הרבי]], המשיך הרב פיזם בניהול התלמוד תורה אף לאחר חתונתו. במקביל, ניהל במשך תקופה גם את בית הספר החב"די המקומי לבנות ואת גני הילדים, כשנתבקש לעזוב את הקריות על מנת לכהן כרב ישוב ענה על כך הרבי: "ישתדל להמשיך במשרותיו עתה והרי הצליח בהם".
לאחר כשנה בה ניהל את התלמוד תורה בהצלחה רבה, בתור שנת שליחות, והעלה אותו על דרך המלך, השתדך עם מרת עדינה, בתו של הרב [[אליעזר פרלשטיין]]. על פי הוראת [[הרבי]], המשיך הרב פיזם בניהול התלמוד תורה אף לאחר חתונתו. במקביל, ניהל במשך תקופה גם את בית הספר החב"די המקומי לבנות ואת גני הילדים, כשנתבקש לעזוב את הקריות על מנת לכהן כרב ישוב ענה על כך הרבי: "ישתדל להמשיך במשרותיו עתה והרי הצליח בהם".


ביום [[ה' אלול]] [[תשע"ז]], קיבל הרב פיזם, כמנהל יחד עם צוות התלמוד תורה, תעודת הצטיינות ארצית, יחידה במחוז חיפה, על הצטיינות בית החינוך צבאות מנחם בתחום הערכי, בתחום החברתי ובתחום הרוחני. התעודה היוקרתית הונפקה על ידי המפקח הארצי הרב אוריאל עובדיה, המחמ"ד י. אלון והמפקחת ג. משיח. בראש חדש אלול ה'תש"פ התמנה למנהל על - של ת"ת חב"ד צבאות מנחם - חב"ד- חיפה והקריות.  
משנת [[תשל"ט]] החל לארגן מדי שנה את [[כינוס תורה|כינוסי התורה]] בקריות, ולאחר חתונתו משמש גם כמנחה כינוסי התורה, ומשתתף בהם לעיתים גם בשיעוריו בנגלה ובחסידות ובתורת הגאולה.
 
בקיץ של שנת [[תנש"א]], בעקבות הוראתו של הרבי להוסיף ב[[לימוד עניני גאולה ומשיח]], החל להרצות בנושאים אלה תוך ניצול הידע המקיף שלו, ואף ערך חוברות הסברה בנושא.
 
בשלהי שנת [[תשנ"ז]], התקיימה אסיפת עסקנים חב"דיים באזור קריית שמואל בביתו של הרב פיזם, ובעקבות מכתב מהרבי נפלה במקום ההחלטה להקים את ישיבת [[תומכי תמימים קריית שמואל]]. תוך שבועות ספורים הצליחו העסקנים לארגן את הבסיס להקמתה של הישיבה, והרב פיזם מונה כחבר ההנהלה הרוחנית של הישיבה.
 
עם הקמתו של [[אורו של משיח (קעמפ)|קעמפ 'אורו של משיח']] בשנת [[תשנ"ו]], מונה הרב פיזם לחבר ההנהלה החינוכית של הקעמפ.
 
ערך במשך תשע שנים את המדור 'פתגמי רבותינו' בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]].
 
ביום [[ה' אלול]] [[תשע"ז]], קיבל הרב פיזם, כמנהל יחד עם צוות התלמוד תורה, תעודת הצטיינות ארצית, יחידה במחוז חיפה, על הצטיינות בית החינוך צבאות מנחם בתחום הערכי, בתחום החברתי ובתחום הרוחני. התעודה היוקרתית הונפקה על ידי המפקח הארצי הרב אוריאל עובדיה, המחמ"ד י. אלון והמפקחת ג. משיח. בראש חדש אלול ה'תש"פ התמנה למנהל על - של ת"ת חב"ד צבאות מנחם - חב"ד- חיפה והקריות.


ב[[חודש סיון]] [[תשע"ח]] קיבל סמיכה לרבנות (גם) ממכון סמיכה למעשה, חב"ד.
ב[[חודש סיון]] [[תשע"ח]] קיבל סמיכה לרבנות (גם) ממכון סמיכה למעשה, חב"ד.
בשנת תש"פ למד וקיבל תעודה ממכון למען ילמדו והרבנות הראשית לחולון על עריכת חופה וקידושין.
בשנים תשפא ותשפ"ב למד אצל הרב יהושע ליפש ממכון למען ילמדו,הלכות טהרת המשפחה וערך "שימוש" ב"מראות" אצל הרב חיים שלמה דיסקין.
בשנת תשפ"ד לומד לדיינות במכון למען ילמדו.


משנת [[תשל"ט]] החל לארגן מידי שנה את [[כינוס תורה|כינוסי התורה]] בקריות, ולאחר חתונתו משמש גם כמנחה כינוסי התורה, ומשתתף בהם לעיתים גם בשיעוריו בנגלה ובחסידות ובתורת הגאולה.
בנוסף, כיהן הרב פיזם כ[[משפיע]] ומגיד שיעורים בקהילת חב"ד ב[[קריית שמואל]] (עד להתמנותו כממלא מקום אביו כרב הקהילה וראש הישיבה), כשלצידו הרב [[שלום בער רייכמן]] והרב [[אסף חנוך פרומר]], כמו כן הוא משמש כ[[בעל תפילה]], במיוחד בימים הנוראים ובימים טובים.


בקיץ של שנת [[תנש"א]] , בעקבות הוראתו של הרבי להוסיף ב[[לימוד עניני גאולה ומשיח]], החל להרצות בנושאים אלה תוך ניצול הידע המקיף שלו, ואף ערך חוברות הסברה בנושא.
עם פטירתו של אביו הרב [[יגאל פיזם]] ב[[י' ניסן]] [[תשע"ט]], התמנה על פי צוואתו לרב הקהילה, את הצוואה הקריא בשעת הלוויה הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] רב קהילת חב"ד הקריות וחיזק את המינוי כממלא מקום אביו ברבנות קהילת חב"ד קריית שמואל וראש ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש הקריות.ומאז הוא מוסר שיעור כללי בישיבה מידי שבוע בשבוע.


בשלהי שנת [[תשנ"ז]], התקיימה אסיפת עסקנים חב"דיים באזור קריית שמואל בביתו של הרב פיזם, ובעקבות מכתב מהרבי נפלה במקום ההחלטה להקים את ישיבת [[תומכי תמימים קריית שמואל]]. תוך שבועות ספורים הצליחו העסקנים לארגן את הבסיס להקמתה של הישיבה, והרב פיזם מונה כחבר ההנהלה הרוחנית של הישיבה.
בחורף [[תש"פ]] התמנה להיות חבר ההנהלה הרוחנית של [[מכון הלכה חב"ד]].
עם הקמתו של [[אורו של משיח (קעמפ)|קעמפ 'אורו של משיח']] בשנת [[תשנ"ו]], מונה הרב פיזם לחבר ההנהלה החינוכית של הקעמפ.


בנוסף, כיהן הרב פיזם כ[[משפיע]] ומגיד שיעורים בקהילת חב"ד ב[[קריית שמואל]] (עד להתמנותו כממלא מקום אביו כרב הקהילה וראש הישיבה), כשלצידו הרב [[שלום בער רייכמן]] והרב [[אסף חנוך פרומר]], כמו כן הוא משמש כ"בעל תפילה" המתפלל ברגש, במיוחד בימים נוראים ובימים טובים, וה' חנן אותו ב[[קול]] נעים וערב.
בשנת [[תשפ"א]] מונה לחבר הוועדה הרוחנית באנציקלופדיה החב"דית - [[חב"דפדיה]].


עם פטירתו של אביו הרב [[יגאל פיזם]] ב[[י' ניסן]] [[תשע"ט]], התמנה על פי צוואתו לרב הקהילה, את הצוואה הקריא בשעת הלוויה הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] רב קהילת חב"ד הקריות וחיזק את המינוי כממלא מקום אביו ברבנות קהילת חב"ד קריית שמואל וראש ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש הקריות.
באדר א' [[תשפ"ב]] החל להקליט שיעור יומי של תמצית הפרשה החסידית ב"תורה אור" ו"ליקוטי תורה", באורך של 10 דק'.


בחורף [[תש"פ]] התמנה להיות חבר ההנהלה הרוחנית של [[מכון הלכה חב"ד]]. לקראת שנה"ל תשפ"א התמנה למנהל על של תלמוד תורה חב"ד צבאות מנחם - חיפה והקריות.
במנחם אב תשפ"ב ערך והדפיס את החוברת "לצביונה של שבת חסידית והחינוך לכך" (18 עמ').


==ספרים וחוברות בעריכתו==
==ספרים וחוברות בעריכתו==
שורה 33: שורה 47:


במהלך השנים, יצאו לאור בעריכתו הספרים והחוברות:
במהלך השנים, יצאו לאור בעריכתו הספרים והחוברות:
* '''[[ברכת יוסף (ספר)|ברכת יוסף]]''' - כולל שיעורים בנגלה, בהלכה וב[[תורת הנגלה]] של [[רבותינו נשיאנו]]. הנושאים הנידונים בספר כוללים את הסוגיות: א. כיבוש מלחמה. ב. "[[תורה]] לא בשמים". ג. חנניה בן עזור. ד. זכירת וסיפור יציאת מצרים. ה. מצות ‏‏"תשביתו". ו. "[[משיח]] בעל [[חכמה]] יהיה יותר משלמה" - עיון בדברי ה[[רמב"ם]] ו[[רבי חיים מבריסק|הגר"ח מבריסק]]. ז. מחלוקת [[הרמב"ם]] וה[[ראב"ד]] ‏בדין "[[פסח שני]]". ח. שמיעת קריאת התורה כדינה - על פי מכתב הרבי [[הרש"ב]]. ט. [[פלפול]] בענין קושית הבית יוסף בנושא שמונת ‏ימי [[חנוכה]]. י. טעמי מצות משלוח מנות. יא. בקשת ה[[גאולה]] ב[[קידוש לבנה]]. יב. באור המנהג לבקש עצה וברכה ב[[אגרות קודש]] - ‏גילוים חדשים ומקורות בנושא. יג. לטעמי השמיטה - בפרד"ס התורה. יד. שמיטה וגאולה. טו. גאולה ומשיח במשנת הרמב"ם. ‏טז. גאולה ומשיח במשנת אברבנל. יז. גאולה ומשיח במשנת [[המהר"ל]].  
* '''[[ברכת יוסף (ספר)|ברכת יוסף]]''' - כולל שיעורים בנגלה, בהלכה וב[[תורת הנגלה]] של [[רבותינו נשיאנו]]. הנושאים הנידונים בספר כוללים את הסוגיות: א. כיבוש מלחמה. ב. "[[תורה]] לא בשמים". ג. חנניה בן עזור. ד. זכירת וסיפור יציאת מצרים. ה. מצות "תשביתו". ו. "[[משיח]] בעל [[חכמה]] יהיה יותר משלמה" - עיון בדברי ה[[רמב"ם]] ו[[רבי חיים מבריסק|הגר"ח מבריסק]]. ז. מחלוקת [[הרמב"ם]] וה[[ראב"ד]] בדין "[[פסח שני]]". ח. שמיעת קריאת התורה כדינה - על פי מכתב הרבי [[הרש"ב]]. ט. [[פלפול]] בענין קושית הבית יוסף בנושא שמונת ימי [[חנוכה]]. י. טעמי מצות משלוח מנות. יא. בקשת ה[[גאולה]] ב[[קידוש לבנה]]. יב. באור המנהג לבקש עצה וברכה ב[[אגרות קודש]] - גילוים חדשים ומקורות בנושא. יג. לטעמי השמיטה - בפרד"ס התורה. יד. שמיטה וגאולה. טו. גאולה ומשיח במשנת הרמב"ם. טז. גאולה ומשיח במשנת אברבנל. יז. גאולה ומשיח במשנת [[המהר"ל]].
*'''[[נשמה|נשמות]] בסבך''' - ספר בו סיפור עלילתי לילדים בנושא חשיבות שמירת התורה ומצוות וקירוב רחוקים.  
* '''[[נשמה|נשמות]] בסבך''' - ספר בו סיפור עלילתי לילדים בנושא חשיבות שמירת התורה ומצוות וקירוב רחוקים.
*'''ליקוטי אור''' - ליקוט פרפראות וגימטריאות מתוך הספרים '[[תורה אור]]' ו'[[לקוטי תורה]]' (תשס"ג- ספר בראשית, התשע"ה - לספר שמות ומגילת אסתר).
* '''ליקוטי אור''' - ליקוט פרפראות וגימטריאות מתוך הספרים '[[תורה אור]]' ו'[[לקוטי תורה]]' (תשס"ג- ספר בראשית, התשע"ה - לספר שמות ומגילת אסתר).
*'''גאולה ומשיח באור ההלכה''' - ביאור משולב על פרקים י"א וי"ב בהלכות מלך המשיח ב[[רמב"ם|ספר הרמב"ם]].  
* '''גאולה ומשיח באור ההלכה''' - ביאור משולב על פרקים י"א וי"ב בהלכות מלך המשיח ב[[רמב"ם|ספר הרמב"ם]].
*'''אמונה שלמה בביאת המשיח''' - חוברת הסברה תורנית.
* '''אמונה שלמה בביאת המשיח''' - חוברת הסברה תורנית.
*'''סדר קידוש לבנה''' - במהדורת ברכון עם פירוש "בקשת הגאולה".
* '''סדר קידוש לבנה''' - במהדורת ברכון עם פירוש "בקשת הגאולה".
*'''מאמר ד"ה איתא במדרש תהלים''' - עם ביאור מפורש.
* '''מאמר ד"ה איתא במדרש תהלים''' - עם ביאור מפורש.
*'''פניני הפרשה החסידית''' - לקט פתגמים מלוקטים מתורת רבותינו נשיאנו בקשר עם פרשת השבוע שהתפרסמו בשנים [[תשע"ב]]-[[תשע"ד]] ב[[שבועון בית משיח]] ([[תשע"ד]]){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83983 חדש על המדף: פניני הפרשה החסידית] {{אינפו}} כ"ד [[אלול]] [[תשע"ד]] (19.09.2014)}}.
* '''פניני הפרשה החסידית''' - לקט פתגמים מלוקטים מתורת רבותינו נשיאנו בקשר עם פרשת השבוע שהתפרסמו בשנים [[תשע"ב]]-[[תשע"ד]] ב[[שבועון בית משיח]] (תשע"ד){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83983 חדש על המדף: פניני הפרשה החסידית] {{אינפו}} כ"ד [[אלול]] [[תשע"ד]] (19.09.2014)}}.
*'''בקיצער''' - ספר כיס המכיל 125 עמ'. עוסק בנקודות חסידיות ומשמש מעין מדריך לתמים החסידי בישיבת תומכי תמימים. יצא לאור בתחילת זמן הלימודים אלול תשע"ז לרגל פתיחת שנת הלימודים ה'תשע"ח. יצא לאור על ידי את"ה בישיבת תות"ל הקריות.  
* '''בקיצער''' - ספר כיס המכיל 125 עמ'. עוסק בנקודות חסידיות ומשמש מעין מדריך לתמים החסידי בישיבת תומכי תמימים. יצא לאור בתחילת זמן הלימודים אלול תשע"ז לרגל פתיחת שנת הלימודים ה'תשע"ח. יצא לאור על ידי את"ה בישיבת תות"ל הקריות.
'''"תפארת יגאל"''' 130 עמודים ובהם סיפור חיים חסידי ומתורתו ופתגמיו של אביו, הרב יגאל פיזם. יצא לאור ביום סיום אמירת הקדיש - [[ט' אדר]] [[תש"פ]].
* '''תפארת יגאל''' - 130 עמודים ובהם סיפור חיים חסידי ומתורתו ופתגמיו של אביו, הרב יגאל פיזם. יצא לאור ביום סיום אמירת הקדיש - [[ט' אדר]] [[תש"פ]].
* '''דמות של חסיד''' - ספר סיפורים מאירי דרך, יצא לאור בעריכתו בהוצאת את"ה אור חב"ד. נדפס באדר תשפ"ב ומונה 221 עמודים.


===חוברות לימוד לבתי ספר:===
===חוברות לימוד לבתי ספר:===
שורה 48: שורה 63:
* '''רבינו יוסף קארו''' - חייו ופועלו (תשמ"ח).
* '''רבינו יוסף קארו''' - חייו ופועלו (תשמ"ח).
* '''באור האמונה''' - לימוד ועיון בשלושה עשר עיקרי האמונה (תשמ"ט).
* '''באור האמונה''' - לימוד ועיון בשלושה עשר עיקרי האמונה (תשמ"ט).
* '''אמרינו לרצון''' - תרבות הדיבור ושמירה על שפה נקיה (תשנ"א).
* '''אמרינו לרצון''' - תרבות הדיבור ושמירה על שפה נקיה (תנש"א).
* '''פירוש מצוייר לפרק אלו מציאות בגמרא''', בצירוף ציורים שיטתיים לכל מהלך בגמרא. הציורים מאת הרב חיים מזרחי.
* '''פירוש מצוייר לפרק אלו מציאות בגמרא''', בצירוף ציורים שיטתיים לכל מהלך בגמרא. הציורים מאת הרב חיים מזרחי.
* '''300 שנה להולדת [[הבעל שם טוב]]''' - משנת [[הבעל שם טוב]] ותולדות חייו.
* '''300 שנה להולדת [[הבעל שם טוב]]''' - משנת הבעל שם טוב ותולדות חייו.
* '''[[הדרך הישרה]]''' - חוברת סיכומי שיחות ה"[[דבר מלכות]]" מותאם במיוחד לילדים - כולל דפי עבודה מגוונים לכל שיחה.
* '''[[הדרך הישרה]]''' - חוברת סיכומי שיחות ה"[[דבר מלכות]]" מותאם במיוחד לילדים - כולל דפי עבודה מגוונים לכל שיחה.
* '''[[הצמח צדק]] - חייו ופעלו:''' חוברת לימוד ועבודה, המחזיקה 85 עמודים. יצאה לאור בסיון ה'תשע"ו - שנת הקהל, לרגל 150 שנה להסתלקות- הילולא של הצמח צדק (תרכ"ו - תשע"ו)
* '''[[הצמח צדק]] - חייו ופעלו:''' חוברת לימוד ועבודה, המחזיקה 85 עמודים. יצאה לאור בסיון ה'תשע"ו - שנת הקהל, לרגל 150 שנה להסתלקות- הילולא של הצמח צדק (תרכ"ו - תשע"ו)


לקראת שנת 'הקהל' [[תשס"ט]] ערך הרב פיזם חוברת בנושא '[[הקהל]]' הכוללת נקודות משיחותיו של הרבי. על פי הוראתו של המפקח האזורי מר יעקב ויזל, נלמדה חוברת זו בשנת [[תשס"ט]] בכל בתי הספר הממלכתיים דתיים באזור חיפה. בשנת הקהל [[תשע"ו]] יצאה חוברת זו מחדש, והודפסה מחדש.
לקראת שנת 'הקהל' [[תשס"ט]] ערך הרב פיזם חוברת בנושא '[[הקהל]]' הכוללת נקודות משיחותיו של הרבי. על פי הוראתו של המפקח האזורי מר יעקב ויזל, נלמדה חוברת זו בשנת תשס"ט בכל בתי הספר הממלכתיים דתיים באזור חיפה. בשנת הקהל [[תשע"ו]] יצאה חוברת זו מחדש, והודפסה מחדש.


החל משנת [[תשע"ב]], החל הרב פיזם לערוך את המדור השבועי "פתגמים חסידיים" ב[[בית משיח (שבועון)|שבועון 'בית משיח']].
החל משנת [[תשע"ב]], החל הרב פיזם לערוך את המדור השבועי "פתגמים חסידיים" ב[[בית משיח (שבועון)|שבועון 'בית משיח']].
שורה 62: שורה 77:
==משפחתו==
==משפחתו==
* בנו, הרב דב בער פנחס פיזם - מנהל אגף הפעילות של מוסדות 'נפש חיה' בקריות, מנהל מרכז צבאות ה', סגן מנהל ומחנך בתלמוד תורה. מכהן כרב [[בית הכנסת]] "בית אברהם" בקריית חיים המערבית.
* בנו, הרב דב בער פנחס פיזם - מנהל אגף הפעילות של מוסדות 'נפש חיה' בקריות, מנהל מרכז צבאות ה', סגן מנהל ומחנך בתלמוד תורה. מכהן כרב [[בית הכנסת]] "בית אברהם" בקריית חיים המערבית.
* בנו, הרב מנחם מענדל פיזם - [[קריית שמואל]].
* בנו, הרב מנחם מענדל פיזם. [[קריית שמואל]].
* בנו, הרב אליעזר פיזם - [[קריית שמואל]].
* בנו, הרב אליעזר פיזם - קריית שמואל.
* בנו, הרב משה חיים פיזם - מנהל מכון סמיכה- [[למען ילמדו]] בקריות.
* בנו, הרב משה חיים פיזם - מנהל מכון סמיכה- [[למען ילמדו]] בקריות,חבר הנהלה הארצית של למען ילמדו.
* בנו, הרב יצחק פיזם - משפיע [[תומכי תמימים קריות|בישיבת תות"ל הקריות]].
* בנו, הרב יצחק פיזם - ר"מ ומשפיע [[תומכי תמימים קריות|בישיבת תות"ל הקריות]].
* בנו, הרה"ת שמואל פיזם - מגדל העמק, מחנך ביתות"ל נוף הגליל.


חתניו:
חתניו:
* חתנו, הרב יוסף יצחק אסמן - [[שליח]] [[הרבי]] בקייב, [[אוקראינה]].
* חתנו, הרב [[יוסף יצחק אסמן]] - [[שליח]] [[הרבי]] בקייב, [[אוקראינה]].
* חתנו, הרב לוי יצחק אזדאבא - [[ר"מ]] בישיבה לחוזרים וכולל אברכים "נפש חיה" [[קריית שמואל]].
* חתנו, הרב לוי יצחק אזדאבא - [[ר"מ]] בישיבה לחוזרים וכולל אברכים "נפש חיה" [[קריית שמואל]].
* חתנו ר' זעליג מרדכי צייטקין - קרית מוצקין.
==לקריאה נוספת==
*'''ישתדל להמשיך במשרותיו''', שבועון בית משיח גליון 1214 עמוד 25


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* '''[http://www.otzar.org//wotzar/book.aspx?146266 החוברת 'ליקוטי אור']''' - באתר [[אוצר החכמה]].
* '''[http://www.otzar.org//wotzar/book.aspx?146266 החוברת 'ליקוטי אור']''' - באתר [[אוצר החכמה]].
* '''[http://www.otzar.org//wotzar/book.aspx?145953 'גאולה ומשיח באור ההלכה']''' - באתר [[אוצר החכמה]].
* '''[http://www.otzar.org//wotzar/book.aspx?145953 'גאולה ומשיח באור ההלכה']''' - באתר אוצר החכמה.
*{{קישור שטורעם|84563|news|'מילה של חסיד': "אסור לקטלג תלמידים"|כתב שטורעם|ו' בטבת תשע"ו}}
*{{קישור שטורעם|84563|news|'מילה של חסיד': "אסור לקטלג תלמידים"|כתב שטורעם|ו' בטבת תשע"ו}} {{שטורעם}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*'''[http://chabad.info/magazine/%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A8%D7%AA%D7%A7-%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%91-%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99-%D7%91%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%99/ ראיון מרתק: תפקידו של רב חב"די בדור השביעי]''' {{אינפו}}
*'''[http://chabad.info/magazine/ראיון-מרתק-תפקידו-של-רב-חבדי-בדור-השבי/ ראיון מרתק: תפקידו של רב חב"די בדור השביעי]''' {{אינפו}}
* [https://www.hageula.com/tag/?term=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3%20%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D%20%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%9D תגית: הרב יוסף אברהם פיזם] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/vid/kinusim/23261.htm הרבי שליט"א הוא "מָשִׁיחַ בְּוַדַּאי" | הרב יוסף פיזם] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/vid/kinusim/18999.htm הרב יוסף פיזם על אביו הרב יגאל בסיום הרמב"ם הארצי] באתר הגאולה {{הגאולה}}
 


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
שורה 87: שורה 111:
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים קריית שמואל]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית שמואל]]
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ב]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד קריית שמואל]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]

גרסה אחרונה מ־14:39, 30 באוגוסט 2024

הרב יוסף אברהם פיזם בכנס 'יומא לרבנן' של מכון למען ילמדו

הרב יוסף אברהם פיזם (יליד שנת תשכ"ב, 1962) הינו רב קהילת חב"ד קריית שמואל, מנהל תלמוד תורה צבאות מנחם קריית שמואל, ראש ישיבת תומכי תמימים חב"ד ליובאוויטש הקריות, מחבר ספרים, וחבר הועדה הרוחנית של חב"דפדיה.

הרב יוסף אברהם קורא את פרקו של הרבי בעצרת גאולה ומשיח

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בארץ הקודש בא' טבת תשכ"ב לאביו הרב יגאל פיזם, ולאמו מרת חנה. בילדותו למד בתלמוד תורה 'תורת אמת' של החינוך העצמאי בחיפה.

כשהגיע לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד, שם שימש כעורך ראשי ואחראי מערכת הערות התמימים ואנ"ש בישיבה, תחת פיקוחו והכוונתו של המשפיע הגה"ח הרב יוסף ישעיה אייברהמס.

בשנת תשל"ט נמנה על קבוצת בחורים מהישיבה בלוד שנשלחו לחצי שנה לחזק את ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת. בסיום תקופה זו נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ולאחר מכן בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק. עם סיום מסלול לימודיו בשנת תשמ"ב, עוד קודם חתונתו, החל בהוראת הרבי לנהל את תלמוד תורה צבאות מנחם בקריית שמואל.

לאחר כשנה בה ניהל את התלמוד תורה בהצלחה רבה, בתור שנת שליחות, והעלה אותו על דרך המלך, השתדך עם מרת עדינה, בתו של הרב אליעזר פרלשטיין. על פי הוראת הרבי, המשיך הרב פיזם בניהול התלמוד תורה אף לאחר חתונתו. במקביל, ניהל במשך תקופה גם את בית הספר החב"די המקומי לבנות ואת גני הילדים, כשנתבקש לעזוב את הקריות על מנת לכהן כרב ישוב ענה על כך הרבי: "ישתדל להמשיך במשרותיו עתה והרי הצליח בהם".

משנת תשל"ט החל לארגן מדי שנה את כינוסי התורה בקריות, ולאחר חתונתו משמש גם כמנחה כינוסי התורה, ומשתתף בהם לעיתים גם בשיעוריו בנגלה ובחסידות ובתורת הגאולה.

בקיץ של שנת תנש"א, בעקבות הוראתו של הרבי להוסיף בלימוד עניני גאולה ומשיח, החל להרצות בנושאים אלה תוך ניצול הידע המקיף שלו, ואף ערך חוברות הסברה בנושא.

בשלהי שנת תשנ"ז, התקיימה אסיפת עסקנים חב"דיים באזור קריית שמואל בביתו של הרב פיזם, ובעקבות מכתב מהרבי נפלה במקום ההחלטה להקים את ישיבת תומכי תמימים קריית שמואל. תוך שבועות ספורים הצליחו העסקנים לארגן את הבסיס להקמתה של הישיבה, והרב פיזם מונה כחבר ההנהלה הרוחנית של הישיבה.

עם הקמתו של קעמפ 'אורו של משיח' בשנת תשנ"ו, מונה הרב פיזם לחבר ההנהלה החינוכית של הקעמפ.

ערך במשך תשע שנים את המדור 'פתגמי רבותינו' בשבועון בית משיח.

ביום ה' אלול תשע"ז, קיבל הרב פיזם, כמנהל יחד עם צוות התלמוד תורה, תעודת הצטיינות ארצית, יחידה במחוז חיפה, על הצטיינות בית החינוך צבאות מנחם בתחום הערכי, בתחום החברתי ובתחום הרוחני. התעודה היוקרתית הונפקה על ידי המפקח הארצי הרב אוריאל עובדיה, המחמ"ד י. אלון והמפקחת ג. משיח. בראש חדש אלול ה'תש"פ התמנה למנהל על - של ת"ת חב"ד צבאות מנחם - חב"ד- חיפה והקריות.

בחודש סיון תשע"ח קיבל סמיכה לרבנות (גם) ממכון סמיכה למעשה, חב"ד. בשנת תש"פ למד וקיבל תעודה ממכון למען ילמדו והרבנות הראשית לחולון על עריכת חופה וקידושין. בשנים תשפא ותשפ"ב למד אצל הרב יהושע ליפש ממכון למען ילמדו,הלכות טהרת המשפחה וערך "שימוש" ב"מראות" אצל הרב חיים שלמה דיסקין. בשנת תשפ"ד לומד לדיינות במכון למען ילמדו.

בנוסף, כיהן הרב פיזם כמשפיע ומגיד שיעורים בקהילת חב"ד בקריית שמואל (עד להתמנותו כממלא מקום אביו כרב הקהילה וראש הישיבה), כשלצידו הרב שלום בער רייכמן והרב אסף חנוך פרומר, כמו כן הוא משמש כבעל תפילה, במיוחד בימים הנוראים ובימים טובים.

עם פטירתו של אביו הרב יגאל פיזם בי' ניסן תשע"ט, התמנה על פי צוואתו לרב הקהילה, את הצוואה הקריא בשעת הלוויה הרב דוד מאיר דרוקמן רב קהילת חב"ד הקריות וחיזק את המינוי כממלא מקום אביו ברבנות קהילת חב"ד קריית שמואל וראש ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש הקריות.ומאז הוא מוסר שיעור כללי בישיבה מידי שבוע בשבוע.

בחורף תש"פ התמנה להיות חבר ההנהלה הרוחנית של מכון הלכה חב"ד.

בשנת תשפ"א מונה לחבר הוועדה הרוחנית באנציקלופדיה החב"דית - חב"דפדיה.

באדר א' תשפ"ב החל להקליט שיעור יומי של תמצית הפרשה החסידית ב"תורה אור" ו"ליקוטי תורה", באורך של 10 דק'.

במנחם אב תשפ"ב ערך והדפיס את החוברת "לצביונה של שבת חסידית והחינוך לכך" (18 עמ').

ספרים וחוברות בעריכתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אסופת פתגמים מתורת רבותינו נשיאינו, בהוצאת מערכת שבועון בית משיח (תשע"ד)

בחנוכה תשע"ח יצא לאור כרך ב' של פניני הפרשה החסידית מספריית בית משיח, ובו 327 עמ' נוספים העוסקים במאה נושאים בפרשיות השבוע, במדור הפרשה החסידית בבית משיח בשנים תשע"ה - תשע"ז.

הספר ברכת יוסף

במקביל לעיסוקיו הרבים בתחום החינוך, עוסק הרב פיזם בעריכת ספרים וחוברות רבים. הוא משמש כעורך הראשי של גליון 'פנימיות' שבהוצאת מרכז את"ה בארץ הקודש. בשנים תשמ"א -תשמ"ב כתב וערך את חוברות 'ופרצת - בטאון צעירי חב"ד קריות' בהוצאת רשת מפעלי חב"ד בקריות, תחת שמות עט שונים. כמו כן כותב טורים שבועיים בבטאון הפנימי של ישיבת חב"ד בקריות. בשנת תש"נ פירסם סדרת מאמרים בחינוך והוראה, בבטאון "כפר חב"ד".

במהלך השנים, יצאו לאור בעריכתו הספרים והחוברות:

  • ברכת יוסף - כולל שיעורים בנגלה, בהלכה ובתורת הנגלה של רבותינו נשיאנו. הנושאים הנידונים בספר כוללים את הסוגיות: א. כיבוש מלחמה. ב. "תורה לא בשמים". ג. חנניה בן עזור. ד. זכירת וסיפור יציאת מצרים. ה. מצות "תשביתו". ו. "משיח בעל חכמה יהיה יותר משלמה" - עיון בדברי הרמב"ם והגר"ח מבריסק. ז. מחלוקת הרמב"ם והראב"ד בדין "פסח שני". ח. שמיעת קריאת התורה כדינה - על פי מכתב הרבי הרש"ב. ט. פלפול בענין קושית הבית יוסף בנושא שמונת ימי חנוכה. י. טעמי מצות משלוח מנות. יא. בקשת הגאולה בקידוש לבנה. יב. באור המנהג לבקש עצה וברכה באגרות קודש - גילוים חדשים ומקורות בנושא. יג. לטעמי השמיטה - בפרד"ס התורה. יד. שמיטה וגאולה. טו. גאולה ומשיח במשנת הרמב"ם. טז. גאולה ומשיח במשנת אברבנל. יז. גאולה ומשיח במשנת המהר"ל.
  • נשמות בסבך - ספר בו סיפור עלילתי לילדים בנושא חשיבות שמירת התורה ומצוות וקירוב רחוקים.
  • ליקוטי אור - ליקוט פרפראות וגימטריאות מתוך הספרים 'תורה אור' ו'לקוטי תורה' (תשס"ג- ספר בראשית, התשע"ה - לספר שמות ומגילת אסתר).
  • גאולה ומשיח באור ההלכה - ביאור משולב על פרקים י"א וי"ב בהלכות מלך המשיח בספר הרמב"ם.
  • אמונה שלמה בביאת המשיח - חוברת הסברה תורנית.
  • סדר קידוש לבנה - במהדורת ברכון עם פירוש "בקשת הגאולה".
  • מאמר ד"ה איתא במדרש תהלים - עם ביאור מפורש.
  • פניני הפרשה החסידית - לקט פתגמים מלוקטים מתורת רבותינו נשיאנו בקשר עם פרשת השבוע שהתפרסמו בשנים תשע"ב-תשע"ד בשבועון בית משיח (תשע"ד)[1].
  • בקיצער - ספר כיס המכיל 125 עמ'. עוסק בנקודות חסידיות ומשמש מעין מדריך לתמים החסידי בישיבת תומכי תמימים. יצא לאור בתחילת זמן הלימודים אלול תשע"ז לרגל פתיחת שנת הלימודים ה'תשע"ח. יצא לאור על ידי את"ה בישיבת תות"ל הקריות.
  • תפארת יגאל - 130 עמודים ובהם סיפור חיים חסידי ומתורתו ופתגמיו של אביו, הרב יגאל פיזם. יצא לאור ביום סיום אמירת הקדיש - ט' אדר תש"פ.
  • דמות של חסיד - ספר סיפורים מאירי דרך, יצא לאור בעריכתו בהוצאת את"ה אור חב"ד. נדפס באדר תשפ"ב ומונה 221 עמודים.

חוברות לימוד לבתי ספר:[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • המאורות הגדולים - מורשתם של הבעל שם טוב ובעל התניא (תשמ"ג).
  • רבינו יוסף קארו - חייו ופועלו (תשמ"ח).
  • באור האמונה - לימוד ועיון בשלושה עשר עיקרי האמונה (תשמ"ט).
  • אמרינו לרצון - תרבות הדיבור ושמירה על שפה נקיה (תנש"א).
  • פירוש מצוייר לפרק אלו מציאות בגמרא, בצירוף ציורים שיטתיים לכל מהלך בגמרא. הציורים מאת הרב חיים מזרחי.
  • 300 שנה להולדת הבעל שם טוב - משנת הבעל שם טוב ותולדות חייו.
  • הדרך הישרה - חוברת סיכומי שיחות ה"דבר מלכות" מותאם במיוחד לילדים - כולל דפי עבודה מגוונים לכל שיחה.
  • הצמח צדק - חייו ופעלו: חוברת לימוד ועבודה, המחזיקה 85 עמודים. יצאה לאור בסיון ה'תשע"ו - שנת הקהל, לרגל 150 שנה להסתלקות- הילולא של הצמח צדק (תרכ"ו - תשע"ו)

לקראת שנת 'הקהל' תשס"ט ערך הרב פיזם חוברת בנושא 'הקהל' הכוללת נקודות משיחותיו של הרבי. על פי הוראתו של המפקח האזורי מר יעקב ויזל, נלמדה חוברת זו בשנת תשס"ט בכל בתי הספר הממלכתיים דתיים באזור חיפה. בשנת הקהל תשע"ו יצאה חוברת זו מחדש, והודפסה מחדש.

החל משנת תשע"ב, החל הרב פיזם לערוך את המדור השבועי "פתגמים חסידיים" בשבועון 'בית משיח'.

בחודש מנחם אב תשע"ט יצא לאור בעריכתו הספר "בדרך לחסידות" בהוצאת מרכז את"ה כפר חב"ד. בספר 200 עמ' ורובו עוסק בסיפורי אישים חבדיים בוגרי ישיבות שונות וחוגים שונים על התקרבותם לחב"ד. סוחף ומרתק.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בנו, הרב דב בער פנחס פיזם - מנהל אגף הפעילות של מוסדות 'נפש חיה' בקריות, מנהל מרכז צבאות ה', סגן מנהל ומחנך בתלמוד תורה. מכהן כרב בית הכנסת "בית אברהם" בקריית חיים המערבית.
  • בנו, הרב מנחם מענדל פיזם. קריית שמואל.
  • בנו, הרב אליעזר פיזם - קריית שמואל.
  • בנו, הרב משה חיים פיזם - מנהל מכון סמיכה- למען ילמדו בקריות,חבר הנהלה הארצית של למען ילמדו.
  • בנו, הרב יצחק פיזם - ר"מ ומשפיע בישיבת תות"ל הקריות.
  • בנו, הרה"ת שמואל פיזם - מגדל העמק, מחנך ביתות"ל נוף הגליל.

חתניו:

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • ישתדל להמשיך במשרותיו, שבועון בית משיח גליון 1214 עמוד 25

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים